מלונות בתל אביב / צילום: Shutterstock, Aleksandar Todorovic
לקראת העלאת מחירי המים בינואר הקרוב, 12 מלונות בתל אביב ובהרצליה מבקשים מרשות המים שלא תגבה מהם דמי מים על מים מלוחים אותן הם שואבים כדי לקרר את המלונות בשיטה ירוקה יחסית וללא שימוש בשיטות קירור סטנדרטיות בחשמל. אך לדברי רשות המים, מדובר על המלחה של האקוויפר שיש צורך לשלם עליה לתוך משק המים הסגור.
● במקום דחייה בשנה: המתווה החדש לגזירה על הפנסיה
● נדחתה ברגע האחרון ההצבעה בכנסת על תקציב המדינה החדש לשנת 2025
ביום ג' צפויה להתכנס ועדת רשות המים כדי לדון בשימוע על המחירים לקראת עליית המחירים הצפויה בינואר 2025, ב-3.4% לכלל משתמשי המים. בין היתר, הרשות שומעת ערעורים על מחירי המים השונים שהיא קובעת לסוגי מים שונים (שפירים, מליחים וקולחים למשל) או למגזרים המשתמשים השונים (כמו הביתי, התעשייתי והחקלאי). המלונות מבקשים שיקבעו עבורם תעריף מיוחד, או שאפילו יינתן פטור מתשלום על מים מליחים מדרגת מליחות גבוהה יחסית בה משתמשים המלונות. ישנם כ-10 מלונות בתל אביב המשתמשים בשיטה זו ועוד שני מלונות בהרצליה, כולל מלונות גדולים וידועים שמסתכמים באלפי חדרים.
בשנות ה-60, המדינה יזמה מערכות קירור למלונות בתל אביב תוך שאיבת מי הים למגדלי קירור. על פי התאחדות המלונות "ראשיתו ביוזמת הממשלה שהיא עצמה ביצעה את הקידוחים הראשונים עם הקמתו של מלון הילטון ת"א. מדיניות הממשלה דגלה לאורך כל השנים בחסכון בחשמל ובשימוש במים שפירים". אך החל מ-2018, רשות המים החלה לגבות את דמי המים עבור אותם מים מליחים. העלות כיום עומדת על 36 עד 68 אגורות לקוב, בהתאם לרמת המליחות. סך הכל, העלות המוטלת בשיטה זאת על המלונות מגיעה למעל מיליון שקל למלון גדול, ובסך הכל כ-10 מיליון שקל לכולם. זאת, בנוסף לעלויות ההפקה עצמן המוטלות גם הן על המלונות - ומתגלגלים למחירי החדרים. גם זו נחשבת עלות פחותה ביחס לזו שהוטלה בהתחלה, ועל פי התאחדות המלונות הגיעה ל-4.5 מיליון שקל למלון גדול.
לדברי התאחדות המלונות, האלטרנטיבה לקירור באמצעות מי הים השאובים הוא שימוש במים שפירים (שבהם ניתן להשתמש מספר גדול יותר של פעמים) מה שיביא לבזבוז מים חריף עוד יותר, או לחילופין להשתמש במזגנים ואמצעי קירור חשמליים אחרים, מה שיבזבז חשמל ויביא לפליטות פחמן דו-חמצני שהממשלה מנסה להימנע מהן. על פי התאחדות המלונות, מעבר של מלון גדול לקירור רגיל בחשמל ייצור זיהום של 750 טון פד"ח בשנה.
אז מדוע עושים זאת? על פי רשות המים "הקידוח מכניס מי ים לתוך האקוויפר וממליח אותם, וזהו שינוי שלא ניתן להחזיר לאחור. לכן, שימוש במשאבי המים המוגבלים כולל ברכיב המים השפירים המצוי במים המופקים, מחייבת תשלום לציבור בשימוש במשאבי הציבור. באופן כללי, למים מליחים, עם יחסית מעט מלח, יש בהחלט תועלת כלכלית, ונגבה תשלום בהתאם" ולכן "החל משנת 2017, גם מים מליחים משלמים דמי מים לכל השימושים - חקלאות, תעשייה, בית, ובכל האזורים. מי ים, עם זאת, פטורים מתשלום. מים מליחים שמעורבים במים שפירים, כמו שמפיקים בתי המלון בים התיכון, חייבים בדמי מים".
אך לדברי התאחדות המלונות, "למים המלוחים האמורים אין שום ערך כלכלי, הם אינם ראויים לשימוש וכל הקידוחים לאורך החוף מצויים באזור לפני הפן הביני, אזור שלתוכו חדרו כבר מי הים וממילא אין באזור שום קידוחים להפקת מים שפירים". כלומר, גם אם ברמת העקרון יש הצדקה לגביית תשלום על מים מלוחים, הרי שהיא לא חלה במקרה הזה. זאת ועוד, ישנם 3 מלונות חדשים המתוכננים להיבנות במסגרת פרויקט שדה דוב, ולאור העלויות של קירור בשיטה זו - הם כנראה יבחרו בשיטות קירור אחרות, בזבזניות ומזהמות יותר.
התאחדות המלונות פנתה ישירות לשר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, בטענה שהחלטה זו עומדת בניגוד ליעדי האנרגיות המתחדשות של ישראל: "במטרה הראשונה בתוכנית העבודה של משרדך לשנת 2024 מצוין "קידום אנרגיה נקיה ומקיימת" ובסעיפי המשנה שלה "קידום אנרגיה מתחדשת" ו"התיעלות בצריכת האנרגיה והפחתת פליטות". החלטות רשות המים בנושא הנדון עומדות בסתירה מוחלטת למטרות אלה". הם מבקשים ממנו להתערב בהחלטת רשות המים, ולתת פטור או תעריף מיוחד עבור השימוש במים מלוחים אלו, מה שלדבריהם יחסוך מים.
תגובת רשות המים: מועצת רשות המים דנה בסוגיה זו לפני כחמישה חודשים וקיבלה החלטה, בהתאם לעמדה מקצועית של השירות ההידרולוגי, על הקלה, שמי ים ברמות מליחות גבוהות (בחופי הים התיכון) לא יחויבו בדמי מים. מעבר לכך, כל מי שמפיק מים בדרגות מליחות נמוכות, שואב תמהיל גם של מים שפירים, ולכן נדרש לשלם בעדו לציבור בגין השימוש במשאב המים. רשות המים סבורה שיש יתרונות כלכליים בהפקת המים המליחים, בפרט לאחר התיקון שערכה המועצה.