מדיניות "האפס השחור" שהובילה לנפילת הממשלה בגרמניה

כאשר שר האוצר הגרמני המיתולוגי וולפגנג שויבלה סיים את כהונתו הראשונה ב־2013, התכנסו כל עובדי המשרד בחצר הפנימית של הבניין, בחליפות ובבגדים שחורים, לתמונה קבוצתית שבה הציגו יחד את הספרה "אפס". זה היה הומאז' למדיניות ה"שווארצה נול" ("האפס השחור") שהוביל השר באדיקות: המחויבות שלא להיכנס כמעט לגירעון במסגרת התקציב השנתי. למעשה, התפיסה הכלכלית הזו, יוצאת דופן לעומת כלכלות מערביות אחרות כמו ארה"ב, בריטניה וצרפת, הייתה כה חשובה לגרמנים עד כי עוגנה ב־2009 בחוקי היסוד של הרפובליקה.

יותר מעשור לאחר מכן, מדיניות האפס השחור עומדת בבסיס ההתפרקות של הממשלה הגרמנית בשבוע שעבר, ואחראית לעובדה שהכלכלה הגדולה ביותר ביבשת תלך לבחירות מוקדמות באופן בלתי־צפוי בשבועות הקרובים. בדרך, היא מעוררת ביקורת מצד כלכלנים על כך שהיא "תוקעת" את גרמניה מבחינה כלכלית ופוליטית, ומחריבה את עתידה

● המרוץ לחימוש אוקראינה לפני כניסתו של טראמפ לבית הלבן
● כותרות העיתונים בעולם | בארה"ב מזהירים: הנשק הכימי החדש של איראן
● ניתוח | טראמפ רוצה לסגור את ברז הנפט של איראן, ועלול להתנגש עם סין

דבק במדיניות - ופוטר

בעוד ששר האוצר לשעבר כריסטיאן לינדנר, חבר בקואליציה שמפלגתו (FDP) הידרדרה בסקרים עד כדי כך שאינה עוברת נכון לעכשיו את אחוז החסימה, התעקש להמשיך ולדבוק במדיניות האפס השחור, שותפיו סברו אחרת. הסוציאל־דמוקרטים (SPD) והירוקים דרשו ממנו להשעות לשנה הקרובה את המדיניות, כדי לממן השקעות גדולות בתשתיות, במהפכה הירוקה ובחימוש הצבא הגרמני. אחרי שלוש שנים עוינות בין הצדדים, סירובו של לינדנר לעשות זאת היה הקש ששבר את גב הגמל. בשבוע שעבר הודיע הקנצלר אולף שולץ על פירוק הקואליציה, על פיטוריו של השר, וכעת דנות המפלגות בשאלה מתי יתרחשו הבחירות הקרובות. "כניעה לדרישותיהם הייתה אומרת שאני מפר את הבטחתי לעם הגרמני בנוגע לחוב הלאומי", אמר לינדנר.

שיעור החוב הלאומי הנוכחי של גרמניה, כחלק מהתמ"ג שלה, הוא סביב 60%. רובו נובע מסיבות היסטוריות של איחוד גרמניה והעלויות הנלוות לכך, ועלות תחזוקת החוב של גרמניה היא בין הנמוכות ביותר בעולם. זאת, בניגוד לשיעור חוב של 137% לאיטליה ו־%111 לצרפת, למשל.

תרבותית, הגרמנים שונאים סיכון וחוששים להיכנס לחובות. עד לאחרונה, הם יכלו להרשות זאת לעצמם. בשנות השגשוג הכלכלי - מ־2009 ועד לפני כשנתיים - נרשמו עודפים תקציביים כמעט מדי שנה, עודפי גביית מסים במיליארדים, ועודף סחר בעשרות ולפעמים מאות מיליארדי אירו. למשך תקופה מסוימת הייתה גרמניה היצואנית השנייה בגודלה בעולם, לא בחישוב לתושב, אלא באופן אבסולוטי (כעת היא במקום השלישי).

בהתאם לכך, ולרצונה של המדינה להתוות כיוון ליתר חברות גוש האירו החתומות על אמנת מאסטריכט לגבי אחריות פיסקלית, ב־2009 עוגן בחוקי היסוד הגרמנים חוק שקיבל את הכינוי "בלם החוב". הוא אסר על הממשלה ללוות יותר מ־0.35% מהתמ"ג בשנה תקציבית. במדינות אחרות באירופה, לשם השוואה, הגירעון השנתי עומד על 4%-5%. בישראל השנה הוא זינק ל־7.9%, נכון לאוקטובר, בשל המלחמה.

"חייבים להשקיע ומהר"

אבל הזמנים הטובים של גרמניה הסתיימו. המלחמה באוקראינה, משבר אנרגיה, קשיים ביצוא הגלובלי והזינוק באינפלציה הובילו לירידת הכנסות של הממשלה ולדשדוש כלכלי מתמשך. המאזן המסחרי הפך לשלילי. הממשלה החדשה שהושבעה ב־2021, אחרי שנות מרקל, הגיעה אולי מלאה בתוכניות השקעה והבטחות לרפורמות ירוקות ולאינטרנט מהיר, אך נתקלה באפס השחור. האסטרטגיה שלה הייתה "לגרור" כ־60 מיליארד אירו משנות הקורונה (בלם החוב הושעה בשנים אלו בגלל המגיפה כאירוע חירום, א"א), אבל בית המשפט החוקתי בקרלסרוהה פסק לפני כשנה כי הדבר מנוגד לחוק.

למעשה, כך התחיל התהליך הבלתי נמנע של התפרקות הממשלה הנוכחית, ניסוי פוליטי ראשון מסוגו של שלוש המפלגות הללו. הירוקים רצו להשקיע בתשתיות, בקיזוז פחמן דו־חמצני ובטכנולוגיה ירוקה, הסוציאל־דמוקרטים רצו יותר תשלומי רווחה והעלאת שכר המינימום, ואילו הליברלים מימין - לינדנר במיוחד - נשבעו פומבית לשמור על בלם החוב. "ההבדלים הפוליטיים טושטשו על רקע הכסף שהיה לרשותנו", אמר לינדנר אחרי פירוק הממשלה, "זה איפשר לנו להתגמש על עקרונות פוליטיים שלמעשה אינם תואמים בכלל".

כעת, הכסף העודף נגמר, הממשלה התפרקה והשאלה לגבי העתיד הכלכלי של גרמניה ואם עליה להמשיך ולדבוק בעיקרון של האפס השחור ממלא את כלי התקשורת לקראות הבחירות הקרובות. "אנחנו חייבים להשקיע הרבה ומהר, וזה בלתי אפשרי עם בלם החוב הנוכחי", אמר מומחה כלכלי מאוניברסיטת דיסלדורף לתקשורת. אחרים אמרו כי העיקרון "מאיים על הדמוקרטיה בגרמניה", משום שתת־השקעה רק מתדלקת קיטוב פוליטי. אפילו מועצת הכלכלנים שמינתה הממשלה הגרמנית אמרה כי החוק "במתכונתו הנוכחית הוא קשוח מדי".

רוב הציבור תומך בבלם

נכון לעכשיו, אף מפלגה אינה דורשת באופן מוצהר את ביטולה של המדיניות. ייתכן כי הן חשות שמדובר בנושא הקרוב ללבו של קהל הבוחרים. בסקר אחרון שהתפרסם בעיתון "די ולט" נמצא כי 59% מהציבור אמרו כי שהם "תומכים בכך שלינדנר נאבק על בלם החוב". רק 35% אמרו שטעה. הסוציאל־דמוקרטים מבהירים כי דרשו בסך הכל "להשעות" את המנגנון כדי לאפשר התעצמות צבאית ולהתמודד עם "משבר יוצא דופן". "הירוקים" עדיין לא החליטו אם ללכת על הנושא בכל הכוח, אולם בעבר קראו לבטל אותו.

מההיבט הכלכלי, זו הייתה סוגיה אחרת לו היה לגרמניה מטבע עצמאי משלה. אבל למעשה היא כרוכה בגוש האירו עם 19 כלכלות אחרות, שלרובן יש חוב גדול הרבה יותר משלה, ושרק הולך וצומח. כלומר, היא משלמת תשואה עודפת על הסיכונים שהמדינות האחרות לוקחות. הולנד ופינלנד נמצאות לצדה, אבל לא הרבה מדינות אחרות.

כדי לשנות את מדיניות האפס השחור צריך לפחות שני־שלישים מהפרלמנט. המפלגה השמרנית (CDU/CSU), המובילה בסקרים וצפויה לנצח את הבחירות הבאות, כבר הביעה נאמנות לו. המפלגה פרסמה ברשתות החברתיות איור של אפס שחור עם כובע עור גרמני, יחד עם הכיתוב, "אנחנו נאמנים לפטיש שלנו". ראש המפלגה פרידריך מרץ הציע תוכניות מפליגות לקיצוץ בהוצאות הממשלה, שלדבריו יממנו את ההשקעות הדרושות, אבל לא סתם את הגולל על האפשרות להתאמת החוק למצב הנוכחי. "אפשר לדבר על שינוי החוק", אמר מי שעשוי להיות הקנצלר הבא של גרמניה, "אבל לא על ביטולו".