שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ויו''ר ועדת הכספים משה גפני / צילום: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), איל יצהר
חודש דצמבר צפוי להיות ה"מאני טיים" של משרד האוצר עבור תקציב המדינה לשנת 2025, כאשר ועדת הכספים של הכנסת תקיים דיונים אינטנסיביים בנוגע לחבילת הגזירות שגובשה לאיזון הגירעון. באופן חריג, הדיונים יתמקדו תחילה בצעדי המיסוי בלבד, לאחר שהאוצר החליט לפצל אותם מהתקציב הכולל - מהלך אסטרטגי שנועד להבטיח את עתידם של צעדים פיסקליים משמעותיים.
● "לא יקר": הבנקים הזרים אופטימיים לגבי הכלכלה, וזו התחזית שלהם לגבי השקל
● האוצר מנסה להציל את התוכנית השאפתנית ביותר של תקציב 2025
המהלך החריג של פיצול גזירות המס מהתקציב נועד להביא לכניסתן לתוקף ב־1 בינואר 2025, בעוד שהתקציב עצמו צפוי לעבור רק בפברואר לאחר שעוכב במשך חודשים בדרג הפוליטי ועדיין לא התקדם בכנסת. במשרד האוצר קיים חשש ממשי כי התקציב כולו עלול שלא לעבור בשל מאבקים פוליטיים, במיוחד סביב חוק הגיוס. התסריט הקיצוני ביותר - אי־העברת התקציב עד סוף מרץ - יוביל לתוצאה דרמטית של פיזור הכנסת ובחירות.
הגזירות שיעמדו לדיון
בתוך המציאות המורכבת הזו, משרד האוצר מנסה ליצור איים של ודאות ומבקש לשריין לפחות את חבילת צעדי המיסוי. חבילה זו, שאמורה להכניס למדינה יותר מ־20 מיליארד שקל בשנת 2025, כוללת שורת גזירות משמעותיות: הטלת מס חדש על רווחים כלואים, העלאת דמי ביטוח לאומי, גביית יום הבראה מכל עובד במשק, שחיקת השכר במגזר הציבורי, הקפאת מדרגות מס הכנסה, הקפאת נקודות זיכוי במס וקצבאות ילדים.
הקפאת מדרגות מס ונקודות זיכוי צפויה להכניס לאוצר כ־2.5 מיליארד שקל בשנה הקרובה, והעלאת דמי הביטוח הלאומי שווה לקופת המדינה 5 מיליארד שקל. בנוסף יוקפא דה־פקטו שכר מאות אלפי עובדי המגזר הציבורי, באופן שיחסוך לאוצר עוד כ־5 מיליארד שקל בשנה הבאה. כלומר, העובדים יקבלו תוספות שכר שהובטחו להם בהסכם השכר הקודם - אבל במקביל תבוצע הפחתה זמנית בשכרם. עוד על־פי התוכנית, תחול הקפאת שכר על בעלי משרות בכירות, ובהם שרים, חברי כנסת, שופטים ודיינים.
ביום שני תדון הוועדה בהצעת החוק לשינוי מהותי במס יסף, המכונה "מס עשירים". כיום מוטל מס נוסף בשיעור של 3% על הכנסה שנתית מכל המקורות העולה על כ־721 אלף שקל, אך רווחי הון ממכירת דירות להשקעה פטורים ממנו. השינוי המוצע דרמטי: לראשונה יוחל מס יסף גם על רווחים ממכירת דירות שאינן דירת מגורים יחידה, וכן על הכנסות פסיביות אחרות כמו השכרת נכסים, ריבית ודיבידנדים. על הכנסות אלה, כאשר הן עולות על סף מס היסף, יוטל מס נוסף בשיעור של 2%. כך, בעלי הכנסות גבוהות ממקורות הוניים ישלמו בסך־הכול מס יסף בשיעור מצטבר של 5% על הכנסותיהם מעל הסף - 3% לפי החוק הקיים ועוד 2% על ההכנסות הפסיביות לפי התיקון החדש.
הצעד האחרון והמשמעותי ביותר בחבילה הוא מיסוי רווחים לא מחולקים. מוצע להטיל מס חדש בשיעור של 2% על רווחים לא מחולקים בחברות מעטים (חברות פרטיות) שאינם משמשים לפעילות ריאלית. צעד זה נועד להתמודד עם תכנוני מס באמצעות חברות ארנק, תופעה שהאוצר מבקש למגר.
מאבק עם הלובי העסקי
הזירה המרכזית למאבקים בוועדת הכספים תהיה בנושא מיסוי הרווחים הכלואים. בוועדה נקבעו השבוע ארבעה דיונים בנושא חבילת צעדי המס, שניים מהם על הרווחים הכלואים, בימים שלישי ורביעי. המאבק העיקרי לא מתנהל בהכרח על הציר המסורתי של קואליציה־אופוזיציה, אלא בעיקר בין משרד האוצר לבין הלובי החזק של המגזר העסקי בכנסת, שנערך למערכה כוללת במטרה לרכך את רוע הגזירה עבורו.
באגף התקציבים באוצר מגדירים את מיסוי הרווחים הכלואים כרכיב המבני החשוב ביותר בתקציב 2025, שמאתגר במיוחד על רקע הזינוק בהוצאות המלחמה והניסיון להוריד את הגירעון ואת יחס החוב לתוצר לאחר יותר משנה של לחימה ממושכת ויקרה. לפי אומדני האוצר, המהלך צפוי להכניס 10 מיליארד שקל בשנה הקרובה ועוד 5 מיליארד שקל באופן קבוע בשנים הבאות - סכומים שחיוניים לאיזון התקציב בעת הזו.
הייחוד של מיסוי הרווחים הכלואים בתוך חבילת הצעדים הוא שבניגוד לצעדים אחרים, שנתפסים כהכרחיים רק בשל המלחמה (כמו הקפאת מדרגות מס הכנסה, נקודות זיכוי והעלאת דמי ביטוח לאומי) - באוצר רואים בו רפורמה מבנית נחוצה גם לימי שגרה. זאת מתוך תפיסה שחברות ובעלי הון מנצלים לרעה את המיסוי הדו־שלבי הנהוג בישראל וצוברים רווחים שאינם מיועדים להשקעות ריאליות בפיתוח עסקי.
חברי הכנסת בוועדת הכספים כבר קיבלו תדרוכים מקיפים, הן מנציגי המגזר העסקי והן מאגף התקציבים באוצר. אולם בשל המורכבות הטכנית הגבוהה של הסוגיה, רוב חברי הכנסת לא יורדים לרזולוציות העמוקות של הנושא. כתוצאה מכך, המשא־ומתן האמיתי מתנהל בחדרים האחוריים של הכנסת, כשכל צד מנסה לגייס תמיכה פוליטית לעמדתו.
חשש מעיכוב התוכנית
היו"ר הוותיק של ועדת הכספים, משה גפני (יהדות התורה), שומר את קלפיו קרוב לחזה, וטרם ברור האם ומה בדיוק ידרוש מהאוצר בתמורה להעברת התוכנית בנושא הרווחים הכלואים. באוצר חוששים שגפני עלול לעכב את התוכנית או לחורר אותה, אם יכרוך אותה במאבקים סביב תקציבי הישיבות, חוק הגיוס או תוספות "אופק חדש" למוסדות החינוך הפרטיים של המפלגות החרדיות.
אחד התרחישים האפשריים הוא שלאחר שבועות של דיונים סוערים בוועדה, בנוכחות מלאה של נציגי המגזר העסקי ותוך התעקשות של אגף התקציבים ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' על אישור הצעד, גפני יציע מתווה פשרה משלו.
תאורטית, מתווה כזה עשוי לכלול חיזוק של סעיף 77, שיעניק לרשות המסים כלי אכיפה משופרים נגד חברות שצוברות רווחים כלואים להשקעות פסיביות במקום להשקעות ריאליות, לצד ריכוך של סעיף 62 העוסק במיסוי שותפויות.
אפשרות נוספת ללכת לקראת עמדת המגזר העסקי תהיה הכרה בקיזוז המס של 2% על הרווחים הכלואים אם בעלי החברות ימשכו דיבידנדים בשנה העוקבת, אם כי באוצר צפויים להתנגד למהלך כזה.
המשמעות של אי־העברת התוכנית למיסוי הרווחים הכלואים היא דרמטית: יעד הגירעון ל־2025 צפוי לזנק מ־4.4% תוצר לכ־4.9% תוצר, וזאת עוד לפני הגדלות תקציביות אפשריות במהלך השנה שיידרשו למימון המשך פינוי תושבי הצפון עד שיוכלו לחזור לבתיהם. נתון זה ממחיש את הלחץ הכבד המופעל על כל הצדדים להגיע להסכמות בחודש הקרוב, שעתיד לקבוע במידה רבה את עתיד המדיניות הפיסקלית של ישראל בשנה הקרובה.
רמז ראשון ללעומתיות הצפויה בוועדת הכספים כלפי תוכניות האוצר אפשר אולי למצוא בפרט קטן בסדר יומה של הוועדה. בעיצומו של שבוע עמוס בחקיקה תקציבית, מצא גפני זמן לקבוע דיון בנושא "הזינוק הצפוי במס הקנייה על רכבים חשמליים" - לבקשת מספר חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה. דיון זה עיקרו בפקיעת הטבת המס שמעניקה המדינה על רכישת מכוניות חשמליות בעוד חודש. לכאורה מדובר בדיון שנפרד מסדרת דיוני התקציב בוועדה, אבל גם הוא בסוגיית מיסוי שבאוצר בונים על הכנסות ממנה לשנה הבאה.
את הסאבטקסט בעצם קיומו של הדיון בעיתוי הנוכחי ניתן לפרש כך: גפני מאותת לאוצר שהוועדה בראשותו לא תהסס להתערב בתוכניות המיסוי של המשרד.