אמיר כהנוביץ', המשנה למנכ''ל פרופיט / צילום: יח''צ
מי שמתבונן בנתונים הכלכליים של המשק הישראלי מקבל תמונה שלכאורה עומדת בסתירה לאירועים הביטחוניים שמתרחשים, ומייצרים אי-ודאות. כך למשל, המדדים בבורסת ת"א מטפסים למרות תחזיות הצמיחה החלשות לישראל, השקל מתחזק בהתמדה והביקושים לחוב הישראלי גבוהים, למרות הורדות הדירוג למשק המקומי.
● ניתוח | אחרי ההפסדים והפיטורים: מתחת לרדאר, אחד הסקטורים החבוטים של השנה מתחיל להתאושש
● מנהל ההשקעות מוול סטריט שצופה "תיקון בשוק וחזרה לסביבת תמחור הגיונית יותר"
נושאים אלו ועוד נדונו בוובינר השנתי של קבוצת פרופיט פיננסים: "הבורסה בתל אביב מתפרצת", שבו השתתפו אמיר כהנוביץ', המשנה למנכ"ל החברה, אייל רביד, מנכ"ל רשת ויקטורי, וארז גולן, מנהל הנפקות החוב במשרד האוצר
הדוברים היו מאוד אופטימיים לגבי כלכלת ישראל, לגבי העתיד שלה והתחזיות להמשך. לדברי כהנוביץ', "אנחנו רואים שהשוק חוזר למה שראינו בעבר, באירועים ביטחוניים קודמים. השוק מתקן בחדות. מדד ת"א-125 זינק ב-24% מתחילת השנה, לעומת מדדי אירופה, שעלו בכ-6%". כלומר, השוק הישראלי עולה ומתקרב לתשואה בארה"ב, בעוד שאירופה מדשדשת מאחור.
"לדעתי הדרמה הגדולה יותר התרחשה בשקל. מערב המלחמה ועד היום השקל התחזק ב-8% כמעט מול סל המטבעות. מתחילת השנה הוא התחזק מול הסל בכ-4%", אומר כהנוביץ', והדגיש כי מי שברח מהשקל בתחילת המלחמה, ומכר את כל השקלים שלו, פספס עלייה משמעותית.
ישראל תדע לגזור מהדברים האלה קופונים"
כהנוביץ' מסביר שבכל הנוגע לתחזיות על ישראל, הפסימיות שלהן מתמקדת במה שקורה ולא במה שיהיה: "כשמישהו בא לבנות תחזית צמיחה, הוא מתבסס על נתונים קיימים, ואינו מביא בחשבון אירועים עתידיים שעשויים להשפיע על הצמיחה כלפי מעלה".
האירועים ההיסטוריים שעליהם מדבר כהנוביץ', באים לידי ביטוי בכל אירוע צבאי, ויבואו גם בעתיד של אחרי המלחמה: "בעבר, ישראל הצליחה להשיג הישגים, בעיקר מבחינת שיתופי פעולה דיפלומטיים עם מדינות אחרות. המעמד של ישראל בעולם השתנה, והיא ידעה למנף את זה".
הוא מציין כי השיקום של רצועת עזה ידרוש שיתוף פעולה של מדינות אירופה וארה"ב, וישראל תרוויח מכך.
"אי אפשר לשקם את רצועת עזה בלי לערב את ישראל. ישראל תדע לגזור מהדברים האלה קופונים".
לכן, הוא מסכם, "אני אופטימי ואני חושב שגם השווקים ככה, לא סתם הם עפים למעלה עם תחזיות צמיחה חלשות לישראל, כי השווקים אופטימיים יותר מהתחזיות האלה. אני שמעתי על הרבה אנשים שאמרו בואו נוציא את הכסף. בדיעבד זו הייתה טעות".
ארז גולן, מנהל ההנפקות במשרד האוצר, הסביר שלמרות הורדות הדירוג שחוותה ישראל לראשונה במלחמה הנוכחית, הביקושים לחוב הישראלי נותרו גבוהים. גם בחו"ל וגם בישראל.
"צריכים גיוסים בחו"ל כתוכנית גיבוי"
גולן הסביר את הסיבות לגיוס החוב בחו"ל, זאת בעוד שהגיוס בשוק המקומי נותר איתן לאורך המלחמה. "למה בעצם צריך להנפיק חוב בחו"ל? בדרך כלל הוא יקר יותר ולא תמיד מבינים מה הסיבה לגייס שם, אבל אני יכול להגיד שאנחנו צריכים ערוצי גיוס שאינם רק מקומיים, למקרה שיקרה משהו.
"כמבוגר אחראי אנחנו צריכים לדאוג שתהיה תוכנית גיבוי למקרה שלא נוכל לגייס בשוק המקומי. השוק המקומי לא תמיד יכול להכיל את הצרכים של המדינה".
גולן מדגיש כי כדי לגייס חוב בחו"ל צריך לדאוג שהגופים המוסדיים אכן יכירו את המדינה: "זה לא פשוט לבוא ולמכור בחו"ל אם לא מכירים אותך במשך שנים. אתה לא יכול לבוא ופשוט למכור חוב. אבל בגלל שבמשך שנים הקפדנו להגיע לשווקים, מכירים אותנו, עוקבים אחרינו. יכולנו לעשות את זה וזה מאוד סייע, במיוחד בעיתות משבר".