שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
ארגון ה-OECD פרסם את הדוח החצי-שנתי שלו על המצב הכלכלי העולמי, שבו עדכן את תחזית הצמיחה של ישראל כלפי מטה. התחזית החדשה פסימית יחסית לזו שמציגים משרד האוצר ובנק ישראל בנוגע לגירעון ולצמיחה.
● בנק אוף אמריקה: הצמיחה בישראל בשנת 2025 תעמוד על 3%
● בשל הפעילות בשטחים: קרן העושר הנורבגית חיסלה את השקעותיה בחברת בזק
● הנגיד: "להוריד את הריבית כרגע זה כמו לכבות שריפה עם דלק"
ראשית, תחזית הצמיחה לשנת 2024 עודכנה כלפי מטה - והיא עומדת כעת על 0.6% בלבד, לעומת תחזית קודמת ממאי שצפתה צמיחה של 1.9%. תחזית זו תואמת את ההערכות השמרניות בארץ, הצופות נתונים דומים. אלא שבארגון צופים צמיחה נמוכה יותר גם בשנים הבאות, עם 2.4% ב-2025. לעומת זאת, בבנק ישראל צופים צמיחה של 3.8%, ובמשרד האוצר העריכו צמיחה של 4.4%.
לפי ה-OECD, צמיחה משמעותית יותר, ברמה של 4.6%, תתרחש רק ב-2026. כלומר, חזרה למגמה שלפני המלחמה לא תתממש בשנה הקרובה.
גם בנוגע לגירעון הממשלתי, כלכלני ה-OECD לא אופטימיים. בעוד שבאוצר מעריכים כי בשנה הבאה הגירעון יעמוד על 4.4% בזכות חבילת ההתאמות, קיצוצים וגזירות, בהצעת התקציב, בארגון מצביעים על מספר גבוה הרבה יותר 5.7%.
הערכה נוספת נוגעת לאינפלציה ולריבית. להערכת הארגון, מדיניות הריבית של ישראל צפויה להישאר יציבה, ללא שינויים בקרוב. כלומר, בעוד שבעולם מורידים את הריבית, בישראל זה לא צפוי בקרוב.
גם בנוגע לאינפלציה התחזית שלהם ל-2025 אינה מעודדת - קצב 3.5%-3.6%, גבוה מהיעד העליון של בנק ישראל. הערכה זו מנוגדת לתחזיות מקומיות אחרות הצופות התמתנות באינפלציה כבר באמצע 2025.
מעבר מעודף לגירעון גבוה
בסקירה על כלכלת ישראל מציינים בארגון כי מצבה נותר "מושפע בצורה משמעותית מהקונפליקטים". הדוח מדגיש גם את השפעות הקונפליקטים על המצב הפיסקלי של הממשלה: "לאחר שהמאזן התקציבי עבר מעודף ב-2022 לגירעון מוערך של 7.5% מהתמ"ג ב-2024, המדיניות הפיסקלית צפויה להתהדק בשנים 2025-26 ביותר מ-2% מהתמ"ג".
בנוסף, בדוח מצוינת לשלילה הורדת דירוג האשראי של ישראל על-ידי שלוש חברות האשראי הבינלאומיות הגדולות. לחיוב, הדוח מדגיש כי שוק המניות התאושש כמעט במלואו, ואת העובדה שהמגזר העסקי בישראל משדר אופטימיות בנוגע לעתיד.
ה-OECD מזהיר כי הסיכונים הכלכליים נותרו גבוהים. הסלמה מחודשת של הקונפליקטים הגאו-פוליטיים עלולה לצמצם עוד יותר את הפעילות הכלכלית, בעוד שרגיעה מהירה עשויה "לשחרר ביקושים פנימיים וחיצוניים שהצטברו ולשפר את החשבונות התקציביים".
לשמור על מדיניות מוניטרית זהירה
הדוח מציע המלצות למדיניות: יש לשמור על מדיניות מוניטרית זהירה בשל הציפיות לאינפלציה גבוהה, שעשויות לדרוש העלאות ריבית נוספות אם ההתאמות התקציביות שהוצגו על-ידי האוצר לא יתממשו.
בנוסף, לשיטתם יש להעדיף רפורמות פיסקליות קבועות, כמו הסרת פטורי מע"מ, על פני אמצעים זמניים. צעדים נוספים עליהם מצביעים בארגון הם חידוש היתרי העבודה לפלסטינים והסרת סובסידיות המעודדות אי-השתתפות בשוק העבודה יוכלו לסייע בהתמודדות עם המחסור בעובדים ובשיפור הפריון.
התחזית של הארגון למדינות נוספות מציינת כי בארה"ב הצמיחה תישאר איתנה, עם 2.8% השנה, אך תאט בקצב מתון בשנתיים הקרובות. בגוש האירו, הצמיחה צפויה להיות מינורית ב-2024, אך להתחזק בהמשך.