חיילים אוקראינים נחים לאחר ירי על עמדות רוסיות במחוז דונייצק, סוף אוקטובר / צילום: Reuters, Fermin Torrano
רוב המלחמות הבולטות של 125 השנה האחרונות לא הוכרעו חד משמעית בשדה הקרב. הן היו מלחמות התשה, והמפסידים היו מי שתש כוחם תחילה. מלחמת ההתשה הארוכה ביותר, זו שאנחנו קוראים לה מלחמת העולם הראשונה, עדיין הייתה מלחמת חפירות נייחת באירופה, ארבע שנים לאחר שהתחילה.
● WSJ | טילים ארוכי טווח נכנסים לתמונה באוקראינה. אבל האם זה מאוחר מדי?
● גרמניה ושבדיה נערכות למלחמה אבל פולין לוקחת את האיום למחוזות חדשים
● WSJ | מדוע חיילים צפון־קוריאניים מוכנים למות ברוסיה
מלחמות קוריאה, וייטנאם ואפגניסטן ארכו שנים. קוריאה התקרבה להכרעה, אבל הגלגל חזר והתהפך על המובילים, והיא הסתיימה בתיקו. כשלון האמריקאים בווייטנאם התחוור בערך שנתיים לאחר יציאתם. ישראל הייתה בלבנון 'הראשונה' 18 שנה, והיו נחוצות 6 עד 23 שנים כדי לעמוד על מלוא כישלונה.
מלחמת רוסיה נגד אוקראינה נועדה להסתיים בתוך ימים. איש לא העלה בדעתו בפברואר 2022, שהיא עדיין תשתולל אלף ימים אחר כך. מחוץ לשתי תקופות קצרות, בחודש הראשון שלה ובחודש השביעי, היא הייתה מלחמת התשה כמעט נייחת. עכשיו יש בה ניידות כלשהי, והרוסים כובשים כפרים ועיירות בחזית המזרח, בזחילה ואגב אבדות איומות. הערכות בימים האחרונים מעמידות את מספר האבדות הרוסיות על 1,500 עד 2,000 ביום, הרוגים ופצועים.
שני הצדדים עשו ניסיונות להכריע את הכף בנוקאאוט - לשווא. כל אחד מהם הקריב רבבות חיילים במהלך ניסיונות הסרק. אבל אין זאת אומרת שאנחנו צופים בתיקו. הכף נוטה לטובת רוסיה. משימתו של הצבא האוקראיני אינה עוד לצאת להתקפת־נגד, אפילו לא לבלום. בחזית המזרח משימתו העיקרית, או היחידה, היא להאט את קצב התקדמותו של האויב.
אישור הטילים של ביידן
ביום האלף למלחמת־השווא הזו, ממשל ביידן הסיר סוף סוף את האיסור על שימוש ב־ATACMS, טילים ארוכי־טווח מתוצרת ארה"ב נגד מטרות צבאיות בשטח רוסיה. האיסור לא הוסר רשמית, אבל אוקראינה כבר שיגרה שבעה טילים כאלה לעבר מחוז בריאנסק, הסמוך לגבול.
מאחר שהסרת האיסור לא הוכרזה, היא גם לא הוסברה רשמית. נראה שהיא קשורה בעיקר בהופעת חיל־המשלוח הצפון־קוריאני במחוז קורסק, שהאוקראינים כבשו נתח קטן שלו לפני ארבעה חודשים. אפשר שהיא קשורה בהסלמת ההתקפות הבליסטיות הרוסיות על תשתית האנרגיה של אוקראינה. והיא קשורה אל נכון בעובדה שהבחירות הסתיימו, והממשל המובס מחוסן פוליטית מפני האשמות טראמפ שהוא מפיח "מלחמת עולם שלישית". הנשיא המיועד שמר על שתיקה, לפחות עד יום ד' בבוקר.
ולדימיר פוטין עדכן השבוע את הדוקטרינה הגרעינית של רוסיה. מעכשיו היא תוכל להשתמש בנשק גרעיני כדי להתגונן מפני התקפה מצד ״מדינה לא גרעינית, שהיא בעלת ברית של מדינה גרעינית״. לשון אחר, כמעט כל ארץ אירופית היא עכשיו מטרה לגיטימית.
לאיש אין מושג מה יעשה דונלד טראמפ תיכף לכניסתו לבית הלבן. הוא חזר ודיבר במרוצת השנים על הערך המוסף של התנהגות "לא חזויה". מה יהיה "לא חזוי" בהתנהגותו? האם הוא ימהר לשמוט את הקרקע מתחת לרגלי אוקראינה, או ינסה להפגין שרירים מול פוטין?
מלחמה עד הניצחון?
השאלה החשובה ביותר ביום האלף־ואחד למלחמה היא יכולת העמידה של אוקראינה. הסימנים אינם מבשרים טובות. עייפות עגומה משתלטת עליה.
סקר של גאלופ, המתפרסם השבוע, מראה כי 52% מן האוקראינים רוצים משא ומתן מיידי לסיום המלחמה. רק 38% מעוניינים ב'מלחמה עד הניצחון'. זו ירידה תלולה מ־73% ב־2022 ומ־63% ב־2023.
אוקראינה אינה מפרסמת עדכונים קבועים של אבדותיה, אבל המספר מוערך ב־300 עד 400 אלף, הרוגים ופצועים. סך כל אבדותיה של רוסיה מוערך ב־725 אלף, הרוגים ופצועים.
תחקיר שעשה השירות הרוסי של הבי.בי.סי, חושף השבוע תמונה מצמררת של דמורליזציה באוקראינה. התחקירנים מעריכים, כי מאז שרוסיה פלשה, בפברואר 2022, עשירית החיילים האוקראיניים ערקו, כמעט 100 אלף.
בכירי ממשל מייחסים את גל העריקות ל"עייפות הגוברת מחמת היעדר רוטציה, או הגדרה ברורה של תנאי השירות". עוד מוזכרות "שגיאות פיקוד, שהובילו למקרי מוות אשר יכלו להימנע, והסבת מגויסים לתפקידים שבהם לא היה להם כל ניסיון", כמו הצבת אנשי יחידות הנדסה למשימות קרביות.
עריק אחד מצוטט שם: "היו לנו אבדות כבדות, היינו מותשים וחולים, וחיכינו שיחליפו אותנו. נאמר לנו לצאת לחזית, להתחפר ליד טנקים של האויב ולשבת בשקט כמו עכברים. כאשר סירבנו, איימו עלינו והתייחסו אלינו בבוז". רק אחוז קטן של העריקים נתפסים, מועמדים למשפט ומורשעים. השלטונות מציעים לחזור להם לשירות מבלי להיענש, ורבים אמנם חוזרים. אבל הנסיבות שהניבו את עריקתם לא השתנו.
על פי הערכה של האו"ם, אוכלוסיית אוקראינה, שעמדה בערך על 44 מיליון לפני המלחמה, פחתה מאז תחילתה ברבע. הנזק הישיר לכלכלה נאמד בסוף השנה שעברה ב־151 מיליארד דולר. שיקום ההריסות יעלה כמעט חצי טריליון דולר, פי 2.8 מן התוצר האוקראיני ב־2023. המלחמה עולה לאוקראינה 140 מיליון דולר ביום, וחלקו של הביטחון בתקציב השנה הבאה יעמוד על 26%.
ידיים עובדות או יורות
שני כלכלנים, בריטי ואוקראיני, כותבים השבוע במגזין האמריקאי 'פוריין פוליסי', על חולשותיה של כלכלת המלחמה הרוסית. על אף כל המאמצים, היא אינה מסוגלת לעמוד בצורכי החימוש של הצבא. בערך חצי מכל הפגזים ברוסיה מיוצרים בצפון קוריאה. "בנקודה מסוימת במחצית השנייה של 2025, רוסיה תיתקל בקשיים חמורים במספר קטגוריות נשק", הם אומרים.
רוסיה מאבדת בממוצע מאה טנקים ו־220 קני ארטילריה בחודש. היא אינה מסוגת לייצר יותר מ־20 קני ארטילריה בחודש. כיוצא בזה, רוסיה איבדה כמעט 5,000 נגמ"שים מאז תחילת המלחמה, אבל היא מסוגלת לייצר רק 17 נגמ"שים בחודש. ועוד, רוסיה מסוגלת לייצר שלושה מיליון פגזים בשנה, רבע ממה שירתה ב־2022.
כדי לעמוד במשימות הענקיות האלה, התעשייה הרוסית זקוקה לעובדים. אבל התעסוקה ברוסיה כמעט מלאה. הברירה היא בין ידיים עובדות לבין ידיים יורות. הצבא זקוק ל־30,000 מגויסים חדשים בחודש, כדי למלא את שורותיו המידלדלות.
שני הכלכלנים מגיעים למסקנה, שרוסיה לא תוכל לשאת בעול המלחמה מעבר לאמצע השנה הבאה. "בניגוד למיתוס של משאבי רוסיה הבלתי כלים, צבאות הקרמלין רחוקים מלהיות בלתי מנוצחים", הם כותבים. "אבל כדי להביס את רוסיה מתחייבת דרגה של סבלנות מערבית ושל מחויבות, העומדת בספק לרגל הצירוף של הססנות המנהיגים המערביים ושל חוסר היציבות הפוליטית".
השאלה התלויה ועומדת היא מי עדיין תעמוד על רגליה בנובמבר 2025. לא גבוהה היא הסבירות של "סבלנות מערבית ושל מחויבות" כדי לעזור לאוקראינה להוסיף ולעמוד.