ח''כ שלום דנינו, יוזם הצעת החוק / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
האם המדינה בדרך להגביל את שכר־הטרחה של עורכי דין המייצגים דיירים בפרויקטי התחדשות עירונית? תפוח האדמה הלוהט הזה, שלאחרונה עלה כמהלך אפשרי מצד הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הולך ומתקרב למימוש בדמות חקיקה מפורשת.
הצעת חוק פרטית של ח"כ שלום דנינו מהליכוד, המציעה להגביל את שכר־הטרחה ל־10,000 שקל לכל היותר עבור כל דירה בפרויקט התחדשות עירונית, צפויה לעלות לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה ביום ראשון הקרוב, 24 בנובמבר. אומנם עד ליום ראשון דברים עשויים להשתנות, אך עצם הכללת ההצעה בסדר היום של הוועדה, נכון לעכשיו, מעידה על רצינות הדברים.
● מיליון שקל לדירה בתל אביב עם 0% הון עצמי: החברה שלוקחת את הסיכון לקצה
● אחרי 3 שנים: אושרה להפקדה תוכנית ראשונה להסבת משרדים למגורים
נושא ההתערבות האפשרית בשכר־הטרחה של עורכי הדין בהתחדשות עירונית מעורר שוב ושוב זעם בקרב אנשי המקצוע, אשר טוענים לפגיעה בחופש העיסוק. הנושא עלה לאחרונה לכותרות לפני כחצי שנה, כאשר מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, עו"ד אלעזר במברגר, אישר כי נעשים צעדים לגיבוש כללים סביב שכר־הטרחה שגובים עורכי הדין, כולל אפשרות להגבלת השכר. באותם ימים אף פרסמה הרשות שכר־טרחה מומלץ למארגני עסקאות בהתחדשות עירונית, כחלק ממהלך כולל להסדרת התחום.
"לקצץ" את שכר־הטרחה ב־80%
כיום זוכים עורכי הדין לשכר־טרחה בהתאם לכמות יחידות הדיור הקיימות בפרויקט או לשווי הצפוי של אותן דירות לאחר תהליך ההתחדשות. על־פי רוב, שכר זה נע בין 20 ל־50 אלף שקל לכל דירה, כך שאם ישנן 100 דירות קיימות בפרויקט, לדוגמה, ועורך דין אחד מייצג את כל בעליהן, הוא עשוי לקבל עבור אותו פרויקט עד 5 מיליון שקל. את העלות הזו, אגב, מממן ברוב המקרים היזם בפרויקט.
הצעת החוק החדשה של ח"כ דנינו מציעה להגביל את שכר־הטרחה המדובר ל־10,000 שקל לכל דירה, לכל היותר. בהצעה נכתב כי "הגבלת הסכומים שעורכי הדין המייצגים יהיו רשאים לגבות עבור השירות המשפטי אינה פוגעת בחופש העיסוק; הגבלה של שכר־הטרחה כאמור בהצעה זו יש בה כדי לשקף את היקף העבודה המקצועית של עורך הדין ולהלום את האחריות המקצועית הנדרשת מעורך הדין במסגרת הליך זה".
בשיחה עם גלובס הוסיף ח"כ דנינו כי עורכי הדין "מרוויחים מספיק. אנחנו נמצאים במצב שבו נכס שהוא אינטרס ציבורי נבזז, כל אחד בא ו'נוגס' בו. כמה תיאבון יכול להיות? עורכי דין מבקשים שכר־טרחה גבוה ומאיימים על היזם שאם לא יסכים - הם יפנו ליזם אחר. הם מנצלים את כוחם, וזה חייב להיפסק".
לחץ להורדת ההצעה מסדר היום
הצעת החוק של ח"כ דנינו היא הצעה פרטית ולא ממשלתית, אשר נחשבת פחות "חזקה" - מה גם שהצעת חוק דומה הוגשה בעבר בכנסת, ולא הבשילה. ובכל זאת, עצם העובדה שהצעת החוק מתוכננת לעלות אל סדר היום של ועדת השרים לענייני חקיקה, ודאי מצד חבר כנסת מהקואליציה, מעידה על החשיבות המיוחסת לה וכבר מעוררת רעש רב בענף. לגלובס נודע כי ישנם כמה גורמים הפועלים כעת בניסיון להוריד את ההצעה מסדר היום ולמנוע את הדיון בה ביום ראשון.
ח"כ דנינו טוען כי כבר ביצע התייעצות פנימית עם הלשכה המשפטית של הכנסת, וכי הצעת החוק "עברה את שיקול־דעתה". עם זאת, גורמים שונים המעורים בנעשה מעריכים כי בסופו של דבר, בשל ההתנגדות העזה, הצעת החוק לא תאושר בסופו של דבר או שתורד מסדר היום.
אותם גורמים מוסיפים ואומרים עוד כי הצעתו של ח"כ דנינו מכוונת לשכר־טרחה נמוך מדי, אשר אינו משקף את עלות העבודה האמיתית, וכי גם אם נדרשת הגבלה בשכר־הטרחה, היא צריכה להיות שקולה יותר. מנגד, כך נודע לגלובס, גם הפערים בין נציגי עורכי הדין לבין הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, המקדמת כאמור מהלך נפרד בנושא, הם גדולים כרגע.
ברשות מציינים כי ההצעה מוכרת להם והייתה אמורה לעלות לדיון בוועדת השרים כבר לפני כמה חודשים. ברשות אומנם מזדהים עם העיקרון המובא בהצעה, אך מתנגדים להצעה עצמה.
מנכ"ל הרשות, עו"ד אלעזר במברגר, אמר בשיחה עם גלובס: "הצעת החוק מבקשת לטפל בבעיה חשובה ואמיתית, אבל לא מעניקה לה את הפתרון המתאים, מה גם שהפתרון לטעמנו איננו נמצא בחקיקה ראשית. אנו מגבשים בימים אלה הסדרה בנושא שכר־טרחת עורכי הדין, וזאת במתווה דומה להסדרה שיצרנו בנוגע לשכר המארגנים בהתחדשות עירונית, אשר כבר מיושמת בשטח, הן במסגרת הוועדות המקומיות שעיגנו את השכר המומלץ בתקן 21, והן על־ידי המנהלות העירוניות להתחדשות עירונית הפועלות מול בעלי הדירות ומדריכות אותם בהתאם".
ועדת ההתחדשות העירונית בלשכת עורכי הדין, בראשות עו"ד איתמר פנץ, הוציאה נייר עמדה בנושא ובו כתבה: "הלשכה מתנגדת להצעת החוק שבנדון. היא גורמת לכפילות וסתירה בדינים הקיימים כבר היום, תוך שהוראותיה אינן ישימות וסובלות מהערכות חסר לא מנומקות, פוגעות בלקוחות ובחופש העיסוק ויוצרות חסמים חדשים בתחום ההתחדשות העירונית.
"לא קיימים במקצועות חופשיים אחרים הסדרים הכוללים הגבלת איכות השירות ובהתאמה שכר־טרחה, באופן המהווה פגיעה בלתי מידתית ופגיעה ישירה בנותן השירות, באיכות השירות ובמקבל השירות. אנו סבורים כי ציון סכום נומינלי, ללא כל בסיס ובמנותק מהבנת סל השירותים, סוג הפרויקט, היקפו, משכו, מקומו וכיוצ"ב - הוא דבר חקיקה שיוצר חסם של ממש לתחום".
כך או כך, נדמה כי השוק הולך ומתקרב למהלך הכולל התערבות בשכר־הטרחה שעורך דין המייצג דיירים בפרויקטי התחדשות עירונית יכול לגבות.