כחצי שנה אחרי שהוגש נגדו כתב אישום, בבית המשפט המחוזי בתל אביב נפתח הבוקר (ה') משפטו של שי ליפמן, אנליסט הנדל"ן הבכיר, הנאשם בשימוש במידע פנים, מרמה והפרת אמונים בתאגיד והלבנת הון.
בדיון הציע סנגורו של ליפמן, עו"ד ירון קוסטליץ, להעביר את התיק למסלול של גישור, המתאפשר לעתים גם בהליכים פליליים. הפרקליטות מתנגדת בשלב זה לגישור, שכן לדבריה הפערים בינה לבין ההגנה "גדולים מאוד", ודיון המשך בתיק נקבע לחודש אפריל.
● 890 מיליון שקל על הכף: מי אחראי לאחת הפרשות הכלכליות החמורות בתולדות המדינה?
● האנליסט שהרוויח 400 אלף שקל והדילמה - מה עושים כשאנשים מבחוץ מנצלים מידע מבפנים
● פרשנות | החשד: כך הפך שי ליפמן לאיש הפנים האולטימטיבי
ליפמן מואשם כי בין פברואר 2016 לסוף 2021 סחר בניירות ערך של חברות אשר אותן ליווה מטעם בנק ההשקעות ווליו בייס, שבו עבד. זאת, תוך שהוא נחשף מתוקף תפקידו למידע רגיש, שלא היה פומבי, על אודות אותן חברות, ובין 2020 ל-2021 עושה לפרקים שימוש במידע פנים. מכתב האישום עולה כי ליפמן ביצע עסקאות בהיקף כולל של כ-3 מיליון שקל וגרף לכיסו כ-400 אלף שקל.
הפרשה התפוצצה באוקטובר 2021, כאשר רשות ניירות ערך עצרה וחקרה את ליפמן. ביולי האחרון הגישה נגדו פרקליטות מיסוי וכלכלה כתב אישום.
הסתבכותו של ליפמן הכתה בתדהמה רבים בשוק ההון. במשך שנים נחשב ליפמן לאחד האנליסטים הבולטים והמוערכים, ומומחיותו בנדל"ן הפכה אותו למי שלא רק כתב סקירות על חברות, אלא גם למי שליווה עסקאות וייעץ למנהלים.
לקראת פתיחת המשפט, גלובס עושה סדר בפרשה.
מהו שימוש במידע פנים?
מדובר באחת העבירות החמורות לפי חוק ניירות ערך. החוק אוסר על "אנשי פנים", דוגמת מנהלים ומשקיעים, לנצל את הגישה שיש להם למידע מהותי שאינו פומבי על אודות החברה - כלומר, מידע משמעותי שאינו זמין לציבור הרחב - כדי לסחור בניירות ערך ולשלשל רווח לכיסם. האיסור נועד להבטיח כי המסחר יתקיים באופן הוגן ושוויוני, וכי לציבור יהיה אמון בשוק ההון.
עם זאת, אישומים בתחום אינם שכיחים. לפי רשות ניירות ערך, ב-2023 נפתחו רק שני תיקי חקירה פליליים בגין חשדות לשימוש במידע פנים, ובכל אחת מהשנים 2021 ו-2022 נפתח תיק אחד בלבד. כפועל יוצא, בשלוש השנים האחרונות הגישה הפרקליטות ארבעה כתבי אישום בעבירה.
מהם האישומים נגד ליפמן?
● שימוש במידע פנים, מרמה והפרת אמונים בתאגיד במגעים למכירת מידאס לרני צים: במסגרת הליווי שהעניק ליפמן לחברת הנדל"ן המניב רני צים, הוא שוחח עם בעל השליטה וקיבל עדכונים שוטפים מסמנכ"ל הכספים. ליפמן נכח בפגישה שעסקה במכירתה של חברת הנדל"ן מידאס לרני צים, והצדדים התייעצו ושיתפו אותו במשא-ומתן.
בפברואר 2020 רכש ליפמן מניות מידאס, ומספר ימים לאחר מכן היא דיווחה על עקרונות העסקה. באותו יום זינקה מניית מידאס ב-61%. כאשר פרצה הקורונה ופורסם כי העסקה נדחית (היא לא יצאה לפועל בסופו של דבר), ליפמן מכר חלק ניכר מהמניות בכ-100 אלף שקל. העסקה הניבה לו רווח תאורטי (על הנייר, כתוצאה מעלייה בערך ההחזקות) של כ-136 אלף שקל ורווח ממומש (בעקבות מכירה בפועל) של כ-14 אלף שקל.
● שימוש במידע פנים, מרמה והפרת אמונים בתאגיד בעסקת נכסים ובניין-גב ים: ליפמן למד ממי שעמד בראש זרוע החיתום של ווליו בייס על עסקה מתגבשת לרכישתה של חברת גב ים על-ידי חברת נכסים ובניין. באפריל 2021 רכש ליפמן מניות נכסים ובניין בהיקף של כ-300 אלף שקל, תוך שהוא מסתיר זאת מהממונים עליו בווליו בייס. באותו יום אחר הצוהריים פורסמה העסקה בתקשורת, ובהמשך דיווחה עליה החברה.
מניית נכסים ובניין זינקה בכ-7%, ולמוחרת המשיך השער לעלות. בחודשים שלאחר מכן מכר ליפמן את המניות תוך שהוא נהנה מרווח ממומש של כ-40 אלף שקל.
● שימוש במידע פנים, מרמה והפרת אמונים בתאגיד במכירת השליטה בחברת צרפתי: החברה הציבורית בבעלות משפחתית לייזום ובנייה של פרויקטים התקשרה עם ווליו בייס, כדי שבנק ההשקעות יאתר רוכש למניות המשפחה. ליפמן קיבל גישה למידע שלא היה פומבי על אודות החברה, ועמד בקשר עם סמנכ"ל הכספים שלה.
ווליו בייס ייצג את צרפתי במגעים שהחלו ביולי 2021 למכירת גרעין השליטה לקבוצת מאיר. חודש לאחר מכן רכש ליפמן מניות צרפתי, תוך שהוא מסתיר זאת ממנהליו. המניות נמכרו כשלושה חודשים מאוחר יותר, וליפמן הרוויח כ-70 אלף שקל.
● מרמה והפרת אמונים בתאגיד סביב מכירת החברה אחים דוניץ: ערב פרוץ הקורונה ייצג ליפמן את חברת הנדל"ן למגורים, אחים דוניץ, מטעם ווליו בייס במשא-ומתן למכירתה לחברת דמרי תמורת 600-700 מיליון שקל. העסקה לא יצאה אל הפועל, וליפמן היה מעורב אף במשא-ומתן מטעם דוניץ לעסקה עם חברת הנדל"ן פרשקובסקי, אשר גם היא לא יצאה לפועל.
בהמשך הוביל ליפמן את המגעים למכירת דוניץ מול איש העסקים ג'ואי שוובל. באמצע נובמבר הודיעה ישראל קנדה כי הגיעה להסכם מיזוג משולש הופכי עם דוניץ. מניית דוניץ עלתה ביום הדיווח ב-16%. ליפמן רכש מניות של דוניץ באוקטובר דרך חשבון הוריו, ומכר אותן במהלך נובמבר תמורת רווח ממומש של כ-175 אלף שקל.
● תרמית בניירות ערך, מרמה והפרת אמונים בתאגיד בסמוך לפרסום אנליזות: ליפמן נהג לפרסם אנליזות שכללו מודל להערכת החברות שסיקר, כמו גם אנליזות תקופתיות. ב-12 אירועים שונים רכש ליפמן ניירות ערך של חברות שסיקר. ליפמן תכנן לפרסם אנליזה חיובית על אותן חברות, ורכש את ניירות הערך כדי ליהנות מהעלייה בשער מניותיהן. בין היתר, ליפמן פעל כך לגבי סלע קפיטל נדל"ן, פרשקובסקי, קבוצת מנרב, אחים דוניץ, מליסרון וחנן מור. במצטבר רשם ליפמן מהפעולות רווח ממומש של כ-83 אלף שקל.
● הלבנת הון: ליפמן ביצע את פעולותיו באמצעות חשבון הבנק של הוריו. כאשר התעורר חשד אצל הבנק לגבי הרווחיות הגבוהה באותו חשבון, פעל ליפמן מול אמו כדי להסתיר את הימצאותו מאחורי העסקאות.
העבירות שביצע ליפמן, כולל השימוש במידע פנים, מוגדרות כ"עבירות מקור" בחוק לאיסור הלבנת הון. משכך, התמורה שקיבל ליפמן מניירות הערך נחשבת ל"רכוש אסור", אשר בהמשך אף עורבב בכספים לגיטימיים בחשבון העו"ש של ההורים.
אם ליפמן יורשע, איזה עונש צפוי לו?
חוק ניירות ערך קובע עונש של חמש שנות מאסר או קנס משמעותי על שימוש במידע פנים, אך הענישה בפועל פחותה מכך. "לרוב יהיה מדובר במספר חודשי עבודות שירות", אומרת עו"ד הדר ישראלי, שותפה וראש מחלקת צווארון לבן במשרד ברנע, ג'פה, לנדה ושות', שאינה מעורבת בתיק ליפמן. לדבריה, "במקרים חריגים עם חומרה רבה סביב שיטתיות, רווחים גדולים ונאשמים משוק ההון עלולים להיגזר גם עונשי מאסר בפועל".
ואכן, שתי פרשות מרכזיות של מידע פנים מהשנים האחרונות הסתיימו בעונשים קלים יחסית: מנכ"ל סודהסטרים לשעבר, דניאל בירנבאום, הואשם בהדלפת מידע בנוגע למכירת החברה לפפסיקו, ובמסגרת הסדר טיעון נידון ל-60 ימי מאסר בפועל. יו"ר דש-איפקס לשעבר, יהושע צולר, הורשע בהדלפת מידע ונידון לשישה חודשי עבודות שירות.
ישראלי מסבירה כי "בתי המשפט שוקלים את נסיבות המקרה, כגון היקף הפגיעה בשוק, תפקיד הנאשם ומידת שיתוף-הפעולה מצידו, ועשויים להטיל עונשים פחות חמורים משמעותית מהקבוע בחוק". מניסיונה, סיכויי ההרשעה גבוהים כאשר ישנן ראיות חותכות, כמו תיעוד אלקטרוני או הקלטות שיחות.
מהם האתגרים המרכזיים הצפויים לפרקליטות ולהגנה?
על הפרקליטות יהיה להוכיח כי ליפמן ידע שהמידע שבו השתמש לא היה פומבי, וכי עשה בו שימוש ביודעין. "פעמים רבות קיים קושי להוכיח את מקור המידע, במיוחד כאשר המידע נמסר באופן לא ישיר או שלא היו קיימות ראיות ישירות להעברתו", אומרת עו"ד ישראלי. ההגנה, לדבריה, נדרשת להפריך כי הנאשם ידע שמדובר במידע פנים, ולהוכיח כי השיג את המידע ללא קשר לאיש פנים מהחברה, ובדרך לגיטימית.
כיצד ישפיע תפקידו של ליפמן כיועץ חיצוני?
ליפמן לא היה עובד של החברות שליווה. אלא שהחוק חל גם על "איש פנים חיצוני", לרבות יועצים, עורכי דין ורואי חשבון, שנחשפו למידע בעקבות פעילותם מול החברה - כולל בנסיבות אישיות או חברתיות.
לדברי עו"ד ישראלי, קשה להוכיח את העבירה במקרה של "איש פנים חיצוני", מכיוון שאין לו קשר ישיר לחברה, אך כאשר ישנן הוכחות לכך, הענישה תהיה חמורה - בדומה לעונש הניתן לאנשי פנים "מסורתיים".
*** חזקת החפות. שי ליפמן לא הורשע, ועומדת לו חזקת החפות.
