גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדד שזינק 40% בשנה עומד לקבל רוח גבית משני אירועים גדולים

מרוץ החימוש של מדינות אירופיות בעקבות המלחמה שפרצה באוקראינה, הוביל לשגשוג בעסקיהן של החברות הפועלות בתחומי הביטחון והתעופה ביבשת, והזניק את מניותיהן ● בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב, עשויה להוסיף שמן למדורת העליות של המדד האירופי

מערכת של חברת BAE / צילום: ap, Business Wire
מערכת של חברת BAE / צילום: ap, Business Wire

עם פרוץ המלחמה באוקראינה, גלי האינפלציה שהיא עודדה והעלאות הריבית החדות מצד הבנקים המרכזיים, הובילו את המשקיעים לחפש אפיקי השקעה עתירי תשואה ובטוחים יחסית לשים בהם את כספם. בהסתכלות לאחור מתברר כי מי שהימר על מגזר הביטחון האירופי בבורסות היבשת קלע היטב. מדד מניות הביטחון והתעופה האירופי (SXPARO), הכולל עשרות חברות נשק, ביטחון ותעופה ביבשת, השלים עלייה של קרוב ל־100% מאז שרוסיה פלשה לאוקראינה, בסוף פברואר 2022.

ניתוח | רצף של המלצות: מה רואים בנקי ההשקעות הגדולים במניית טבע?
ראיון | מנהל ההשקעות הבכיר שממליץ לכם לא לקנות דירה להשקעה וגם לא לחקות את וורן באפט

במלחמה מצאה עצמה אירופה מול שוקת שבורה מבחינה ביטחונית. צבאות שצומצמו באופן עקבי במשך עשורים, סדר כוחות שנוון ו"הסתמכות" אירופית על נאט"ו - ועל הכוח הצבאי של ארה"ב בתוכה - שתיחלץ לעזרתה במקרה של מתקפה רוסית, שהפכה מאפשרות זניחה לסיכון סביר. עוד לפני כן נשמעו קולות ליצירת "עצמאות ביטחונית" אירופית. לפי הערכות בלומברג, מאז תום המלחמה הקרה אירופה "החמיצה" 1.4 טריליון דולר בהשקעות נחוצות כדי לשמור על צבא מקצועי וכשיר.

הגישה הזו השתנתה אחרי פרוץ המלחמה באוקראינה, עם קרן חוץ תקציבית של 100 מיליארד אירו מצד גרמניה, הכלכלה הגדולה ביבשת, ומרוץ חימוש של מדינות הנמצאות בסיכון רוסי. כך פינלנד, שבדיה, דנמרק, פולין ושורת מדינות אחרות הצטיידו במהירות שיא בתותחים, מערכות הגנה אווירית, טנקים ונגמ"שים ועוד. גרמניה הקפיצה את הזמנות הטנקים שלה, ורכשה את מערכת ההגנה האווירית הישראלית־אמריקאית "חץ 3" במיליארדי אירו. לצד הבוננזה הכספית לתעשיות הביטחוניות הישראליות, האמריקאיות ולעתים אלו באסיה, חברות אירופיות בענף גם שגשגו עם רווחים עולים.

קנצלר גרמניה שולץ במפעל של ריינמטאל / צילום: ap, Fabian Bimmer

זו הסיבה שמדד SXPARO, כמייצג של התעשייה הזו, עלה ב־40% בשנה החולפת, וכ־96% מפלישת רוסיה. בשבועות האחרונים הוא רשם עוד עלייה נאה - לפי אנליסטים, בזכות שתי סיבות עיקריות: בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב בשבוע שעבר והשנייה היא המשבר הפוליטי בגרמניה, שעשוי לבשר על סוף למדיניות "האפס השחור" שלה, ולאפשר לה להיכנס לחובות כדי לממן את צרכי ההגנה שלה.

לגבי טראמפ, הרי שלצד האיומים בתעריפים ומכסי־מגן על חברות אירופיות, אשר הובילו לירידות בבורסות של אירופה ולצניחת ערך האירו מול הדולר ל־1.06 בלבד (לעומת 1.12 לפני הבחירות), אחת מההצהרות העיקריות שלו מתייחסת ל"כיפוף ידה" של אירופה להוציא יותר על ביטחון. בכהונה הקודמת איים טראמפ על מדינות שלא מוציאות לפחות 2% מהתמ"ג באופן שנתי על ביטחון. כעת, הרמזים הם שהרף הזה יעלה ל־2.5%, כלומר עשרות מיליארדים יותר. בעוד שטראמפ מכוון לכך שאירופה תקנה רכש אמריקאי מחברות נשק וביטחון מקומיות, גם חברות אירופיות צפויות ליהנות מתהליך בנייה מחדש של כוח צבאי שמתרחש כיום. בין היתר מקורבים לטראמפ אמרו כי על אירופה לדאוג יותר לחימוש אוקראינה, ולא להטיל את המשימה כולה על ארה"ב. נכון לעכשיו אירופה נושאת בנטל הפיננסי של סיוע לאוקראינה, אולם ארה"ב היא זו שמספקת את רוב הנשק, בעלות של עשרות מיליארדי דולרים.

בגרמניה במיוחד, הסיכוי כי הממשלה שתיבחר בבחירות המוקדמות במדינה (שככל הנראה יתקיימו ב־23 בפברואר) תבטל או תשעה או תקבל את הרוב הדרוש כדי להעמיק את הגירעון והחוב למטרות הגנה, גרם לזינוק במניות הביטחון. "ריינמטאל", החברה הביטחונית הגדולה ביותר באירופה, זינקה ב־20% בשבוע החולף אחרי ההודעה על פירוק הממשלה בגרמניה. עשר החברות המובילות את המדד הביטחוני הן: איירבוס, ספרן, רולס רויס, BAE, ריינמטאל, MTU, תאלס, לאונדרו, מלרוז ו־SAAB.

מה יכול לצנן את הביקושים

ביממה החולפת (ג') ירד המדד המדובר ב־2.4%, אך עדיין קרוב מאוד לרמה הגבוהה ביותר אי פעם. אנליסטים הזהירו כי למרות הציפיות, יכולה להיות תנודתיות רבה וסקטור ההגנה האירופי יכול לסבול מקשיים מרכזיים. אם המשבר הכלכלי בגרמניה יימשך, היא תיכנס שוב באופן רשמי למיתון ויהיה צורך לקצץ מהתקציב הממשלתי. ייתכן שהסיוע שלה לאוקראינה יפחת. כך גם אם ייבחרו מפלגות הסקפטיות יותר לגבי הסיוע למדינה בבחירות הקרובות. בנוסף, אפשרות של הקפאת המצב באוקראינה והסכם אי־לחימה, כפי שמבטיח הנשיא האמריקאי, גם היא עשויה לצנן את הביקושים, לפי אנליסטים. "ייתכן שיהיו רעידות בתחום בעוד ממשלות נאלצות לבצע קיצוצים", נכתב ב"פיננשל טיימס" לגבי סקטור הביטחון האירופי לפני כחודשיים.

במקביל לזינוק במדד האירופי, בארה"ב עלה מאז פרוץ המלחמה באוקראינה מדד S&P Aerospace & Defense ב־54.5%. המדד כולל בתוכו 33 מניות של חברות מהתעשייה שנסחרות בארה"ב. בין החברות הציבוריות הבולטות בתעשיות הביטחוניות ניתן לציין את RTX , שנסחרת בבורסת ניו יורק בשווי של 164 מיליארד דולר אחרי עלייה של כ־47% מתחילת השנה, את לוקהיד מרטין ששוויה 134 מיליארד דולר אחרי עלייה של כ־25% מתחילת השנה ואת L3Harris שנסחרת בשווי 49.6 מיליארד דולר אחרי עלייה של 24.3%.

בהקשר הישראלי, מניית אלביט מערכות נסחרת במקביל בנאסד"ק ובבורסה של ת"א לפי שווי של 10.7 מיליארד דולר, לאחר עלייה צנועה יותר של 13.2% מתחילת השנה. מניית לאונרדו DRS שנסחרה עד השנה שעברה בת"א, אחרי שרכשה את ראדא הישראלית, נסחרת היום רק בנאסד"ק בשווי 9.6 מיליארד דולר אחרי שעלתה ב־80% השנה.

דרכי החשיפה לתחום העולמי

למעוניינים להיחשף למניות האירופיות וגם למניות משאר העולם (ובהן אלביט), ניתן לרכוש את קרן הסל החדשה יחסית של חברת ניהול ההשקעות VanEck שהוקמה לפני כשנה וחצי, והסימול שלה הוא DFNS. קרן הסל הכפילה את שוויה מאז השקתה.

מי שמעוניין דווקא במניות אמריקאיות בלבד יכול להיחשף למשל לקרן הסל של אינווסקו (PPA), בה כלולות בין היתר לוקהיד מרטין, ג'נרל אלקטריק, בואינג ועוד. זו רשמה בשנה וחצי האחרונות תשואה של כ־53%.

עוד כתבות

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

מיקנעם לקליפורניה: המספרים המדהימים של אנבידיה בישראל נחשפים

ענקית השבבים שוב הצליחה להכות את תחזיות השוק, ובדרך גם חשפה פרטים חדשים על הפעילות בישראל ● מספר העובדים גדל, היקף המס המשולם האמיר, ומעל הכול בלטה פעילות חטיבת התקשורת שמבוססת על רכישת מלאנוקס שהציגה שיעור צמיחה של 263%

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

אנבידיה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, ובנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75% ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

מלון בכר האוס בתל אביב / צילום: אסף פינצ'וק

רשת פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק תחת COLORS, עם הפנים לחו"ל

פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק שלה תחת השם COLORS ● "המהלך מבטא אמירה דו-משמעית - גם על המגוון האנושי של האורחים וגם צבע חדש לפתאל, שעוסקת בעיקר במותגי נופש", אומרת סמנכ"לית השיווק ● ומה מתכננים ברשת המלונות בהמשך?

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

ביהמ''ש לענייני משפחה בת''א / צילום: אמיר מאירי

מה קורה כשהמטפלת של המנוחה טוענת שהייתה ידועה בציבור שלה?

אישה בעלת אמצעים במצב בריאותי מורכב הגיעה להסדר עם אישה נוספת, שעברה להתגורר בביתה וסייעה לה בשירותים יומיומיים - ובתמורה קיבלה מגורים בחינם ודמי כיס חודשיים ● לאחר מותה, המטפלת פנתה לבית המשפט לענייני משפחה וביקשה להכיר בה כידועה בציבור של המנוחה. מה נפסק?