הגזירות מגיעות לאישור סופי, והפנסיה שלכם במוקד

באוצר מעדיפים לפגוע בפנסיות מאשר לטלטל את הספינה • גם באמריקה, מערכת המשפט מתקשה למצות דין עם פוליטיקאים • והאם זה סופם של מבצעי הקבלנים? • זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

חומרים: דרור מרמור, Shutterstock
חומרים: דרור מרמור, Shutterstock

גזירות 2025 | איך פוגעים לכם בכיס בלי שתתרעמו

השבוע הגיעו להצבעה בקריאה ראשונה חלק מהגזירות המתוכננות כבר לתחילת 2025. באוצר ובכנסת נמנעו ממילים מרתיעות כמו קיצוץ או העלאת מסים, ובחרו בגרסה הרבה פחות מאיימת: ״הקפאה״. רוב הגזירות הכבדות ברשימה הן בדמות הקפאה. הבולטת מכולן היא הקפאת מדרגות מס הכנסה, שתביא דה פקטו לשחיקה בנטו של כל עובד. אבל היא לא היחידה.

להקפאות השלכות משמעותיות על הפנסיות של רובנו, בעיקר אלה שעבדו או עדיין עובדים. אבל בעיני הממשלה והאוצר, קל יותר לפגוע במה שנראה לנו רחוק ומסובך מאשר גזירות שירגישו כמו העלאה ישירה של מס הכנסה.

אחת הפגיעות היא אי-העלאה של תקרת הפטור, שנשמעת זניחה אבל מדובר בכסף גדול יחסית ובהפרת הבטחה ממשלתית שעוגנה בחקיקה. מה זה אומר? בעשור הקודם הוחל מתווה הדרגתי שבו החלק הפטור ממס בקצבת הפנסיה יילך ויגדל עם השנים. נכון להיום, שיעור הפטור המקסימלי הוא 52%, שהם כ-4,900 שקל. ב-2025 שיעור הפטור אמור היה לעלות ל-67%, שהם כ-6,320 שקל. באוצר כבר ניסו לעשות צעד זה בעבר ונבלמו, בין היתר בשל התנגדות ההסתדרות. הצעת החוק הנוכחית מדברת על דחייה של שנה אחת בלבד, אך כנראה זה לא סוף פסוק.

וכמה כסף זה שווה? קצבה חודשית של 10,000 שקל תספוג פגיעה של 192 שקל בחודש, שהם 2,298 שקל בשנה. מרמת קצבה של 20 ועד 45 אלף שקל מדובר כבר בפגיעה שנתית של 5,746 שקל.

וזו לא המכה היחידה לפנסיה. נכון להיום, כל עובד מקבל זיכוי של 35% מההפרשה לפנסיה עד לתקרה שנתית של 8,148 שקל. תקרה זו צמודה למדד, אך כעת מוקפאת. כשהאינפלציה השנתית צפויה להיות סביב 4%, מדובר בשחיקה משמעותית בהטבה. ואם לא די בכך, כיום מעסיקים לא נדרשים לשלם מס על הפרשות לפנסיה עד לתקרה של כ-31 אלף שקל. בתקציב הקרוב מבקשים באוצר להוריד את התקרה לפעמיים השכר הממוצע במשק, קרי קצת פחות מ-25 אלף שקל.
זה לא סתם נשמע מסובך. יותר קל להטיל מסים בנוסחאות מסובכות ועל כספים שאנו אמורים לקבל בעתיד, מאשר להכניס את היד ולקחת את השקל שכבר נמצא בכיס. ככה סביר שלא יהיה מי שייעמד על הרגליים האחוריות ויתנגד.

בר לביא

שוק הדיור | ההנחיה החדשה של בנק לאומי: תחילת הסוף של מבצעי הקבלנים?

השבוע יצאה הנחיה חדשה בבנק לאומי, שעוד לפני שפורסמה יצרה בשוק מהומה רבתי. ההנחיה לרוכשי דירות חדשות קובעת כי הלוואת קבלן תינתן רק בהעמדת 20% הון עצמי, וההלוואות יוגבלו עד 40% לכל היותר משווי הדירה. על פניו המשמעות היא אחת: מבצעי הקבלנים, שהתרגלנו לראות כאן כבר יותר משנה, הגיעו לסיומם.

להנחיה כזו צפויה להיות השפעה ברורה על הביקושים לדירות. אם אין מבצעים עם הטבות מפליגות, כפי שהיו עד כה, הרוכשים עשויים לשוב ולשבת על הגדר, כפי שהמתינו לאורך רוב שנת 2023. לא במקרה חולשות הלוואות הקבלן על נתח גדול מההלוואות החדשות לדיור בחודשים האחרונים. הרוכשים אוהבים את האפשרות הזו, ואם היא תיעלם, רבים מהם לא ימהרו לקנות.

אלא שכלל לא בטוח שהשוק ילך לכיוון הזה, מכמה סיבות. ההנחיה כרגע נוגעת לבנק לאומי בלבד, ואם תישאר אצל לאומי בלבד, ההשפעה שלה תהיה מוגבלת. אומנם הבנקים האחרים אמורים לצאת גם הם בהנחיות לגבי מבצעי הקבלנים, אך אלה יכולות להיות ממותנות יותר.

ונקודה נוספת. הקבלנים המציאו את עצמם מחדש עם המבצעים הנוכחיים: לשלם חלק קטן עכשיו ואת היתרה כשהדירה תהיה מוכנה; או הלוואת קבלן שמאפשרת לרוכש להקטין את ההון הנדרש. הם יצרו ביקוש מפתיע לדירות בעיצומה של מלחמה ארוכה, וימצאו דרך לעשות זאת שוב. כך שאף שכבר יש סימנים מובהקים לשינוי כיוון, עוד מוקדם להספיד את שוק הדירות החדשות.

יובל ניסני

מערכת המשפט | סגירת התיקים נגד טראמפ מוכרת גם פה 

השבוע פורסם בארה"ב כי ג'ק סמית', החוקר המיוחד שהוביל את התיקים הפדרליים נגד דונלד טראמפ מטעם משרד המשפטים האמריקאי, מתכוון להתפטר יחד עם אנשי הצוות שלו עוד לפני ההשבעה לנשיאות. לפי הפרסום, סמית' מעדיף להקדים ולעזוב לפני שהנשיא הנבחר יפטר אותו, כפי שהבטיח שיעשה.

סמית אף מגבש תוכנית לסגירת שני התיקים הפדרליים שבאחריותו: הראשון סביב מעורבות טראמפ בפריצה לקפיטול ב-6 בינואר 2021, והשני סביב המסמכים המסווגים שלקח איתו טראמפ כשעזב את הבית הלבן. זאת, נוכח המדיניות הידועה של משרד המשפטים נגד העמדה לדין של נשיא מכהן.

כך עשויה להתפוגג האפשרות כי טראמפ יידרש לתת דין וחשבון על התנהלותו. יחד עם עיכובי החקירות, הדחייה בגזר הדין הצפוי לו בתיק דמי השתיקה שבו הורשע, ופסיקת הרוב השמרני בעליון, שהעניק לו חסינות מהעמדה לדין על פעולותיו כנשיא, התוצאה ברורה: מערכת המשפט האמריקאית כשלה בהתמודדות עם טראמפ.

ובישראל? בית המשפט בירושלים אמנם דחה השבוע את בקשת נתניהו לדחות את עדותו במשפט, אך מדובר ביוצא מן הכלל המעיד על הכלל. אחרי ארבע שנים וחצי, פרשת ההגנה במשפט נתניהו בכלל לא התחילה. הנה עוד נקודת דמיון בינינו לבין האמריקאים: אצלם וגם אצלנו, מערכת המשפט מתקשה למצות את הדין עם פוליטיקאים הרוכבים על אהדת הציבור כדי לבצע לה דה-לגיטימציה. הכול כדי לחמוק מאימת הדין.

עמירם גיל

תמונה בשבוע

רקדניות מאחורי הקלעים בפסטיבל הבלט בהוואנה, קובה, השבוע / צילום: Reuters, Alexandre Meneghini
 רקדניות מאחורי הקלעים בפסטיבל הבלט בהוואנה, קובה, השבוע / צילום: Reuters, Alexandre Meneghini