דיון בבג''ץ / צילום: דוברות הרשות השופטת
בג"ץ הורה היום (א') לממשלה להקפיא את הליך מינויו של נציב שירות המדינה הבא, למרות שהנציב הנוכחי, פרופ' דניאל הרשקוביץ', אמור לסיים את תפקידו ב-12 בדצמבר. השופטים הורו שלא לכנס את ועדת המינויים המיוחדת לדיון במועמד הבא עד ההכרעה בעתירות. הדיון נקבע לינואר 2025.
● חסימת המידע: כך נתוני הפשיעה של המשטרה הפכו לפחות נגישים לציבור
● פרשנות | קודם התאגיד, עכשיו גלי צה"ל: המסלול המהיר שמאפשר לממשלה לעקוף את הייעוץ המשפטי
הקפאת הליך המינוי התקבלה למרות שהממשלה שינתה את החלטתה המקורית בעקבות העתירות שהגישו מרכז מנור ומכון ברנדייס, התנועה לאיכות השלטון וההסתדרות.
בתחילה התקבלה החלטת ממשלה לפיה הנציב ימונה על-ידי הממשלה וייבחן רק על-ידי ועדה שתבחן את טוהר המידות ולא את התאמתו לתפקיד. לאחר הדיון בבג"ץ, במהלכו ביקרו השופטים את החלטת הממשלה, שונתה ההחלטה, כך שהנציב הבא ייבחר באותו אופן שנבחר הנציב הנוכחי על-ידי "ועדת מינויים מיוחדת". ועדה זו תבחן גם את מידת ההתאמה של המועמד.
העותרות התנגדו לכך והגישו עתירות מתוקנות, בהן נטען כי אופן המינוי מנוגד להחלטת הממשלה משנת 2018, אז התחייבה המדינה לאמץ נוהל קבוע שיבטיח את עצמאותו, מקצועיותו ואי-תלותו של הנציב.
בג"ץ הורה למדינה להשיב האם תהיה מוכנה לנהל את הדיון כאילו הוצא צו על-תנאי המורה לה לנמק מדוע לא ימונה הנציב הבא בהליך תחרותי של ועדת איתור.
"יש לקבוע מראש תנאי סף ואמות-מידה לתפקיד"
הממשלה אישרה את הליך המינוי בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, לפיה יש לקיים ועדת איתור שתאפשר הליך תחרותי. ההליך שאושר אינו כולל ועדת איתור ומאפשר דיון רק במועמדים שהממשלה מחליטה לדון בהם.
לפני אישור ההליך בממשלה פנה המשנה ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון, למזכיר הממשלה יוסי פוקס, בבקשה שינמק מדוע לא תקום ועדת איתור לתפקיד: "החלטת ממשלה לשוב ולמנות את הנציב בדרך של החלטה אד-הוק להקים ועדת מינויים מיוחדת, צריכה להיתמך בטעמים כבדי-משקל. נקודה ראשונה - מהם הטעמים בגינם הממשלה דוחה את ההצעה להקים ועדת איתור, תוך קיום דיון בהרכב משתתפיה. יתרה מכך, מדוע הממשלה אינה מוכנה לנקוט הליך תחרותי כלשהו, שיאפשר למועמדים שונים, וגם כאלה שלא סומנו מראש על-ידי ראש הממשלה, להגיש מועמדות".
ד"ר לימון ביקש לוודא כי ועדת המינויים המיוחדת תכלול את אותם התנאים כפי שפעלה הוועדה הקודמת: "תלווה בייעוץ משפטי שוטף שיינתן על-ידי היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה ומי מטעמה; ותקבע מראש תנאי סף ואמות-מידה להתאמה לתפקיד לפני הצגת גורם כלשהו".
"צעד חשוב בכיוון הנכון"
עו"ד רותם דביר-בבלי, המייצג את התנועה לאיכות השלטון, מסרה: "הצעת בית המשפט לדון בקיום ועדת איתור בלתי תלויה למינוי הנציב מהווה צעד חשוב בכיוון הנכון להבטחת מינוי מקצועי וראוי לתפקיד קריטי זה. נמשיך לפעול למען מינוי נציב שירות מדינה בהליך שישמור על אופיו המקצועי והא-פוליטי של השירות הציבורי".
מרכז מנור ומכון ברנדייס במכללה למינהל, מהעותרות, המיוצגים על-ידי עו"ד גלעד ברנע, מסרו: "החלטת הממשלה 'המתוקנת' היא למעשה התחכמות לעמדות שהביעו שופטי בג"ץ. מהחלטת בית המשפט היום עולה כי הנוהל שאימצה הממשלה אינו תואם את העקרונות עליהם גם הממשלה עצמה הסכימה בדיון: עצמאות ואי-תלות פוליטית של הנציב, והיותו נאמן לציבור. בית המשפט דורש מהממשלה לנמק מדוע לא יתמנה הנציב בהליך תחרותי של ועדת איתור בלתי תלויה וא-פוליטית".
את ההסתדרות ייצג משרד עורכי הדין ש.הורוביץ.