השופט עופר גרוסקופף בדיון בבג''צ, היום (ב') / צילום: דוברות הרשות השופטת
בג"ץ דן היום, בשידור ישיר, בעתירות בעד ונגד תקצוב מעונות היום לבני הישיבות החייבים בגיוס. בסוף הדיון, הציעו השופטים נעם סולברג, עופר גרוסקופף וחאלד כבוב פשרה, לפיה שר העבודה יפרסם בתוך חודש תבחינים לכלל האוכלוסייה, בהתאם להנחיית היועצת המשפטית לממשלה. במקביל, תינתן תקופת מעבר נוספת עד ל-28.2.25 לתלמידי הישיבות החייבים בגיוס. על הממשלה להשיב עד ליום חמישי.
בדיון הביעו שלושת השופטים עמדות התומכות בפרשנות היועמ"שית לפיה לא ניתן לסבסד מעונות למשפחות בהן הבעל לומד בזמן שהוא חב בגיוס. "ברגע שהמדינה מחויבת לגייס, היא לא יכולה לתת כסף כדי שימצא במקום אחר. המדינה לא יכולה לתת לאנשים כסף כשהם מפרים את החובה להתגייס" אמר השופט גרוסקופף. השופט סולברג אמר בפתח הדיון "המצב המשפטי החדש מחייב לקבוע שהמדינה לא סמוכה לעודד לימודים על ידי מתן תמיכה במעונות יום למי ששירותו הצבאי לא נדחה כדין".
● הסיבות למהלך והסיכוי שבג״ץ יתערב: סמוטריץ' העלה הילוך בניסיון להחלפת דמות המפתח באוצר
● למרות שהצנזורה פסלה ובניסיון להשפיע על דעת הקהל: פרטים חדשים על פרשת הדלפת המסמכים
היועמ"שית: מתן סבסוד לבני הישיבות מרוקן מתוכן את אכיפת חובת הגיוס
סבסוד מעונות היום ניתן על ידי משרד העבודה על פי מבחני תמיכה, שנועדו בין היתר לעודד יציאה לעבודה. הסבסוד ניתן להורים עובדים, משפחות חד הוריות או סטודנטים בהם תלמידי ישיבות, בגובה ממוצע של כ-1,800 שקל בחודש. עד שפקע חוק הגיוס, משפחות בהן האם עובדת והאם לומד בישיבה, ושירותו נדחה, זכו לסבסוד. לאחר פקיעת חוק הגיוס, החלטת בג"ץ לחובת גיוס שוויוני והפסקת התמיכות לישיבות, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הנחתה את הממשלה להפסיק את הסבסוד למשפחות בהן האב חב גיוס ולומד בישיבה. תקופת המעבר להפסקת הסבסוד נקבעה לשלושה חודשים עד ל-1 בדצמבר.
לעמדת בהרב-מיארה, המדינה לא רשאית לעודד לימודים תורניים למי שחייבים בגיוס, והיא נסמכת על החלטת בג"ץ לפיה חייבי הגיוס לא זכאים להטבות כלכליות מהמדינה. לעמדתה, מתן סבסוד לבני הישיבות מרוקן מתוכן את אכיפת חובת הגיוס ומעודד לא להתגייס. היא הנחתה את שר העבודה יואב בן צור לפרסם את מבחני התמיכה לכל השנה לכלל הציבור, ואילו לבני הישיבות החייבים בגיוס המונים כ-6,800, למשך שלושה חודשים בלבד. בן צור סירב והחליט לפרסם לכל האוכלוסייה, מבלי לערוך הפרדה, לשלושה חודשים בלבד, באופן הפוגע ביתר האוכלוסייה הזכאית. השר מצדו טוען כי בהרב-מיארה היא מונעת פרסום מבחני התמיכה לכל השנה. נוכח המחלוקת משרד העבודה מעכב את פרסום מבחני התמיכה.
"שר העבודה רוצה לתת מדיניות רווחה בלי קשר למדיניות הגיוס"
בא כוח הממשלה, עו"ד אוהד שלם, פרס את עמדת הממשלה בדיון: "אין קשר בין עידוד גיוס לסבסוד מעונות היום. לא צריך לשנות שום תבחין". כלומר, צריך להמשיך בסבסוד לחרדים חייבי הגיוס.
שלושת השופטים הקשו על שלם ושאלו מדוע שר העבודה נמנע ממתן סבסוד למרבית האוכלוסייה הזכאית שאינה שנויה במחלוקת, הכוללת 74 אלף ילדים. השופט סולברג שאל: "יש טענה רצינית על כריכה של רבבות משפחות שלא קשורות בכלל למשפחות בהן האב לומד במוסד תורני, כקלף מיקוח. מה תגובתכם?". השופט כבוב הוסיף: "מה מונע משר העבודה לקבוע לגבי ה-74 אלף ילדים שהם זכאים לסבסוד וכולם מסכימים שמגיע להם?". גרוסקופף העיר: "זה נראה כמו כריכת שני נושאים שאין ביניהם קשר אמיתי" .
שלם השיב על הביקורת: "צריך לעשות בדיקה לכולם. זה שוויון. נדרשת עבודת מטה. אם צריך להוסיף קריטריון על אישור שירות צבאי או לאומי. או פטור על־פי דין, אז המבחן חל על כולם. לא רק על אלו שלומדים תורה. תפקידו של שר העבודה הוא לא לעודד גיוס. הוא צריך לקדם את העבודה. הוא לא אדיש לאי חוקיות ,אך מקדם ערכים אחרים. גם מי שעבריין עדיין זכאי לסובסידיה". שלם הוסיף: "עמדת הממשלה היא שאין בעיה חוקית כלל ואם יש בעיה אנחנו מבקשים שינתן לנו עד סוף שנת הלימודים, כדי להביא מבחנים חדשים עד סוף השנה. מבקשים שינחה את הייעוץ המשפטי לממשלה לשלם מקדמות. אני מבקש למרות שאני לא העותר. או לחתום כבר היום".
בדיון היום שלושה עותרים - התנועה לאיכות השלטון מבקשת למנוע את הסבסוד לחלוטין. קרן ברל כצנלסון וארגון נעמת המיוצגים על ידי עו"ד חגי קלעי המבקשים שהשר בן צור יפרסם את המבחנים לכל השנה לכלל האוכלוסייה. לטענתם, העיכוב בפרסום נעשה משיקולים פוליטיים ומשאיר משפחות רבות בחוסר ודאות כלכלית. אתמול (א') אישרה היועמ"שית ייצוג נפרד לממשלה ולשרי העבודה והאוצר, והם ייוצגו על ידי עו"ד אוהד שלם בדיון.
ארגון "אמת ליעקב" יחד עם "עמותת שמורה" המייצגת כ-20 אלף נשים במגזר החרדי, וביניהן גם אם לשניים שעובדת ובעלה מלש"ב, מבקשים לחייב את המדינה לסבסד את המעונות, גם למי שחייב בגיוס. לטענתם, המצב בו הופסק הסבסוד פוגע בציבור החלש ביותר - אימהות בציבור החרדי ודווקא באלו שהשתלבו בשוק העבודה והוא מנוגד לחוק יסוד חופש העיסוק וכבוד האדם וחירותו. לטענתם, מבחני התמיכה לא קשורים לחובת הגיוס אלא מדובר במבחנים שנועדו לאפשר לאימהות לצאת לשוק העבודה. הם טוענים כי המבחנים לא קובעים כתנאי שהבעל יקבל תמיכה ממשלתית בלימודיו.
עו"ד זלמן בלאק המייצג את ארגון "אמת ליעקב" החרדי אמר בדיון: "לפי פסיקת בג"ץ לא ניתן לקבוע שאסור לשר (העבודה) לתמוך במי שחייב בגיוס. שר העבודה מגיע ואומר 'אני לא הופך להיות שוטר העיר, אני רוצה לתת מדיניות רווחה בלי קשר למדיניות הגיוס'". בלאק גם טען כי לא ניתן להפסיק באופן מיידי את הסבסוד: "לא ניתן להוציא ילדים באמצע שנת הלימודים. לא ניתן להלום מצב ש-19 ימים לפני תחילת השנה ישנו את התבחינים. הורים מסתמכים על המבחנים הקיימים. זה צריך להיות צופה פני עתיד".
עו"ד יעל ויזל המייצגת את העותרת קרן ברל כצנלסון: "אנחנו שלושה חודשים לתוך שנת הלימודים. מבחני התמיכה לא פורסמו, המשפחות הזכאיות לא מקבלות תמיכה. משפחות נפגעו ונאלצות לממן מכיסן את המעונות למרות שהן אמורות לקבל תמיכה מהמדינה. לעמדתנו השר לא יכול להימנע מפרסום מבחני התמיכה כי הוא מבקש לכרוך את הזכאים יחד עם מי שזכאותם שנויה במחלוקת המהווים 12% מהזכאים. השיקול של השר הוא חיצוני וזר לתכלית התמיכות. צריך לראות את עשרות אלפי המשפחות הזכאיות".
עו"ד תומר נאור, ראש האגף המשפטי בתנועה לאיכות השלטון, אמר אחרי הדיון: "התנועה לאיכות השלטון מברכת על כך שבג"ץ עצר את השימוש הבזוי של שר העבודה יואב בן צור במשפחות של עשרות אלפי ילדים כקלפי מיקוח, אך לצערנו, בית המשפט מבקש להעניק ארכה נוספת לכריכה הפסולה והלא חוקית בין מתן הפטור מחובת הגיוס, לבין סבסוד מעונות היום".
יו"ר נעמת, חגית פאר, מהעותרות, מסרה: "בג"ץ הוציא כרטיס אדום לשר העבודה, שממשיך להחזיק עשרות אלפי פעוטות בני ערובה, במאבקו למימון מוסדות בהם לומדים אברכים. כולי תקווה שהשר ונציגיו שמעו את דברי השופטים ושהסאגה תסתיים במהרה".
בג"ץ 58820-08-24, 45608-09-24, 69215-09-24