גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנתניה ועד באר שבע: הם חשבו שעשו את עסקת חייהם אבל יחכו שש שנים לדירה

גלובס בדק 12 מכרזים שנערכו לפני כשנתיים בהיקף של 6,200 דירות, ומצא שלאף אחד מהפרויקטים אין עדיין היתר בנייה ● המשמעות: זוכי ההגרלות ייכנסו לדירה במקרה הטוב שש שנים אחרי הזכייה, ובמקרה הרע כמעט עשור אחריה ● האם הרוכשים יפוצו?

באר שבע / צילום: Shutterstock
באר שבע / צילום: Shutterstock

זוכי הגרלות תוכניות הדיור המסובסדות יקבלו את הדירות שלהם במקרה הטוב לאחר שש שנים מאז זכייתם בהגרלה - כך עולה מבדיקה מדגמית שערך גלובס. עוד מראה הבדיקה כי משרד השיכון הקציב ליזמים לוחות זמנים להשלמת הפרויקטים, במועדים הרבה יותר מוקדמים מהמועדים המינימליים אליהם הגיע גלובס בבדיקה.

האם דירות ארבעה חדרים הן השקעה משתלמת?
בלעדי | השינוי שתבצע הלמ"ס ויקפיץ את מחירי הדירות
ימתינו כמו כולם: שינויים עבור בני המקום בהגרלות "דירה בהנחה"

לפני כשבועיים קיימה ועדת הפנים של הכנסת דיון שעסק בעיכובים במסירת דירות לזכאי "מחיר למשתכן", שבו הוברר כי האחריות על לוחות הזמנים הארוכים נופלת במידה רבה על מוסדות המדינה והרשויות המקומיות, שמשתהים במסירת המגרשים ליזמים ובהנפקת היתרי בנייה.

ואכן, בדיקת גלובס לגבי המכרזים שנכללו במדגם, שנתיים וחצי לאחר זכיית היזמים במכרזי הקרקע, מראה שלאף אחד מהפרויקטים עוד לא הוצאו היתרי בנייה. מתי באמת צפוי מועד האכלוס של הדירות, האם הממשלה תצליח לזרז את ההליכים - ואיזה פיצוי יקבלו הרוכשים?

אכלוס בסוף 2030

הדרך להשלמת פרויקטים מתחילה בהסדרת החובות הכספיים של היזמים לרמ"י בגין רכישת הקרקע, ובהשלמת עבודות פיתוח ואחרות ע"י רמ"י, שמסתיימות במסירת המגרש ליזמים. לאחר מכן, צריכים האחרונים להגיש בקשות להיתרי בנייה לוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה, להתחיל לבנות את הפרויקטים, ולבסוף - לאכלסם ולמסור את הדירות לרוכשים.

המכרזים שבדק גלובס היו הראשונים במסגרת "מחיר מטרה", תוכנית הדיור המסובסד שנהגתה תחת שר הבינוי והשיכון לשעבר, זאב אלקין. בין החודשים מארס ליוני 2022 נערכו 12 מכרזי הקרקע הראשונים במסגרת תוכנית זו. הבדיקה התמקדה בשלב הקריטי של הנפקת היתרי הבנייה, שממנו והלאה ניתן להעמיד בפני היזם שעון עצר ולקבוע מועד אכלוס סביר.

מאתר "דירה בהנחה" עולה כי שנתיים וחצי לאחר המכרזים - לאף אחד מהם לא הוצא עדיין היתר בנייה. בשניים מהם (סחנין וירוחם) המכרזים לא תורגמו עד כה להגרלת דירות. ב־10 המכרזים הנותרים, שנערכו בערים טבריה, כפר קאסם, אופקים, נתניה, באר שבע, לוד, עמנואל, בית שאן עפולה ומגדל העמק, נערכו הגרלות בין החודשים יולי לנובמבר 2022. באף אחד מהפרויקטים לא מצאנו שהוצאו היתרי בנייה עד היום.

לגבי ארבעה פרויקטים קיימות החלטות ועדות מקומיות לתכנון ולבנייה, שמשמעותן היא התייחסות חיובית לבקשות שהגישו היזמים, אך עדיין עליהם לעמוד בתנאים בדרך להנפקת היתרים. בארבעה פרויקטים יש החלטות ועדה, אך רק לגבי חלק מהפרויקטים, ואילו בשניים, בנתניה ובעמנואל, לא הוגשו כלל בקשות להיתרי בנייה ע"י היזמים. ביישובים הללו האכלוס צפוי רק בסוף 2030.

למעשה, אף פרויקט שנדגם עוד לא יצא לדרך. לאור זאת, גלובס ערך חישוב תיאורטי לזמן שנותר עד לאכלוס הפרויקטים, וזאת בהנחה שמחר בבוקר היזמים מגישים בקשות להיתר. משך הזמן מבוסס על משך ממוצע להוצאת היתר בנייה, כשלוש שנים, ומשך הזמן לבניית דירה, שעל פי הלמ"ס מגיע ל־36 חודשים. על אף ההקפדה על חישובים שמרניים, לא נמצא אפילו פרויקט אחד שמועד אכלוסו נמוך משש שנים מאז קיום ההגרלה. זוכים בהגרלות בפרויקטים שטרם הוגשה בהם בקשה להיתר נדונו להמתין 8־9 שנים.

במהלך הדיון של ועדת הפנים החלו חילופי האשמות בין נציגי התאחדות הקבלנים בוני הארץ לבין נציגי משרד השיכון. ניצן פלדמן, סמנכ"לית בהתאחדות, האשימה כי "המשרד מכתיב את המועד במכרז בידיעה שלא ניתן לעמוד בו. בנתניה למשל נתנו מועד מסירה של עד 28 חודשים. עוד לפני המלחמה זמן הבנייה היה בממוצע 33 חודשים, ואחריה הוא התארך לכ־38 חודשי בנייה, בלי שאר התהליכים הרגולטוריים". היועצת המשפטית של המשרד, עו"ד אפרת פרוקצ'יה, הגיבה כי "הקבלן כפוף ללוח הזמנים שבמכרז", וכי אם חל אירוע שלא בשליטת היזם, יש ועדה שבסמכותה לעכב מועדים כדי לסייע לו.

לגבי לוחות הזמנים, שגם לפי הבדיקה המדגמית של גלובס נראים לא ריאליים, ענתה פרוקצ'יה כי היזמים יכולים להתחיל לתכנן את הפרויקטים שלהם עוד לפני שלב מסירת המגרש ע"י רמ"י (שלטענת ההתאחדות מגיע לעד שלוש שנים), ואולם נציגי ההתאחדות טענו מנגד שגם זה לא יהפוך את לוחות הזמנים לריאליים יותר.

הישיבה הסתכמה למעשה מבלי להגיע להתקדמות. במשרד השיכון מסרבים להיענות לבקשת התאחדות הקבלנים לחלק את לוחות הזמנים לשניים: חלק ראשון שיכלול את שלבי מסירת הקרקע והוצאת ההיתרים, שכמעט שלא נמצאים באחריות היזמים, ולחלק שאחרי הנפקת ההיתרים, שנמצא כמעט לגמרי באחריותם.

"המדינה אינה צד בעניין"

יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב אשר, קרא לנציגי משרדי הממשלה ליצור מנגנון שיחייב את המשרדים הרלוונטיים להאיץ את תהליכי האישורים לצורך התחלות הבנייה, ושיפוי היזמים והקבלנים על הפסדים שנגמרו מעיכובים שלא תלויים בהם. לצד זאת, על המנגנון לחייב את היזמים לעמוד בסדר זמנים קצוב למסירת הדירות לרוכשים ומתן פיצויים על איחור במסירה.

ואולם כל זה לא פותר את הבעיה של מגרילי הדירות. המתנה של שבע שנים ויותר לדירה, גם אם היא מלווה ברווחים כלכליים "על הנייר", כרוכה בקיזוזים לא מעטים מהרווח. כך, למשל, בהתבסס על מחיר ממוצע של שכר דירה בישראל, מגרילים יוציאו כ־350 אלף שקל על שכר דירה במשך ההמתנה לדירה, ולקראת מועד האכלוס יצטרפו תשלומי משכנתאות של אלפי שקלים בחודש.

לכך מתווספת העובדה שהמגרילים לא באמת יודעים מה מתרחש בפרויקט שלהם למעט הדיווחים באתר "דירה בהנחה". אין להם שליטה על המתרחש בפרק הזמן הראשוני של הפרויקט, שבו הם יודעים שהם זכו בדירה, אך לא באיזו דירה בדיוק, וגם מצבם המשפטי רעוע כי הם לא חתומים עדיין על חוזה.

נציגת משרד המשפטים שהשתתפה בדיון הוועדה הסבירה כי "מבחינה משפטית השלב הראשון הוא חתימת חוזה בין המדינה לבין היזם, כשהזוכה הוא צד ג' ולא ניתן לגזור לטובתו זכויות, ולכן זה יכול ליצור עבורו סיכון אבל גם גמישות ואפשרויות בשוק".

בזמנו התריעו במשרד המשפטים על כך שפרויקטים לא בשלים יוצאים במהירות להגרלה, ושקיים פער זמנים של שנים בין תוצאות ההגרלה לבין מסירת המידע למגרילים על הדירה שבה זכו. בסופו של דבר השיטה ממשיכה, שכן הבינו שאם כללי ההגרלות ישתנו ולוחות הזמנים יהיו הדוקים יותר - לא ניתן יהיה להמשיך עם התוכניות המסובסדות, כי אין כיום קרקעות זמינות.

עוד כתבות

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

להתאהב מחדש בפופינה: מתבגרת יפה ומתעלה מעל טרנדים

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו