גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההנחיה החדשה של היועמ"שית שתקשה על העלאת שכר למנכ"לים, והסערה בשוק

בשבוע שעבר פרסמו היועצת המשפטית לממשלה ורשות ני"ע כללים חדשים לגבי האפשרות של דירקטורים לאשר שכר גבוה לבכירים בניגוד לעמדת המוסדיים ● בחברות יש הסבורים כי זו מכת מוות למנגנון האובר־רולינג, בעוד שהמוסדיים מברכים על הכוח ששב לידיהם

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב־מיארה / צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב־מיארה / צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

מאז סוף השבוע סוערות הרוחות בשוק ההון. סוגיית האובר־רולינג על שכר בכירים, שיצרה בשנים האחרונות מתח רב במשולש היחסים שבין חברות ציבוריות, דירקטורים חיצוניים (דח"צים) ומשקיעים מוסדיים, קיבלה תפנית, כאשר היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב־מיארה, ורשות ניירות ערך פרסמו, זו לצד זו, כללים חדשים שתיאמו ביניהן בנושא.

המשטרה ורשות המסים: חשד להונאת קרקעות בהיקף 30 מיליון שקל
סלייס: המנהל המורשה דורש מפינברט להשיב עשרות מיליוני דולרים מהקרנות בחו"ל

האובר־רולינג מלווה את השוק בישראל מאז 2012, כאשר הושק במסגרת תיקון 20 לחוק החברות. אותו תיקון הגדיר לראשונה קווים מנחים לקבלת החלטות בנושא שכר בכירים בחברות ציבוריות. לפי החוק, אישור מדיניות התגמול של החברה, כמו גם השכר שיקבל המנכ"ל, מחייב את תמיכתם של רוב מקרב בעלי מניות המיעוט, שאינם בעלי שליטה ושאין להם עניין אישי באישור השכר (כלומר, הגופים המוסדיים).

עם זאת, סעיף האובר־רולינג קובע כי אם המוסדיים התנגדו לשכר, ועדת התגמול והדירקטוריון רשאים להפוך את החלטתם, אחרי שבחנו את ההתנגדות ועל בסיס נימוקים מפורטים. החלטה כזו יכולה להתקבל לגבי שכר המנכ"ל ונושאי המשרה הבכירים ב"מקרים מיוחדים", או לגבי מדיניות התגמול אם הדבר נעשה "לטובת החברה". לא ניתן לבצע אובר־רולינג על החלטת המוסדיים לגבי שכר דירקטורים או בעל השליטה.

הדגש בכללים החדשים הוא הקפדה על כך שהשימוש באובר־רולינג אכן יוגבל למקרים חריגים, וכן פירוט של אותם מקרים. לפי עמדת היועמ"שית, אסור שהמנגנון יהפוך להיות הכלל. לדוגמה, ניתן יהיה להשתמש בו אם למנכ"ל כישורים או ניסיון יוצאי דופן, אם קיים היצע מצומצם של מנכ"לים פוטנציאליים, או אם חשוב לחברה להימנע מחילופי הנהלה - למשל, סביב עסקה משמעותית או תקופה רגישה, המחייבת את שימור המנכ"ל. וככל שאחוז המתנגדים לשכר בקרב המוסדיים גבוה יותר, כך תיחלש ההצדקה לבצע אובר־רולינג.

החברות ידווחו מיידית

העמדה הוגשה לבית המשפט הכלכלי במסגרת הליך המתנהל לגילוי מסמכים לקראת הגשת תביעה נגזרת נגד הדירקטורים שאישרו אובר־רולינג בחברות דלק, מטריקס, אלקטרה וניו מד אנרג'י. יוזמי ההליך הם משה קאשי מארגון לובי 99 וד"ר הראל פרימק מארגון צדק פיננסי, המיוצגים על ידי עו"ד גולן קאשי.

רשות ניירות ערך דורשת מצידה שחברות ידווחו מיידית למשקיעים לגבי אובר־רולינג. בין היתר, הן יידרשו לגלות כיצד בחנו את התנגדות המוסדיים, והאם ניהלו איתם משא־ומתן. הדיווח יצטרך להתמקד בסיבות להפוך את החלטת בעלי המניות, ולא בהצדקות שהעלה הדירקטוריון מראש לשכר.

הרשות גם דורשת מחברות לגלות את זהות הדירקטורים שקיבלו את החלטת האובר־רולינג בוועדת התגמול ובדירקטוריון, האם מי מהם התנגד לאובר־רולינג, והאם התקבלו החלטות דומות בשלוש השנים האחרונות. לא פחות חשוב מכך - הרשות קובעת כי ההחלטה של דירקטורים האם לתמוך באובר־רולינג היא שיקול רלוונטי בהחלטת המוסדיים האם להצביע בעד הארכת כהונתם.

"עמדת הרשות משקפת היטב את דעתנו ותסייע לוודא שהשימוש באובר־רולינג יפחת", אומר אילן רביב, מנכ"ל מיטב בית השקעות. לדבריו, השימוש במנגנון "צריך להיות במקרים חריגים ביותר ומנומק היטב. על החברה להתייחס בשקיפות רבה לתהליך ולשיעורי ההצבעה נגד ההחלטה באסיפה הכללית".

מנכ"ל של גוף גדול נוסף צופה כי "הכללים לא יחסלו את האובר־רולינג, אבל יצמצמו אותו". לדבריו, "יהפוך להיות מאתגר יותר לדירקטוריון להפוך החלטה על שכר ככל שיותר בעלי מניות מתנגדים לה, וזה הגיוני".

"המוטיבציה תפחת"

רו"ח ארז ברק, המייעץ כעצמאי לגופים מוסדיים, ובהם אלטשולר שחם, בנושאי הצבעות באסיפות כלליות, שותף להערכות הללו. "בעקבות הכללים, המוטיבציה לבצע אובר־רולינג צפויה לפחות מאוד בחברות שבהן למוסדיים יש רוב מקרב המיעוט", הוא מעריך.

לדבריו, "השימוש באובר־רולינג התאפשר בעבר בזכות פרשנות מוטה ומתחכמת של יועצים משפטיים פנימיים בחברות, שטענו כי החוק צפה מראש את התנגדות המוסדיים, ולכן העביר את ההכרעה לדירקטוריון".

בפועל, היקף השימוש באובר־רולינג צנח עוד לפני פרסום הכללים החדשים. לפי מחקר שערך ברק ביחד עם עו"ד ורו"ח אלה תמיר־שלמה מארגון לובי 99, מאז תחילת השנה ועד אוקטובר 2024 התקבלו בסך־הכול שתי החלטות על אובר־רולינג בחברות ציבוריות. זאת, בהשוואה ל־20 החלטות ב־2023 ול־17 החלטות ב־2022.

סיבה מרכזית לחריקת הבלמים שבה נעצר האובר־רולינג בשנה החולפת מיוחסת לקו התקיף שנקטו המוסדיים כלפי דח"צים שהשתתפו בהחלטות בנושא. על רקע זה לא הוארכו כהונתם של נגה קנז־ברייר כדח"צית בביג ושל איתיאל אפרת כדח"ץ במטריקס. במיטב אף הודיעו לדח"צים בחברת אלקטרה כי יצביעו נגד הארכת כהונתם אם יתמכו באובר־רולינג.

רביב מברך גם בהקשר זה על הכללים החדשים, ומציין כי "טוב שנאמר בפירוש שאובר־רולינג יובא בחשבון בהצבעה על חידוש כהונת דירקטורים, כפי שאנו במיטב נוהגים ומשקפים בפרסומים".

ברק מציין אף הוא לחיוב את המהלך האחרון של מיטב. "מראש לא היו אמורים להטיל על המוסדיים את המעמסה של קביעת השכר, כי אין זה מתפקידם, ואין תשובה אחת נכונה. היה צריך להיות שיווי־משקל, שלא לומר מאזן אימה, בין המוסדיים ודירקטוריונים שמבצעים אובר־רולינג".

גורמים בשוק מזכירים כי בארה"ב מקובל שהמוסדיים מתנגדים למינוי דירקטורים שאישרו שכר גבוה לבכירים בניגוד לדעת בעלי המניות. בניגוד לישראל, דעתם של המוסדיים בארה"ב אינה מחייבת, והיא נשמעת כחלק מהליך המכונה Say on Pay, אך ההצבעה נגד דירקטורים שהמרו את פי המוסדיים היא הסנקציה המרכזית בידיהם של המשקיעים מהציבור.

בבית ההשקעות אלטשולר שחם בירכו על עמדת היועמ"שית, שלדבריהם "מתחילה לעשות סדר בנושא האובר־רולינג". באלטשולר סבורים כי "רוב התאגידים אינו מעלה על דעתו לבצע אובר־רולינג, אשר יותר מכל עלול להעיד על חולשה בממשל התאגידי של חברות המשתמשות בו".

ד"ר קרן בר־חוה, ראש החוג לחשבונאות באוניברסיטה העברית, צופה כי "לפחות בטווח הקצר תימשך המגמה של הפחתת השימוש באובר־רולינג". בר־חוה, המשמשת כדח"צית בחברות במשק ובעבר אף שימשה כדירקטורית במגדל, פרסמה באחרונה מחקר שערכה עם רו"ח ארז ברק בקרב כ־100 דירקטורים בישראל, שלפיו 72% מהם סומכים על שיקול־הדעת המקצועי של המוסדיים. המחקר גם העלה כי 57% מהדח"צים התנגדו לאובר־רולינג, בעוד ש־43% תמכו במנגנון. "חייבים להקפיד שהאובר־רולינג ייושם רק כשאין חלופה אחרת", אומרת בר־חוה.

"דרישה מכבידה מאוד"

מנגד, בחברות הציבוריות מותחים ביקורת על הכללים. "כשמשלבים את עמדת רשות ניירות ערך יחד עם מדיניות המוסדיים ש'מענישה' דירקטוריונים על אובר־רולינג, ויחד עם האקלים הנוח בישראל לתביעות נגד דירקטורים - נוצר אפקט מצנן משמעותי, ש'הורג' דה־פקטו את האפשרות להשתמש בכלי", אומר עו"ד יונתן חיימי ארנייך, שותף במשרד ארדינסט בן נתן טולדאנו (EBN) ולשעבר ממונה על הממשל התאגידי והתגמול בחברות הציבוריות ברשות ניירות ערך.

לדבריו, "הדרישה לגילוי מכבידה משמעותית ומחייבת גילוי רחב מאוד". עוד הוא סבור כי "האובר־רולינג נועד לאזן במעט את העובדה שהרגולציה בישראל על תגמולים היא מהמחמירות בעולם, אם לא המחמירה מכולן. ישנם גם מצבים שבהם אובר־רולינג לא יעיד בהכרח על ניצול של בעלי המניות מהציבור. למשל, בחברה עם בעל שליטה, לא בטוח שהמשקיעים מהציבור צריכים לקבל את הכוח להחליט לגבי שכר המנכ"ל".

ביקורת נשמעת גם מצד הארגונים החברתיים. תמיר־שלמה מציינת כי "בניגוד לעמדת היועמ"שית, אין הצדקה לתת משקל נמוך להצבעת המוסדיים רק בגלל שהיא בהתאם למדיניות ההצבעה הכללית שלהם - בעצם החלטתם שלא לסטות ממדיניות ההצבעה הם מביעים עמדה המשקפת את השיקולים הספציפיים של החברה ולכן בהחלט יש להתחשב בה".

לנוכח הביקורות הללו, גורמים בשוק מדגישים כי לא בטוח שהכללים החדשים יובילו כשלעצמם לשינוי כה דרמטי. לצורך המחשה, הנטל להוכיח שהאובר־רולינג צריך להיפסל ימשיך גם כעת להיות על כתפי התובעים בבתי המשפט. המבחן, כמו תמיד, יהיה ביישום.

עוד כתבות

יגאל דמרי, בעלי י.ח דמרי / צילום: אייל פישר

דרמה בתחתית: מי החברות שיפסידו מכניסת פאלו אלטו

נכון להיום, חברת הנדל"ן דמרי נמצאת בדרך הבטוחה החוצה מהמדד שכן היא במקום ה-46 בבורסה ● אלא שבנוסף אליה עלולה לצאת עוד חברה, שכן חברת הנדל"ן המניב והדאטה סנטרים מגה אור מתמקמת בימים אלה בתוך 30 הגדולות, מה שמקנה גם לה כרטיס כניסה לת"א 35

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

שלמה אליהו, ערן גריפל, יאיר המבורגר,אלפרד אקירוב, ג'ארד קושנר / איור: גיל ג'יבלי

אחרי זינוק של 500% בפחות משלוש שנים, האם למניות הללו יש עוד לאן לעלות?

מדד הביטוח טס במעל 500% מאז פרוץ המלחמה, ובעלי המניות המרכזיים בחמש החברות הגדולות נהנו מעלייה של יותר מ-40 מיליארד שקל בשווי החזקותיהם ● בראש המרוויחים משפחת גורביץ'-גריפל השולטת במנורה, ואחריה משפחת המבורגר (הראל), שלמה אליהו (מגדל), ג'ארד קושנר (הפניקס) ואלפרד אקירוב (כלל) ● מדוע קופצות מניות הביטוח, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

סניף של רמי לוי / צילום: Reuters, Ammar Awad

העליון משרטט את הגבול בין סלוגן שיווקי להטעיית הציבור בפרסומות

ממבחן "אבטיח מלמיליאן" ועד הבטחות לנהיגה מושלמת - ביהמ"ש העליון משרטט את הגבול שבין גימיק פרסומי לעובדות בשטח ● מנגד, החשש מהטעיה באתרים בנוגע לזהות היצרן של המותג הפרטי נותר בעינו, ועלול לאלץ את הרשתות לחשוף את המידע לצרכנים

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

יו''ר מטה התכנון, עו''ד שלומי הייזלר / צילום: לע''מ

ברקע העימות עם האוצר: בית חולים הדסה מצרף את מנכ"ל המשרד הקודם

בית חולים הדסה הודיע על מינוי שלומי הייזלר לחבר דירקטוריון, לאחר שבשבועות האחרונים החריפו העימותים בין בית החולים שבירושלים לבין משרד האוצר ● בכיר בהדסה מודה כי המאבק מול אגף התקציבים ו"מחלוקת על חוב של המדינה להדסה של יותר מ־800 מיליון שקל" היו ברקע

ביל אקמן / צילום: Reuters, Richard Brian

"המניה בדיסקאונט חריג": ביל אקמן חושף השקעה חדשה

ב-CNBC דיווחו כי מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור חשף שהוא בעל החזקה במניית מטא, השקולה ל-10% מההון של הקרן, נכון לסוף 2025 ● במצגת המשקיעים של הקרן צוין כי "מחיר המניה אינו משקף מספיק את פוטנציאל האפסייד של החברה לטווח ארוך בתחום ה-AI"

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח