שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הנחה את גורמי המקצוע במשרד האוצר למתן את העלייה החדה במס הקנייה על רכבים חשמליים, שהייתה צפויה בתחילת ינואר.
● המס יעלה, אבל פחות: האם כדאי למהר לרכוש רכב חשמלי לפני תחילת ינואר?
● החלטה דרמטית של סמוטריץ': מס הקנייה על רכבים חשמליים יעלה, אבל הרבה פחות
בהודעה נמסר כי בהתאם למתווה המיסוי הנוכחי מס הקנייה על רכבים חשמליים היה צפוי להשתוות למיסוי על רכבי מנוע בעירה פנימית. אולם הורה השר "לעצב מתווה שימנע את העלייה הדרסטית, כך שמס הקנייה על רכבים חשמליים יפחת מ־83% ל־45%. זאת, כדי לשמר תמריצים למעבר לרכב חשמלי בשים לב לשמירה על אחריות פיסקאלית ואיזון תקציבי".
אולם ההודעה עדיין מותירה לא מעט סימני שאלה לגבי המיסוי, המחירים והתחרות בשוק הרכב החשמלי בתחילת 2025.
מדוע היה המס אמור לעלות מלכתחילה?
בשנת 2019 הציג משרד האוצר מתווה "מיסוי ירוק" רב שנתי ובו פורטו בין השאר הטבות מס הקנייה על רכב חשמלי עד שנת 2024. בהתאם לאותו מתווה עלה מס הקנייה על רכב חשמלי בהדרגה מ־10% בלבד ל־35% השנה כשבתחילת 2025 תוקפו פוקע אוטומטית והטבת מס הקנייה נעלמת, כלומר המס משתווה לזה של רכבי בנזין ודיזל, שעומד עד 83%. זאת אלא אם יוצג מתווה המשך. בחוק ההסדרים האחרון שאושר בכנסת הופיע מעין מתווה המשך ובו העלאה מדורגת של מס הקנייה עד 2027 כשבתחילת 2025 גובה המס אמור היה להיות 45%. אולם האוצר התנה את המתווה בכך, שהכנסת תאשר את הטלת "מס הנסועה" על רכב חשמלי החל מ־2026. אלא שהמהלך ירד (בינתיים) מהפרק בשל התנגדות פוליטית והאוצר התבצר בעמדתו, שלא יהיה מתווה המשך.
נגד העלאת המס לרמה של 83% הופעלו לחצים אדירים מצד התעשייה כולה. הדיון שנערך בוועדת הכספים סיפק רק ביטוי קטן למה שמתחולל בחודשים האחרונים מאחורי הקלעים. לא פחות משבעה חברי כנסת עמדו מאחורי היוזמה לקיים דיון בווועדה אודות העלאת המס, ובמהלכו נכחו לא מעט בעלי אינטרס מטעם גורמים בתעשייה שניסו לדחות או להקל את הגזירה הצפויה. בשל לחץ של משרדי הממשלה הסביבתיים, ח"כים וגופי לובי שונים, שר האוצר נסוג וחוזר למתווה המדורג כשבינואר הקרוב יעלה המס ל־45%.
מה המכשולים שבדרך?
הבעיה העיקרית, מבחינת האוצר, היא שהעלאת המס מ־35% ל־83% כבר כלולה בתקציב החדש שאושר. על פי התחזית סעיף זה בלבד אמור היה להגדיל את הכנסות המדינה בכ־600 מיליון שקל נטו ב־2025 ובכ־1.25 מיליארד שקל ב־2026.
זאת בין השאר בשל צפי להגדלה משמעותית של מכירות הרכב החשמלי למרות עליית המס. כלומר עם עליית המס תהיה "רק" 10% ייווצר חור משמעותי בהכנסות המדינה בשנתיים הקרובות. על פי הערכות האוצר מדובר בפער של 250 מיליון שקל בשנה הקרובה. את "החור" הזה היה אמור לסגור בעתיד מס הנסועה, שעל פי הציפיות היה אמור להכניס לקופת המדינה כ־1.5 מיליארד שקל בשנה החל מ־2026. אולם קשה לראות את המערכת הפוליטית מאמצת את החקיקה הלא פופולרית הזו שבאוצר היו רוצים לראות מקודמת.
איך יסגור האוצר את הגירעון?
צו ההמשך של הטבת מס הקנייה על רכב חשמלי טרם פורסם אולם לאוצר יש כמה כלים, שבאמצעותם הוא יכול להקטין את הפגיעה בהכנסות - ורמז לכך ניתן למצוא בהערכה שהפגיעה בהכנסות תהיה 250 מיליון שקל "בלבד". אחד הכלים הללו הוא ביטול הטבת "המס הירוק" על רכב חשמלי. נזכיר, שכחלק מצעדי המיסוי האחרונים הוחלט להקטין את תקרת הטבת המס הירוק, שכיום עומדת על כ־18 אלף שקל, ב־4,000 שקל.
הגזירה אמורה לחול על כל כלי הרכב למעט חשמליים, שאמורים להמשיך ליהנות ממלוא ההטבה. זאת כמעין "פיצוי" על הגדלת מס הקנייה ל־83%, שכאמור לא תתרחש כעת. אם יוחלט לבטל את הפטור, המשמעות תהיה עלייה במס הקנייה האפקטיבי על רכב חשמלי לשיעור גבוה משמעותית מ־45%.