ח"כ עמית הלוי, הליכוד (כותרת ראשית, רדיו ירושלים, 5.11.24) / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
איך פותרים את משבר הגיוס? רבים הציעו את הרעיון שבמקום להכריח את החרדים וקבוצות נוספות להגיע לבקו"ם, עדיף למשוך אותם באמצעות הטבות. אבל לפי ח"כ עמית הלוי, בפני הרעיון הזה עומד מכשול: מערכת המשפט. הוא גם נתן דוגמה: "הבג"ץ המפורסם בשנת 2000 שמנע, הוציא צו ביניים, כשרצו להחזיר את קצבאות יוצאי צבא… הוא מנע את זה".
אין באפשרותנו לקבוע איך מערכת המשפט תגיב עכשיו לניסיונות מהסוג עליו דיבר הלוי, או אם המקרה המתואר אכן היה אקטיביזם שיפוטי מוגזם או לא. אבל האם באמת היה מקרה כזה?
● המשרוקית | כמה חרדים בגילי הגיוס נמצאים בעבודה? המספרים נחשפים לראשונה
● המשרוקית | באילו שיעורים החילונים מתגייסים? יותר ממה שגולדקנופף חושב
כפי שהראינו בעבר, בין שנות ה־70 לשנות ה־90 חוק חיילים משוחררים - החזרה לעבודה הוסיף על קצבאות הילדים הרגילות גם קצבת יוצאי צבא. היא שולמה למשפחות בהן לפחות אחד מבני המשפחה שירת בצבא. ממשלת רבין השנייה החליטה על ביטול הקצבה, ובחוק ההסדרים של 1994 הוכנס סעיף שהביא לביטולה ההדרגתי עד 1997. במקביל עבר חוק קליטת חיילים משוחררים, שהחליף חוקים קודמים והבטיח תגמולים ישירים לחיילים משוחררים בדמות מענק ופיקדון.
ב־2002 עברה תוכנית החירום הכלכלית כדי להתמודד עם המשבר החריף של אותה תקופה. סעיף 7(4)(א) לתוכנית שינה את חוק הביטוח הלאומי, כך שקצבת הילדים תרד מנקודת זיכוי שלמה לשני הילדים הראשונים ל־0.96 נקודות במקרה בו יש במשפחה "הורה בעל שירות מזכה", ול־0.77 במקרה שאין הורה כזה.
בעל שירות מזכה, הגדיר החוק, הוא "הורה שהוא, שבן זוגו, או שבן או בת שלו או של בן זוגו, שירתו בשירות מזכה". ומהו שירות מזכה? זה הוגדר כשירות צבאי או לאומי של לפחות שנה וחצי לגברים או שנה לנשים, או לחלופין מסלול מיוחד לעולים חדשים. פירוש הדבר הוא שמשפחות בהן אחד ההורים או מי מילדיהם שירת בצבא ספגו קיצוץ של 4% בקצבת הילדים, בעוד במשפחות בהן לא היה מישהו כזה הקיצוץ הגיע ל־23%.
הדבר הביא לשורת עתירות ובראשן אחת מטעם ארגון עדאלה, העוסק בזכויות המיעוט הערבי בישראל. הארגון טען כי מדובר בפגיעה בעיקרון השוויון ובאפליה של מיעוט לאומי, שכן ערבים לא מתגייסים. עוד טענו בארגון כי חוק קליטת חיילים משוחררים תיגמל באופן שלא מפלה את מי ששירתו, ולכן אין מקום להטבה מפלה שכזו.
כפי שאמר הלוי, בג"ץ אכן הוציא צו ביניים, בהרכב של שלושה שופטים. הדבר נעשה בהסכמת המדינה, בשל חוסר התאמה בין נתוני הצבא ונתוני הביטוח הלאומי לגבי מספר המשפחות שיושפעו, מה שהוביל להנחיה שלא ליישם את הקיצוץ עד לבירור. עם זאת, נציגת המדינה אמרה כי אין כל כוונה לסגת מהקיצוץ בהמשך. זה הוביל את בג"ץ להעביר את הדיון להרכב של 13 שופטים, בטענה כי תוכנית הממשלה מעלה "קשיים חוקתיים".
לפי ד"ר חסן ג'בארין, מנכ"ל ארגון עדאלה, "מהערות השופטים במהלך הדיון היה ברור שאין סיכוי ששר האוצר דאז ישכנע את בג"ץ בהחלטה, ולכן הוא החליט לחזור בו ממנה".
ביוני 2003 אכן המדינה הודיעה לבג"ץ כי החוק שונה, והקיצוץ נעשה לאחיד, מה שהוביל למחיקת העתירות. עם זאת, ג'בארין גם מסייג: "אז היינו במצב פוליטי שונה, ויכול להיות שהיום דבר כזה היה עובר יותר בקלות". אנחנו, כמובן, לא נקבע.
בשורה התחתונה: דברי הלוי נכונים. ב־2002 בג"ץ הוציא צו ביניים לקיצוץ חד יותר בקצבאות הילדים למשפחות בהן אין יוצאי צבא, דבר שבסופו של דבר הביא את הממשלה לפנות לקיצוץ אחיד.
תחקיר: אוריה בר־מאיר