האמיר תמים נפגש עם מזכיר ארה''ב בלינקן, בסוף אוקטובר / צילום: ap, Nathan Howard
קטאר אישרה לאחרונה משאל עם שבמרכזו חיזוק שליטתו של האמיר תמים אל־ת'אני. מעתה, הוא יוכל לבחור בעצמו את כלל 45 חברי מועצת השורא - הפרלמנט של קטאר.
● כותרות העיתונים בעולם | "כבר לא מפחדים מהמחיר": בעולם בטוחים - ישראל נלחמת במלחמה אחרת
● פרשנות | האמריקאים שמו את המפתחות לכלכלה בידי טראמפ, אבל בשוק מפקפקים בהבטחות שלו
במשאל העם הקודם, שהתרחש בשנת 2003, הוחלט להעביר את הסמכות לבחירת חלק מחברי מועצת השורא מהאמיר אל העם הקטארי. באותו אירוע, עת אביו של תמים, חמד, היה האמיר, שיעור התמיכה הרשמי לשינוי השיטה עמד על 96.6%. עשור לאחר מכן עברה ההנהגה אל תמים, שקיים בפועל את הבחירות הראשונות בהתאם לתוצאות משאל העם רק ב־2021. כ־380 אלף בעלי זכות הצבעה בחרו 30 מבין חברי המועצה. כעת, החליט העם שמלוא הסמכות תחזור שוב אל האמיר.
לפי הודעת שר הפנים ויו"ר ועדת הבחירות של משאל העם השני בתולדות המדינה, ח'ליפה אל־ת'אני, 84% מבעלי זכות ההצבעה (בני 18 ומעלה) מימשו את זכות ההצבעה - ו־90.6% מתוכם הצביעו בעד.
"הקטארים נהנים כיום מהפירות של מה שאבותינו שתלו, בעצם ההשתתפות במשאל העם על שינוי החוקה", מסר האמיר, שהגדיר בחודש שעבר את הבחירות שהתקיימו למועצת השורא בתור "ניסוי". את תוצאות משאל העם הוא כבר הגדיר כמחזקות את "ערכי האחדות והצדק".
ניסה לקרוץ למערב
תמים מהווה דמות שפועלת לחיזוק מעמדה של קטאר בזירה הבינלאומית. הבחירות ב־2021 היוו כלי עבור האמיר לקריצה למערב. הוא ביצע זאת אף שברמה המהותית, עצם הבחירות לא הופכות את קטאר למדינה דמוקרטית. מועצת השורא היא אמנם גוף מחוקק שאחראי גם על אישור תקציב המדינה, אבל הוא נטול השפעה מעשית על הכלכלה, וכן על תחומי הביטחון.
שינוי מהותי שצפוי לבוא לידי ביטוי בעקבות משאל העם החדש הוא שבניגוד לעבר, כלל בעלי האזרחות הקטארית יוכלו להצביע במקרה שיש אירועים דמוקרטיים או דמוקרטיים למחצה. בטרם משאל העם, היו יכולים לבחור ולהיבחר רק צאצאים של אזרחי קטאר מ־1930. בעקבות כך, היו שבטים בדואים שזעמו על חוסר הייצוג ויכולת ההשפעה. מכאן והלאה, תמים פתח את כל החסמים וכל אזרח קטארי יוכל לשמש אפילו כשר.
סעיף נוסף בחוקה שקידם האמיר הוא הפסקת מגבלת הגיל של חברי מועצת השורא שמחייבת כי חבריה יהיו בני 30 ויותר.
עיתוי משאל העם
בכל הנוגע לעיתוי משאל העם, לא מן הנמנע כי בדוחא חשבו על צעד שכזה ביום של בחירות בארה"ב, במטרה להסיט את תשומת הלב העולמית. על עצם קיום משאל העם הודיע האמיר בחודש שעבר, אבל על קיומו דווקא ביום שבו התמודדו הנשיא הנבחר דונלד טראמפ וקמלה האריס, הודיעו בדוחא רק יומיים קודם לכן.
כך, נוצרה סיטואציה שביום קיום משאל העם, הצעד שנועד לחזק את סמכויותיו של תמים סוקר באופן זניח ברחבי העולם. לעומת זאת, סוכנות הידיעות הממלכתית של קטאר ייצרה עבור האמיר את תדמית הבחירות שאליה הוא שואף, כפי שצפוי מדיקטטורה: "הייתה אווירה נלהבת ורגע היסטורי, שמביע בבירור את רצונם של כולם להפוך את החגיגה הלאומית הזו להצלחה. משאל העם יחזק את המרקם החברתי באופן היפה ביותר, וייצג שלב חשוב בצעדת הניצחון של המדינה ואחדותה הלאומית".
אריאל אדמוני, דוקטורנט החוקר את קטאר באוניברסיטת בר אילן, מספר כי הוא מוצא חוט מקשר בין הדיווחים המנוגדים לגבי גירוש חמאס מדוחא לבין משאל העם בעצם המיתוג הקטארי. "אלו שתי דוגמאות למכירת נראטיבים, האחד ליחסי החוץ והשני ליחסי הפנים. במקרה של חמאס, הקטארים כבר הסבירו כי הם רואים בהם אפיק תקשורת לאזור. ואילו במשאל העם, היה ניסיון לקבוע מהלך לא דמוקרטי, תוך צביעתו בצבעים 'יפים' - לתת קונוטציה של משאל עם. הבחירות בארה"ב באותו היום היו גרוש ללירה בניסיון להציג את משאל העם כמהלך דמוקרטי שנועד לתרום לאחדות הלאומית".
כלכלת קטאר צומחת
את משאל העם הוביל האמיר, בידיעה שהמצב הכלכלי טוב - וההערכות ארוכות הטווח עוד יותר טובות. בדברים שנשא בפני מועצת השורא לפני כחודש, סיפר כי לאחר ההאטה שנבעה מהשקעות הענק באירוח המונדיאל, צפויה הצמיחה עד תום השנה לעמוד על 2%. בטווח הארוך יותר, בין השנים 2025־2029 צפויה צמיחה שנתית של 4.1%.
עד 2031, מעריכים בבנק "סטנדרד צ'רטרד" הבריטי, כלכלת קטאר תכפיל את עצמה. הנתונים הללו פורסמו לאחר שבין השנים 2020־2023 הקטינה קטאר את שיעור הגירעון מתוך התוצר מ־73% ל־44%.
הצמיחה של דוחא כיום נובעת מעוצמתה בתחום הגז הטבעי. קטאר, שמונה 3 מיליון תושבים, היא המדינה עם קצב הפקת הגז הטבעי הגבוה ביותר בעולם פר נפש. ארה"ב הייתה ב־2023 המובילה בהיבט הכמותי (כ־203.5 BCM מול כ־127.9 BCM של קטאר), אך קטאר היא המובילה פר נפש - כ־666.2 קילו־וואט־שעה מול כ־30.4 קילו־וואט־שעה של ארה"ב. כלומר, יותר מפי 20.
בצל השפעות מלחמת רוסיה־אוקראינה והניתוק מהגז הרוסי, הביקושים הגדלים בשוק והציפייה כי בעשור הבא תתגבר מגמת הטמעת האנרגיות המתחדשות בעולם - האמיר תמים ואנשיו פועלים להגברת קצב ההפקה. השלטון הקטארי מבין שקרוב היום שבו ההכנסות שלהם מ־LNG (גז טבעי נוזלי) שמהווה מקור ל־70% מהכנסות המדינה ו־80% מהיצוא - ירדו דרסטית, והם מעוניינים לגרוף כמה שיותר הכנסות.
בצמרת יצואניות הגז העולמי קטאר דורגה בשנה שעברה במקום השלישי, עם כ־128 BCM, לא הרחק מתחת לרוסיה עם כ־138 BCM. במקום הראשון נמצאת ארה"ב עם 203.5 BCM. חלק הארי מיצוא הגז של קטאר לא מתבצע בצינורות, כמו ישראל - אלא על בסיס LNG. זוהי הסיבה שלפני כחצי שנה קטאר אנרג'י, חברת האנרגיה הלאומית, הודיעה כי החליטה להגדיל את היקף הפקת ה־LNG ל־142 מיליון טונות בשנה עד 2030. מדובר בזינוק של 85% בקצב ההפקה השנתי, שעשוי להוביל לכך שקטאר תהווה כרבע מכלל שוק ה־LNG העולמי.