מטוס אל על ממריא מנתב''ג / צילום: Shutterstock
בחברת התעופה אל על מתקשים להסביר את הפער בין המצב שלהם, כפי שהם תופסים אותו, בתור חברה שפועלת במקסימום תפוקה ועושה מעל ומעבר כדי לאפשר לישראלים לטוס, ובין האופן שבו היא נתפסת בציבור, כמי שמנצלת את המצב הייחודי שנוצר כאן במלחמה כדי להקפיץ את מחירי הטיסות.
● תודה שטסתם: עלות שכרם של מנכ"לית אל על והיו"ר תזנק במיליון שקל לכל אחד
● אל על מסכמת רבעון עם הכנסות של יותר ממיליארד דולר ושיא חדש ברווחים
"כמה הנתח שלנו מתנועת הנוסעים בנתב"ג?", שאלה דינה בן טל-גננסיה, מנכ"לית אל על, את משתתפי כנס המשקיעים שערכה החברה אתמול (ד') לאחר פרסום הדוחות לרבעון השלישי, שבהם שברה פעם נוספת את השיאים של עצמה. אל על הציגה גידול של 44% בהכנסות, לשיא של יותר ממיליארד דולר ברבעון אחד, וזינוק של פי 3.6 ברווח הנקי, שעמד על 187 מיליון דולר. תוצאות השיא נובעות כמובן גם מחודשי הקיץ, שהם עונת השיא בתחום התעופה, אך בעיקר בזכות מלחמת "חרבות ברזל" שהביאה לשליטתה של אל על בטיסות מישראל ואליה.
"האמת שאנחנו 44%"
בן טל-גננסיה המשיכה, כי "רוב האנשים עונים 80%-90%, אבל האמת היא שאנחנו 44% כיום". המנכ"לית גם קראה למדינה לנסות להחזיר חברות תעופה זרות לפעול בישראל, וטענה כי זו לא אמירה מן השפה ולחוץ, מאחר שאל על פשוט לא עומדת בביקושים.
בתשובה לשאלת גלובס על הזינוק במחירי הכרטיסים, השיבה בן טל-גננסיה, כי "הביקורת מובנת. העלינו מחירים הרבה פחות ממה שכולם חושבים (לפי אל על, עלייה של 16% בהכנסה הממוצעת לנוסע). אבל האלטרנטיבות, כל עולם הלואו-קוסט למשל, לא קיים כעת בנתב"ג. מי שהיה מוכן לטוס בשעות לא שעות, או לקבל שירות פחות טוב, גם זה לא קיים. תזמינו כרטיסים מוקדם, אפילו שנה מראש".
בעקבות הביקורת הציבורית על הזינוק במחירי כרטיסי הטיסה, אל על נוקטת זה מספר חודשים מדיניות של הגבלת מחיר מקסימום לטיסותיה השונות. בכיר בחברה מסביר כי "הבחירה שלנו היא בין גרוע ליותר גרוע. התוצאה של הגבלת המחיר היא שכבר חודש וחצי אין עלינו כתבות שליליות על המחירים הגבוהים, אבל הצד השני, זה שאין כרטיסי טיסה עד סוף השנה, גם לאותם ארבעה יעדים שהמחירים שלהם קבועים".
אל על, שבשליטת קני רוזנברג ובניהולה של בן טל-גננסיה, מפעילה לאחרונה טיסות לארבעה יעדים במחירים קבועים, של 199-349 דולר (לרנקה, אתונה, וינה ודובאי). לשאר היעדים, על פי אל על, מחירי המקסימום (טיסה במחלקת תיירים) הם למשל 640 דולר למזרח אירופה, 660 דולר למערב אירופה, 880 דולר לפריז ולונדון. למזרח הרחוק המחירים מוגבלים בתקרה של 1,690 דולר ובטיסות לצפון אמריקה מדובר בכ-1,900 דולר לכרטיס.
את התוצאה של הזינוק במחירים ניתן לראות גם בכך שהיקף ההכנסות של אל על מהטסת נוסעים ומטען לאמריקה זינק ב-63%, לסכום של 1.1 מיליארד דולר בתשעת החודשים הראשונים של השנה, ביחס לתקופה המקבילה בשנה שעברה, טרום המלחמה. בהכנסות החברה ביבשת אירופה נרשם זינוק של 36% לסכום של 1.2 מיליארד דולר (כמעט חצי מהכנסותיה של אל על) ובאסיה ואפריקה נרשם גידול של 11%. בסך הכול גדלו הכנסות אל על בתקופה של ינואר-ספטמבר ב-42% והסתכמו ב-2.5 מיליארד דולר, והרווח הנקי זינק ביותר מפי חמישה ל-411 מיליון דולר.
הסיבה לזינוק הגבוה משמעותית בהכנסות מהטיסות היא כפולה: גם אותם ארבעה יעדים במחירים קבועים, אך גם העובדה שאל על מטיסה רק כ-43% מהישראלים הטסים לאירופה (בהשוואה ל-21% לפני המלחמה) אך ביעדים הטרנס-אטלנטיים, שבהם התחרות כמעט אינה קיימת כיום, היא אחראית לכ-90% מהטיסות (לעומת 35% לפני המלחמה).
מקזזת הפסדים
התוצאות החזקות והחריגות של אל על ייצרו לה תזרים מזומנים מרשים של 800 מיליון דולר מתחילת השנה, מה שגם מסביר מאיפה חשבה החברה להביא את הכסף כשהציעה לאחרונה לרכוש את השליטה בחברת כרטיסי האשראי ישראכרט, אך נסוגה מכך במהירות. בקופת החברה שוכבים כעת 1.2 מיליארד דולר, וההון העצמי שלה, שהיה שלילי עד לפני שני רבעונים, עומד כיום על 371 מיליון דולר.
למרות הרווחים הגדולים של אל על, גם ברבעון הקרוב המדינה עדיין לא תראה מסים מאל על, שכן זו אומנם הכירה בהוצאות מס של 58 מיליון דולר ברבעון, אך לא שילמה מאחר שהיא עדיין "סוחבת" הפסדים של מאות מיליוני דולרים מתקופת משבר הקורונה של שנת 2020.
באל על מציינים בדוחות שהתוצאות ברבעון הרביעי יהיו אומנם טובות מאוד, אבל פחות טובות מהרבעון השלישי: "החברה צופה כי תוצאות פעילותה לרבעון הרביעי לשנת 2024 תהיינה גבוהות ביחס לתוצאותיה ברבעון המקביל אשתקד. יחד עם זאת, למרות הביקושים המוגברים כאמור, ולאור מגבלות כושר הייצור של החברה, החברה צופה כי ברבעון הרביעי לשנת 2024 תחול ירידה בפעילות החברה במונחי מושב-ק"מ זמין (ASK) ביחס לרבעון הנוכחי". באותו רבעון בשנה שעברה הרוויחה החברה 40 מיליון דולר.
שכר הבכירים יזנק
סמוך לפרסום הדוחות זימנה אל על אסיפת בעלי מניות כדי לאשר תוספות שכר במאות אלפי שקלים לשני בכיריה - מנכ"לית החברה דינה בן טל-גננסיה והיו"ר עמיקם בן צבי. אם האסיפה תאשר את תוספת השכר, עלות השכר הכוללת של מנכ"לית החברה תזנק בכ-930 אלף שקל לסכום של 6.8 מיליון שקל, ועלות השכר של היו"ר תגדל ל-5.1 מיליון שקל, תוספת של 900 אלף שקל לשכרו.
תוספת שכר הבסיס של בן טל-גננסיה תזנק בכ-25% לסכום של 150 אלף שקל בחודש, צמוד למדד המחירים לצרכן, ושכרו של יו"ר הדירקטוריון יזנק גם הוא בהתאם, שכן גובה שכרו הוא 90% מזה של המנכ"לית, כפול אחוז המשרה שלו (90%).
בנוסף, בדומה לשנה שעברה, החברה מבקשת להעניק לשניים תגמול הוני בצורה של אופציות, בשווי של כ-1.1 מיליון שקל למנכ"לית החברה ושל 830 אלף שקל ליו"ר.
שתי תוספות השכר הללו יצטרפו לתוספת המענק שנחשפה בגלובס שאותה עתידים לקבל הבכירים, בהיקף של יותר מחצי מיליון שקל כל אחד. בעקבות כך צפוי המענק השנתי של המנכ"לית לעמוד על 3 מיליון שקל, וזה של היו"ר על יותר מ-2.4 מיליון שקל.
המלצת קנייה מלאומי
אל על נסחרת כעת לפי שווי של 3.45 מיליארד שקל, לאחר שהמניה השלימה זינוק של יותר מ-200% בשנה האחרונה. הנהנה העיקרי מכך הוא כמובן בעל השליטה רוזנברג, שמורווח בכ-1.1 מיליארד שקל על השקעתו בחברה, הימור לא קטן שלקח בזמן הקורונה.
יומיים טרם פרסום הדוחות, פרסם בנק לאומי ניתוח על מניית אל על. האנליסטים אייל דבי ושרלי חוטה צופים לה אפסייד של 37%, בעיקר בזכות הזינוק בהיקף המזומן של החברה. לטענתם התוצאה היא שעל פי התמחור הנוכחי של המניה, שווי הפעילות של אל על התכווץ (במקביל לעליית המזומן) ולכן שווייה צריך להמשיך לעלות.
נתח השוק של אל על צפוי לרדת, זו כמעט מוסכמה בשוק, ובכל זאת, כאמור, המלצת האנליסטים מלאומי היא קנייה, בגלל היקף המזומן הגדול שצברה החברה, וההנחה שתוצאותיה ב"חזרה לשגרה" לא יהיו גרועות יותר מאשר טרום מלחמת "חרבות ברזל".
"מחיר המניה הנוכחי משקף סיטואציית קצה בלתי-סבירה, שלפיה לא רק שהרווחיות תצנח, היא תרד אל מתחת לרמה שהייתה לפני שפרצה המלחמה - תקופה שבה אל על התמודדה עם תחרות חריפה ומלאה. איך לומר, בלשון עדינה, קשה לנו למצוא לתחזית כזו הצדקה".