שי אהרונוביץ', מנכ''ל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר
"כדי לטפל בגירעון צריך להביא כסף ממקומות חכמים - למשל לבטל את הפטור על שכירות מנדל"ן. גם מי שמשכיר דירה ב-5,000 או 6,000 שקל - שישלם 10%. מהלך כזה לבד יכול להביא 2 מיליארד שקל בשנה, לצד פטורים נוספים, וכך גם ניתן יהיה לא להעלות את המע"מ בעוד אחוז" - כך אמר היום (ב') שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים, בכנס "הבמה המרכזית 2024" של אתר "מגדילים" שנערך בראשון לציון.
● הקבלנים ידווחו על מבצעי 20/80 במערכת רשות המסים
● המדינה סוגרת את הפרצות במיסוי הקריפטו. מי יצטרך לשלם מס על רווחים?
על־פי נתוני רשות המסים, כ-1.63 מיליון בני אדם בישראל מחזיקים בבעלותם דירה אחת, 290 אלף מחזיקים בבעלותם שתי דירות, ו־86 אלף מחזיקים בשלוש דירות ויותר. לפי החוק, אדם שמשכיר דירה תמורת יותר 5,654 שקל לחודש, מחויב לדווח עליה לרשות המסים ולשלם מס, באחד משני מסלולים: מס מופחת של 10% על ההכנסות כאשר הן נחשבות להכנסות פרטיות - או לכלול את ההכנסות במסגרת סך הכנסותיו ממקורות נוספים ולשלם את המס השולי הנובע מכולן (מדרגות מס הכנסה), שיכול להגיע ל־50%. מתחת לרף שנקבע ההכנסה פטורה ממס ומדיווח.
מקור הפטור בהוראת שעה מ־1990. אז, בין היתר על רקע העלייה מרוסיה, ביקשה הממשלה לעודד השקעות בשוק הנדל"ן ולעודד רכישת דירות. ואולם כיוון שעל־פי ההערכות לא כל הישראלים מדווחים כחוק על הכנסותיהם משכירות לרשות המסים, גם כאשר הם משכירים נכסים בסכום מעל רף המס, במצטבר נגרעים מקופת המדינה סכומי עתק.
גם מנהל רשות המסים הקודם הציע לבטל את הפטור
מזה שנים מנסה רשות המסים לבטל את הפטור ממס על השכרת דירות, ללא הצלחה. מנהל רשות המסים הקודם, ערן יעקב, אמר מעל כל במה כי יש לבטל את הפטור, ואולם לא הצליח לקדם את הביטול בפועל, שכן מדובר בין היתר בצעד לא פופולרי ואף פוליטיקאי עדיין לא היה מוכן לעמוד מאחוריו.
בשנים האחרונות הלכה הרשות לכיוון אחר וביקשה לכלול בכל חוק הסדרים שעלה על השולחן גם חוק שיחייב דיווח על השכרת דירות, גם אם שכר הדירה מתחת לסף המס. זאת, כדי לקבל תמונה על שוק ההשכרה בישראל. ואולם, גם יוזמה זאת נופלת פעם אחר פעם משולחן החקיקה. בחוק ההסדרים לשנת 2025, שוב מנסים באוצר וברשות המסים לקדם את הקמת מאגר המשכירים, ואולם לגישת אהרונוביץ' נראה שנדרש יותר מזה על מנת להכניס הון לקופת המדינה - נדרש ביטול הפטור.
אהורנוביץ' אמר את הדברים במסגרת פאנל בנושא "הערכת מצב - שנה למלחמת חרבות ברזל", בהנחיית אלמוג בוקר, כתב ופרשן ערוץ 12, והוסיף גם, כי "בסופו של דבר פורסם תקציב המדינה, העלאת המע"מ זו עובדה מוגמרת. האם יהיה צורך בהעלאת מסים נוספים? זו שאלה גדולה שתלויה במסקנות ועדת נגל שאמורה לפרסם את מסקנות הביניים שלה. המדינה צריכה עוד כ-40 מיליארד שקל, הבאנו צעדים של כ-30 מיליארד שקל במסים, כל מס שלא יעבוד בכנסת - יצטרכו להביא חלופה אחרת וזה יגדיל את הגירעון".
למרות זאת הבהיר מנהל רשות המסים, כי "מדינת ישראל הגיעה למלחמה במצב פיסקלי מצוין או כמעט מצוין. נכון שהגענו אחרי שנה שגם בה נפגעה הכלכלה, אבל אחרי שנה וחצי של אינפלציה ומצד שני ריביות גבוהות, ואני מזכיר שב-2023 התמתנו כאן ההשקעות, המדינה הגיעה ל-7 באוקטובר במצב פיסקלי טוב מאוד ואפילו מצוין. הגענו במצב של יחס חוב-תוצר של 60% גירעון. אם זה לא היה כך, היום היינו במקום הרבה פחות טוב. העובדה שמדינת ישראל הציגה יציבות בזמן מלחמה מעוררת השתאות בעיני, והמצב טוב מבחינת גביית מסים, יותר ממה שצפו ב-2024".
יוביל את השוק לאנדרלמוסיה
מנהל רשות המסים התייחס גם לסוגיית מס הרכישה והבהיר כי הנושא נמצא על הפרק, אבל תקוע בוועדת הכספים. מועד פקיעת הוראת השעה שקבעה את שיעור מס הרכישה הנוכחי עד סוף 2024 מתקרב, ובינואר הקרוב צפוי המס לרדת חזרה למינימום של 5%. זאת, במידה והממשלה לא תעביר את החוק או לחילופין תעביר הוראת שעה חדשה שתשמר את שיעורי המס הגבוהים יותר. ההצעה לחלץ את מדרגות מס הרכישה מהוראות השעה ולעגן אותן בחקיקה, ממתינה חודשים ארוכים על שולחנו של יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, להכנה לקריאה שנייה ושלישית, אך עד כה לא נקבע מועד לדיון. המדרגות כיום עומדות על 8% עד לסכום של 6.05 מיליון שקל, ו־10% מעל לסכום זה.
"יו"ר הוועדה לא מעלה את הנושא לדיון, אם המצב הנוכחי יישאר, מס הרכישה ירד מ-8% ל-5%-6% החל מ-1 בינואר", אמר אהרונוביץ' והוסיף: "לדעתנו זה יכניס את השוק לאנדרלמוסיה, יריץ משקיעים לשוק, יוביל להאטה בבנייה, וזה לא הגיוני שפחות מחודש וחצי לסוף השנה, אנחנו לא יודעים איפה זה עומד. משקיע שחשוב לו לקנות שואל את עצמו כעת אם עדיף לו לחכות. יכול להיות שהפחתת מס הרכישה תכניס לא פחות מסים כי יהיו יותר עסקאות, אבל מבחינת מדיניות הדיור, אני יודע שהרצון להשאיר אותו גבוה".