מליאת הכנסת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
כחמש שנים לאחר שנכנס לתוקף החוק בנושא חדלות פירעון ושיקום כלכלי, מליאת הכנסת אישרה אתמול (ד') בקריאה ראשונה, תיקון לחוק שיזם משרד המשפטים. לפי התיקון, יחידים ותאגידים שנקלעו לקשיים כלכליים יוכלו לקבל צו מבית המשפט, המורה על עיכוב בהליכים שיוזמים נגדם נושים. זאת, על מנת לנהל משא ומתן על גיבוש הסדר חוב עם הנושים, ומבלי שהחייבים יאלצו להיכנס להליך של חדלות פירעון, הכרוך באובדן שליטה על ענייניהם הכלכליים.
● היועמ"שית: על הממשלה להחליט בהקדם לגבי ועדת חקירה ממלכתית
● חבל הצלה לביטוח הסיעודי? רשות שוק ההון עם הקלה דרמטית, אך זמנית
נכון להיום, החוק כולל שני מסלולים מרכזיים עבור מי שנקלעו לקשיים: הראשון כרוך בכניסה להליך של חדלות פירעון, אשר במסגרתו ניתן צו לפתיחת הליכים והשליטה בנכסי החייב עוברת לנאמן חיצוני. הנאמן מגבש תוכנית לשיקומו הכלכלי של החייב ולפירעון חובותיו לנושים. אם החייב הוא תאגיד, ההנהלה שלו מוחלפת בנאמן, המקבל סמכויות להפעיל את התאגיד. המסלול השני הוא הליך לאישור הסדר חוב, שנועד לאפשר הגעה להסכמות עם הנושים על שינויים בתנאי הפירעון של החוב. הליך זה מתקיים ברובו מחוץ לבית המשפט ואינו כולל מינוי נאמן.
השינוי החל בתקופת הקורונה
מסלול הסדר החוב לא כלל במקור אפשרות לחייב ליהנות מעיכוב בהליכים שנוקטים נגדו נושים. אלא, שהאפשרות הזו ניתנה לחייבים ב-2021 כהוראת שעה - כלומר, כהסדר זמני - בעקבות המשבר הכלכלי שפרץ במשק סביב מגפת הקורונה.
לפי נתוני משרד המשפטים, מאז כניסתה לתוקף של הוראת השעה במרץ 2021 ועד סוף יוני 2024 הוגשו 169 בקשות לעיכוב הליכים מטעם תאגידים. מתוך אלה, ב-134 מקרים אישרו בתי המשפט לעכב את ההליכים, וב-67 מקרים מתוכם אושרו הסדרי חוב. באותה תקופה הוגשו גם 295 בקשות לעיכוב הליכים עבור יחידים, מתוכן ב-230 מקרים אושר עיכוב הליכים, וב-96 מקרים מתוכם אושרו הסדרי חוב.
הביקוש הגבוה לעיכוב הליכים, כפי שעלה מהנתונים, הוביל את משרד המשפטים ליזום הסדר מקיף בנושא שייכלל באופן קבוע בחוק. כך נולד התיקון שעבר היום בקריאה הראשונה. כעת, ניתן יהיה לעכב הליכים גם במסלול של הסדר חוב, אך זאת רק אם להסדר המוצע סיכויים טובים לקבל את הסכמת הנושים - ולא מדובר רק במתווה ראשוני, כפי שנדרש בהוראת השעה.
התיקון לחוק אף קובע, כי יחיד יוכל לבקש עיכוב הליכים רק אם לא קיבל עיכוב בשנה שקדמה לכך, וכי תאגיד ייהנה מהאפשרות הזו רק אם יתפקד כעסק פעיל כחלק מהסדר החוב. החייב אף יידרש להוכיח כי אין לו חובות לעובדים, או שביכולתו לפרוע אותם במלואם. זאת, כדי למנוע מחייבים "לגלגל" את תשלום החובות לעובדים לכתפי הביטוח הלאומי. תאגידים יצטרכו גם להראות לבית המשפט כי יש ברשותם מקורות מימון כדי להמשיך ולפעול.
התיקון לחוק יגביל את עיכוב ההליכים ל-45 ימים
תקופת עיכוב ההליכים לגבי תאגידים תקוצר. כך, בעוד שהוראת השעה בקורונה אפשרה עיכוב הליכים לתקופה של עד 3 חודשים, אשר אותם ניתן היה להאריך בחודש נוסף, התיקון לחוק מגביל את עיכוב ההליכים ל-45 ימים. במקרים מסוימים ניתן יהיה לקבל חודש נוסף, וכל הארכה מעבר לכך תתאפשר רק בהסכמת רוב הנושים ולתקופה מקסימלית של חודש בלבד. לפי משרד המשפטים, המטרה היא ליצור מומנטום ולמנוע גרירת רגליים במשא ומתן, כמו גם להגן על הנושים באמצעות קיצור פרק הזמן שבו הם מנועים מלפעול בלי שמונה להם נאמן.
לצד ההקלה לחייבים, התיקון לחוק מסמיך את בית המשפט להתערב לטובת נושה שנפגע באופן מהותי. ימונה גם מנהל הסדר, שידווח לבית המשפט על ההליך כחלק מחיזוק ההגנות לנושים.
עו"ד מאיר לוין, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט כלכלי): "הצעת החוק היא תוצר של עבודת מטה מעמיקה להפקת לקחים מיישום הוראת השעה. התיקון המוצע מהווה תוספת חשובה לחוק חדלות פירעון, שמתיישבת עם מגמות גלובליות ליצירת כלים יעילים להבראת חברות. הוא הולם היטב את מטרת החוק להביא ככל הניתן לשיקומם הכלכלי של חייבים, הן יחידים והן תאגידים, הוא מגוון את הפתרונות, ומספק כלים משופרים עבור ציבור בעלי הדין להתמודדות עם קשיים כלכליים".
עו"ד ורו"ח אשר (אשי) אנגלמן, הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי: ״התיקון המוצע מעניק לחייבים (חברות ויחידים) כלים משמעותיים - בראשם עיכוב ההליכים - שנועדו לסייע בגיבוש הסדר חוב מוסכם עם הנושים ולקדם את שיקומם הכלכלי, תוך הבטחת האינטרסים של הנושים תוך דיוק שער הכניסה להליך. אני סמוך ובטוח כי התיקון המוצע משלים את הנדרש בחוק ויביא לקידום ושיפור הליכי חדלות הפירעון לטובת כלל הצדדים להליכים ולטובת האינטרס הציבורי״.