פרויקט אמות פלטיניום / הדמיה: יח''צ
עם הצלחה לא מתווכחים. בהרבה מעגלים חברתיים ועסקיים שונים הסתובבתי השבוע, ובכולם היה נושא לוהט מובהק לשיחה: הביטקוין. יותר מנתניהו, אולי אפילו יותר מטראמפ. טיסה של 40% בחודש. 140% בשנה.
● המכירות עלו, אבל שוק הדיור עדיין מדשדש. ובאיזו עיר נמכרו הכי הרבה דירות?
● בנק לאומי מצנן את החגיגה של הלוואות הקבלן. אלה התנאים החדשים
ואחרי שאמרנו את זה, ובלי להסתבך עם כת מעריצי הקריפטו, צריך להודות ביושר שגם בשלהי 2024 לא מדובר במטבע. ודאי במשמעות הקלאסית שלו - "מטבע עובר לסוחר". כזה שמשמש לקנייה של מוצרים אחרים, ולא כספקולציה. אף אחד לא קונה את ה"מטבע" הזה כדי לקנות איתו משהו, אלא רק כדי ליהנות מעליית שוויו. מה גם שבהיותו דיגיטלי, אין לו ערך בפני עצמו. להבדיל מזהב או כסף, למשל. בהיותו נטול מדינה, גם אין לו כלכלה שמשמשת לו עורף חזק. אף אזרח לא משלם מס בקריפטו ואף כלכלה לא מזינה את הגלגל הזה.
פה ושם יש מוכרים וקונים שמשתמשים בביטקוין כמטבע, אבל זה עדיין במחוזות הגימיק (חשיפה נהדרת בתקשורת) או במדינות ועסקים מפוקפקים שמעוניינים לטשטש מקורות תשלום. לפי גוגל, שתי המדינות שהובילו בחיפוש ביטקוין ברשת ב-12 החודשים האחרונים הן אל סלבדור וניגריה. ענקיות טכנולוגיה כמו מיקרוסופט או טסלה כבר מכירות ואפילו אוספות ביטקוין, אבל הן עדיין היוצאות מן הכלל. והן גם שוות טריליון דולר, כך שקל להן לפזר כסף גם שם.
וזה בעצם המלכוד הכי גדול של הביטקוין כרגע: אם ישתמשו בו כמטבע לכל דבר, הוא יהפוך למיינסטרים וכוחו ינסוק. אבל כדי שזה יקרה, כדי שאנשים יסמכו על התמורה שיתנו או יקבלו כשהם משתמשים בו, הוא לא יכול יותר לקפוץ או לצלול ברגע. ועד שזה יקרה זו ספקולציה - לטוב ולרע.
משבשים את השוק
בקצה השני של עולם הסיכון-סיכוי הקלאסי נמצא שוק המגורים. כמה אנחנו רוצים להאמין שהביקוש וההיצע שם נקבעים בעיקר לפי הצורך בקורת גג או המחסור בה. ודאי במדינה מרובת ילדים וחיבה לדירה בבעלות כישראל. ושוב ושוב מתברר שהמנוע המרכזי, גם בשוק הזה, כולל בעיקר ציפיות וספקולציות.
השבוע נזכרו בבנק ישראל להזהיר שוב ממבצעי המימון הפופולריים כמו 80:20, 90:10 וכן הלאה: דירות חדשות מוצעות למכירה בתנאי תשלום של 20% בעת החתימה על חוזה הרכישה ו-80% בעת אכלוס הפרויקט. אלה משבשים מאוד את השוק. הנה בלשון השמרנית של הבנק: "אם תופעת דחיית התשלומים מפתה רוכשים להיכנס לעסקה של רכישת דירה, תוך הסתמכות על האפשרות למכור את הדירה עוד בטרם השלמת הרכישה - עלולים רוכשים אלה לספוג הפסד בשיעור של כ-10% על אי השלמת העסקה. אם רוכשים רבים כאלה ייאלצו להתמודד עם מצב מעין זה, עלולים הקבלנים 'להיתקע' עם מלאי דירות גמורות שאינן מכורות. מיתון עתידי בעוד שנתיים עד שלוש עלול להחמיר את מצבם של רוכשי דירות רבים ביחס ליום רכישת הדירה, ולגרום להם שלא יוכלו לעמוד בנטילת משכנתא".
גם במשרד האוצר הראו לאחרונה שדווקא הדירות שנמצאות עמוק "על הנייר", נמכרות במחירים גבוהים יותר מדירות שניתן לשלם עליהן ולגור בהן כאן ועכשיו. ככה מתנהגים אנשים שקונים ספקולציה, ולא ארבעה קירות.
וממגורים לעסקים. עד כמה אנחנו משקרים לעצמנו גם שם? בבנק ישראל ציינו השבוע שב-2023 ערך הנדל"ן המניב של החברות הישראליות טיפס ב-2.7%, אחרי עלייה של 7.2% ב-2022 ו-8.7% ב-2021. אמות וגב ים, שתי ענקיות משרדים, פרסמו בימים האחרונים דוחות כספיים שהציגו מתחילת השנה עלייה בערך נכסיהן של 452 מיליון שקל ו-357 מיליון שקל, בהתאמה.
משרדים עומדים ריקים
ובכל זאת, מוכרחים לתהות כמה התערבבו פה משאלות לב וספקולציות. ראשית, כי בתוך עמנו אנו יושבים. קל לראות כמה משרדים עומדים ריקים במגדלים החדשים. חורף עכשיו, ואם תרימו ראש תראו אותם חשוכים כבר בשקיעה, עוד לפני 17:00 אחה"צ.
בנוסף, גם אמות וגב ים לא רשמו שקל אחד של עליית ערך ברבעון השלישי, אף שהמצב לכאורה נפלא. בארזים נפלה שלהבת. ונתון חשוב נוסף מהדוח הטרי של בנק ישראל: לפי נתוני קרן המטבע הבינלאומית (IMF), מחירי הנדל"ן המניב בעולם ירדו ב-14% בשנה במונחים ריאליים. במגזר המשרדים בארה"ב המחירים צנחו ב-24% ובאירופה ב-18%. שיעור השטחים הפנויים עמד בממוצע על 15% ב-2023, בהשוואה לממוצע שנתי של 10% לפני הקורונה.
אבל רק בישראל, כמו שכתבו בבנק המרכזי שלנו, "אין עדויות לירידה בערך הנדל"ן המניב כפי שתועדו במקומות רבים בעולם". מותר להיות סקפטיים. אבל גם שמאות אופטימית היא סוג של ספקולציה.
כוכבי השבוע
מצוין: צעד משעמם שהכניס לקופה 4 מיליארד שקל
לפני חצי שנה ניסו נציגי המגזר העסקי לסכל בכל דרך את המהלך שהובילה רשות המיסים לצמצום החשבוניות הפיקטיביות. "איך עושים את זה בעיצומה של מלחמה", הם נזעקו. לפי החוק החדש, שנכנס לתוקף בתחילת מאי, כל עסקה של 25 אלף שקל ומעלה המבוצעת בין בתי עסק דורשת מעתה אישור של רשות המיסים לפני קיזוז המע"מ.
השבוע גילה מנהל רשות המיסים שי אהרונוביץ' מה עשה החוק בפועל. "חשבונית ישראל", המערכת החדשה להוצאת חשבוניות מס, כבר חסכה לדבריו למשק 4 מיליארד שקל. גבוה משמעותית מהצפי, לחיסכון של 100 מיליון שקל באותה תקופה.
ככה נלחמים בהון שחור ומחזירים את המשק למסלול. לא בסיסמאות גדולות, אלא בפעולות קטנות וסיזיפיות שיוצרות שינוי. רק בגלל שמדובר במהלך "משעמם" כל כך, נטול כותרות וצבע, המתנגדים הרבים לא מצאו אף פוליטיקאי שיסכל אותו. וטוב שכך.
בלתי־מספיק: הביטוח הסיעודי קורס יותר מדי בשקט
לא רק את המוות כולנו מדחיקים, אלא גם את גיל הזהב. רוב האנשים שיבואו לבדוק דיור מוגן יבדקו את הבריכה והחוגים, ולא בהכרח את המחלקות והתנאים שיחכו להם בימים הפחות סימפטיים.
רק כך אפשר להסביר את מה שנראה כמו אדישות כללית לקריסת הביטוח הסיעודי. כרגע זו קופ"ח כללית. לאחר שאף חברת ביטוח לא הסכימה לשאת בנטל, החל מינואר לקוחות חדשים לא ייכנסו, ואלה הקיימים - כ-2.6 מיליון ישראלים - יחכו שייגמר הכסף. כבר עתה התשלום למוטבים ייחתך בעשרות אחוזים. שאר הקופות מחכות לתורן, לאחר שהמודל הביטוחי לא החזיק מים.
כרגע, כל האפשרויות גרועות. לעצום עיניים היא הרעה מכולן. בזו הפחות גרועה, המדינה תיקח את האחריות, וכולנו נצטרך לשלם עוד מאות שקלים בכל חודש. נעים זה לא יהיה, אבל הרבה פחות נעים להיות סיעודי ללא גב מאף אחד.