להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד
רבים תוהים על תפקודה של האופוזיציה, ואם יש כזה בכלל. כשרכזת האופוזיציה ח"כ מירב בן ארי נשאלה על כך בכאן ב', היא הסבירה שהדבר נובע בין השאר מהמצב הביטחוני הקשה בו נמצאת המדינה. כשנטען בפניה כי האופוזיציה לממשלה הקודמת (בנט-לפיד) תפקדה "בזמן אינתיפאדה", היא השיבה כי מדובר במונח מוגזם: "היו בממשלת השינוי 3 פיגועים, 19 נרצחים בשנה". כשהתעקשו איתה שהיו יותר מזה, היא הציגה פירוט: "בני ברק, חדרה ובאר שבע - 19 הרוגים".
● המשרוקית | כמה חרדים בגילי הגיוס נמצאים בעבודה? המספרים נחשפים
● המשרוקית | האם הסקרים מעולם לא העניקו ניצחון לנתניהו?
כמובן שאין טעם להשוות את המצב הביטחוני כיום לזה שהיה תחת הממשלה הקודמת. אבל האם אכן היה אז כל כך שקט? הממשלה הקודמת הושבעה ב-13 ביוני 2021 והוחלפה ב-29 בדצמבר 2022, וזו התקופה אותה בחנו. למרות שיש מי שמייחסים את אירועי שומר חומות במאי 2021 למשא ומתן על הקמת ממשלה זו, לא הכנסנו אותם לשקלול שכן הם עדיין קרו תחת ממשלה אחרת. את הנתונים אספנו מדוחות שהשב"כ מפרסם, בהם יש פילוח חודשי ושנתי של אירועי הטרור והנרצחים בהם. נציין שלעתים יש פערים בין הדוחות האלו, שנובעים מכך שסיווג האירועים ותוצאותיהם משתנים בדיעבד (למשל, אם פצועים קשה נפטרים מפצעיהם).
אז מה היה המצב תחת הממשלה ה-36? השב"כ סיווג בין יוני 2021 לדצמבר 2022 כ-3,750 תקריות כאירועי טרור. אבל ייתכן מאוד שבן ארי התכוונה לאירועי טרור בהם היו נרצחים. הדבר גם עולה מפירוטה על הפיגועים הקטלניים בבני ברק, חדרה ובאר שבע. שלושת הפיגועים האלו אירעו במרץ 2022, ובשלושתם יחד נרצחו 11 בני אדם - שיא הנרצחים תחת ממשלה זו.
אז מה המצב בסוג כזה של פיגועים? המספרים עדיין לא לטובתה של בן ארי. מנתוני השב"כ עולה שבתקופה הנ"ל היו עשרים פיגועים עם נרצחים - פי שבעה ממה שציינה בן ארי. בעשרה מתוך 19 חודשי הכהונה היה לפחות פיגוע אחד כזה (בחודשים הקטלניים ביותר היו שלושה פיגועים כאלה). רק מספר כזה של פיגועים מחייב שיהיו יותר מ-19 נרצחים, אבל למעשה בתקופה זו היו 36 נרצחים - כמעט כפול מזה שנקבה בו.
אבל חזרנו שוב לציטוט של בן ארי: "19 נרצחים בשנה". אז איך היו הנתונים השנתיים? במהלך חודשי 2021 בהם הממשלה הקודמת הייתה בשלטון, נרצחו שלושה אנשים. ב-2022, השנה בה אירעו שלושת הפיגועים שהזכירה בן ארי, נרצחו אם כן 33 אנשים (נציין שזה המספר הנובע מהדוח השנתי, בעוד סיכום הדוחות החודשיים לשנה זו עומד על 30), עדיין משמעותית יותר מ-19.
מטעם ח"כ בן ארי לא נמסרה תגובה.
בשורה התחתונה: דברי בן ארי לא נכונים. תחת הממשלה הקודמת היו 20 פיגועים עם נרצחים, שהביאו למותם של 36 בני אדם.
תחקיר: יובל אינהורן
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: מירב בן ארי
מפלגה: יש עתיד
תוכנית: רינה ועקיבא
ציטוט: "בממשלת השינוי היו 3 פיגועים, 19 נרצחים בשנה"
תאריך: 7.11.24
ציון: לא נכון
כשח"כ מירב בן ארי, מרכזת האופוזיציה, התראיינה לכאן ב' ונתבקשה להתייחס לביקורת על חוסר האפקטיביות של האופוזיציה, היא אמרה שהדבר נובע גם מהמצב הביטחוני הקשה. כשהמראיין, עקיבא נוביק, טען בפניה שגם האופוזיציה הקודמת שכיהנה בתקופת ממשלת בנט-לפיד פעלה "בזמן אינתיפאדה", בן ארי השיבה: "היו בממשלת השינוי 3 פיגועים, 19 נרצחים בשנה". המראיין הגיב שזה "לא נכון, לא היו שלושה פיגועים", אך בן ארי עמדה מאחורי הנתון ופירטה את אירועי הטרור: "בני ברק, חדרה ובאר שבע - 19 הרוגים". בדקנו האם בתקופת ממשלת בנט-לפיד אירועי הטרור אכן הסתכם ב-3 בהם נרשמו 19 הרוגים.
נתונים רשמיים על אירועי הטרור מפורסמים על ידי השב"כ באתר האינטרנט שלו. השב"כ מפרסם דו"חות על אירועי הטרור גם בפילוח שנתי וגם בפילוח חודשי, אך לפעמים יש ביניהם פערים קטנים (כפי שיתואר בהמשך). הפערים הללו נובעים מהתפתחויות מאוחרות שמשפיעות על הסיווג בדיעבד של אירועים ושל תוצאותיהם (למשל, פצועים קשה שבחלוף הזמן נפטרו).
הממשלה הקודמת בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד, ממשלת ישראל ה-36 , כיהנה מ-13 ביוני 2021 ועד 29 בדצמבר 2022. לכן, זו התקופה הרלוונטית לבחינת הנתונים. אנו נציין שכחודש לפני השבעת הממשלה, במאי 2021, פרצו בישראל מהומות אלימות שהביאו למבצע "שומר חומות". המבצע הסתיים לפני השבעת הממשלה, אך ייתכן שהייתה לו השפעה מסוימת על היקף הטרור בתקופה שלאחר סיומו.
על כל פנים, נחזור לטענה של בן ארי. ראשית, היא ציינה שבתקופת ממשלת בנט-לפיד היו שלושה פיגועים. אלא שלפי נתוני השב"כ, בין יוני 2021 לדצמבר 2022 היו כ-3,750 אירועי טרור. סביר, אם כן, שבן ארי התכוונה לפיגועי טרור שגבו חיי אדם. זה גם מה שעולה מהאזכור של האירועים בבאר שבע, בחדרה ובבני ברק. בכל אחד משלושת אירועי הטרור - שהתרחשו בשבוע אחד בין 22 ל-29 במרץ 2022 - נרשמו הרוגים, ובסך הכל בשלושתם נהרגו 11 אנשים.
אלא שגם אם מתייחסים רק לאירועי הטרור בהם נרשמו הרוגים, על פי הדו"חות החודשיים של השב"כ המספר עומד על 20 - ולא שלושה.
בנוסף, גם מספר ההרוגים גדול מאותם 19 שציינה בן ארי: לפי הדו"ח השנתי ל-2023 - הדו"ח המעודכן ביותר של השב"כ - בשנת 2022 נרשמו 33 הרוגים מטרור (בסיכום הדו"חות החודשיים לשנה זו, המספר עומד על 30). לזה צריך לצרף גם את מספר ההרוגים מאז יוני 2021 (מועד השבעת הממשלה) ועד סוף שנה זו - שבסיכום הדו"חות החודשיים עומד על 3. כלומר, מאז יוני 2021 ועד דצמבר 2022, נרשמו 36 הרוגים מטרור.
מח"כ מירב בן ארי לא נמסרה תגובה.
לסיכום, בתקופת ממשלת בנט-לפיד, מיוני 2021 ועד דצמבר 2022, נרשמו 36 הרוגים מטרור מ-20 אירועי טרור. לכן דבריה של בן ארי לא נכונים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
