על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
● הרמטכ"ל הבריטי משבח את ביצועי טייסות ה-F-35 הישראליות
● ארכי-טרוריסט שעל ראשו פרס של 10 מיליון ד': הכירו את האיש שהשתלט על סוריה
1הוכשטיין מופתע שהפסקת האש תרמה להיחלשות משטר אסד
שליח ארה"ב עמוס הוכשטיין אמר בפורום פוליטי בדוחא בשבת כי "המצב בסוריה יוצר חולשה חדשה עבור חיזבאללה ואיראן", כך נכתב ברויטרס. הוכשטיין ציין כי הוא סבור שחיזבאללה לא הושמד אך בהחלט נחלש. "המצב בסוריה מקשה על איראן לספק נשק לחיזבאללה, ונראה שאיראן נסוגה מהמעורבות שלה בסוריה, אם כי הוא לא פירט כיצד", נכתב.
הוכשטיין לא ציפה שהסכם הפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה יביא להיחלשות משטר אסד. עם זאת, "ההסכם כולל מנגנונים לשליטה על 'זרימת הנשק המגיעה מסוריה', כשהגנה על גבול סוריה-לבנון מהווה 'נקודת מפתח' להצלחת ההסכם", נכתב באלג'זירה.
הוכשטיין הוסיף בפורום בו השתתפו מנהיגי עולם, דיפלומטים בכירים ומומחים ליחסים בינלאומיים כי "ייתכן שחיזבאללה אינו מספיק חזק בכדי להילחם בישראל או לתמוך באסד, אך אין לו צורך בהרבה כוח כדי להשאיר נוכחות דומיננטית בלבנון. כך שניתן להיות מוחלשים אך עדיין חזקים בהקשר הלבנוני", נכתב ברויטרס. הוכשטיין אמר כי תבוסת הצבא הסורי בשבוע האחרון "אינה מפתיעה במיוחד".
מתוך רויטרס. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך אלג'זירה מאת אורובה ג'מל. לקריאת הכתבה המלאה.
2חרם על ישראל מוביל לקיצוץ במימון המחקר בדרום אפריקה
"אוניברסיטאות עלולות לאבד מימון לאחר שניתקו קשרים עם מוסדות אקדמיים ישראלים", כך נכתב היום (א') ב-Daily Friend, מגזין אינטרנטי של מכון המחקר "Institute of Race Relations". שרת החוץ של דרום אפריקה, נאלדי פנדור, קראה להעניק תמיכה כלכלית למוסדות אקדמיים שמאבדים מימון לאחר שהחרימו מוסדות ישראליים.
"בפורום המדע בדרום אפריקה ב-4 בדצמבר, ציינה פנדור כי תחום המחקר אינו חסין מפני ההשפעות של הסביבה הגאו-פוליטית הרעילה הנוכחית", כך צוטטה בכתבה. "התמיכה של דרום אפריקה במאבק למען ריבונות פלסטינית הובילה לכך שכמה יוזמות מחקר מרכזיות, התלויות במימון בינלאומי, עומדות בפני איום של הפסקת המימון", אמרה.
הקיצוץ במימון המחקר מתרחש לכאורה במוסדות אקדמיים שהחליטו לנתק מגע עם מוסדות בישראל שיש להם "קשרים לפעולות צבאיות בפלסטין". פנדור קראה לתמוך במוסדות שנפגעו ולסייע להם עם מקורות מימון חלופיים.
"ארגון 'אוניברסיטאות דרום אפריקה' (USAf), המייצג 26 ראשי אוניברסיטאות ציבוריות במדינה, אישר כי לפחות אוניברסיטה אחת חוותה קיצוץ במימון בשל עמדתה בנוגע לעזה", נכתב.
סלים ולי, פרופסור לחינוך באוניברסיטת יוהנסבורג, אמר ל-SciDev.Net כי "כל תורם שמאיים להפסיק את המימון עוסק בסחיטה אקדמית". "אוניברסיטאות לא צריכות להירתע ועליהן להישאר נאמנות לשליחותן, שהיא מחויבות אתית לחקר האמת, צדק חברתי, זכויות אדם, אנטי-גזענות, סולידריות וידע שמועיל לאנושות", אמר.
ולי טען כי הסירוב של חלק מהאוניברסיטאות לנקוט עמדה נגד ישראל הוא "פחדנות" ותמך בפנדור שמנסה לצמצם את הפגיעה במימון למוסדות שכן מביעים עמדה נחרצת.
מתוך הדיילי פרנד. לקריאת הכתבה המלאה.
3למה השמאל המערבי מפגין רק נגד ישראל?
"בעולם שבו אוזבקים סובלים בסין, סורים קורסים תחת משטר אסד, ואזרחים אוקראינים מופצצים על ידי פצצות רוסיות, קול השמאל בנוגע לזכויות אדם - נותר שקט. הסיבה לכך נעוצה בסט אידאולוגיות שמעדיף לעודד את נפילת המערב, כולל ישראל", כך נכתב בטור דעה של העיתונאית זואי סטרימפל בטלגרף הבריטי, שכותרתו "מדוע השמאל צועד נגד ישראל אך לא נגד רוסיה, באיראן או הטליבאן?".
"שתיקתם המצמררת אינה תאונה. היא תוצאה ישירה של מערך אידאולוגיות שהטמיעו עצמן בחיי התרבות שלנו. פעם דור ה-Z נחשב לדור פסיבי למדי - ילדים של מסכים שגולשים ללא הרף במיטות מאחורי דלתות סגורות, חוששים לעזוב את הבית לאינטראקציה חברתית אמיתית", נכתב.
"אך בשנים האחרונות, במיוחד עם התמיכה בפעילת האקלים גרטה תונברג ושלוחותיה - נחשף צד אחר שלהם: לעתים תשוקה פוליטית מזויפת אך חסרת רסן. הצעירים האלה, במיוחד הרוב שנמשכים לשוליים הפוליטיים, אינם חוששים לצאת כלל, ונראים בטוחים בעצמם", נכתב.
"למעשה, מאז שנות ה-60 לא ראינו טירוף תשוקתי כזה בזהות הפוליטית של הצעירים: התרברבותם והפגנתם כשמשטרה מקיפה ועוצרת אותם, פניהם סמוקות מזעם כשצעקותיהם וקריאותיהם נשמעות ברמקולים. תגובתה של ישראל לפלישת חמאס ב-7 באוקטובר הוכיחה עד כמה דור ה-Z מלא ביטחון ותשוקה, במיוחד בקרב הקבוצה המזוהה עם השמאל (או עם התערובת המפחידה של דיסאינפורמציה, היסטוריה כוזבת ופוליטיקת זהויות שמשמשת כיום כ'שמאל'). הפגנות בלונדון 'למען פלסטין' ונגד ישראל כוללות בקביעות כ-125 אלף משתתפים", נכתב.
"המסירות הזו לצדק בעולם מצטמצמת להיקף צר ומפתיע. אם הסתכנות במעצר, הטרדה ויצירת סביבה מאיימת ליהודים, והאדרה של טרור הם הכרחיים, אין רצון לעשות זאת עבור - לדוגמה - נשים באפגניסטן שהטליבאן מענים בצורה הולכת וגוברת. באוגוסט הטליבאן אסרו על נשים לדבר, לשיר או לחשוף עור כלשהו בפומבי, כמעט שלא נשמע דבר מהשמאל", נכתב.
מתוך הטלגרף, מאת זואי סטרימפל. לקריאת הכתבה המלאה.
4על אף המחאות - ישראל מתירה לעובדים זרים לשהות באזורים מסוכנים
"למרות הפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה - בישראל הודיעו כי האזור אינו בטוח לשובם של התושבים. עם זאת, ישנה קבוצה אחת של אזרחים שנמצאת באזור לאורך כל המלחמה - העובדים הזרים", כך נכתב אתמול (ש') בוושינגטון פוסט.
"ישראל אפשרה לעובדים זרים חקלאיים, רובם מתאילנד, להישאר במקום - להשקות שדות, לגזום עצים ולקטוף פירות בעוד רקטות נופלות מסביב. אלפי עובדים תאילנדים עבדו באזורי הגבול של ישראל במשך חודשים, חלקם בתוך אזורים צבאיים סגורים שבהם הם האזרחים היחידים ששוהים לצד חיילי צה"ל", נכתב.
לשהייה באיזור מלחמה יש מחיר כבד - לפחות שישה עובדים זרים נהרגו השנה. "ארבעה עובדים תאילנדים נהרגו מירי רקטות לאחר שקיבלו אישור מצה"ל לעבוד במטולה, כך מסרו הרשויות בתאילנד", נכתב.
שגרירת תאילנד בישראל פנבאה צ'נדרראמייה אמרה לוושינגטון פוסט כי מנהיגי תאילנד פנו עשרות פעמים בבקשה שלא לאפשר לעובדים לעבוד באזורים מסוכנים. "ניסינו הכל, כל מה שאפשרי כדי לעצור את זה", אמרה.
"באוקטובר, לאחר מותו של עובד תאילנדי, הכריז שר הפנים משה ארבל כי העסקת עובדים באזורים שפונו אינה חוקית", נכתב. בנובמבר הובטח לשגרירת תאילנד בישראל כי העובדים התאילנדים לא יישלחו לקווי החזית. למרות זאת, "היא ידעה שהם ממשיכים לעבוד בשדות הפתוחים של הצפון והדרום המסוכנים".
עובד תאילנדי בשם טיטיוואט קלנגריט, בן 35, סיפר לוושינגטון פוסט כי למרות הפחד, הוא נאלץ להמשיך לעבוד. "כמובן שאני מפחד," אמר, "אבל אני חייב לעבוד אין לי ברירה, למרות שחבריי נהרגו בקרבת מקום".
"עובדים תאילנדים רבים תיארו מצב שבו אין להם חלופה אמיתית. שכרם בישראל גבוה משמעותית מאשר בתאילנד, וחלקם חזרו לעבוד בישראל למרות הסכנות, בעיקר בגלל התחייבויות כלכליות למשפחותיהם", נכתב.
צ'נדרראמייה נאלצה להוביל טקסי החזרת גופות של עובדים תאילנדים שנהרגו. "כל פעם שאני עושה את זה, אני מתפללת שזו תהיה הפעם האחרונה", אמרה.
"נכון לעכשיו, רבים מהעובדים ממשיכים לסכן את חייהם כדי לפרנס את משפחותיהם. כמה מהם הביעו תקווה שישראל תשפר את אמצעי הבטיחות שלהם ותעניק להם גישה למקלטים או לציוד מגן, כדי שיוכלו לעבוד עם תחושת ביטחון גדולה יותר", נכתב.
מתוך הוושינגטון פוסט מאת רבקה טאן והיידי לוין. לקריאת הכתבה המלאה.