ח"כ יבגני סובה, ישראל ביתנו (היום בכנסת, ערוץ כנסת, 17.11.24) / צילום: יצחק הררי - דוברות הכנסת
ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב גרמו לרבים לחשב מסלול מחדש לגבי הדבר הנכון לעשות ביהודה ושומרון. ח"כ יבגני סובה הסביר בראיון לערוץ כנסת שהוא ישמח ל"שלום כלכלי" עם הפלסטינים, אבל שהוא לא מעוניין בפתרונות ביניים: "שלא יהיה מצב כמו בעזה שאנשים עבדו ביישובים שלנו, רשמו כל דבר ואז אחר כך הודיעו לנוח'בות והנוח'בות ידעו". הייתה לו גם דוגמה: "היינו השבוע בניר עוז... יושב בן אדם שם ומספר לנו שהוא היה מהכוח של הרבש"ץ, והוא אומר: הם ידעו (איפה) הבית של הרבש"ץ". האומנם?
● המשרוקית | המלחמה במזרח התיכון ממשיכה למלא את הרשתות בפייקים
● המשרוקית | האם הממשלה ה-36 סיימה את כהונתה עם 3 פיגועים ו-19 נרצחים?
נזכיר: כפי שהראינו כבר בבדיקות עבר, לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות, כדי להביא לניתוק מוחלט מהרצועה, הופסקה כניסת עובדים מעזה לישראל. לאחר מבצע "צוק איתן" ב-2014, כדי לאפשר לכלכלה העזתית להשתקם, הממשלה החליטה לאפשר למספר מוגבל של עזתים להיכנס לשטח ישראל לצורכי עבודה. הממשלה הקודמת החליטה להגדיל מאוד את מספר ההיתרים, תהליך שגם הממשלה הנוכחית לא עצרה עד לטבח 7 באוקטובר.
אין לנו אפשרות לקבוע מי מכל הפועלים העזתים שעבדו ביישובי העוטף, אם בכלל, העביר מידע לחמאס. נציין רק שלפי דיווח בחדשות 12 שלאחר תחקור של 3,000 פועלים כאלה השב"כ הגיע למסקנה ש"אין חשד לאיסוף מודיעין מצידם ולהעברתו לחמאס". אין בכך כדי לשלול את התופעה לחלוטין, והשב"כ לא חזר לפנייתנו, אך הדבר כן יכול להוות אינדיקציה שהתופעה לא הייתה רחבה.
אבל סובה דיבר גם באופן ספציפי על קיבוץ ניר עוז, שם ניתן לתת תשובה יותר ברורה. הקיבוץ נמצא במועצה האזורית אשכול ש"עוטפת" את חלקה הדרומי של הרצועה, וב-7 באוקטובר הוא חטף את אחת המכות הקשות ביותר: מחישוב נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והנתונים שהוציא הקיבוץ, עולה שלמעלה מרבע מחבריו נטבחו או נחטפו באותו יום קשה. זאת בנוסף לעשרות פצועים ולעובדה שלמעט שישה בתים המחבלים נכנסו לכל בית בקיבוץ וחוללו בו הרס רב.
אלא שמחבלי הנוח'בה לא היו יכולים להסתמך על מודיעין שמסרו להם פועלים מעזה, גם אם היו כאלה שרצו לעשות זאת. הדבר נובע מכך שערב 7 באוקטובר פועלים עזתים כלל לא עבדו בקיבוץ. למעשה, מטעם ניר עוז נמסר לנו שלא מעסיקים שם פועלים מהרצועה כבר כעשרים שנה.
ומה לגבי הטענה של סובה שהמחבלים ידעו למצוא בקלות את הבית של הרבש"ץ (רכז ביטחון שוטף צבאי), שאחראי על האבטחה ביישוב בשגרה ובחירום? האם זה היה אפשרי בלי סיוע מודיעיני מבפנים? לקיבוץ היה הסבר: "הרבש"ץ גר צמוד לגדר המערבית שהיא הכי נצפית מכיוון הרצועה. הייתה למחבלים הערכה לכיוון הבית שלו. כשהם נכנסו הם הבינו איזה בית בדיוק לפי רכב הביטחון שחנה מולו".
מטעם ח"כ סובה נמסר בתגובה: "במהלך הביקורים לאחר הטבח שמענו מעדויות רבות של תושבי העוטף על דפוס פעולה מאוד מדאיג של המחבלים שהכירו את המקומות. אני מדבר על התרחיש שחלילה יכול להתרחש ביו"ש כמו שלצערנו קרה בעוטף. אני מציע לתחקירנים שלכם לרדת לעוטף באופן אישי לראות את הזוועות ולהבין עד כמה העזתים היו סייענים של הנוח'בות" (התגובה המלאה מובאת מטה, בבדיקה המלאה).
בשורה התחתונה: דברי סובה לא נכונים. קיבוץ ניר עוז לא העסיק פועלים עזתים מזה עשרים שנה ולכן הם לא יכלו למסור מודיעין לחמאס.