שולחן עגול בהנחיית חזי שטרנליכט עם מודי שפריר, אמיר כהנוביץ' וסוראב קטיאר בוועידת ישראל לעסקים של גלובס / צילום: גלובס
בחלק האחרון של הוועידה התכנסו מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים; אמיר כהנוביץ', כלכלן ומשנה למנכ"ל פרופיט תכנון פיננסי; וסאוראב קטיאר, Executive Director וראש פתרונות אינדקסים באירופה, המזה"ת ואפריקה ב-MSCI, לשיחה עם חזי שטרנליכט, על מי ינצח ב־2025 - מניות ערך או מניות צמיחה.
● ועידת ישראל לעסקים | מנכ"לית אל על: "האינטרס של המדינה הוא חברות תעופה ישראליות חזקות ויציבות"
● ועידת ישראל לעסקים | שגריר גרמניה בראיון מיוחד: "הקרב של ישראל על דעת הקהל בכמה מדינות באירופה אבוד"
● ועידת ישראל לעסקים | ממייסדי וולט בישראל: "בעשור הקרוב, מאות אלפי ישראלים יתפרנסו באמצעות כלכלת הפלטפורמה"
"אין הבטחה שנקבל את התשואה ההיסטורית גם ב־30 השנה הבאות", מזהיר כהנוביץ'. "לא וורן באפט ולא אף בלוג בפייסבוק יכול להבטיח את זה". כהנוביץ' התייחס לתופעה שהפכה לאחד מסיפורי ההשקעות המשמעותיים ביותר בשנים האחרונות - הזרמה מסיבית של חסכונות הציבור הישראלי למדד S&P 500. על פי הנתונים שהוצגו בכנס, כ־200 מיליארד שקל מהחסכונות ארוכי הטווח של הציבור הישראלי מוצמדים כיום למדד זה. "החיסרון הוא חשיפה גדולה לענף הטכנולוגיה ויש שם גם חשיפה גדולה לדולר". לדבריו, המדד מתאפיין בתנודתיות גבוהה, והוא "פראי בהתנהגות שלו - לרוב האנשים זה לא יתאים. אנשים עלולים לאבד חצי מהכסף שלהם וזה דרמטי".
הסכנה, לפי כהנוביץ', היא משמעותית בעקבות העובדה ש"שני שלישים מהכספים של אנשים זה לא מעבודה והפרשות אלא השקעות. אם S&P לא יעלה, הם פגעו בפנסיה". הוא אף אומר ש"הנזק לכלכלת ישראל אם יהיה אירוע כזה יכול להיות גבוה יותר מהנזק שיצרה המלחמה".
בהתייחסו לבורסה הישראלית מול השווקים בחו"ל, כהנוביץ' הסביר כי "כשמסתכלים על מדינות, צריך להסתכל על גאוגרפיות. ההבדל בין בורסה בישראל לחו"ל זה לא רק גאוגרפיה, אלא גם סקטורים. הראלי בחו"ל מבוסס על חברות טכנולוגיה שכמעט אין בארץ, והראלי אצלנו קורה אחרי דשדוש בשנים האחרונות בעקבות אופטימיות לגבי מה שיקרה ב־2025". לדבריו, "חושבים שיהיה גל השקעות בישראל ברגע שתיגמר המלחמה. יהיה תיקון בחלק מהענפים. התעשייה הביטחונית תזכה לביקושים, והמשקיעים מריחים את זה".
"טראמפ רוצה לסיים מלחמות"
מודי שפריר הציג תמונת מצב מורכבת של הכלכלה הישראלית בצל המלחמה. "פרמיית הסיכון עלתה בחדות בגלל הבלגן המשפטי, ואז תקופת המלחמה", הוא מסביר. "ראינו את זה בשוק המניות, אגרות החוב הדולריות והמקומיות, וישראל דורגה על ידי השווקים הפיננסיים כ־BBB מינוס אם לא פחות".
עם זאת, שפריר מזהה סימני שיפור בכלכלה הישראלית: "בחודשיים האחרונים הפרמיה התחילה לרדת, והסיבה היא הציפייה לסיום המלחמה בלבנון וההסדרה. אם נגיע להסדרה בעזה אז הפרמיה תרד עוד יותר". הוא מציין כי "תוספת התשואה ל־10 שנים ירדה, אבל עוד לא חזרנו להיות מדינה נורמלית. אג"ח ישראלית ל־10 שנים נסחרת 1.26% מעל ארה"ב. בשיא היינו ב־1.8%".
בנוגע לשער החליפין, שפריר מצביע על מגמה ארוכת טווח: "בין 2013 ל־2023, השקל היה המטבע הכי מתחזק בעולם מול הדולר והאירו". הוא ציין כי "יש כוחות בסיסיים שתומכים בשקל חזק בטווח הארוך: השקעות להייטק שיגדלו עם תום המלחמה, וזה יתמוך בשקל". לדבריו, "השיחות שלי עם מנהלי קרנות הפנסיה הבכירות מראות שהגופים המוסדיים שרכשו 40־30 מיליארד דולר יפסיקו לרכוש דולרים ואפילו ימכרו בנטו מט"ח. הם יקטינו חשיפה מט"חית".
בנוגע לבחירות בארה"ב, שפריר מעריך כי "ב־2024 ההסתברות לניצחון של דונלד טראמפ כבר תומחרה בשווקים. האם המדיניות שלו תוביל לאינפלציה? כנראה שכן, אבל עד כמה? לא ברור". הוא מנה את הגורמים שעשויים להשפיע: "מצד אחד, יש צעדים שטראמפ יעשה שיעלו את האינפלציה: עצירת הגירה, העלאת מכסים והורדות מסים. מצד שני, כשהדולר מתחזק, זה ממתן את האינפלציה". שפריר הוסיף כי "טראמפ רוצה לסיים מלחמות, אם הוא יצליח לסיים את המלחמה בין רוסיה לאוקראינה זה יוריד את המחירים".
באשר לאינפלציה בישראל, שפריר מזהה מגמות מנוגדות: "בתחילת המלחמה האינפלציה ירדה בגלל הפגיעה בביקושים, אבל בחצי השנה האחרונה רואים האצה באינפלציה, גם כי הממשלה הזרימה הרבה מאוד כסף". הוא הוסיף כי "יש גורמים דיס אינפלציוניים - התחזקות השקל, פתרונות חלקיים לבעיות היצע כמו טיסות לישראל ושילוח. מצד שני נראה אופטימיות בצרכנים פלוס גידול בכסף בשנה האחרונה".
שפריר ציין גם כי "עדיין יהיה מחסור גדול בעובדים, ועובדים פלסטינים לא יחזרו כל כך מהר. יהיה גם קל יותר להעלות מחירי שכירות ממה שהיה בשנה האחרונה". למרות זאת, הוא העריך כי "האינפלציה תתמתן ואני מעריך הורדת ריבית ראשונה בתחילת הרבעון השלישי של 2025".
כהנוביץ' הוסיף לדיון את נקודת המבט של המשקיעים המוסדיים: "מנהלי השקעות שיושבים בוועדות ודנים בתרחישים, מבינים שהעולם לא מתפתח לפי מה שאתה חושב. למרות כל הידע למנהלי השקעות, ההבנה הזאת גורמת להם להיות יותר שמרניים בכסף של עצמם". הוא הדגיש כי "כל עוד אנחנו בעולם של אי ודאות, אנשים שמבינים, מבינים כמה הם לא מבינים, וצריך כמה שיותר פיזור".
איך ניתן להעריך סיכונים בשווקים?
הראלי סביב הבינה המלאכותית בשנים האחרונות, נראה כמו משהו חדש שדוחף את השווקים לגבהים חדשים. מה אנחנו יכולים ללמוד מהיסטוריית האינדקסים של MSCI על מגמה זו? "כפי שציינת, זו אכן מגמה שדחפה את שווקי המניות לגבהים חדשים", אמר סאוראב קטיאר מ-MSCI. "כשאנחנו מדברים עם לקוחות, ישנם חששות לגבי הראלי של המניות, אבל חשוב מכך - ישנם חששות לגבי הריכוזיות של שוק המניות שמובלת בידי 'שבע הגדולות' בארה"ב, שבע מניות המכונות 'סמוראי' ביפן, וקבוצת המניות שמכונות 'גרנולה' באירופה. זה בהחלט נכון שראלי ה־AI הוביל את ריכוזיות השוק לשיאים חסרי תקדים, אבל אם נסתכל אחורה, היו תקופות אחרות של ריכוזיות־שווי־שוק בשנות ה־70 (ראלי ה־blue chips) או בשנות ה־2000 (ראלי הדוט־קום)".
MSCI עוסקת באינדקסים כבר יותר מ־50 שנה. לדברי קטיאר, זה מאפשר לה לנתח את המגמות ארוכות הטווח בהשקעות במניות, תוך שימוש בהיסטוריה של מדדי שוק המניות שישנם כעת. "אחת התובנות המרכזיות שאנו יכולים לקבל מההיסטוריה העמוקה הזו היא להסתכל על ההתפתחות של הריכוזיות הזו. מה שההיסטוריה גילתה - זה שכמה מהחברות המובילות בשוק נאבקו לעמוד בקצב עם השווקים, בעיקר בגלל האתגר שעמד בפניהן בשמירה על עמדת ההובלה בשוק. אפילו בארבעת המקרים הקודמים של ריכוזיות בשווקי המניות ב־50 השנים האחרונות, מה שראינו הוא שמשקלן של החברות מתוך כלל שווי השוק נהיה נמוך משמעותית במהלך העשור לאחר מכן. במובן מסוים, זה הגיוני כי הדינמיקה הזו משקפת את הזרימה הטבעית של מובילות השוק המונעת על ידי חדשנות, על ידי תחרות, כמו גם מה שאנו רואים כשינוי בסנטימנט המשקיעים".
איך משקיעים יכולים להעריך סיכונים והזדמנויות בשווקים מתפתחים כיום? לפי קטיאר, "אם נסתכל אחורה, על הבסיס, סיפור נותר משמעותי. אם אנחנו מסתכלים על שווקים מתפתחים ושווקים מפותחים, צמיחת התמ"ג בשווקים המתפתחים חזקה יותר מהשווקים המפותחים, יחסי החוב־תוצר נמוכים יותר, הפער האינפלציוני הצטמצם. בהתבסס על תחזיות מאקרו כלכליות אלה, אפשר היה לצפות שלשווקים המתפתחים יהיה פוטנציאל תשואה גבוה יותר - אולי עם תנודתיות גבוהה יותר כמובן.
"אבל ב־15 השנים האחרונות, קרה דבר אחר: התשואות של שווקים מתפתחים נותרו מאחורי השווקים המפותחים. מה שעשינו הוא שניסינו להסתכל ולפרק את התשואה בשווקים המתפתחים כדי להבין אילו גורמים גרמו לתשואות הנמוכות יותר. מה שמצאנו היה מעניין: זה קורה בעיקר בגלל שמניות בשווקים מתפתחים חוו צמיחת נמוכה יותר ברווחים, לצד חולשת המטבע. מה שאנו רואים כתוצאה מכך, הוא הניסיון לנתק את חולשת המטבע על ידי הסתכלות על פעולות של גידור מטבע, או גרסאות מגודרות של מדדים בשווקים מתפתחים.
"לכן, גישה להערכת הסיכונים וההזדמנויות הללו היא לקבל יותר ניראות בהקצאה, למשל איפה ממוקמות ההכנסות הגיאוגרפיות של החברה. במקום להסתמך רק באיזו מדינה החברה הוקמה, אפשר לבדוק מאילו גיאוגרפיות החברה מפיקה את ההכנסות העסקיות שלה. וזה משהו שאפשר לעשות באמצעות סט נתוני חשיפה כלכלית שיש לנו ב־MSCI. מערך נתונים נוסף שאנו מאפשרים הוא דירוגי חשיפה נושאיים, דרכו אנחנו מנסים להעריך את הקשר הכלכלי של החברה עם מגמות המגה-טרנספורמטיביות, כמו למשל AI ורובוטיקה, אבטחת סייבר, חדשות גנומית, ועוד. אני חושב שבאמצעות מערכי הנתונים הללו, משקיעים יכולים למקם את ההקצאות שלהם לכמה מהמגה-מגמות הללו בצורה טובה יותר".
*** גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק הפועלים והפניקס. בחסות: אל על, בזק, נספרסו, וולט, דל, ההסתדרות הרפואית בישראל, אנרג'יאן, קק"ל, בלקרוק, פלייטיקה, מטא, שטראוס, קבוצת בז"ן ו-MSCI; ובהשתתפות: מקורות, נמל אשדוד ורשות החדשנות.