המחקר מספק מידע בנוגע להכנסות הכלכליות של משקי בית בישראל / צילום: Shutterstock
60 משקי בית בישראל (0.02% ממשקי הבית בארץ) הכניסו כ-15 מיליארד שקל בשנת 2021 - כ-250 מיליון שקל בממוצע למשק בית. הכנסתם ההונית מהווה כ-12% מכלל ההכנסות ההוניות של כלל המשק. רוב רווחי ההון, כ-63%, התקבלו ממכירת נכסים, רובם לא נכסי נדל"ן (כ-60% מכלל ההכנסות). הכנסות מדיבידנד היוו כשליש מההכנסות בקבוצה.
● מנהל רשות המסים: "לבטל את הפטור על שכירות מנדל"ן"
● הקבלנים ידווחו על מבצעי 20/80 במערכת רשות המסים
0.4% ממשקי הבית בעלי ההכנסות ההוניות בשנת 2021 (כ-1,300 משקי בית) היו בעלי הכנסות הוניות של 100-10 מיליון שקל בשנת 2021 ואחראים על כרבע מכלל ההכנסות ההוניות. מקורות ההכנסה המרכזיים בקבוצה זו הם רווח הון ממכירת נכסים שאינם נדל"ן (כמחצית) והכנסה מדיבידנד (כ-30%).
כ-5% ממשקי הבית להם הכנסות הוניות ב-2021 (כ-17 אלף משקי בית), היו בעלי הכנסה הונית של 10-1 מיליון שקל והיוו כשליש מכלל ההכנסות ההוניות בישראל. בקבוצה זו, רוב ההכנסות מקורן ברווחי הון ממכירת נכסים, כאשר הכנסות ממכירת נדל"ן ומדיבידנד מהוות כל אחת כשליש מהכנסות הקבוצה, ורווחי הון ממכירת נכסים שאינם נדל"ן מהוות כ-25% מההכנסות ההוניות.
כ-30% נוספים ממשקי הבית בעלי הכנסות הוניות כלשהן בשנת 2021 (כמעט 100 אלף משקי בית) הם בעלי הכנסות הוניות הנעות בין 100 אלף למיליון שקלים. בקבוצה זו מרבית ההכנסות הן הכנסות הוניות פירותיות, כמחצין מנדל"ן (השכרה ושבח), חמישית מההכנסות מקורן בדיבידנדים וחמישית מקורן ברווחי הון ממכירת נכסים שאינם נדל"ן.
נתונים אלה ונוספים נחשפים היום במסגרת מחקר שמפרסמת חטיבת התכנון והכלכלה ברשות המסים על ההכנסות ההוניות של משקי הבית בישראל בשנים 2021-2013 בהתבסס על הדיווחים לרשות המסים. מהמחקר עולה, כי במהלך השנים שנבדקו, עמדה ההכנסה ההונית הכוללת של משקי הבית בישראל על ממוצע של כ-89 מיליארד שקל בשנה, אך 68% מכלל ההכנסות ההוניות היו של משקי בית מהמאיון העליון, המהווה כ-1% ממשקי הבית בישראל.
מדד הג'יני לעומת "מדד רשות המסים"
מדובר במחקר ראשון מסוגו המספק מידע בנוגע להכנסות הוניות שמקורו בדיווחי משקי הבית לרשות המסים ולא בסקרים. למידע זה השפעה לא רק על מדידת היקף ההכנסות ההוניות בישראל, אלא גם על מדידת הכנסות משקי הבית בכלל ורמת האי שוויון בחברה הישראלית. כך למשל, בשנת 2021 ההכנסה ההונית הממוצעת למשק בית כפי שהיא מתבטאת בסקר הכנסות בית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הייתה 1,031 שקל בחודש, בעוד שלפי מחקר זה היא עומדת על 3,631 שקל בחודש. בעקבות שילוב הנתונים מהדיווחים לרשות המסים, ההכנסה הכספית ברוטו גדלה באותה שנה ב-13% מ-19,916 שקל בחודש בסקרי הלמ"ס ל-22,516 שקל בחודש לפי המחקר, קצב הגידול של הכנסת משק הבית עולה בתקופה זו מ-1.2% ל-2.0%, ומדד הג'יני הבוחן את אי השוויון בהתפלגות ההכנסות בין עשירוני השכר עולה כתוצאה מנתוני המחקר מ-0.36 ל-0.4.
המחקר משלים ניתוח שפרסמה לאחרונה רשות המחסים על הכנסות המאיון העליון בישראל בשנים 2021-2013, ממנה עולה כי הכנסות האלפיון העליון עומדות על כ-100 מיליון שקל הכנסות בשנה מנכסים, דיבידנד וריביות.
הפעם התרכזה הרשות בהכנסות ההוניות של כלל המשק, מונח המתייחס הן לרווחי הון ממכירת נכסים, כמו שבח ממכירת נדל"ן ורווח הון ממכירת נכסים שאינם נדל"ן כמו מניות, והן להכנסות הון פירותיות כמו שכר דירה, דיבידנד, ריבית מניירות ערך וריבית מפיקדונות. על פי המחקר, ההכנסה ההונית של משקי הבית עלתה לאורך השנים בקצב מהיר, מכ-53 מיליארד שקל בשנת 2013 לכ-124 מיליארד שקל בשנת 2021. קצב הגידול של ההכנסות ההוניות היה משמעותית מהיר יותר מזה של ההכנסות מעבודה: הגידול הריאלי השנתי הממוצע של ההכנסות ההוניות עומד על 8.5% למשק בית, בעוד הגידול הריאלי השנתי בהכנסות מעבודה של משק הבית עומד על 1.1% בלבד בתקופה זו.
המשמעות של הנתון הזה היא ש"העשירים" הם הנהנים העיקריים מהגידול בהכנסות של משקי הבית, שכן הם בעלי הנכסים המניבים רווחי הון ממכירתם (שבח ממכירת נדל"ן, ורווח הון ממכירת נכסים שאינם נדל"ן). אי השוויון האמור בא לידי ביטוי הן בשיעור הנמוך של משקי בית שהייתה להם הכנסה הונית והן בהכנסה הגבוהה של משקי הבית שהפיקו הכנסה הונית. נמצא, כי שני שליש ממשקי הבית שהפיקו הכנסה הונית כלשהי היו במאיון העליון של ההכנסות ובממוצע לאורך התקופה 68% מכלל ההכנסות ההוניות היו של משקי בית מהמאיון העליון. בשנת 2021 עמד מספר משקי הבית בעלי הכנסה הונית על כ-312 אלף, המהווים כ-11% ממשקי הבית בישראל בלבד. כ-90% מהמשק לא נהנה מהפריבילגיה הזאת.
משקי בית רבים בעלי הכנסה הונית נמוכה
אי השוויון בהתפלגות ההכנסות ההוניות בא לידי ביטוי גם בסוג ההכנסות ההוניות, כאשר מבין משקי הבית המדווחים על הכנסה הונית נמוכה רוב ההכנסה ההונית נובעת מהשכרת נדל"ן, בעוד שעיקר ההכנסה ההונית של בעלי ההכנסות ההוניות הגבוהות מקורו ברווח הון ממכירת נכסים (נדל"ן ושאינו נדל"ן) והכנסות מדיבידנד. שנת 2017 הייתה שנה יוצאת דופן בהכנסות ההוניות של משקי הבית בישראל, ובה נרשמו הכנסות הוניות בסך 151 מיליארד שקל, כמעט כפול מההכנסות ההוניות בשנים 2016 או 2018. הכנסות יוצאות דופן אלה נבעו בעיקרן ממבצע הדיבידנד החד-פעמי שהוחל בשנת 2017, שהביא לקפיצה של כ-60 מיליארד שקל בהכנסות הדיבידנד של משקי הבית באותה שנה.
גם מבין משקי הבית שדיווחו על הכנסה הונית, ההכנסות ההוניות מתחלקות באופן לא שוויוני - כשני שליש מההכנסות ההוניות מופקות על ידי המאיון העליון, ומדד הג'יני של ההכנסות ההוניות (מבין משקי הבית שדיווחו על הכנסות הוניות חיוביות) עומד על 0.85.
המחקר מראה, כי ההכנסות ההוניות בישראל מתאפיינות בזנב ארוך (מבין משקי הבית להם קיימת הכנסה הונית כלשהי), הנובע ממשקי בית רבים בעלי הכנסה הונית נמוכה יחסית של אלפי שקלים בודדים לחודש, למול משקי בית מעטים בעלי הכנסה הונית של מאות מיליוני שקלים לשנה.
מן הנתונים עולה, כי קיימים משקי בית רבים בעלי הכנסה הונית זניחה. כחמישית ממשקי הבית בעלי ההכנסות ההוניות בשנה זו היו בעלי הכנסה הונית הנמוכה מ-10,000 שקלים, המהוות כפרומיל בלבד מסך ההכנסות ההוניות בשנה זו. כמעט מחצית ממשקי הבית בעלי ההכנסות ההוניות בשנת 2021 נמצאים בקבוצה בעלת הכנסות הוניות של 100-10 אלף שקל בשנת 2021. הכנסות אלה שייכות למשקי בית להם ההכנסה ההונית מהווה תוספת משמעותית לתקציבם - של כ-4,000 אלפים שקל לחודש - רובן הכנסות פירותיות שמקורן בהשכרת נדל"ן. נכון להיום קיים פטור ממס על השכרת דירת מגורים עד לסכום חודשי של 5,654 שקל (לשנת 2024) וכן פטור מחובת דיווח על ההכנסה מהשכרת דירת מגורים ככל שקיים פטור ממס. לכן, ברשות המסים מעריכים כי קיימות הכנסות משמעותיות נוספות מהשכרת נדל"ן שאינן נכללות בנתונים שהוצגו במחקר.