גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חצי מיליון או שלושת אלפים? כמה ישראלים צוחקים כל הדרך אל הבנק

זה היה אחד השבועות הטובים בהיסטוריה של הביטקוין, עם זינוק של 34% מאז הבחירות בארה"ב וחזרתו של טראמפ ● בדיוק באותם ימים, פורסמו מספר הערכות על מחזיקי הקריפטו בישראל - עם פערים עצומים: בבנק ישראל מעריכים שאלפי ישראלים סוחרים בארנקי קריפטו, ברשות המסים ציינו נתון של מאות אלפים, ומבקר המדינה בכלל הציג מיליונים ● בינתיים בשטח מרגישים את ההייפ מחלחל

ביטקוין צ'יינג' בתל אביב / צילום: כדיה לוי
ביטקוין צ'יינג' בתל אביב / צילום: כדיה לוי

קשה היה להישאר אדישים בשבוע האחרון לסערת הביטקוין. מאז התברר כי דונלד טראמפ, האיש שהגדיר את עצמו כ"נשיא הביטקוין", נבחר לנשיא ארה"ב, המטבע המבוזר זינק ב־34%, מדלג בין שיאי כל הזמנים בקלילות. משווי של 75 אלף דולר, ל־80 אלף דולר, ואז ל־90 אלף דולר בתוך פחות משבוע. הרבה זמן שהשוק המבוזר לא ראה ימים כאלה.

פשוט להשקיע בביטקוין: כך ניתן להצטרף לטיסת המטבע הדיגיטלי
המדינה סוגרת את הפרצות במיסוי הקריפטו. מי יצטרך לשלם מס על רווחים?

שלושה נתונים ופערים בלתי נתפסים

בתזמון כמעט קוסמי, בנק ישראל פרסם ביום ראשון, רגע אחרי השיאים הפנומנליים בביטקוין, את דוח היציבות הפיננסית למחצית הראשונה של 2024. הפעם, עם פרק מיוחד "סיקור המגמה העולמית והישראלית בשוק הקריפטו".

"האחזקות של תושבי ישראל מוערכות בכ־1.5 מיליארד דולר, שהם כ־0.1% בהשוואה לסך תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור הישראלי", נכתב בדוח. "בתקופת השיא הנוכחית הגבירו תושבי ישראל את היקף השקעותיהם בהשוואה לתקופת השיא הקודמת... עם זאת, נותרה החשיפה הכוללת במונחים מוחלטים נמוכה למדי". עד כמה נמוכה? לפי הנתונים שמציג בנק ישראל, מאוד. "ניתוח של ארנקים פרטיים עם זיקה ישראלית שמחזיקים ביטקוין, מגלה רק כשלושת אלפים ארנקים כאלה, רובם מכילים נכסים בשווי של פחות מעשרת אלפים דולר. רק כ־60 ארנקים מכילים סכומים שעולים על רף זה, מה שמעיד על שימוש אפשרי של גופים מסחריים בארנקים אלה. מספר הארנקים הישראלים גדל בחודשים האחרונים בכ־1%- מדי חודש". לכאורה, הביטקוין רחוק שנות אור מהמיינסטרים הישראלי.

אבל בנק ישראל הוא לא הגוף הרשמי היחיד עם תזמון קוסמי. ב־5 בנובמבר, יום הבחירות בארה"ב והנסיקה המטאורית של הביטקוין, פורסם דוח של מבקר המדינה שכותרתו "מיסוי מטבעות דיגיטליים". שם, הנתונים נראים אחרת לגמרי: "בשל אופיו האנונימי של המטבע הוירטואלי, קשה לקבוע את מספר בעלי הארנקים הדיגיטליים בישראל... לפיכך, קשה להעריך גם את פוטנציאל המס", נכתב בדוח, שמאגד למעשה שורה של הערכות שונות מאוד שניתנו לאורך השנים, וגבוהות בהרבה מאלו שהציג בנק ישראל. ארנקים דיגיטליים בשוק הקריפטו, הם תוכנה או אפליקציה שמנהלת נכסים מבוזרים. באמצעות שורה של קודים פרטיים ניתנת גישה לתכולת הארנק ולרשת הבלוקצ'יין.

הדוח האחרון שפרסם משרד האוצר בנושא, הוא מנובמבר 2022. אז, העריכה הכלכלנית הראשית באוצר כי יש כ־200 אלף בעלי ארנקים דיגיטליים בישראל. "מפגישות עם צוות הביקורת עם גורמים ברשות המסים, נראה שהם אימצו את ההערכה הזו", כותב המבקר.

בהמשך, הוא מספר על דיון בסוף מאי 2024: "במסגרת דיון בהשתתפות נציגי חטיבת חקירות מס הכנסה, הוצג על ידי נציג רשות המסים נתון לפיו כ־500 אלף אנשים במדינת ישראל פעילים בתחום הקריפטו במחזור של כ־120 מיליארד דולר".

אלא שאז מתאר המבקר נתון שונה בתכלית: "אתר של חברת מחקרי שוק (statista), קובע כי מספר הישראלים שהחזיקו בארנק דיגיטלי ב־2020 דומה להערכה שעלתה בדוח הכלכלנית הראשית לגבי שנת 2022 ומצביע על עלייה חדה בכל שנה מאז". כמה חדה? בהתבסס על דוחות כספיים של גורמים רלוונטיים בשוק, ובחינת מאפייני שוק שונים, עד סוף השנה מספר בעלי הארנקים הדיגיטליים בארץ צפוי להגיע ל־2 מיליון. פי 4 מההערכה שניתנה ברשות המסים, ופי 667 מהנתון שהציג בנק ישראל.

שלושת הנתונים הללו, שהפערים בניהם כמעט בלתי נתפסים, פורסמו לציבור באותו החודש, כמעט באותו השבוע. אמנם כל הנתונים מבוססים על הערכות, אבל הפער בין הערכה של 3,000 ארנקים דיגיטליים ל־2 מיליון, הוא רחוק שנות אור.

גורם בכיר עימו שוחחנו מסביר כי המקור לפער נובע ממתודולוגיות שונות שלפיהן ניסו להעריך את מספר הארנקים הדיגיטליים בישראל. היות ויש מידע כל כך מועט שמדווח באופן גלוי, ישנם ניסיונות הערכה גורפים שמובילים לפערים גדולים בין המספרים שמציגים הרגולטורים השונים, למול הגורמים הפרטיים.

גם בקרב הרגולטורים וגם בשוק הפרטי, מכירים בכך שעד היום עולם הקריפטו היה די דל במידע המדווח. הרשויות בעולם מתבססות על מסחר בבורסות מוסדרות, מימושי מטבעות שמצריכים להצהיר על רווחי הון ומידע נוסף. לכן נעזרים בעיקר בהליכים סטטיסטיים שונים במטרה להעריך את מספר הארנקים הדיגיטליים שישנם בארץ. הפערים כאמור נובעים מהמודלים השונים שבהם נעשה השימוש.

המתודולוגיה של דוח המבקר, ושל statista למעשה, הסתמכה על איסוף מידע מגופי מסחר. המתודולוגיה של הגוף בו נעזר בנק ישראל הייתה אחרת לגמרי. צ'יינאליסיס (Chainalysis) משתמשת בשיטות ניתוח שונות על מנת לעקוב אחר פעילותם של ארנקים על גבי רשת הבלוקצ'יין ולנסות ולזהות את המאפיינים של בעלי הארנקים ואת המיקום הגיאוגרפי שלהם בפרט. בהערות השוליים בדוח עצמו, כותבים בבנק המרכזי כי "מספר הארנקים הכולל של הישראלים מוערכת ככל הנראה בחסר בשל כמה גורמים; משקיעים רבים משתמשים בארנקים של נותני שירותים ריכוזיים, כגון בורסות ומשמרנים, שאינם כלולים בהערכה זו. בנוסף קיים זיהוי חלקי של ארנקים ישראלים ברשת הבלוקצ'יין".

ומה לגבי רשות המסים? שם הגיבו כי "רשות המסים לא מסרה למבקר נתונים שהוערכו על ידה על כמות הארנקים הפעילים. המבקר מצטט בדוח נתון שאכן הוצג בדיון, אך יוחס למכון מחקר חיצוני, שפרסם אותו בשנת 2022 ואשר הובא לידיעתנו".

זינוק במסחר הקריפטו בארץ

ובזמן שהגופים הרשמיים מתקשים להבין אם מחזיקים בישראל כמה אלפי או כמה מיליוני ארנקים דיגיטליים, הסוחרים בשטח מרגישים את הראלי מגיע לארץ. "מאז הבחירות לנשיאות אנחנו רואים עלייה של עשרות ואף מאות אחוזים בכל פרמטר במסחר בפלטפורמת המסחר שלנו", אומר יובל רואש, מנכ"ל פלטפורמת המסחר בקריפטו ביטס אוף גולד שיחה עם גלובס. בביטס אוף גולד מצביעים על עלייה של יותר מ־100% במספר העסקאות המתרחשות בביטס בתקופת הזמן הזו, אם כי החברה סירבה למסור את היקפי המסחר עצמם. לפי החברה ערב הבחירות היו לה יותר מ־200 אלף לקוחות עם ארנקים דיגיטליים - הרבה יותר מההערכות של הבנק המרכזי.

רואש מציין כי חלה התרחבות של הפופולריות של הביטקוין. 30% מלקוחות הפלטפורמה לדבריו הן נשים, נתון שזינק בשבוע האחרון, והמטבעות המבוזרים החלו לעניין גם חתכי גיל בוגרים יותר: "בעוד צעירים מהווים את חלק הארי של משקיעי הקריפטו, מאז הבחירות עולה כי שיעור בני ה־45 ומעלה שהשקיעו בקריפטו עלה ב־40%".

חברות ישראליות גייסו מיליארדי דולרים

עכשיו, כשהביטקוין הוא מטבע שזינק ביותר מ־100% בשנה אחת, ומעל 1,100% ב־4 שנים. כולם רוצים להצטרף לרכבת. אבל לפני כשנתיים המצב היה נראה לגמרי אחרת. שורה של שערוריות בתחום הובילו רבים בשוק להספיד את השוק המבוזר ובראשו הביטקוין. מאות מיליארדי דולרים יצאו מהשוק והמטבע הגיע לשפל של פחות מ־16 אלף דולר ליחידה. חורף של ממש. אבל גם כשהעננים התקדרו, היו מי שהאמינו במטבע. וזה השתלם להם. בן סמוחה, מנכ"ל ומייסד CryptoJungle, אתר קהילות תוכן בנושאי קריפטו, אומר: "בעיניי, ביטקוין הוא לא פחות ממהפכה. מדובר במערכת כסף מבוזרת לחלוטין ושאיננה תלויה באמון בצד שלישי. מהרגע שנפל לי האסימון על כמה מערכת הכסף הנוכחית שבורה מן היסוד, ועד כמה פתרונות מבוזרים מעוררים תחרות וכתוצאה משפרים את הרווחה לכולם - הבנתי שאני צריך למקד את הקשב, ההון, האנרגיה והזמן שלי לטובת התעשייה והשוק.

"בשנות הירידה - ראיתי את חבריי לתעשייה, יזמים כמוני, ממשיכים לפתח את השוק בהמוניהם מתוך אמונה הדדית שאנחנו מתווים את הדרך לעולם טוב יותר, עם מערכת כסף טובה יותר".

אחרי תקופה ארוכה של דשדוש, בשלהי 2023 הביטקוין עשה קאמבק. השוק תמחר שינוי שהגיע בינואר 2024: רשות ניירות ערך של ארה"ב אישרה הנפקה של קרנות סל העוקבות אחר הביטקוין. בהמשך השנה, אושרו קרנות העוקבות גם אחרי האת'ריום. זה, בשילוב עלייתו של טראמפ, הביאו לאחת השנים הטובות בהיסטוריה של הביטקוין. "יש הייפ מאוד גדול", מספר סמוחה. "האנשים המתעניינים כעת היא ביטוי לכך שהציבור מבין שקריפטו אינו טרנד חולף אלא תחום שכאן כדי להישאר".

לא מדובר רק במטבע, אלא בתעשייה שמתפתחת סביבו. ניר הירשמן מנכ"ל פורום חברות הקריפטו אומר כי "הסיפור הישראלי בא לידי ביטוי בהשקעות בחברות קריפטו הבונות את תשתיות הלוקצ'יין בישראל ומאבטחות אותה". לפי הנתונים האחרונים המצויים בידי הפורום, החברות השונות בישראל גייסו עד היום מ־3.85 מיליארד דולר בגיוסי הון.

ובינתיים, לאחרונה פועלות הרשויות להכניס את הקריפטו למייסטרים הרגולטורי. השבוע פרסמה רשות המסים תזכיר חוק שיסדיר את מעמדם של מטבעות הקריפטו מבחינת מיסוי. לפי התזכיר, מחזיקי קריפטו יחויבו במס רווחי הון של 25% במכירת הנכס. הבשורות הטובות לשוק הן אסדרה בצנרת של רשות ניירות ערך. ברשות בוחנים תשקיפים לקרנות נאמנות שיעקבו אחרי חוזים עתידיים על מטבעות קריפטו. הצפי הוא שבמחצית הראשונה של 2025 יאושרו התשקיפים ואז יוצעו לציבור קרנות נאמנות שיעקבו אחרי מחיר המטבע, דרך חוזים עתידיים.

תגובת בנק ישראל: "הערכה של מספר הארנקים הדיגיטליים המחזיקים בביטקוין מורכבת וקיימות שיטות ניתוח שונות על מנת לנסות ולזהות את המאפיינים של בעלי הארנקים ואת המיקום הגיאוגרפי שלהם. בין השאר מכיוון שמשקיעים רבים המשתמשים בארנקים של נותני שירותים ריכוזיים, כגון בורסות וחברות קסטודיאן. מסיבה זו נכתב בדוח היציבות, שמספר הארנקים הכולל של הישראלים מוערך ככל הנראה בחסר".

עוד כתבות

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד Wiz

כך התכווץ האקזיט הגדול בתולדות ישראל בכמעט 20 מיליארד שקל

האישור המיוחל מהאיחוד האירופי הגיע, ועסקת הענק לרכישת וויז ע"י גוגל מתקרבת לקו הסיום ● מאז ההכרזה הראשונה על העסקה השקל התחזק דרמטית, והכנסות המדינה ובעלי המניות בישראל יתכווצו ● וגם: איך התחמקה גוגל מהרדאר הבריטי

אבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: יח''צ

לקראת רכישת הוט מובייל: לאומי משקיע בדלק ישראל לפי שווי של מיליארד שקל

לפי המתווה המגובש, לאומי פרטנרס צפוי להזרים מעל ל-200 מיליון שקל לדלק ישראל ● לפני כחודש חתמה דלק ישראל על מזכר הבנות לפיו בכוונתה לרכוש את חברת הסלולר של הוט תמורת כ-1.9 מיליארד שקל ● העסקה תאפשר לדלק ישראל להיערך לביצוע העסקה

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

מארק צוקרברג / צילום: ap, Jeff Chiu

המיליארדרים מקליפורניה נוהרים: גם צוקרברג רוכש בית בפלורידה

דרום פלורידה מושכת יותר ויותר מיליארדרים מקליפורניה, שרוצים להימנע מהמס החדש שמיועד לבעלי הון ● בין המצטרפים האחרונים לגל: מארק צוקרברג ופריסילה צ'אן, שרוכשים אחוזה יוקרתית באינדיאן קריק, שם כבר מתגוררים גם ג'ף בזוס וטום בריידי

שריפה כתוצאה ממטח של חיזבאללה בכניסה לקריית שמונה (יולי 2024) / צילום: Reuters, Avi Ohayon

מצפון תיפתח הטובה: לא שוליים שצריך להציל, אלא מרכז שיש לבנות

חיזוק הצפון ושיקומו מנזקי המלחמה אינו משימה משנית אלא אתגר כלכלי־לאומי מהותי ● הצפון דורש מהלך עומק של חיזוק מבני וארוך־טווח, ולא מענה נקודתי ● בהקשר הזה תפקידו של המגזר העסקי הוא קריטי - וכאן יש צורך לא רק בסיוע, אלא בשותפות

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

סניף של רמי לוי / צילום: Reuters, Ammar Awad

העליון משרטט את הגבול בין סלוגן שיווקי להטעיית הציבור בפרסומות

ממבחן "אבטיח מלמיליאן" ועד הבטחות לנהיגה מושלמת - ביהמ"ש העליון משרטט את הגבול שבין גימיק פרסומי לעובדות בשטח ● מנגד, החשש מהטעיה באתרים בנוגע לזהות היצרן של המותג הפרטי נותר בעינו, ועלול לאלץ את הרשתות לחשוף את המידע לצרכנים

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם