עדן גולן בכניסה לארנה במאלמו, שבדיה, באירוויזיון 2024 / צילום: ap, Martin Meissner
נדמה שמאז ה־7 באוקטובר 2023 הישראלים דבוקים למסך הטלוויזיה. גם אם במהלך 2024 נרשמו תקופות מעט "רגועות" יותר, עדיין הצורך להתעדכן היה כמעט בלתי נמנע אצל רבים בעקבות המלחמה מול חמאס בדרום וחיזבאללה בצפון.
● "פגיעה גדולה": אייל רביד טוען - זה מה שגורם למחירי המזון הגבוהים
● יוניליוור מצטרפת לגל העלאות המחירים: מוצרי השוקולד יתייקרו בעד 16%
עד כמה חזק? זמן הצפייה הכולל ב־2024 עמד על 10.8 שעות ביום בממוצע, לעומת 10.1 שעות ו־9.2 שעות בשנים 2023 ו־2022 בהתאמה. עם התעצמות החזית הצפונית, נרשמה עלייה קלה נוספת ליותר מ־11 שעות צפייה ביום. עם זאת, נתון השיא שייך לאוקטובר 2023, החודש הראשון למלחמה, עם כ־12 שעות.
הנתונים הללו מבוססים על סקר שערכו החברות yes ופלאפון במהלך נובמבר 2024, באמצעות מכון המחקר 2 the point בקרב מדגם מייצג של 503 משיבים, כולל החברה הערבית. הסקר עוסק בהרגלי הצפייה והגלישה של הישראלים בשנה החולפת, ויותר מהכול הוא מלמד על התנודות הרבות במצב־הרוח הלאומי.
לא מאמינים למידע
הצפייה הרבה בטלוויזיה בשנה החולפת באה לידי ביטוי בעיקר בצריכת חדשות. בתחילת המלחמה היה מדובר ב־30% יותר מהרגיל, ולאחר מכן נרשמה התמתנות, שהובלה לכך ששיעורי הצפייה בתוכניות האקטואליה והחדשות לאורך השנה היו גבוהים ב־13% בממוצע בהשוואה לטרום המלחמה. התעצמות הלחימה בחזית הצפונית הובילה שוב לעלייה בצריכת החדשות: בספטמבר-אוקטובר, עם כניסת צה"ל ללבנון, נרשמה עלייה של כ־20% בצפייה בטלוויזיה בהשוואה לימי שגרה.
הצורך במידע מגיע לא פעם מתוך רצון לשליטה במצב, אך פעמים רבות הוא משיג את ההפך. למרות זאת, תדירות ההתעדכנות גבוהה מדי: לפי הסקר, 43% מהישראלים מתעדכנים בחדשות לפחות פעם בשעתיים. מתוך זה, 8% מעידים כי הם מתעדכנים כל כמה דקות, ו־11% כל חצי שעה.
מקור המידע החדשותי העיקרי של הוא הרשתות החברתיות (78%), ולאחר מכן ערוצי טלוויזיה ואתרי אינטרנט. עם זאת, ב־yes לא בדקו כמה מהישראלים מתעדכנים באמצעות הרדיו.
מבין הרשתות החברתיות, המובילה היא פייסבוק, ואחריה וואסאטפ, טלגרם, אינסטגרם, טיקטוק וטוויטר. האם הגולשים גם מאמינים למידע שאליו הם נחשפים ברשתות? יותר ממחצית המשיבים אומרים שלא.
סוגיית הפייק ניוז מעסיקה את העולם ביתר שאת בשנים האחרונות, ואת הישראלים במיוחד בשנה האחרונה שרצופה באירועים ביטחוניים. בתשובה לשאלה "מה אתה עושה כשמגיע אליך מידע לא אמין", 54% השיבו כי הם בודקים אותו באמצעי תקשורת נוספים, 26% מנסים לאמת את המידע עם בן משפחה או חבר (ולמעשה מביאים בכך להפצת המידע הלאה), ו־20% מתעלמים. מבין מעבירי המידע, 20% מודים כי בדיעבד התברר להם שמדובר בפייק ניוז.
אסקפיזם וספורט
שיאי הצפייה בטלוויזיה השנה מצביעים על העדפה ברורה לתכנים ישראלים, ואף פטריוטיים, כאשר ארבעה מתוך חמשת אירועי הצפייה המובילים הם ביטחוניים. במקום הראשון נמצא חיסול מנהיג החיזבאללה חסן נסראללה, ואחריו מתקפת המנע הישראלית נגד חיזבאללה באוגוסט, מבצע "ימי תשובה" של התקיפה הישראלית באיראן, "מבצע ארנון" וחילוץ ארבעת החטופים וכן גמר האירוויזיון שבו הנציגה הישראלית הייתה עדן גולן.
גולן, שהגיעה למקום החמישי בתחרות שהתקיימה במאלמו עם השיר "הוריקן", הצליחה לאחד את הישראלים באופן שהביא לתאגיד השידור הציבורי שיא צפייה חדש. דקת השיא של המשדר הייתה כשגולן הופיעה על הבמה, אז נרשם רייטינג של 53.6%.
לצד הצפייה המוגברת במהדורות חדשות ומשדרי אקטואליה, נרשם גם רצון לאסקפיזם בדמות אירועי ספורט, סדרות דרמה וקומדיות. מבין חמשת אירועי הספורט הנצפים ביותר, שניים התקיימו באולימפיאדה, בענפים שאינם הפופולריים ביותר בימי שגרה.
במקום הראשון נמצא גמר הג'ודו האולימפי שבו התחרתה רז הרשקו וזכתה במדליית הכסף, ואחריו משחק חצי גמר ליגת האלופות בין ריאל מדריד לבאיירן מינכן, הגמר האולימפי בהתעמלות הקרקע לגברים שבו התחרה ארטיום דולגופיאט אשר זכה במדליית כסף, משחק רבע גמר ליגת האלופות בין ברצלונה לפריז סן ז'רמן, ומשחק רבע גמר היורוליג בין מכבי תל אביב לפנאתינייקוס.
לפי yes, משק בית ממוצע צפה השנה בממוצע ב־37 סרטים וב־24 סדרות. הצפייה בסדרות הדרמה מגיעה ל־35%־40% מזמן הצפייה הכולל, בעוד הצפייה בקומדיות תפסה 15% מזמן הצפייה. תשע מתוך עשר הסדרות הנצפות ביותר ב־yes הן סדרות מקור - סדרת הרכש היחידה היא בית הדרקון.
טינדר וזום בירידה
היקף הגלישה באינטרנט בשנה החולפת עלה ב־11%, כאשר כשני שלישים מסך הגלישה הם ברשתות החברתיות. אם 2023 הייתה שנת הטיקטוק, האפליקציה הצומחת ביותר השנה היא טלגרם - עלייה של 42% יותר מהשנה שעברה. שיאי השימוש נרשמו בזמן המתקפות האיראניות - ב־14 באפריל וב־1 באוקטובר - כשחוסר הוודאות היה גדול.
הצמיחה של טלגרם לא נעלמה מעיני המפרסמים, ורק השבוע פרסמנו כאן במדור כיצד שחקנים גדולים כמו סופר־פארם, דניה סיבוס, הום סנטר ואיילון מוטורוס יבואנית BMW כבר מפרסמים בפלטפורמה. גם אם מדובר עדיין בפרסומות פשוטות מאוד, שאינן כוללות סרטוני וידאו מתקדמים או שימוש במשפיענים - זוהי תחילת מגמה.
במקום השני מבחינת עלייה בשימוש נמצאת זום, עם גידול של 20%. במקום השלישי - יוטיוב, טיקטוק ואינסטגרם, שעלו ב־6%.
בגזרת האפליקציות שנחלשו השנה בלטו טינדר עם ירידה של 21%, בוקינג עם ירידה של 15% (נתון המתיישב עם מספר חברות התעופה שהפסיקו לטוס השנה לישראל וממנה) וטוויטר ומוביט עם ירידה 7% כל אחת בהשוואה ל־2023.
"בשנה האחרונה המציאות גברה על כל תסריט שיכולנו לדמיין, ושינתה משמעותית את צריכת התוכן ומאפייני הגלישה של כולנו", מציין דרור בהט, סמנכ"ל השיווק של yes ופלאפון. "הרשתות החברתיות גדלו מאוד במלחמה, והצמיחה של טלגרם היא ראיה לכך. היא גם לקחה קשב ותשומת־לב מטוויטר - שבאופן כללי פחות חזקה בארץ. עם זאת, על אף שמרבית הישראלים מתעדכנים בחדשות באמצעות הרשתות החברתיות, למעלה ממחצית מהישראלים סבורים כי המידע המועבר בהן אינו אמין".
