גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

החוקר שפורץ דרך בגילוי המקור לאוטיזם

פרופ' הייתם עמל מהאוניברסיטה העברית, המכהן בימים אלה כפרופסור אורח בהרווארד, מצא קצה חוט שיכול להוביל לפיצוח הקשר בין מולקולה שמאפיינת זיהום סביבתי להתפתחות אוטיזם ● בעקבות התגלית שלו, קיבל קונסורציום חוקרים בהשתתפותו מענק חריג לבחינת השפעתם של חומרים מזהמים על העלייה במספר המאובחנים בתסמונת ● בראיון לגלובס, הוא מסביר מדוע המחקר רלוונטי גם לאלצהיימר ומגלה מה יחזיר אותו לישראל

פרופ' הייתם עמל / צילום: איגור פרברוב
פרופ' הייתם עמל / צילום: איגור פרברוב

עד שנות השבעים של המאה הקודמת שלטה בקרב חוקרי אוטיזם "תיאוריית המקרר" הפסיכולוגית, שייחסה את הופעת התסמונת להתנהגות לא רגישה של הורים, ובמיוחד אמהות. מאז היא נזנחה והוחלפה בשלל תיאוריות שבבסיסן ההבנה שמנגנון ביולוגי מפעיל אותה, ואפילו נמצא קשר בין גנים מסוימים לאוטיזם. אבל מהו בדיוק אותו מנגנון? זה עוד לא ידוע. לפרופ' הייתם עמל, חוקר מבית הספר לרוקחות של האוניברסיטה העברית ופרופסור אורח באוניברסיטת הרווארד, יש אולי קצה חוט. בעקבות תגלית שלו, קונסורציום חוקרים שהוא חבר בו, קיבל לאחרונה מענק בסכום של 17 מיליון דולר כדי לבדוק את הקשר בין זיהום סביבתי להתפתחות אוטיזם.

"קומדיה של טעויות": כך פספסה ישראל תרופה שנמכרת במיליארד דולר בשנה
ראיון | המדענית בת ה-36 שפיתחה תרופה לסרטן שכבר נמכרת במיליארד דולר

עמל זיהה רכיב אחד שכנראה משחק תפקיד במנגנון הביולוגי של אוטיזם - המולקולה NO, חנקן חמצני שיש לו תפקיד בתהליכי תקשורת בגוף. מאחר שאותה מולקולה מאפיינת גם סביבות מזהמות, הוא יצא לחקור את הקשר בין הדברים. בינתיים, הנתונים המעידים על הקשר הם ראשוניים בלבד, אך הקהילה המדעית מביטה בהם בהתלהבות וגם בחשש.

"לקחתי סיכון במחקר, יכולתי לצאת בלי כלום"

עמל התחיל את דרכו כחוקר דווקא בלי קשר ל־NO. במסגרת לימודיו לתואר שני, לפני כ־17 שנה, הוא חקר את נזקי הקנאביס על המוח, בהמשך עסק באבחון מחלות באמצעות אלגוריתמיקה ולמידת מכונה וכשטכנולוגיה שפיתח לאבחון סרטן דרך נשיפה לא הצליחה כמוצר חזר למדע הבסיסי, להבנת מנגנוני מחלות. "כשאני משוחח עם סטודנטים על הקריירה המדעית שלהם, אני אומר להם לא להיות ממוקדים יותר מדי בדבר אחד. יש חוקרים בתחום שלי שחוקרים חלבון יחיד במשך 20־30 שנה, ולא יוצאים מהקופסה הזאת", הוא אומר בראיון לגלובס.

למחקר של אוטיזם הגיע ב־2015, אחרי שהתקבל לפוסט־דוקטורט ב־MIT. "הגעתי למעבדה של פרופ' סטיבן טננבאום, שהיה החוקר הראשון שגילה איך מולקולת NO מיוצרת בגוף האדם. הכרתי את סוגיית האוטיזם בין היתר באמצעות אשתי, שהיא מטפלת באמנות, ואחרי שהשתתפתי בסמינר בנושא, שאלתי את טננבאום: האם יש ל־NO תפקיד גם במחלה הזאת?".

איך עלה בדעתך הקשר?
"באותו כנס נדונו אפשרויות של השפעת NO על אלצהיימר ועל מחלות נוירולוגיות אחרות, וחשבתי שאולי יש כאן קשר למחלה הזאת שהמנגנון שלה לא ידוע. לקחתי סיכון, לגמרי יכולתי לצאת מהסיפור הזה בלי כלום.

"באותו זמן עסקתי בפרויקט 'גוף על שבב' ב־MIT, פרויקט חשוב אבל מאוד טכני. סטיב טננבאום, המנחה, אמר לי, 'זה קטן עליך. אתה חייב למצוא פרויקט שבו מפצחים מנגנון ביולוגי לעומק'. העצה הזאת שינתה את חיי, כי היום תחום ה־NO במוח פורח ואני נחשב לאחד המובילים שלו. זו הגדולה של מנחה אקדמי, ושל הקשר בין סטודנט למנחה".

"הטלפון לא נרגע במשך שבוע"

מה מצאת במחקר שלך?
"הראינו ב־MIT שיש עלייה ב־NO בעכברים עם מוטציה גנטית, שגורמת להם להתנהג בצורה דומה לאוטיזם. זה היה רמז ראשון לכך שאנחנו בכיוון הנכון. בניסוי הבא לקחנו עכברים בריאים, בלי מוטציה, והזרקנו להם NO. פתאום, העכבר מפתח התנהגויות דמויות אוטיזם, וגם ראינו שיש שינוי בצורת תאי המוח שלו, שינוי שאנחנו מזהים באוטיזם. כשנתנו מולקולות חוסמות NO לעכברים עם מוטציות לאוטיזם, ראינו שינוי בתפקוד הנוירונלי ויותר התנהגות חברתית, פחות חזרתיות".

ובבני אדם?
"ראינו NO מוגבר בדם של ילדים עם אוטיזם, וגם בתאי גזע שמקורם בילדים עם אוטיזם. NO מיוצר על ידי שלושה אנזימים שונים. אחד מהם הוא אנזים הפעיל ספציפית בתאי המוח. ההפרדה הזאת חשובה אם נרצה להתערב במנגנון, כי זו דרך להשפיע על המוח בלי להשפיע על כלי הדם והלב".

אתה חושב היום שזה אכן מקור התסמונת?
"אני לא מאמין שזה המנגנון היחיד. NO היא מולקולת תקשורת בגוף והיא יכולה להשפיע על עשרות מנגנונים במקביל, וזו הגדולה שלה. אנחנו חוקרים עכשיו אילו חלבונים הם הבאים בתור, אלה ש־NO עושה בהם שינוי, ואם החלבונים הללו שונים או נמצאים ברמות שונות אצל אנשים עם אוטיזם.

"אני מאמין שלא רק עלייה ב־NO יוצרת את ההבדל במוח בחיים האמיתיים. והשאלה היא אם בכל מקרה של הפרשת יתר של NO נוצרת התסמונת. אנחנו גם לא יודעים מהו התהליך שמחזיק את רמות ה־NO גבוהות ומונע מהגוף לאזן את עצמו כמו שהוא אוהב לעשות. יש עוד המון מה לחקור".

בעצם החלטת לחקור את הנושא אף שהיום לא מוכרים כלל מנגנונים ביולוגיים לאוטיזם.
"לכן כשפרסמנו את המאמר שלנו לפני שנה, התגובות היו לא נורמליות. שבוע שלם הטלפון שלי לא נרגע, ועד היום המאמר הזה הוא אחד מ־5% הנקראים ביותר בעולם. אני בטוח שלא רק מדענים קוראים אותו, אלא גם בני המשפחות. אני מקבל מאות מיילים ממשפחות בכל מיני מדינות שאני בקושי מכיר.

"אגב, כשהמלחמה התחילה, כתבו לי מכל העולם: 'אנחנו מקווים שאתה והחוקרים שלך תהיו בשלום'. כמובן מדובר באנשים חומלים שרוצים שיהיה לנו טוב, אבל יש להם גם אינטרס. הם רוצים לראות את המחקר שלי יוצא לפועל".

"לא כולם רגישים למזהמים באותה מידה"

מה גיליתם לגבי הקשר בין אוטיזם לסביבה, שהוביל לקבלת המענק הנוכחי?
"בשנים האחרונות ישנה עלייה דרמטית באבחוני האוטיזם, והשאלה היא אם מדובר רק בעלייה במודעות ובהרחבת הגדרת התסמונת, או שישנה גם השפעה סביבתית אמיתית. המטרה במענק של California Consortium For Regenerative Medicince היא לבדוק אם NO בזיהום אוויר תורם לאוטיזם. נערוך את המחקר תחילה על אורגנואידים, כלומר רקמות שגדלו במעבדה כדי להיות דומות למוח האנושי.

"במאמר שמתפרסם ממש בימים אלה, ונותני המענק הכירו את תוצאותיו עוד קודם, הראינו עדויות ממחקרים אפידמיולוגיים קודמים לקשר בין אוטיזם לבין חמישה חומרים הנמצאים במזהמים נפוצים, כולל NO. אני מראה במאמר שמזהמים יכולים לעורר כמה מנגנונים שסומנו כבעלי קשר לאוטיזם, כולל דלקות מוחיות, שינויים אפיגנטיים ופגיעה בתקשורת בין התאים במוח.

"נראה שההשפעה חשובה במיוחד בהיריון ובילדות המוקדמת, אבל המחקר הזה הוא מאוד ראשוני ואנחנו צריכים עוד המון מידע כדי לזהות את היחידים שהם בסיכון הכי גבוה לפתח את התסמונת ולהגן עליהם. כנראה לא כולם רגישים למזהמים באותה מידה, והמזהמים נמצאים פה ובהם כנראה יהיה יותר קשה לטפל".

"החברה צריכה להתאים את עצמה"

המחקר של עמל רלוונטי לא רק לאוטיזם. "פרסמתי שלושה מאמרים עם פרופ' סטארט ליפטון ממכון סקריפס. באחד מהם ערכנו אנליזה ל־50 מוחות אחרי המוות, וניסינו להבין מדוע אלצהיימר היא מחלה יותר נפוצה בנשים מאשר בגברים", הוא מספר. "זיהינו שבמוח של נשים יש חלבון מסוים, ש־NO נמצא באינטראקציה איתו".

כמו בכתבות קודמות בנושא, גם כעת אני מצפה לתגובות מאנשים עם אוטיזם ששואלים מדוע צריך בכלל למצוא את המנגנון הביולוגי לתסמונת. הם סבורים שיש להשקיע את המשאבים בהתאמת החברה להתמודדות עם אנשים עם אוטיזם, ולא בשינוי שלהם - אם בטיפול התנהגותי או תרופתי.
"אני מכיר את הביקורת, ואני אומר שכמדען ברור לי שיש הבדלים בין אנשים עם אוטיזם לאנשים שאין להם אוטיזם, ומפה מדובר בהחלטה של כל אחד. בעיניי, כל אדם הוא בעל הזכות להתערב בביולוגיה שלו עצמו כדי להשיג את ההתנהגות שהוא רוצה, כל עוד זה לא מזיק לו או לאחרים.

"במקביל, בהחלט יש חשיבות להתאמת החברה כך שתיתן יותר מקום לאנשים על הספקטרום, שלא הולכים לשום מקום, גם אם התגליות בתחום ה־NO יהפכו למוצר תרופתי.

"זה דומה מאוד לתחום הפרעות הקשב, שיש מי שמשתמשים בתרופות שונות כדי להתמודד איתן, אבל זה לא אומר שאין יותר אנשים עם הפרעת קשב בעולם, על היתרונות והחסרונות שלהם. זה לא סותר את האחריות של החברה להתאים את עצמה אליהם, ולא את התועלת שיכולה לנבוע לחברה מהיכולות הייחודיות שלהם, ומעצם המגוון.

"הקושי כשמדברים על טיפול באוטיזם נובע מכך שלפעמים ההורים או האפוטרופוסים מקבלים את החלטת הטיפול עבור ילדיהם. אבל כאן אין חידוש במה שאני עושה. הילדים הללו מטופלים כבר היום במוצרים כמו קנאביס והתרופה הפסיכיאטרית רספרדל, שלא פותחו באופן ייעודי לאוטיזם, על בסיס הבנת המנגנון שלו. אני לא חושב שיכולה להיות התנגדות להחליף אותם. אם נגלה שלא הבנו את המנגנון נכון, ולא תהיה תרופה - זה חלק מהחיים, חלק מהמחקר, וסיכון שאני לוקח על עצמי בשמחה. אני מדען ואני רוצה וצריך להראות תוצאות".

יכול להיות שאוטיזם בתפקוד נמוך ואוטיזם בתפקוד גבוה הם תסמונות שונות?
"אנחנו רואים אצל אנשים על הספקטרום תסמיני ליבה שמובילים אותנו לחשוב שכן יש דמיון בגורמים הביולוגיים, ואני כן מאמין שנגלה שבכל הספקטרום יש קשר ל־NO".

"מקווה שאנחנו פונים לשוק ענק"

עמל מספר שכיום הוא עובד יד ביד עם חברת BeyondAir האמריקאית, הנסחרת בנאסד"ק, על פיתוח התרופה."החברה מפתחת תרופות מבוססות NO למחלות ריאות, והיא רכשה את הפטנטים שלי מהאוניברסיטה העברית תמורת כמה מיליוני דולרים. לפני כמה חודשים הקמנו איתם חברה בת בשם NeuroNOS, שתתמקד רק בהשפעת ה־NO במוח על אוטיזם, אלצהיימר וסרטן המוח. הכוונה היא להתחיל בניסויים קליניים עד סוף 2025. כבר ערכנו ניסויים בבעלי חיים, והם מבטיחים מאוד".

ביונד אייר נסחרת בשווי של 37 מיליון דולר, נמוך יחסית לחברה שאולי תביא לשוק תרופה ראשונה לאוטיזם.
"החברה נסחרה בעבר לפי שווי של 350 מיליון דולר ומאז הייתה ירידה, אבל מחיר המניה קשור יותר למוצרים האחרים שלה. המוצרים המשותפים שלנו, שנמצאים בשלב מאוד מוקדם של הניסויים, כמעט לא מובאים בחשבון במחיר המניה. לא מתפקידי לנהל את החברה או את המניה, אני איש המדע, אבל אני מקווה שאנחנו פונים לשוק ענק".

לעמל חברה נוספת בשם Point6 Bio, המפתחת אבחון לאוטיזם בבדיקת דם. "ניסויים שערכנו עד כה הראו 100% דיוק", הוא אומר. החברה גייסה עד היום 1.5 מיליון דולר, ונמצאת בתהליך גיוס של 5 מיליון דולר נוספים, בתקווה שבתוך שנה וחצי עד שנתיים כבר יהיה לה מוצר מוכן לשיווק.

"חיפה עיר נהדרת לדו־קיום"

עמל, שמכהן כעת כפרופ' אורח בבית הספר לרפואה של הרווארד ובית החולים לילדים של בוסטון, מודה שבבוסטון הוא מקבל הזדמנויות שאין לו בארץ. "אני נותן הרבה הרצאות, נפגש עם אנשים שיכולים לממן את המחקר שלי. המקום הזה תוסס ולא נותן לי זמן לנוח".

כחוקר מהחברה הערבית שגר היום בארה"ב, האם אתה חושב לחזור לארץ?
"אני תמיד מסתייג מהשאלות על כך שאני ערבי, אף שאני גאה בכך. אני ערבי נוצרי, ישראלי, חיפאי במקור. אבא שלי היה היסטוריון ואמא שלי בנקאית. למדתי בבית הספר לנזירות איטלקיות בחיפה, שעל אף שמו לומדים בו בני כל הדתות ויש בו היום מעט מורות שהן נזירות. קיבלנו שם השכלה מצוינת, רחבה מאוד, ואני דובר חמש שפות: אנגלית, עברית, ערבית, צרפתית ואיטלקית.

"חיפה היא עיר נהדרת לדו־קיום, ערים רבות צריכות ללמוד ממנה. אני מאוד רוצה לראות את הממשלה משקיעה בעיר הזאת, שמתנהלת כפריפריה אף שהיא גדולה ויש בה שתי אוניברסיטאות מצוינות והייטק וביומד. חייבים להשקיע בתשתיות כדי למצות את הפוטנציאל של חיפה, כדי לא לאבד אותו.

"מהאוניברסיטה העברית כבר ספרתי 14 חוקרים שיצאו לחו"ל בעקבות המצב, ואני מאמין שהוא יהיה רק גרוע יותר כלכלית ופוליטית. אני כן מתכוון לחזור לישראל, כתלות במה שיקרה במדינה. היום איתמר בן גביר שולט, וזה בהחלט משפיע על ההחלטה שלי. המדינה צריכה להתעשת. אין לי מושג איך. הרי זו מדינה דמוקרטית, ומי שהצביע בחר את מה שבחר. בינתיים שני הילדים שלי נהנים מאוד בבית הספר בברוקליין בבוסטון".

עוד כתבות

עו''ד מיכאל ראבילו / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

בג"ץ לממשלה: נמקו מדוע לא לבטל את הליך בחירתו של ראבילו למבקר המדינה

בדיון שהתקיים בשבוע שעבר הביעו שופטי בג"ץ את עמדתם כי נפלו פגמים בהליך בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו למבקר המדינה בשל הפגיעה בחשאיות ההליך ● היום הודיע יו"ר הכנסת אמיר אוחנה כי הוא דוחה את הצעת בג"ץ לערוך בחירות חוזרות לתפקיד ● מאוחר יותר הוציא בג"ץ צו על-תנאי בעתירות לביטול הליך בחירתו של ראבילו

פאלמר לאקי / צילום: Reuters, Jonathan Alcorn

מה מחפש ילד הפלא של תעשיית הביטחון בישראל?

לגלובס נודע, כי אנדוריל, הסטארט-אפ הבולט ביותר בתחום הביטחון בארה"ב, מבצע בימים אלה ראיונות עם מספר בכירים בישראל להקמת פעילות מקומית שתעסוק במכירות למערכת הביטחון הישראלית ובמו"פ עבור מוצריה הגלובליים

המגשר עמוס גבריאלי / צילום: ערן לם

התביעה נגד עמוס גבריאלי משרטטת לראשונה קריטריונים לתביעת מגשר

בימ"ש השלום דחה תביעה ב-2.1 מיליון שקל נגד המגשר עמוס גבריאלי וחייב את התובעים בהוצאות ● השופטת אביגיל פריי קבעה לראשונה: ניתן לחייב מגשרים בנזיקין על פעולה ברשלנות, אך רף החיוב יהיה גבוה, עד כדי זדון, כדי למנוע "אפקט מצנן" על פעילות הגישור ● התובע: יוגש ערעור

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תנודתיות בבורסת ת"א; מניות ארית ומגה אור מזנקות

המסחר בת"א מתנהל על רקע ה"התקדמות המעודדת" שנרשמה בשיחות בין איראן לארה"ב ● חוזה גדול למגה אור ● רקח אשר בשליטת פימי מזנקת לאחר הפרסום שמרדכי אלגרבלי פורש מתפקיד המנכ"ל ● ברן חתמה על מזכר הבנות להקמת שני קמפוסים אוניברסיטאיים במערב אפריקה

מעבר להוזלת הביטוח, המודל מהווה תמריץ לנהיגה בטוחה / צילום: Shutterstock

בעולם כבר משלמים על ביטוח לפי סגנון הנהיגה. למה ישראל נשארה מאחור?

בזמן שעלויות ביטוח הרכב בישראל מאמירות, שוק הביטוח הגלובלי מסתייע במערכות בינה מלאכותית שמנתחות את אופי הנהיגה ומעניקות הנחות של עשרות אחוזים למבוטחים זהירים ● בישראל, הטכנולוגיה נבלמת בשל דרישות רגולטוריות מחמירות של הגנת הצרכן ופרטיות

נעמי הררי בקמפיין וולט / צילום: צילום מסך יוטיוב

המאבק על ארוחת הצהריים שלכם עולה מדרגה

וולט עולה בקמפיין חדש הפונה למעסיקים ולעובדים ● סוגיית הבינה המלאכותית כיכבה בכנס איגוד השיווק השנתי ● וקרן תמורה, המבססת את פעילותה על אופציות שתורמות חברות הייטק, מציינת את האקזיט ה-200 בפורטפוליו שלה ● אירועים ומינויים

רוני אורן, יו''ר רפק תקשורת / צילום: באדיבות החברה

חברת אנרגיה נוספת בדרך לבורסה: רפק אנרג'י רוצה להנפיק לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל

חברת האנרגיה שבשליטת קבוצת רפק הציבורית צפויה לגייס כ-450 מיליון שקל, במסגרת הנפקה ראשונית של מניותיה ● המהלך צפוי להוות הצפת ערך עבור חברת האם שנסחרת לפי שווי של 1.25 מיליארד שקל

ספינות במצר הורמוז / צילום: ap, Capture One Macintosh

הורמוז עדיין משותק? איראן הכריזה על סגירת המצר, אך בארה"ב מכחישים

יממה לאחר שטהרן הודיעה על סגירת מצר הורמוז בעקבות הפרות של הסכם הפסקת האש, בארה”ב מתעקשים כי נתיב השיט נותר פתוח ● בפועל, חברות הספנות עדיין חוששות לחזור לפעילות מלאה, ומאות ספינות ממשיכות להמתין במפרץ הפרסי

מרדכי אלגרבלי / צילום: תמר מצפי

מייסד חברת התרופות שפורש מניהולה לאחר 3 עשורים

מרדכי אלגרבלי, בעל השליטה המשותפת בחברת התרופות רקח, פורש מתפקיד המנכ"ל, בו הוא מכהן מאז 2015 ● לפני כן הוא כיהן במשך שני עשורים כיו"ר החברה

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט, ומשה מורגנשטרן, מנכ''ל הנוסע המתמיד ופליי קארד / צילום: ענבל מרמרי, איה בן עזרי

שיווק אגרסיבי והאשמות: האם התחרות בין מועדוני הנוסעים הפכה פרועה מדי?

המעבר של מועדון הנוסע המתמיד של אל על מכאל לישראכרט הצית מאבק סוער על כ־550 אלף מחזיקי הכרטיסים ● כך למשל הופיעו ברשת מנועי השוואה עצמאיים שמציגים בכל פעם תוצאה דומה ● ובינתיים הרשת מוצפת בטענות על "אותיות קטנות"

כותרות העיתונים בעולם

קטאר עוצרת עסקה גדולה של רפאל. זו הסיבה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: חברות הספנות בהורמוז מהססות והמפרציות רצות קדימה, כיצד קרן העושר הקטארית משפיעה על רפאל, והאם פקיסטן תצליח לשמר את מעמדה כמתווכת אזורית? ● כותרות העיתונים בעולם 

חיים ברוידא, ראש עיריית רעננה / צילום: יחצ - רפי דלויה -

הבורר הכריע: עיריית רעננה תשלם מיליונים לחברה מקבוצת שיכון ובינוי

פסק הבוררות קובע כי עיריית רעננה תשלם לחברת ריקטק כ־10 מיליון שקל ותשיב לה ערבות בסך כ־3.4 מיליון שקל ● הרקע: טעות משותפת בנתוני המכרז

תרחיש האימים של ההייטק הישראלי / איור: גיל ג'יבלי

"פיטורים המוניים בהייטק יפגעו גם ברואי החשבון, עורכי הדין וקרנות ההשקעה"

חברות הטכנולוגיה חוות "סערה מושלמת" שהגיעה גם לישראל, עם צלילת שער הדולר, מהפכת ה־AI שמשנה את הכללים והצורך המיידי בהתייעלות ● בתוך חודש בלבד נפרדו החברות מאלפי עובדים - ואם הקצב יימשך, בתרחיש האימים, המספר יגיע ל–40 אלף עד סוף השנה ● מומחים מעריכים: עשרות אלפים בסכנת פיטורים

ברוך שי / צילום: מיכה לובטון

ברוך שי ימונה לעורך דה מרקר

ברוך שי מכהן כיום כסגן מנהל ערוץ i24NEWS בעברית ולפני כן היה מנהל חטיבת החדשות של תאגיד השידור "כאן" ועורך המהדורה המרכזית בחדשות עשר ● בעבר שימש כעורך הספורט וכראש דסק החדשות בקבוצת הארץ ● הוא יחליף את עורכת דה מרקר הפורשת סיון קלינגבייל וייכנס לתפקיד באמצע יולי

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

גיוסים של 13 מיליארד שקל בפחות מחצי שנה: למה הלקוחות נוהרים למיטב?

בית ההשקעות שבשליטת משפחות סטפק וברקת רשם 5 חודשים היסטוריים של גיוסי כספים בשוק הגמל מהמתחרים, בין היתר בשל שיקום היחסים עם סוכני הביטוח ● גם במור יכולים להיות מרוצים כשהם עקפו את אלטשולר שחם והפכו לגוף הגמל השני בגודלו בישראל

רחוב הרצל, נהריה / הדמיה: סטודיו אייקו

עם מרפסת גג ובריכה: בכמה נמכר פנטהאוז בנהריה

הפנטהאוז בן 5 חדרים בשטח של 155 מ"ר בנוי, עם מרפסות בשטח של 107 מ"ר ובריכה ● באותו הבניין נמכר גם מיני-פנטהאוז בשטח של 153 מ"ר בנוי

עובד סניטריה מרסס חומר חיטוי נגד נגיף האבולה בשוק בקונגו / צילום: ap, Moses Sawasawa

חשד שני לאבולה: אדם נוסף שחזר מקונגו הגיע לבית החולים

משרד הבריאות מדגיש כי מדובר בינתיים בחשד, וכי תוצאות הבדיקה צפויות להתקבל תוך ימים ספורים ● בינתיים עורך המשרד חקירה אפידמיולוגית לצורך איתור ואולי בידוד מגעים של שני החשודים בהידבקות, ובוחן האם יש קשר בין המקרים

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

הבורסה נכנסת לשבוע גורלי והאם הדולר יעשה קאמבק

השווקים יבחנו את עמידות מזכר ההבנות בין ארה"ב ואיראן ● בעוד שוול סטריט זכתה לרוח גבית מהעסקה, הבורסה בת"א פנתה לכיוון ההפוך וצנחה ● מניות השבבים בת"א סיימו שבוע בעליות ● חששות האינפלציה בארה"ב התרככו לנוכח הירידה במחירי הנפט, אך החלטת הריבית הניצית של הפד הקפיצה את הציפיות להעלאה בהמשך השנה ● וגם: הדולר מתחזק ברחבי העולם ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

בורסת נאסד''ק / צילום: Shutterstock

משלחת של המדינה יוצאת לניו יורק. על הפרק: הנפקה של החברות הביטחוניות

לגלובס נודע כי משלחת הכוללת את סגנית מנהל רשות החברות, מעין הראל, נציגי רפאל ות"א ומשרד הביטחון תיפגש עם גורמי רגולציה וחתמים, במטרה לבחון השלכות של הנפקת החברות הביטחוניות בנאסד"ק ● ברקע: מחלוקת מול רשות ניירות ערך על סוגיית חובת הגילוי והחיסיון

בניין להב 433 בלוד / צילום: שלומי יוסף

ראש רשות מקומית עוכב לחקירה בחשד לשחיתות

היחידה הארצית לחקירות הונאה בלהב 433 עיכבה הבוקר לחקירה ראש רשות מקומית בחשד למעורבות בשחיתות ציבורית, זאת לאחר חקירה סמויה ● במקביל מתבצעות החל מהבוקר פעולות חקירה ואכיפה שונות במספר אתרים בשטח הרשות