גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוקר שמסביר למה יש דיליי כשאנחנו רואים כדורגל ואיך זה קשור לסייבר

פרופ' עופר הדר מאוניברסיטת בן גוריון חוקר טכנולוגיות חדשות של דחיסת תמונות ואת השילוב שלהן עם בינה מלאכותית ● בראיון לגלובס הוא מספר איך היכולות החדשות ישנו את לוחמת הסייבר ואת זירת הקרב ● וגם: מה גורם לבעיית הדיליי בשידורי כדורגל, ומי בהוליווד באמת צריך לחשוש לפרנסתו

כטב''מ בשמי הארץ / צילום: Reuters, Raneen Sawafta
כטב''מ בשמי הארץ / צילום: Reuters, Raneen Sawafta

בספר "תנינה במישור החוף", מאת טלי כהן־צדק, מגלה יום אחד גיבורת הספר, שירה, שנתניה נעלמה לה. היא נוסעת בכביש החוף, והעיר פשוט אינה נמצאת. בהדרגה, מתברר שבוצעה בשירה מניפולציה שגורמת למוח שלה לא לראות דברים מסוימים שהיא ביקשה להסתיר מעצמה. במקרה הזה, עיר שלמה.

היום עדיין קשה לגרום לעיניים שלנו לא לראות דברים, אם כי כולנו הפכנו מומחים בלהדחיק את מה שאיננו רוצים לראות. אבל בקרוב, עם התקדמות הטכנולוגיה, אנחנו צפויים לראות פחות דברים במו עינינו, ויותר באמצעות מכונות, ונהיה חשופים מאוד למניפולציות מהסוג הזה.

חזית המדע | המדענית בת ה־36 שפיתחה תרופה לסרטן שכבר נמכרת במיליארד דולר
חזית המדע | למה מדינות מסוימות הן עשירות ואחרות עניות? התיאוריה שזכתה בנובל, הגרסה הישראלית
חזית המדע | "הצלת בעלי חיים הייתה סוג של תיקון": המחקר שבחן את היחס שלנו לחיות במלחמה

לרמות את המכונה עם מדבקה

קחו לדוגמה תמרור. הוא נראה רגיל. יש עליו קצת לכלוך, אולי מדבקה שמישהו הדביק עליו מסיבותיו הוא. מצוידים בעין אנושית בלבד, לא נחשוב שחתיכת הלכלוך הזאת היא התקפת סייבר מתוחכמת. אך כאשר מערכת בינה מלאכותית לנהיגה אוטונומית תביט בתמרור, לא רק שהיא לא תוכל לזהות אותו, אולי היא תראה בו תמרור אחר לגמרי ותגרום תאונה. המתקפה הזאת, בסך־הכול מדבקה על חפץ פיזי, מבוססת על הבנה עמוקה של ההבדלים בין האופן שבו מכונה רואה לבין האופן שבו בני אדם רואים.

התקפות כאלה, מזהיר פרופ' עופר הדר, חוקר ומרצה בבית הספר להנדסת חשמל באוניברסיטת בן גוריון, הן הדור הבא של לוחמת סייבר.

הדר הדגים במעבדה שלו כיצד יכולה להתבצע התקפה כזאת, במסגרת מאגד Trust AI במימון רשות החדשנות. הוא הדביק מדבקות על תמרורים במקומות שנחסמו לצורך כך, ובשעות שבהן התנועה דלילה, והראה כיצד הוא יכול לגרום לרכב אוטונומי לטעות, וגם כיצד הוא יכול למנוע את המניפולציה.

"אנחנו יכולים לאמן את מערכות הבינה המלאכותית על מערכות 'מקולקלות', כדי שהן יוכלו קודם כול לזהות דפוסים של מניפולציה ולהבין אילו תמונות הן לא צריכות להביא בחשבון. ואז, אנחנו יכולים באמצעות בינה מלאכותית ג'נרטיבית ללמד אותן כיצד להשלים את החסר ולראות את התמונה הנכונה".

פרופ' עופר הדר / צילום: דני מיכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

בעתיד, אומר הדר, מלחמות יתקיימו באמצעות רובוטים במקום חיילים. כבר היום כטב"מים לא מאוישים הם גורם מכריע במלחמה, ומשתמשים לא מעט בעיבוד מבוסס בינה מלאכותית של תמונות וידאו, אך בעתיד כלים רבים יותר גם על הקרקע יתומרנו על ידי מפעילים מהעורף. בעולם כזה, היכולת לעבוד על מערכת הבינה המלאכותית שמולך ולומר לה שכטב"ם הוא ענן, או שחייל הוא סלע, תהיה הבסיס להצלחה במלחמה.

"אנחנו מעריכים שהכטב"ם שתקף את הבית של ראש הממשלה בנימין נתניהו אומן למצוא אותו לא רק באמצעות מערכת זיהוי מיקום, אלא גם באמצעות תמונה, שהנחתה אותו כיצד להיכנס בדיוק לתוך חלון מסוים בבית. אם אנחנו רוצים להימנע מכך, אנחנו יכולים לשים על החלונות שלנו כל מיני מדבקות משבשות־תמונה, שישכנעו את הכטב"ם שכאן בכלל לא נמצא חלון".

איום מפיקסלים של תמונות

המעבדה של הדר עוסקת בעיבוד תמונה ובהעברת תמונות על גבי רשתות, ובוחנת בין את השאר היבטים הקשורים לבטיחות. מדבקה על תמרור היא דוגמה אחת לצורת תקיפה חדשה, אבל היא לא היחידה.

גם תמונה או וידאו יכולים להיות גורם תוקפני. "וידאו ותמונות מכילים הרבה מידע שיש בו יתירות", אומר הדר. "על כך מבוססות טכנולוגיות הדחיסה שמאפשרות את התעבורה המטורפת של מידע בווידאו ובתמונות על גבי הרשתות שלנו. אם לא הייתה יתירות ולא הייתה דחיסה, ילדה אחת עם טיקטוק הייתה מייצרת מידע בכמות שיכולה להפיל את כל שרתי האינטרנט בעולם. אבל היתירות משמעותה גם שאפשר לדחוף לתמונה או לווידאו מידע שלא נראה בעין האנושית.

"לדוגמה, אם אנחנו משנים רק במעט גוון אפרפר של פיקסל בתמונה מסוימת", אומר הדר, "אף אחד לא יראה שמשהו מיוחד בתמונה הזאת. אבל אם אנחנו רוצים לשלוח מסר מוצפן, אנחנו יכולים בשינוי הפיסקל הזה בעצם להעביר אינפורמציה, ומי שיודע זאת בצד השני יכול לקרוא את התמונה ולחלץ ממנה אינפורמציה. יש אפילו טענה שאל־קאעדה השתמש בשיטות הללו כדי להעביר מידע בין הפעילים לפני התקפות 11.9".

"בווידאו אפשר להכניס המון מידע"

גם מכונות יכולות לקרוא את המידע הסודי המוצפן. "אם אנחנו יכולים לשתול אצל הצד השני קוד זדוני קטן, אנחנו יכולים כעת להתחיל להזרים לו מידע דרך תמונות שאנחנו משדרים לו", אומר הדר. "נניח שהצלחתי להשתיל קוד זדוני במקום שמאובטח במצלמות, ועכשיו אני כל יום עובר בסביבה כשאני לבוש בחולצה שיש עליה תמונה מסוימת של חתול חמוד. אני בעצם משתמש במצלמות האבטחה כדי להזין את הקוד הזדוני שלי בהמון מידע, שבו הוא יכול להשתמש כדי לתכנן ולתזמן התקפה. התמונה יכולה להיות פיזית או דיגיטלית, כל עוד מוצאים את הדרך לשכנע את המערכת שהיא צריכה לקרוא אותה. בתמונת סטילס אפשר להכניס מעט מידע, ובווידאו - המון".

למשל, הודעת ביפר שאומרת שעכשיו הגיע הזמן להתפוצץ.
"בביפר אין כמובן תמונה, אבל זה הרעיון. אנחנו שותלים את מערכת ההפעלה של ההתקפה במוצר מראש, ואז מעבירים, במקרה שלנו באמצעות התמונה ובמקרה של הביפרים כנראה דרך הודעה, את המסר שעכשיו הגיע הזמן לפעול".

כשמערכות צריכות לקבל החלטה על בסיס תמונות, זו עוד פירצה שמאפשרת "לשחק להן בראש". "נניח, מערכת רפואית שמאבחנת גידולים כסרטניים או שפירים. בשינוי של כמה פיקסלים בתמונה, אפשר להוביל לאבחנה לא נכונה, למנוע טיפול בסרטן או לגרום לטיפול מיותר, וכך לפגוע באדם בלי שיידע שמישהו בכלל פגע בו. או אם מישהו רוצה שיאבחנו אותו במחלה שאין לו כדי להגיש תביעת ביטוח שקרית. הרעיון הוא שהשינוי הוא מזערי, ופתולוג בן אנוש כלל לא יראה אותו.

"ניתן גם למלא מערכת כזאת במידע מוטעה, או בהמון תמונות רועשות שיפגעו באפשרות שלה ללמוד ולקבל החלטות. מי שיש לו עניין בכך הוא למשל גורם שרוצה לפגוע באמון הציבור במערכות הללו, כמו סוכני הכאוס ברשתות החברתיות".

אתה לא חושש לדבר על האפשרויות הללו ולתת לאנשים רעיונות?
"זו תמיד השאלה עבור חוקרי סייבר. אנחנו חייבים להיות יצירתיים יותר ולחשוב על התקפות שטרם נעשו, כדי להקדים את התוקפים. יש חוקרים שרק מציעים דרכי תקיפה, ואילו אני אוהב להציג את דרכי התקיפה רק לאחר שכבר פיתחתי אפשרויות של פתרון".

הסיבה לדיליי במשחק כדורגל

הדר חוקר את הממשק בין בינה מלאכותית לבין תמונות לא רק בתחום הסייבר. כחוקר של טכנולוגיות דחיסה, הוא אחד בין כמה ישראלים שחברים בוועדת התקינה של פורמט הדחיסה JPEG. "ישראלים שולטים ב־JPEG", הוא אומר בגאווה ומוסיף שתחום הדחיסה עומד לעבור שינויים מפליגים בזכות הבינה המלאכותית.

דחיסה מבוססת על העובדה שמידע רב בתמונות ובווידאו חוזר על עצמו. בתמונה, אנחנו יכולים לומר למשל למערכת שבלוק שלם של שמים הוא בגוון אחד של כחול. בסרטון וידאו, שהוא בעצם אוסף של תמונות בזו אחר זו, לפעמים ההבדל בין שתי תמונות עוקבות הוא מזערי. במקום להעביר שוב את כל התמונה, אפשר רק לשאול 'מה נשתנה' מהתמונה הראשונה לשנייה.

"טכנולוגיית הדחיסה כבר יודעת לחלק את התמונה לבלוקים ולחפש בפריים הנוכחי איפה נמצא הבלוק המתאים מהפריים הקודם, ומה השתנה בו, ואז לשדר רק את המיקום הבא ורק את השינוי".

גם הדיליי בשידורי טלוויזיה קשור בדחיסה. "נניח שהחלטנו לשדר פריים מלא אחד מכל 16 פריימים, ובשאר הפריימים לשדר רק את ההפרשים, אבל אז פתאום בפריים 4 היה קאט. ייתכן שהפריימים 5־15 הרבה יותר דומים לפריים 16 מאשר לפריים הרפרנס הראשון. מבחינת דחיסה, משתלם לנו לחכות לפריים ה־16 כדי לבדוק זאת, אבל המחיר יהיה דיליי בשידור".

מה תעשה הבינה המלאכותית? "נניח שאנחנו רואים כעת פריים. יש לנו (ובוודאי ל־AI) יכולת לא רעה לנבא איך ייראה הפריים הבא ו'לג'נרט' אותו. נניח שהמערכת מג'נרטת את הפריים הבא באופן זהה גם במקום שבו מתרחש השידור וגם אצלנו בבית, ואז המערכת במקור השידור משווה את הניבוי למה שקרה בפועל, ומעבירה לנו רק את ההפרש. למשל, עם תחילתו של מהלך במשחק כדורגל, הבינה המלאכותית תוכל למעשה לג'נרט את התמונה של האופן שבו היא מעריכה שהמהלך יתפתח. אנחנו נראה תמונה מנובאת. המידע שישודר בפועל יהיה רק התיקון במקום שבו הייתה הפתעה. הרבה מהווידאו שלנו עומד להיות ג'ינרוט־תיקון, ולא העברה של מידע 'אמיתי'.

"האיכות צפויה לעלות דרמטית עם ירידה ברוחב הפס", מסביר הדר מה אנחנו מרוויחים מזה. "ואולי העתיד הוא שבכלל מה שיעבור על גבי הרשת הוא תסריט, טקסט מפורט, והבינה המלאכותית תג'נרט את כל הסרט אצלנו בבית. גם זה סוג של דחיסה. עד עכשיו הגורמים בתעשיית הקולנוע ששבתו בגלל החשש מבינה מלאכותית היו התסריטאים, אבל בתרחיש הזה התסריטאי הוא היחיד ששומר על עבודתו".

הקשר בין קצב מעבר הווידאו להצלחה בקרב

הטכנולוגיות האלה חשובות גם לרכב האוטונומי. "ברור שעם תחילת השימוש בכלי הרכב הללו יהיו גם תקלות, ואחד המענים לתקלה הוא לאפשר לבן אנוש להשתלט על הרכב מרחוק ולכוון אותו למקום מבטחים. כמובן, הוא יצטרך לראות את מה שרואה הרכב בזמן אמת וברזולוציה גבוהה. ערכנו מחקר שבו טייבנו את הדחיסה של תמונה כזאת על גבי תשתית סלולרית לא כל־כך טובה, והיה צריך להקדיש הרבה מחשבה לגבי איזה מידע חשוב ולא חשוב לאדם בסיטואציה כזאת".

ואם נחזור לזירה הצבאית, כאשר רובוטים ישדרו את שדה הקרב לחמ"ל, וחיילים יתפעלו אותם מרחוק, קצב מעבר הווידאו יוכל לקבוע את הצלחת התקיפה.

התחכום של טכנולוגיות הדחיסה עשוי להיות גם עקב אכילס שלה בתחום הפרת הפרטיות. היום תקשורת הווידאו היא מוצפנת, כך שגורם שרק קולט את המידע או אפילו הגורם שהסמכנו אותו להעביר את המידע לא אמור לדעת מה אנחנו רואים. אבל אם מנתחים פרטמטים שונים של הווידאו שעובר, למשל באילו שיטות הוא דחוס, ועד כמה, אפשר לגלות איזה סוג של תוכן רואה הצ ופה (למשל, אם זה פורנו).

"כך גורמים שרק מהווים אמצעי תעבורה לתוכן, ולא אמורים לדעת מה הוא, יכולים למכור את המידע לגורם שלישי כדי להתאים עבורכם את הפרסומות", אומר הדר. ביכולת הזאת ניתן להשתמש לטובה או לרעה.

עוד כתבות

רונן יפו, מנכ''ל דוניץ־אלעד / צילום: שי בראל

לאחר אקזיט נדל"ני: הקרן שתעניק מתנה של מיליוני שקלים למנכ"ל

חודש אחרי שהשלימה אקזיט מוצלח ממכירת השליטה בדוניץ, מבקשת קרן JTLV להעניק למנכ"ל החברה, רונן יפו, בונוס והלוואה בהיקף כולל של כ-9 מיליון שקל, שישמשו אותו גם לרכישת מניות מידיה ● שווי החזקותיו של יפו כיום – כ-83 מיליון שקל

בוונצואלה מכחישים: לא הסכמנו לשלוח נפט לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ממשלת ונצואלה "מכחישה באופן מוחלט" את הדיווחים שאישרה משלוח נפט לישראל, באינדונזיה דנים בכמות החיילים שישלחו לכוח השלום בעזה, וביקור הנשיא הרצוג באוסטרליה הוביל להפגנות נגד ישראל • כותרות העיתונים בעולם

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

ה"מסתור" של חמינאי והטענה של טורקיה: "ארה"ב תאפשר לאיראן להעשיר אורנים ברמה נמוכה"

על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● טראמפ צייץ: "הייתה פגישה טובה מאוד - אך לא הושגה שום החלטה סופית. התעקשתי שהמו"מ עם איראן יימשך" ● בדרג המדיני ובמערכת הביטחון בישראל מעריכים שהמו"מ בין ארה"ב לאיראן לא יבשיל לעסקה ● עדכונים שוטפים

סניף של רמי לוי / צילום: Reuters, Ammar Awad

העליון משרטט את הגבול בין סלוגן שיווקי להטעיית הציבור בפרסומות

ממבחן "אבטיח מלמיליאן" ועד הבטחות לנהיגה מושלמת - ביהמ"ש העליון משרטט את הגבול שבין גימיק פרסומי לעובדות בשטח ● מנגד, החשש מהטעיה באתרים בנוגע לזהות היצרן של המותג הפרטי נותר בעינו, ועלול לאלץ את הרשתות לחשוף את המידע לצרכנים

קופנהגן / צילום: Shutterstock

החל מ-212 דולר: המדינה היקרה שחוזרת למפת הטיסות של הישראלים

הביקוש לטיסות ישירות לקופנהגן זינק במאות אחוזים ● אל על מנצלת את בריתות התעופה כדי להפוך את היעד להאב אסטרטגי, בזמן שהמטיילים מחפשים אלטרנטיבה כפרית ובטוחה ליער השחור ולהולנד ● זאת, על אף העלויות הגבוהות והתדמית הפרו־פלסטינית

בנקים בישראל

סקר שביעות הרצון של בנק ישראל: מי זכו לדירוגים המובילים?

הסקר בחן שורת קטגוריות, לרבות תפיסת ההוגנות, הביקורים בסניפים והשירות באפליקציות ● הבנקים הגדולים שבלטו: לאומי שהוביל בארבע קטגוריות שנבדקו ומזרחי טפחות שנתפס כהוגן והמומלץ ביותר ● וגם: ההצלחה של וואן זירו שנבחר לבנק ההוגן ביותר

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

השיא החדש של באפט, והעשירים שלא נמצאים ברשימה של "פורבס"

המשקיע האגדי ומי שנחשב לפילנתרופ הגדול ביותר בהיסטוריה האמריקאית, תרם לא פחות מ־68.3 מיליארד דולר ● אחת ההפתעות בדירוג הפילנתרופים של פורבס היא דווקא השמות הבולטים שנעדרים ממנו, למשל אילון מאסק ולארי פייג'

מערכות הארופ ומיני הרפי של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

המל"ט הישראלי שהועתק בארמניה ועורר זעם בקווקז

ארמניה הציגה לאחרונה מל"ט מקומי שמזכיר חיצונית את "הארופ" מתוצרת התעשייה האווירית ● הצעד עורר זעם באזרבייג'ן, שמשתמשת בנשק הישראלי המתאפיין בדיוק רב ● האם הידע זלג?

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

שוקלים להשקיע בשוק האג"ח? צבי סטפק מסביר ממה צריך להיזהר

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?

ביל אקמן / צילום: Reuters, Richard Brian

"המניה בדיסקאונט חריג": ביל אקמן חושף השקעה חדשה

ב-CNBC דיווחו כי מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור חשף שהוא בעל החזקה במניית מטא, השקולה ל-10% מההון של הקרן, נכון לסוף 2025 ● במצגת המשקיעים של הקרן צוין כי "מחיר המניה אינו משקף מספיק את פוטנציאל האפסייד של החברה לטווח ארוך בתחום ה-AI"

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה שלילית בתל אביב; מדד הביטוחניות נפל, מניית הבורסה זינקה

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.8% ● הדולר נסחר סביב 3.07 שקלים ● ירידות חדות במניות התוכנה ● הראל: צופים ירידה במדד המחירים שיתפרסם בראשון וירידה בגירעון בחודשים הקרובים ● דריכות בוול סטריט לקראת דוח התעסוקה אחה"צ ● בג'יי.פי מורגן מעריכים כי מניות חברות התוכנה יתאוששו ● בנק אוף אמריקה מזהיר: כך הפך שוק המניות לאיום המרכזי על שוק האג"ח

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ אחרי הפגישה הארוכה עם נתניהו: "המו"מ יימשך"

סגנו של טראמפ: "העם האיראני רוצה לזרוק את המשטר? שיפעל" ● "וושינגטון פוסט": גורמים במשטר מעריכים שאין דרך למנוע את ההסלמה ● בבסיס האמריקאי הגדול בקטאר הציבו טילי פטריוט על משגרים ניידים ● בתקיפה מהאוויר בעזה: חוסל המחבל שהרג לפחות 7 לוחמי צה"ל ● דיווח: טראמפ ידרוש מחמאס למסור נשק שעשוי לשמש לתקיפת ישראל, אך יאפשר שמירה של נשק קל ● תושבים בשלומית חוששים: טנדרים לבנים תועדו בגבול מצרים ● עדכונים שוטפים

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה / צילום: כדיה לוי

פאלו אלטו היא הישג שלא נרשם כאן שנים. אדם אחד חתום עליו

חברת אבטחת הסייבר הגדולה בעולם הודיעה על כוונתה להירשם במסגרת הרישום הכפול, לאחר שהשלימה את רכישת סייברארק הישראלית ● מדובר בהישג משמעותי לבורסה בת"א ולמנכ"ל איתי בן זאב, שניסו במשך שנים למשוך חברות טכנולוגיה מקומיות גדולות ● מניית הבורסה זינקה, ומניות בן זאב שוות כחצי מיליארד שקל ● וגם: כך תשפיע פאלו אלטו על הרכב המדדים

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם אשר יתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של עשרה מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך נובעים מהרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים, וחשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספיקים מהרשויות

מנהל אסטרה לאבס בישראל גיא אזרד / צילום: דניאל אדרי

הבכיר שהולך לגייס בישראל מאות עובדים כדי להתחרות באנבידיה

אחרי שנים בצמרת ההייטק בישראל, גיא אזרד לקח פסק זמן לטרקים בנפאל ובאיסלנד - וחזר כדי להקים ולנהל את מרכז הפיתוח הישראלי של אסטרה לאבס ● הוא מסביר למה בחר לעזוב את נוחות התאגיד לטובת חברת שבבים צעירה בשווי של 31 מיליארד דולר, וכיצד הוא מתכנן לנצח את אנבידיה בלב חוות השרתים

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"

מארק צוקרברג / צילום: ap, Jeff Chiu

המיליארדרים מקליפורניה נוהרים: גם צוקרברג רוכש בית בפלורידה

דרום פלורידה מושכת יותר ויותר מיליארדרים מקליפורניה, שרוצים להימנע מהמס החדש שמיועד לבעלי הון ● בין המצטרפים האחרונים לגל: מארק צוקרברג ופריסילה צ'אן, שרוכשים אחוזה יוקרתית באינדיאן קריק, שם כבר מתגוררים גם ג'ף בזוס וטום בריידי