גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חסימת המידע: כך נתוני הפשיעה של המשטרה הפכו לפחות נגישים לציבור

המשטרה מחויבת לפרסם נתוני פשיעה מדי רבעון, אך נמנעה יותר משנה וחצי לפרסם את המידע ● גופים וכלי תקשורת שמבקשים מספרים נתקלים בהערמת קשיים ובחומר בגלם ברמה נמוכה ● מדובר בהידרדרות לא רק לעומת העבר, אלא גם לעומת מקומות אחרים בעולם ● המשרוקית של גלובס

ח"כ גלעד קריב, העבודה (יומן 90, רדיוס, 14.11.24) / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
ח"כ גלעד קריב, העבודה (יומן 90, רדיוס, 14.11.24) / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

עבודת העיתונות, ושל ז'אנר בדיקת העובדות ביתר שאת, נשענת על הצגת נתונים והנגשתם לציבור. כך הוא אמור, באופן מושכל, להבין את המציאות במדינה ולהסיק מסקנות על תפקוד מוסדותיה. במשרוקית, בהתאם לאופי הבדיקה, אנו משתדלים להביא את הנתונים הרשמיים, שהם לא פעם כאלה שמספקת את המדינה. יש עליהם השגות, ולא פעם בעיות מתודולוגיות שצריך להתייחס אליהן, אבל הם עדיין נחשבים לנתונים האמינים ביותר.

תארו לכם, אם כך, את תסכולנו מהעובדה שיש גוף אחד שאנחנו מתקשים יותר ויותר לקבל ממנו נתונים. ולא רק אנחנו, אלא גם כלי תקשורת אחרים וגם גופי מדינה אחרים שזקוקים לנתונים האלה. אנו מדברים על משטרת ישראל, שנראה שנהייתה לשקופה הרבה פחות מבעבר. ניסינו להתחקות אחרי התהליך שהפך את הנתונים לפחות נגישים מבעבר.

המאבק על הפרסום היזום

ב-2016 הממשלה ה-34 בראשות בנימין נתניהו העבירה את החלטה 1933 שעניינה "שיפור העברת המידע הממשלתי והנגשת מאגרי מידע ממשלתיים לציבור". בסעיף 12(א) הממשלה החליטה "להטיל על משרדי הממשלה להנגיש, עד לשנת 2022, את כלל מאגרי המידע שעליהם הם מופקדים ויופקדו". סעיף קטן (ג) הטיל על מספר גופים להנגיש את המאגר שלהם עד 2017, וביניהם בסיס נתוני הפשיעה של משטרת ישראל.

הביצוע בשטח, כפי שעולה ממכתב ששלחה ב-2021 מנכ"לית התנועה לחופש המידע דאז רחלי אדרי-חולתא, לקה בחסר. לפי אדרי-חולתא, מכל הגופים שלפי החלטה 1933 היו אמורים להנגיש את הנתונים עד 2017, המשטרה הייתה הגוף היחידי שלא פעל בהתאם. המשטרה אומנם פרסמה אחת לשנה את נתוני הפשיעה, אך לא באופן גולמי שאיפשר פילוח עומק שלהם. ככל שניתוחים כאלה פורסמו בתקשורת, הם היו תוצאה של בקשת חופש מידע.

עו"ד הידי נגב, מנכ"ל התנועה הנוכחי, מספר למשרוקית שגם היום התנועה חווה תסכול מהאופן בו המשטרה משחררת נתונים לציבור: "עד לשנת 2021 הגשנו כל שנה מחדש בקשה לחופש מידע, על אף ההחלטה שהמשטרה תפרסם גם את נתוני הפשיעה. בעקבות פנייתנו למנכ"ל המשרד לביטחון פנים, תומר לוטן, הוא הביא את ההחלטה ליישום והנגיש את הנתונים וכך במשך שנתיים פרסמו את המידע. אבל אז התחלפה הממשלה ושוב המידע הפסיק לזרום".

כיום, עקרונית, קיים מאגר של נתוני פשיעה נגיש, שאמור להתעדכן באופן רבעוני, וכך גם נטען באתר המאגר. רק שכפי שעולה ממכתב חריף ששלח בספטמבר מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) לוועדה לביטחון לאומי, שחלקים ממנו פורסמו בתקשורת, העדכון שלו רחוק מלהשביע רצון. "עד הרבעון הראשון של שנת 2023 (כולל)", נכתב שם, "פורסמו במאגר נתוני פשיעה לפי יישוב ולפי אזור סטטיסטי, שאפשרו לקבל תמונה טובה (הגם שלא מושלמת) של היקף הפשיעה ביישובים ובאזורים שונים בארץ, ולעקוב אחר מגמות בה. מאז מועד זה לא עודכנו הנתונים במאגר". לפי פרסומים ב-ynet, גם הדוח השנתי ל-2022 פורסם באיחור של חצי שנה לעומת מקביליו בשנים קודמות.

בסוף ספטמבר המשטרה עדכנה את מאגר הנתונים. במקרה או שלא במקרה, כמה שעות קודם לכן התנועה לחופש המידע שלחה למשטרה מכתב לפני עתירה, בו האחרונה נדרשה לחזור לפרסם את הנתונים באופן יזום מדי רבעון. "לא פעם אנחנו נאלצים לפנות לבית המשפט כדי לקבל מידע מהמשטרה", מסביר נגב. "במקרה הזה ניתן לשער שהם עבדו על המידע אבל השהו אותו ופשוט לא פרסמו".

נתוני הפשיעה הם לא היחידים שיש עמם בעיה. ב-2014, עוד לפני החלטה 1933, המשטרה יצאה בפרויקט "הגברת שקיפות נתוני משטרה לאזרח". הפרויקט סיפק מידע על עבירות רכוש, תאונות דרכים ונפגעים, כוח־אדם ועוד. אלא שגם שם המשטרה לא מעדכנת כבר תקופה: העדכון האחרון על כוח־האדם, למשל, הוא מ-2022, וגם לא ניתן להגיע לנתונים משנים קודמות. המשטרה הפניתה אותנו להגיש בקשת חופש מידע, וזו מחכה תלויה ועומדת כבר למעלה מחודשיים.

הקושי לקבל נתונים

אבל הבעיה היא לא רק עם הנתונים שאמורים להיות זמינים לציבור בכל עת, אלא גם במענה לשאילתות. במכתב האמור של הממ"מ לא התלוננו רק על עדכון מאגר הנתונים העתי, אלא גם על מענה לבקשות שנשלחות למשרד לביטחון לאומי. לפי המכתב, שתי בקשות לנתונים מהמשרד נותרו במשך חודשים ללא מענה כלשהו.

בהקשר זה חשוב להכיר את סעיף 64 לחוק הכנסת, שמסמיך את הממ"מ לדרוש נתונים ממוסדות המדינה, ואלה נדרשים למסור את המידע למעט במקרים מסוימים כמו חשש לפגיעה בביטחון המדינה או שהפקת המידע המבוקש דורשת הקצאת משאבים מעבר לסביר. אם ישנה החלטה שלא למסור את הנתונים, על השר או ראש הגוף הרלוונטי להשיב לממ"מ עם נימוק ההחלטה. מהמכתב עולה שהמשרד לא פעל כמתבקש.

לאחר פרסום המכתב, לשכת השר איתמר בן גביר מסרה ל-ynet שאי-מסירת הנתונים נבעה מכך שנדרשו יותר מדי מהם, וכמו כן שלממ"מ "יש נטייה להציג נתונים באופן מגמתי ומסולף, במהלך כהונת ממשלות ימין - ובפרט בתקופת הממשלה המכהנת כעת".

בדיון שנערך בוועדה לביטחון פנים באמצע נובמבר, ח"כ גלעד קריב (העבודה) הזכיר שוב את הבעייתיות בשקיפות נתוני המשטרה והמשרד לביטחון לאומי. "בניגוד לחוק", הוא הדהד את הטיעון בתקשורת, הם "לא מעבירים לכנסת מידע". ראש המטה לביטחון לאומי חנמאל דורפמן השיב ש"המשרד לביטחון לאומי ענה עד היום ליותר מ-80% מהפניות" של הממ"מ, בעוד "בתקופה המקבילה של השר בר לב המענה עמד על פחות משליש". לא הצלחנו להתחקות אחר מקור כלשהו שיאשר את זה, ודורפמן לא העביר לנו אסמכתאות.

גם בתקשורת ישנה ירידה ביכולת לקבל נתונים מגורמים אלה. נוכל אפילו להביא דוגמה בולטת למדי מניסיוננו האישי במשרוקית. נושא בו ערכנו תחקירים רבים הוא הפשיעה בחברה הערבית, בדגש על מספר הנרצחים. התחלנו לערוך בדיקות בנושא ביוני 2023, ותמיד פנינו למשטרה כדי לקבל את מספרי הנרצחים בתקופות שונות. זו נהגה לספק לנו את הנתונים, אך הפעם האחרונה שאלה סופקו לנו הייתה ביוני 2024.

באוגוסט ביקשנו את מקרי הרצח רק במחוז חוף ונענינו שהמשטרה לא מפלחת לפי מחוזות (למרות שבקבצים שפרסמה הפילוח כן קיים). בנובמבר ביקשנו נתונים על רצח בחברה הערבית ובחברה היהודית, ואז כבר נשלחנו להגיש בקשת חופש מידע. זאת למרות שעד זמן קצר לפני כן, כאמור, לא הייתה לה בעיה לספק את המידע. מאחר שניתן לחכות למענה לבקשות חופש מידע חודשים, קשה שלא להרגיש שהמשטרה שינתה גישה לגבי השקיפות לציבור.

אם רוצים מידע ברזולוציה גבוהה יותר, המשטרה לא פעם מוסרת נתונים בעייתיים. נדב ביגלמן, מתכנן ערים שעבד בעבר עם התנועה לחופש המידע על הפשיעה בחברה הערבית, סיפר לנו על החוויה: "אחרי חמישה חודשים קיבלנו נתונים באיכות מאוד נמוכה שלא אפשרה לעשות פילוח מיטבי שלהם. לא היה פירוט לגבי רמת השכונה וחלק משמות היישובים נכתבו בצורות שונות כך שהיה קשה לסנן את המידע. גם החלוקה הלאומית הייתה מבולגנת והנתונים לא התיישבו עם נתוני הלמ"ס".

מה קורה בעולם?

ונסיים בהשוואה: האם המצב בעולם טוב יותר? לא בדקנו כל מדינה ומדינה, אך יש דוגמאות שמראות שיש לנו לאן לשאוף. "כאן משחררים את המידע לציבור בכל רבעון באתר האינטרנט של העירייה", מספר ביגלמן, שחי כיום בניו יורק. בבריטניה, המשטרה מפרסמת מדי רבעון נתוני פשיעה שיורדים לרמת הרחוב ולסטטוס הטיפול בתיק. גם בספרד, אוסטרליה, הולנד ועוד מתפרסמים נתונים שקופים וברזולציה גבוהה לטובת הציבור.

לפי ביגלמן, העובדה שבישראל זה לא המצב "יוצרת קושי משמעותי למחקר וגזירת מהלכים מדיניים שניתן לעשות על־מנת למגר תופעות של רצח ואלימות". ולמה זה קורה? "לדעתי זה עניין של החלטה פוליטית", הוא אומר. "ההסתרה היא חלק מהמדיניות".

ממשטרת ישראל נמסר: "משטרת ישראל פועלת בשקיפות מלאה, בהתאם למגבלות צנעת הפרט והגנה מחשיפת שיטות פעולה משטרתיות ומאפשרת קבלת נתונים בין היתר באמצעות פניות עפ״י חוק חופש המידע.

"יודגש כי משטרת ישראל מנגישה את נתוני הפשיעה בחתכים נרחבים באתר המשטרה ובמאגר הנתונים הממשלתי הפתוחים לעיון לכל דורש".

לקריאה נוספת:

עוד כתבות

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

כך מתכננת אל על להילחם בקנס הענק שהוטל עליה

אחרי שרשות התחרות הודיעה כי תשקול לקנוס את החברה ב-121 מיליון שקל בגין הזינוק במחירים במלחמה, באל על ינסו לשכנע בשימוע כי המחירים עלו באופן מתון - לעתים מסיבות שלא בשליטתם ● אך הקנס כבר נותן רוח גבית לתביעות ענק מצד לקוחות

רוכשי דירות / צילום: Shutterstock

שפל של שני עשורים: בשנה שעברה נמכרו פחות מ-85 אלף דירות

מסקירת הכלכלן הראשי עולה כי מכירות הקבלנים ירדו בשנה שעברה בשיעור של 25% ● מסקירה עולה גם כי לקראת סוף שנת 2025 היזמים יצאו במבצעים רבים שאינם מחויבים בדיווח לרשות המסים, וזאת בניסיונות ייאוש לשפר את המכירות שלהם

קלוד מבית אנת'רופיק / אילוסטרציה: Shutterstock

הכירו את הכלי למשפטנים שזעזע את השווקים ומאיים לחסל ענף שלם

הפיתוח שהשיקה אנת'רופיק לצ'אטבוט שלה, קלוד, מחולל סערה ונתפס כאיום על שוק התוכנות שבהן משתמשים כיום עורכי דין להכנת מסמכים משפטיים ● מומחים צופים שינוי דרמטי, אך מבהירים כי התוסף החדש עוד לא מותאם לישראל ולכל תחומי המשפט

מעונות הסטודנטים המתוכננים בקריית היובל, ירושלים / צילום: הדמיות שוורץ בסנוסוף אדריכלים

ארבעה מגדלים עם 28 קומות: מתיחת הפנים למעונות הסטודנטים בירושלים

הוועדה המקומית ירושלים המליצה על הפקדת תוכנית פינוי־בינוי למעונות סטודנטים בקריית היובל עם 750 יח"ד ● מינהל התכנון אישר תיקון לתמ"א 35 שיאפשר לחקלאים להקים מגורים זמניים לעובדים זרים בשטחי העיבוד ● ובשבוע הבא תדון המועצה הארצית בהרחבת קיבוץ נחל עוז ל־500 יח"ד ובהקמת אזור תעשייה סמוך ● חדשות השבוע בנדל"ן

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר פרסום ברשתות החברתיות, 09.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

למה ביהמ"ש הורה לבן גביר לקדם קצינת משטרה?

ביהמ"ש פסק: השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר יחויב לקדם קצינת משטרה שהעידה במשפט נתניהו • הרוחות במערכת הפוליטית התלהטו, אבל מה באמת נקבע בפסיקה? • המשרוקית של גלובס

ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

מפרשת אפשטיין לבורסת לונדון: פרסום חומרי החקירה מזעזע את כלכלת בריטניה

חשיפת קשרי שגריר בריטניה בארה"ב לשעבר ואפשטיין מטלטלת את ממשלת הלייבור ומערערת את אמון המשקיעים ● בעוד הליש"ט נחלשת ותשואות האג"ח עולות, בשווקים חוששים שנפילת סטארמר תסלול דרך להנהגה שמאלית שתנטוש את הריסון הפיסקלי לטובת הגדלת הוצאות

בנקים בישראל

סקר שביעות הרצון של בנק ישראל: מי זכו לדירוגים המובילים?

הסקר בחן שורת קטגוריות, לרבות תפיסת ההוגנות, הביקורים בסניפים והשירות באפליקציות ● הבנקים הגדולים שבלטו: לאומי שהוביל בארבע קטגוריות שנבדקו ומזרחי טפחות שנתפס כהוגן והמומלץ ביותר ● וגם: ההצלחה של וואן זירו שנבחר לבנק ההוגן ביותר

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

צוללים לשוק האג"ח: מתי הוא עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה שלילית בתל אביב; מדד הביטוחניות נפל, מניית הבורסה זינקה

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.8% ● הדולר נסחר סביב 3.07 שקלים ● ירידות חדות במניות התוכנה ● הראל: צופים ירידה במדד המחירים שיתפרסם בראשון וירידה בגירעון בחודשים הקרובים ● דריכות בוול סטריט לקראת דוח התעסוקה אחה"צ ● בג'יי.פי מורגן מעריכים כי מניות חברות התוכנה יתאוששו ● בנק אוף אמריקה מזהיר: כך הפך שוק המניות לאיום המרכזי על שוק האג"ח

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות קלות, בעקבות דוח התעסוקה; מניות התוכנה ירדו

הנאסד"ק ירד בכ-0.2% ● דוח התעסוקה החזק מן הצפוי מרחיק את הורדת הריבית הבאה של הפדרל ריזרב ● תשואות האג"ח הממשלתיות טיפסו ● מניית קורנית זינקה בכ-20% לאחר הדוחות ● מחירי הנפט עלו על רקע המתיחות בין ארה"ב לאיראן ● הביטקוין ירד ונסחר סביב 67 אלף דולר

מדד ת''א שובר שיא חדש / צילום: Shutterstock

שוב שוברת שיאים: הכוחות שמזניקים את הבורסה בת"א

הבורסה בת"א כבר עלתה ב־15% מתחילת השנה - הרבה מעל השווקים בעולם ● המומחים תולים זאת במכלול סיבות - משובם של הזרים, דרך התנפלות הציבור בישראל ועד היחלשות איראן ● מדוע המניות הגדולות מובילות את העליות, ולמי מומלץ "לקחת חלק מהכסף הביתה"

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ אחרי הפגישה הארוכה עם נתניהו: "המו"מ יימשך"

סגנו של טראמפ: "העם האיראני רוצה לזרוק את המשטר? שיפעל" ● וושינגטון פוסט: גורמים במשטר מעריכים שאין דרך למנוע את ההסלמה ● בבסיס האמריקאי הגדול בקטאר הציבו טילי פטריוט על משגרים ניידים ● בתקיפה מהאוויר בעזה: חוסל המחבל שהרג לפחות 7 לוחמי צה"ל ● דיווח: טראמפ ידרוש מחמאס למסור נשק שעשוי לשמש לתקיפת ישראל, אך יאפשר שמירה של נשק קל ● תושבים בשלומית חוששים: טנדרים לבנים תועדו בגבול מצרים ● עדכונים שוטפים

מנהל אסטרה לאבס בישראל גיא אזרד / צילום: דניאל אדרי

הבכיר שהולך לגייס בישראל מאות עובדים כדי להתחרות באנבידיה

אחרי שנים בצמרת ההייטק בישראל, גיא אזרד לקח פסק זמן לטרקים בנפאל ובאיסלנד - וחזר כדי להקים ולנהל את מרכז הפיתוח הישראלי של אסטרה לאבס ● הוא מסביר למה בחר לעזוב את נוחות התאגיד לטובת חברת שבבים צעירה בשווי של 31 מיליארד דולר, וכיצד הוא מתכנן לנצח את אנבידיה בלב חוות השרתים

מערכות הארופ ומיני הרפי של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

המל"ט הישראלי שהועתק בארמניה, ועורר זעם בקווקז

ארמניה הציגה לאחרונה מל"ט מקומי שמזכיר חיצונית את "הארופ" מתוצרת התעשייה האווירית ● הצעד עורר זעם באזרבייג'ן, שמשתמשת בנשק הישראלי המתאפיין בדיוק רב ● האם הידע זלג?

מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט, וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר ישוב

הפכו למיליארדרים ויעברו לגוגל: החיים החדשים של מייסדי וויז

העסקה צפויה להפוך את צוות וויז לזרוע הסייבר של גוגל קלאוד כיחידה עצמאית, ולחזק את מעמדה של הענקית בתחום אבטחת הענן בעידן ה-AI ● בניגוד לעסקאות שבהן החברה הנרכשת נטמעת ונעלמת בתוך הארגון, כאן נראה כי גוגל מבקשת לשמר את המייסדים כמקשה אחת - ומוצרי וויז ימשיכו להימכר גם בעננים מתחרים

תחרות הסנובורד בליוויניו, איטליה / צילום: ap, Gregory Bull

חגיגה של מיליארדים: כמה באמת עולה לארח את המשחקים האולימפיים של החורף?

איטליה נבחרה לארח את המשחקים האולימפיים של החורף והם מתקיימים בו זמנית בארבעה אתרי תחרות מרכזיים והעלויות האמירו ל-1.7 מיליארד דולר ● אך הסכום אינו כולל תוספת של עוד כ-4.2 מיליארד דולר שנועדו לשיפור התשתיות, שיפוץ מרכז ההחלקה ובניית אולם ההוקי קרח ● כמה מרוויחים הספורטאים וכמה עולים הכרטיסים לתחרויות?

קופנהגן / צילום: Shutterstock

החל מ-212 דולר: המדינה היקרה שחוזרת למפת הטיסות של הישראלים

הביקוש לטיסות ישירות לקופנהגן זינק במאות אחוזים ● אל על מנצלת את בריתות התעופה כדי להפוך את היעד להאב אסטרטגי, בזמן שהמטיילים מחפשים אלטרנטיבה כפרית ובטוחה ליער השחור ולהולנד ● זאת, על אף העלויות הגבוהות והתדמית הפרו־פלסטינית

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר / צילום: ענבל מרמרי

מכירות שיא, צמיחה משמעותית ברווחיות: טאואר מסכמת את שנת 2025

הכנסות יצרנית השבבים צמחו השנה בכ-9%, והגיעו לרמה של 1.57 מיליארד דולר ● במבט קדימה טאואר מעדכנת על הרחבת תוכנית ההוצאות ההוניות שלה ב-270 מיליון דולר ● לפ"י המנכ"ל ראסל אלוונגר, הרחבה זו תגדיל את כושר הייצור פי חמישה

דולר שקל / אילוסטרציה: Shutterstock

"הרעשה ארטילרית": הדולר צונח, עד לאן הוא יכול להגיע?

הדולר נסחר סביב 3.07 שקלים, ונראה שהתחתית עוד רחוקה ● איילון ביטוח ופיננסים: "יש פה סוג של 'הרעשה ארטילרית' על הדולר מכל הוורטיקלים במקביל. יכול להגיע מתחת לשלושה שקלים לדולר" ● מיטב: מהלך ההתחזקות של השקל הובל ע"י המשקיעים המוסדיים המקומיים ● ובעולם, הסיפור של הפרשי הריביות חוזר לשולחן

אילוסטרציה: shutterstock

הריבית על פיקדון עד שנה בבנקים נפלה ל-3.95%. מה עשה הציבור עם ההפקדות?

אחרי הפחתת ריבית בנק ישראל בפעם השנייה ברציפות, מנתוני הבנק המרכזי עולה כי גם הבנקים החלו לשחוק באגרסיביות רבה יותר את הריבית שהם נותנים על פיקדונות ● כתוצאה מכך נרשם קיטון משמעותי בהפקדות לפיקדונות בבנקים בחודש ינואר - שחיקה של 5 מיליארד שקל לעומת החודש הקודם