אלון לב. מנכ''ל ומייסד Qwak / צילום: פרטי
אישי: נשוי + 1, גר בגבעתיים
מקצועי: מנכ"ל ומייסד Qwak, שנמכרה ביוני 2024 ל-JFrog
ילדות ומשפחה: נולדתי וגדלתי ברמת גן. אמי עבדה באוניברסיטה ואבי היה יבואן אופניים. בכיתה ז' החלטתי שבית הספר לא מתאים לי והפסקתי להגיע. במקום זה אהבתי לשחק במחשב ובספורט מוטורי. את התיכון בכלל לא התחלתי. הייתי רשום אבל לא הגעתי. למעשה, לא שרדתי שום מסגרת עד הצבא, וגם שם היה מורכב. אין לי 12 שנות לימוד, ואני כנראה לא הולך לתקן את זה.
● פרוטפוליו | אחרי אקזיט ענק הוא הקים חברה חדשה אבל החלום שלו הוא בכלל לקנות קבוצת כדורגל
● פרוטפוליו | את השיעור הראשון בניהול הוא למד בתותחנים. היום הוא מוביל את הפעילות של מדינה מפתיעה
● פורטפוליו | אביו חתן פרס ישראל, דודו היה רמטכ"ל, והוא מנהל חברה שמכניסה 130 מיליון דולר בשנה
צבא: התגייסתי לנח"ל כלוחם, אבל ביקשתי הצבה מחדש. לאחר מכן מילאתי תפקידים שונים עד שיצאתי לקורס ייעודי כתומך טכני בתקלות מחשבים והגעתי לממר"ם. שם ביקשתי באופן יוצא דופן לצאת לקורס DevOps, שמחייב בדרך כלל מיון קדם־צבאי, ואישרו לי. סיימתי את הקורס בציון גבוה וחזרתי ליחידה להמשך שירות ממש כיפי.
אני חייב הרבה מאוד לממר"ם. קיבלתי שם את הרקע הטכנולוגי שכולם מחפשים בהייטק, אבל גם הכרתי את אשתי ואת יובל פרנבך, שהיה המפקד שלי ולימים CTO ומייסד שותף בסטארט-אפ שנקים יחד.
תחילת הקריירה: אחרי השחרור עבדתי שנה כ-DBA (מנהלן מסד נתונים) בבנק הפועלים, אבל זה פחות התאים לי. במקביל הרציתי במכללת ג'ון ברייס, הייתי רק בן 22 וצעיר יותר מרוב הסטודנטים שם.
סמנכ"ל: אחרי הבנק עברתי, שוב בזכות הרקע הטכנולוגי שקיבלתי בממר"ם, לתפקיד DBA בחברת הטכנולוגיה הפיננסית פיוניר. שם כבר נשארתי שבע שנים והתקדמתי עד תפקיד סמנכ"ל דאטה ומנהל הסייט של החברה בתל אביב.
עצמאות, דווקא בקורונה: עזבתי תפקיד נוח ומתגמל בפיוניר כדי להקים חברה ב-2020, בעיצומה של התקופה המפחידה ביותר, הקורונה. כולם פיטרו, קרנות הפסיקו להשקיע, ואני יצאתי לדרך עצמאית. הרגשתי בהתחלה כמו האדם הכי מטומטם ביקום. לא היה לי רעיון, לא היה לי צוות, לא היה לי כלום. זה היה צעד התאבדותי לחלוטין, אבל הרגשתי שאם לא אקום ואלך עכשיו, כבר לא אלך. רציתי חברה משל עצמי ולא היה אכפת לי להיכשל, העיקר שאדע שניסיתי.
Qwak: ב-2021 פגשתי את יובל פרנבך לשיחה על הספסלים הריקים בסוזן דלל. החלטנו ללכת יחד, אבל רק אחרי כמה חודשים התגבשנו על הכיוון של עולמות ה-ML (למידת מכונה). ידענו ששם היתרון היחסי שלנו (כי זה היה העיסוק שלהם בצבא - ד"א).
גיוס אחרי שבוע: שבוע אחרי שהקמנו את Qwak השלמנו גיוס ראשון של 4.5 מיליון דולר בהשתתפות משקיעים כמו Leaders Fund, StageOne Ventures ו-Amiti - עם מצגת מכוערת ומלאה בשגיאות כתיב ועם פיץ' לא מהודק. זו הייתה התקופה המטורפת של היציאה מהקורונה. יש בדיחה שלפיה אפילו הגזלן מחוץ לבסיס בשלישות גייס אז כסף. בחלוף שנה גייסנו עוד 10 מיליון דולר, הפעם בהובלת קרן Leader fund הקנדית ושנה לאחר מכן עוד כ-10 מליון דולר בהובלת Bessemer Venture Partners האמריקאית.
המוצר והמספרים: פיתחנו פלטפורמת ניהול ותפעול למודלים של למידת מכונה לעסקים. המטרה הייתה לספק פתרון כולל, משלב הפיתוח, דרך שלב היישום והפריסה ועד תחזוקה וניטור. לאחר שלוש שנים Qwak העסיקה כ-40 עובדים, והיו לה עשרות לקוחות והכנסות של כמה מיליוני דולרים בשנה.
האקזיט: לא התכוונו בכלל למכור את החברה, אבל נוצר קשר עם JFrog, שהתחיל בכלל בלינקדאין, ולאחר זמן מה היה ברור לשני הצדדים שיש כאן חיבור מעולה. הם רכשו אותנו ביוני 2024 תמורת 230 מיליון דולר. החלטנו למכור כי זו היזמות הראשונה שלנו, והאפשרות לחבור לחברה גדולה שכבר פרוסה בארה"ב ובמקומות רבים אחרים בעולם קסמה לנו מאוד.
המיזוג: שני הצדדים הופתעו לגלות עד כמה הדנ"א של שתי החברות דומה. Qwak היא כיום חטיבת למידת המכונה של JFrog. האינטגרציה הטכנולוגית לתוך הפלטפורמה של JFrog הייתה מאוד מהירה, אנחנו כבר עובדים בכוחות משותפים.
כבר לא הבוס הגדול: מבחינה אישית נכון שחזרתי לאותה הגדרת תפקיד כמו בפיוניר, אבל בניגוד לאז, הפעם כבר אין לי תחושת פספוס כי ניסיתי, עשיתי ובמקרה גם הצלחתי. הפעם אני גם מצטרף לחברה הגדולה כמי שבא עם החברה שלו, וזו תחושה אחרת. אני שותף לקבלת ההחלטות.
הכוח של הכסף: מבחינתי הכסף כרגע פחות מעניין. אני מקבל ממנו שלווה וביטחון, אבל כבר הרבה שנים לא חסר לי כלום.
מבט לעתיד: האם יהיה לי עוד פרק של יזמות? אני לא יודע, אני רק בן 34. מה שבטוח לא הסתיים מבחינתי הוא חדוות היצירה. אני רוצה להמשיך לעשות דברים משמעותיים ולהכניס כסף ומקומות עבודה למדינת ישראל.