אפליקציית טלגרם. זירה פרסומית בעלייה / צילום: Shutterstock, Arthur Shevtsov
הכותב הוא מנכ"ל ומייסד משותף במשרד הדיגיטל alios
בשנה החולפת חוותה ישראל שינויים משמעותיים בכל תחומי החיים. כתוצאה מהמלחמה נרשמה עלייה של עשרות אחוזים במספר הכניסות לאתרים החדשותיים לצד פלטפורמות הפצת מידע רשמיות פחות - מצב שדרש מהשחקנים בשוק לערוך התאמות באסטרטגיות השיווק.
● אלה 20 המשפיעניות שמרוויחות הכי הרבה בישראל
● 90% מתקציב הפרסום מושקע בדיגיטל: כך נערכו מנהלי השיווק לחודש הקניות
בין עדכוני החדשות היומיומיים, חברות נאלצו לחדד את המסרים ולהשקיע יותר בתוכן רלוונטי כדי לתפוס את תשומת־הלב של קהל חדש. לאור זאת התפתחו מספר מגמות, שלוש מהן עשויות להמשיך איתנו גם בשנה הקרובה.
טלגרם כזירה פרסומית
בעוד שבעבר נחשבה טלגרם לפלטפורמה מחתרתית בשל השימושים הלא חוקיים שהתבצעו בה, בשנה האחרונה היא עברה מהפך משמעותי והפכה לפלטפורמה לגיטימית עבור מפרסמים.
מאז פרוץ המלחמה, המידע המהיר והזמין שהוצע בטלגרם משך קהל רחב שחיפש עדכונים וחדשות בזמן אמת. ערוצי טלגרם שסיקרו את המצב הביטחוני, לצד תכנים מגוונים נוספים, צברו מאות אלפי עוקבים והעניקו למפרסמים גישה אפקטיבית וממוקדת לקהל יעד רחב בעלות נמוכה יחסית.
וכך, ספקי תקשורת, בתי השקעות, נדל"ן (דניה סיבוס), חברות רכב (איילון מוטורס עם דגמי BMW), מוצרים לבית (אירופלקס) וגם רשתות כמו סופר־פארם, אייס והום סנטר זיהו את הפוטנציאל ונכנסו לזירה. דוגמה בולטת היא קבוצת "אבו עלי אקספרס", המדווחת חדשות בזמן אמת ומונה כ־520 אלף עוקבים. בקבוצה זו ניתן למצוא פרסומים ממותגים מובילים שמגיעים לחשיפה משמעותית - לעתים עד כ־150 אלף משתמשים לפוסט.
העלייה בפופולריות של טלגרם כזירה פרסומית נראית גם בקבוצות כמו "חדשות מהשטח" ו"דניאל עמרם", המונות כל אחת כחצי מיליון ישראלים. זה קורה בעיקר מפני שפלטפורמת הפרסום של הרשת הזו מאפשרת למותגים להגיע לקהלים ממוקדים עם תחומי עניין ספציפיים. בנוסף, העלויות נמוכות יחסית בהשוואה לערוצי פרסום מסורתיים, כך שגם מפרסמים עם תקציבים מוגבלים יכולים להשיג חשיפה רחבה.
שירות חכם בוואטסאפ
בשנה החולפת חלה עלייה במעבר מדיוורים אלקטרוניים להודעות אישיות בוואטסאפ, שהפכו לאמצעי תקשורת מרכזי בין חברות ללקוחותיהן. המידע האישי שנצבר מאפשר לחברות לבצע פרסונליזציה של התקשורת עם הלקוחות, עם אחוזי פתיחה גבוהים משמעותית בהשוואה לדיוור במייל, מה שמוביל לשיעורי המרה טובים יותר. בזכות גישה זו, חברות יכולות לחסוך בעלויות פרסום.
בנוסף, השימוש בבוטים בשירות הלקוחות בוואטסאפ הופך לנפוץ יותר. כך, לדוגמה, חברות ביטוח מאפשרות ללקוחות לבצע שינויים בפוליסות באמצעות בוטים, וחברות אשראי חוסכות זמני המתנה בכך שהן מעדכנות את הלקוח על מיקומו בתור באופן אוטומטי.
דוגמה נוספת היא רשתות השיווק, שמשתמשות בבוטים בוואטסאפ כדי להציע ללקוחות עדכונים על מצאי המוצרים, הנחות ומבצעים אישיים, ובכך מגבירות את העניין ואת המכירות. לקוחות גם יכולים להזמין מוצרים ישירות מהבוט, מה שמקל על חוויית הקנייה ומשפר את הנאמנות. עבור החברות והמותגים מדובר בשיפור יעילות השירות ובצמצום עלויות תפעול, תוך שדרוג חוויית הלקוח בזמינות ובנוחות גבוהות יותר.
הכוח של התוכן הוויזואלי
בשנה האחרונה זינק השימוש בתוכן ויזואלי, כגון סרטונים, פודקאסטים, צילומי חוץ וסטוריז, והפך לנכס יסוד בכל רשת חברתית. יוצרי תוכן, לאו דווקא מפורסמים, תופסים מקום מרכזי בשיווק ומשפיעים על הדרך שבה מפרסמים פונים לצרכנים. לצד גירוי חזותי, מדובר גם בחיבור רגשי חזק יותר עם הקהל.
אחת הפלטפורמות המאפשרות להזמין תוכן ויזואלי היא Dipy, שמרכזת מאות יוצרי תוכן במגוון סגנונות ותחומים, ומאפשרת למפרסמים לשלוח בריף מדויק לגבי התוכן הנדרש, לבחור יוצר תוכן ולשלם עבור סרטון לרשתות החברתיות.
בעולם הפודקאסטים, הצילומים באולפן הפכו לחלק בלתי נפרד מהקמפיינים השיווקיים ברשתות החברתיות. באמצעות כלי AI ואפליקציות לתמלול מופקים עשרות סרטונים מכל פודקאסט מצולם.
המגמות שצמחו מתוך התקופה המורכבת שעוברת על ישראל הן הזדמנות עבור מותגים לא רק לשרוד, אלא גם להתחדש ולשנות את כללי המשחק בעולם החדש שנוצר.