גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מאגר הידע העולמי מוטה נגד ישראל: מה תמצאו כשתחפשו "ציונות" ו"חמאס" בוויקיפדיה?

האנציקלופדיה החופשית ויקיפדיה מהווה אחד ממקורות המידע הפופולריים ביותר בעולם, בין היתר לאור עמדתה הרשמית "לייצר תמונה ניטרלית" ● למרות זאת, מאז פרוץ המלחמה ערכים רבים באנגלית, בעיקר אלו הקשורים לסכסוך במזרח התיכון, עברו הטיה מובהקת נגד ישראל ● "הנרטיב הכוזב התקבע עבור רבים וקשה כעת לשנות אותו", מזהירים מומחים ● איך בכל זאת ניתן להתמודד עם התופעה?

צילומים: רויטרס, Alkis Konstantinidis, Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב
צילומים: רויטרס, Alkis Konstantinidis, Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

"ויקיפדיה היא שדה קרב עיקרי. ישנם יותר מדי ערכים הקשורים לישראל ומלחמה בטרור שהם מוטים, חד־צדדיים או משמיטים מידע קריטי". כך התבטא לאחרונה נשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג באשר לטענות הרבות על הטיה נגד אנטי־ישראלית באנציקלופדיה האינטרנטית השיתופית הגדולה בעולם.

מאסק, באפט וגם ישראלית לשעבר: 100 אנשי העסקים החזקים בעולם
הבומרנג של רוסיה: הכטב"מים ששיגרה לאוקראינה וחזרו אליה

ויקיפדיה מהווה את אחד ממקורות המידע הפופולריים ביותר בעולם, על פניו, הודות לעמדתה המוצהרת לכתוב מידע מנקודת מבט ניטרלית. אולם, נראה שמאז טבח 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיו, מעמד זה התערער, לפחות נגד ישראל - ו־וויקיפדיה הפכה לעוד זירה בקרב על ההסברה הבלתי נגמרת.

"קולוניאליזם", "התרחבות טריטוריאלית" ו"רצון לגירוש פלסטינים", הם רק חלק מהמושגים המופיעים באנציקלופדיה החופשית כאידאולוגיה הרשמית של מדינת ישראל. טענות אלה אמנם מגובות במקורות אקדמיים לכאורה, אך בין היתר נשענות על אקדמאים הנחשבים לעוינים מאוד כלפי ישראל.

"בית לאומי דרך קולוניזציה של פלסטין"

לא חסרות דוגמאות לשינוי שחל בוויקיפדיה. אם תחפשו את הערך "ציונות" (Zionism), תוכלו למצוא האשמות בקולוניאליזם: "ציונות היא תנועה לאומית אתנו־תרבותית שצמחה באירופה בסוף המאה ה־19, ומטרתה להקים בית לאומי לעם היהודי דרך קולוניזציה של פלסטין, אזור שתואם באופן גס את ארץ ישראל ביהדות, ובעלת חשיבות מרכזית בהיסטוריה היהודית. ציונים רצו ליצור מדינה יהודית בפלסטין עם כמות אדמה גדולה ככל הניתן, ועם כמות יהודים גדולה ככל הניתן, וכמות ערבים־פלסטינים מעטה ככל הניתן. מאז הקמתה של מדינת ישראל ב־1948, הציונות הפכה לאידאולוגיה הלאומית של ישראל".

לעומת זאת, ערב המלחמה, הניסוח היה הרבה פחות מוטה: "ציונות היא תנועה לאומית שצמחה במאה ה־19 כדי לגייס תמיכה להקמת בית לאומי לעם היהודי בפלסטין, אזור שתואם באופן גס את ארץ ישראל מהמסורת היהודית. מאז הקמת מדינת ישראל, הציונות הפכה לאידאולוגיה שתומכת ב'פיתוח והגנה על מדינת ישראל'".

אלו לא השינויים היחידים שעברו על ויקיפדיה האנגלית בשנה האחרונה. בערך "חמאס" למשל, העובדה שחמאס מוכר כארגון טרור על ידי רוב מדינות המערב, נדחק לתחתית הפתיח, לעומת הערך טרום טבח 7 באוקטובר - בו חלק ניכר מהפתיח עסק בכך. בנוסף, תחת הערך "רשימת מקרי רצח עם" (List of Genocides) מופיעה הדוגמה "רצח עם בעזה", והאשמות בהרעבה למוות מככבות בערך "הסגר על רצועת עזה".

למעלה מ־7 מיליון צפיות בשנה

לערכים בוויקיפדיה יש השפעה אדירה בהשפעה על דעת הקהל. לפי ד"ר שלומית אהרוני ליר, עמיתת מחקר מאונ' חיפה שפרסמה לאחרונה מחקר על ההטיות האנטי־ישראליות בוויקיפדיה האנגלית והציגה אותו באו"ם, ויקיפדיה היא אחד האתרים המובילים במנועי חיפוש. "ויקיפדיה מדורגת כאתר השביעי הנצפה ביותר בעולם לפי דירוגים שונים, עם מיליוני משתמשים יומיים מכל רחבי העולם. לשם השוואה, הערך ישראל זוכה בממוצע ל־416 אלף צפיות בחודש". גם הערך של 'ציונות', שנחשב נישתי יותר, זכה למעל 7 מיליון צפיות מתחילת המלחמה, וללא פחות מ־1,254 עריכות בידי 212 עורכים.

"למרות שאינה מקור מחקר מאושר על ידי מוסדות אקדמאים, ויקיפדיה היא עדיין המקום המרכזי לחיפוש מידע על ידי רבים בעולם והיא גם מופיעה במקרים רבים במקום הראשון בגוגל", אומרת ד"ר אהרוני ליר. "זה המקום בו רבים מגבשים את הרושם הראשוני שלהם על נושאים אקטואליים, ובמקרה שלא מתעמקים מעבר - זה גם ככל הנראה המידע היחיד שייחשפו אליו".

לדבריה, ישנה הטיה "בערכים שמסמנים את ישראל באופן שאין דומה לו למדינות אחרות. כך למשל, הערך 'השוואה בין ישראל לגרמניה הנאצית', מנרמל השוואה בין ישראל לנאציזם בגרמניה, וממסגר את ההקבלה כעניין שכיח ומקובל, תוך השמטת ההקשר והמורכבות שעמה מתמודדת ישראל".

"שום מאמץ לנסות לייצר תמונה ניטרלית"

"בכל מיזם של ויקיפדיה, ניתן למצוא הטיות וגישות שכנראה לא עולות בקנה אחד עם עיקרון 'נקודת המבט הניטרלית"", אומר ש', עורך בוויקיפדיה זה 16 שנה. מדובר בעיקרון הוא אחד מערכי היסוד שוויקיפדיה קבעה לעצמה, אך פעמים רבות נראה שהיא לא מצליחה לעמוד בו. המצב אפילו חמור הרבה יותר לטענת ש': "זו לא תופעה שנובעת מעורך אחד שמכניס את דעתו לערך, אלא מקבוצה גדולה, ואולי אף מאורגנת, של עורכים שפועלים אך ורק לפי דעתם והאידיאולוגיה שלהם, בלי שום מאמץ לנסות לייצר תמונה ניטרלית".

לדברי ד"ר אהרוני ליר, לא מדובר במגמתיות מקרית. "כאשר עוקבים אחר היסטוריות העריכה בוויקיפדיה, ניתן ללמוד כי בעריכות השונות עולה רשימה של כ־40 עורכים שנראה כי הם מתואמים. רשימה זאת פורסמה בחלקה ברשתות החברתיות, לצד חשיפה קבוצה בשם Tech For Palestine שכוללת 8,000 משתתפים שפועלים אף הם באופן המחזק את ההטיה. קבוצות אלו אחראיות לא רק לעריכות מגמתיות אלא גם לניסיונות מחיקה של ערכים הקשורים למקרי הטבח, שינוי טרמינולוגיה בערכים המתארים את האסון מ'טבח' ל'תקיפה', התייחסות לחמאס ולחיזבאללה כקבוצות מיליטנטיות ולא ארגוני טרור, ופועלת לשכתוב של ערכים".

הטיה אנטי־ישראלית אמנם הייתה קיימת גם לפני המלחמה, אך לדברי ש' ואהרוני ליר - היא הייתה בשוליים. "במיזמי ויקיפדיה הייתה מידה משתנה של אנטי־ישראליות לפני המלחמה. הקהילה הישראלית עשתה מאמצים רבים כדי למנוע את זה, ואפילו אירחנו ב־2011 את הכנס העולמי של ויקימדיה באוניברסיטת חיפה. לפני המלחמה הקהילה האנגלית הייתה נחשבת יחסית נייטרלית, גם אם לא תמיד. במהלך המלחמה התקיימו בקהילה האנגלית מהלכים שפשוט מחקו כל סימן לנייטרליות הזו", אומר ש'.

עם פרוץ המלחמה, אומרת ד"ר ליר, היה ניתן לראות כיצד ההטיה נגד ישראל התעצמה. "הדבר בא לידי ביטוי בעלייה חדה בכמות העריכות בערכים הקשורים לישראל ולסכסוך הישראלי־פלסטיני, לצד מגמתיות מובהקת בעריכה ובכתיבה מחודשת שלהם. כתוצאה מכך, הנרטיב הכוזב התקבע עבור רבים וקשה מאוד כעת לשנות אותו, כי הדפים חסומים וגם כל שינוי גורר דיון ומחיקה מידית כאשר מנסים לאזן את הערך".

הכוח דווקא בידי האזרח הקטן

מי שזכאי לערוך ערכים הקשורים לסכסוך הישראלי־פלסטיני הם רק עורכים עם ותק של 30 יום ו־500 עריכות לפחות, מה שמונע מאחרים, "מזדמנים", לגשת אליהם. "כך, נוצר מצב בו תופעה בה העורכים הם קבוצה סגורה והומוגנית יחסית רק יכולה לערוך, והמוטו הבסיסי של ויקיפדיה - 'כל אחד יכול לערוך' - לא מתממש במקרה של ערכים הקשורים לישראל", אומרת ד"ר אהרוני ליר. הקבוצה הזאת, היא מספרת, מייצרת "פחד, סימון יתר ותחושה שכל מה שיכתבו עורכים בהקשר לסכסוך יימחק מיד והם יעמדו בפני סכנת חסימה או הרחקה".

האם בכל זאת ניתן לעשות משהו כדי להתמודד עם התופעה? אחת האפשרויות היא לפנות לוויקימדיה, קרן האחראית על תפעול פלטפורמת ויקיפדיה והפעילות הקשורה בה, על מנת לתקן את הערך. לפעמים, כך קורה. למשל, תלונה נגד לאומנים קרואטים שעיוותו וערכו מגוון ערכים העוסקים בהיסטוריה של יוגוסלביה לשעבר, הובילה להתערבות ויקימדיה.

אולם, היו מספר לא מועט של ניסיונות לפנות לקרן, בבקשה שתפעל בנוגע לבעיות שהתעוררו בוויקיפדיה האנגלית, שנכשלו. "בשלב זה, נראה כי הקרן הבינלאומית אינה נוקטת צעדים משמעותיים בנושא הישראלי־פלסטיני, ובוחרת להתעלם", מציינת ד"ר אהרוני ליר.

"היכולת של האזרח הקטן להשפיע היא להצטרף לקהילה", מסכם ש'. "כמובן שבגרסה האנגלית זה יותר מורכב, כי זו לא שפת העם היושב בציון וכי זו קהילה גדולה, עם אתגרי ביורוקרטיה". אהרוני ליר מוסיפה: "הדרך להשפיע היא לערוך. אחת המשימות שכדאי שניקח על עצמנו היא לשלב עריכה בלימודים". 

עוד כתבות

מיכה קאופמן, מייסד ומנכ''ל פייבר / צילום: יואב הורנונג

ביד אחת מפטרת וביד השנייה שוכרת משרדים חדשים: לאן הולכת פייבר?

השבוע הודיעה חברת המסחר המקוון על פיטורי 250 עובדים והצטרפה למגמה בהייטק של החלפת עובדים ב־AI ● המנכ"ל רוצה לחזור ל"מצב סטארט־אפ", אז למה שכר לאחרונה משרדים בגלילות?

אוניברסיטת תל אביב / צילום: Shutterstock

שתי אוניברסיטאות ישראליות בצמרת הדירוג הבינלאומי הנחשב

אוניברסיטת תל אביב נכנסה זו השנה השנייה ברציפות למדד היזמות היוקרתי של PitchBook ומדורגת שוב במקום השביעי בעולם, ובמקום הראשון מחוץ לארה"ב ● הטכניון נכנס לראשונה לעשירייה הפותחת עם יותר מ־1,300 יזמים וגיוסים של כ־43 מיליארד דולר גיוסים ● ישראל היא המדינה היחידה מחוץ לארה"ב עם שני מוסדות בצמרת

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית / צילום: Reuters, Yves Herman

עדיין טעון אישור: הנציבות האירופית ממליצה על השעיית הסכם הסחר החופשי עם ישראל

בנציבות האירופית התכנסו היום כדי לגבות את הצהרת הנשיאה להמליץ צעדים משמעותיים נגד ישראל, ובראשם דרישה להשעות את הסכם הסחר החופשי ● אלא שהיא זקוקה לרוב מיוחס שעד כה לא התגבש ● הפוקוס על איטליה, שעד כה הביעה התנגדות למהלכים כאלה והייתה לצד גרמניה הבלם האחרון ● כך או אחרת, בממשלה לא יכולים לטעון שמדובר בהחלטה "חפוזה ומפתיעה"

מימין: נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ושרת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס, בריסל / צילום: ap, Geert Vanden Wijngaert

הסנקציות של האיחוד האירופי: השפל ביחסים ומי עדיין תומך בישראל?

הנציבות האירופית הכריזה על תוכנית חסרת תקדים לסנקציות חריפות על ישראל, וחלק מהצעדים כבר יצאו לדרך ● מה יהיו השלבים הבאים, כמה כסף נפסיד ואילו מדינות מובילות את המהלך? ● שאלות ותשובות

מתוך ההגרלה של נגה / צילום: צילום מסך

לוטו גרסת נגה: הדרך החריגה שבה החליטו מי יזכה להתחבר לחשמל

בצל ביקוש אדיר לחיבור לרשת המתח העליון, בקבוצת נגה נאלצו לערוך הגרלה כדי לקבוע אילו פרויקטים יעברו סקירה ● שיכון ובינוי זכו ב־57% מההספק שנכנס לסקירה - כל ארבעת הפרויקטים שהגישו עברו ● אנלייט, שהגישה את ההספק הגדול ביותר, נאלצת להמתין לתורה ● בשוק מותחים ביקורת על חוסר הוגנות בהליך

המדינה המפתיעה שמתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: האם ישראל תתקוף בכירי חמאס בטורקיה, מצרים פורסת מערכת הגנה סינית בגבול עם ישראל, יפן לא תכיר במדינה פלסטינית, ורשת SBS האוסטרלית מתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון ● כותרות העיתונים בעולם 

אפליקציית עלי אקספרס / צילום: Shutterstock, BigTunaOnline

רכישות האונליין: האתרים הבינלאומיים בעלייה, הישראליים בירידה

רכישות הישראלים באונליין בחודש אוגוסט הסתכמו בהיקף דומה לזה של יולי ● באתרים הישראלים נרשמה ירידה של 6%, ובאתרים הבינלאומיים נרשמה עלייה של 3% ● בתמהיל האתרים המובילים בולטת נוכחות אתרים מתחום התיירות והאירוח ● "בגזרה הבינלאומית, הטריו הסיני - עליאקספרס, שיין וטמו - שומר על ההגמוניה" ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

האם הורדת הריבית תכניס כסף חדש לוול סטריט? / צילום: Shutterstock

ההיסטוריה מלמדת: לא תמיד השווקים עולים אחרי הורדות ריבית

וול סטריט מחכה להורדות ריבית מתחילת השנה, אבל ההיסטוריה מלמדת שלא תמיד הקלה מוניטרית משמעותה עליות בבורסה, במיוחד בטווח הקצר ● בזמן שבשוק מצפים שטריליוני דולרים יזרמו מהקרנות הכספיות לשוק המניות, יש מי שמצננים את ההתלהבות: "הכסף הזה לא יזוז"

פרופסור אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המאבקים בבנק ישראל מחריפים: הנגיד תקף פומבית את הוועד, שלא נותר חייב

לאחר הפרסום בגלובס על המאבק הפנימי בבנק ישראל, העימות עלה מדרגה והפך לפומבי, כאשר הנגיד אמיר ירון התעמת חזיתית עם ועד העובדים החדש ● על רקע המשבר העמוק הכולל עזיבות בכירים ומשבר אמון חסר תקדים, היחסים המתוחים במוסד הגיעו לסף פיצוץ

סטארמר מעניק לנשיא טראמפ בבית הלבן את ההזמנה מהמלך צ'ארלס / צילום: ap, Carl Court

גרעין והשקעות במיליארדים: בבריטניה מקווים שביקור טראמפ ימריץ את הכלכלה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ יבקר השבוע בבריטניה, וראש הממשלה קיר סטארמר נחוש לנצל הכרזות על השקעות בתחום הבינה מלאכותית והאנרגיה הגרעינית כדי לשפר את התדמית הכלכלית של הממלכה ● למשלחת האמריקאית יצטרפו מנכ"לי החברות OpenAi ואנבידיה

הפגנה פרו־פלסטינית ברומא / צילום: Reuters, Anadolu

האשמת ישראל הפכה למנוף עולמי לרווח פוליטי והסחת דעת מצרות פנימיות

כמעט "שנתיים של חקירה מדוקדקת" היו נחוצות כדי להחיל על ישראל 4 קטגוריות של רצח עם ● חוקרי האו"ם מייחסים זאת להכרזת נתניהו מ־7 באוקטובר על עונשה הצפוי של "עיר הרשע" ● הם שוללים מישראל רמז של שעת חסד ומסתמכים על תרגום עברי לא מדויק

דור עיני וחיים דנון / איור: גיל ג'יבלי

יבואנית הרכב יוצאת להנפקה: המספרים נחשפים וגם תכנון המס

המספרים בהנפקת UMI נחשפים: תגייס לפי שווי של 3.4 מיליארד שקל, ותחלק דיבידנד של 270 מיליון שקל לבעלים, משפחות עיני ודנון ● בשוק מסבירים את המהלך, שנקט לאחרונה גם רמי לוי, ב"דילוג" על תשלום מס חברות

מערכת הלייזר ''מגן אור'' שתיקרא מעתה ''אור איתן'', על שמו של סרן איתן אוסטר ז''ל שנפל בלבנון / צילום: דובר צה''ל

כל יירוט יעלה דולרים בודדים: הושלמו הניסויים בקרן הלייזר

המערכת השלימה את סדרת הניסויים בטרם העברת המערכת לצה"ל, ונמסר כי היא הוכיחה את יעילותה מול טילים, רקטות ופגזי מרגמה ● המערכת תיקרא "אור איתן", על שמו של סרן איתן אוסטר ז"ל שנפל בלבנון

מפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף

היסטוריה: החל פינוי התעשייה המזהמת במפרץ חיפה

חברת תשתיות אנרגיה הממשלתית תפנה 9 מיכלי נפט שנמצאים היום ב"חוות דלק" הממוקמת ברצועה מדרום לשדרות דגניה בקריית חיים - כצעד ראשון ● הפינוי המלא ייקח כשנה וחצי, ובסופו תיפתח רצועה חדשה המובילה לחוף

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: ap, Jacquelyn Martin

תשעה חודשים של ציפייה: האירוע שכל הכלכלה העולמית מחכה לו מגיע

בשוק מעריכים בהסתברות של 96% שהפד יוריד את הריבית הערב ב-0.25% - לראשונה השנה ואחרי חמש החלטות רצופות ללא שינוי ● ב-CNBC סימנו מספר מניות שצפויות להרוויח מהורדת הריבית המסתמנת

שר ההגנה הפיליפיני, ג'יבו טאודורו / צילום: ap, Anupam Nath

הלקוחה הביטחונית הבולטת במזרח הרחוק מפסיקה לרכוש מערכות מישראל

שר ההגנה הפיליפיני הודיע אתמול כי מדינתו לא מתכוונת לרכוש אמל"ח נוסף מישראל, בשל המלחמה ברצועת עזה ● הפיליפינים מהווים יעד יצוא משמעותי של התעשיות הביטחוניות הישראליות, ובין השנים 2023-2019 היוו את יעד היצוא השני בהיקפו מתוך כל העסקאות, אחרי הודו ולפני ארה"ב

רפורמת בכר - הרפורמה שנועדה לפרק את ריכוזיות הבנקים מציינת שני עשורים. איך הכול התחיל

רפורמת בכר, שאושרה בכנסת ב־2005, נחשבת עד היום לנקודת מפנה בשוק ההון הישראלי - והדרך אליה הייתה רצופה במאבקים ● מדוע היה בה צורך, ומה היו המלצותיה? ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

קארין קלר־סוטר, נשיאת שווייץ / צילום: ap, Julia Nikhinson

תרנגולות תמורת הפחתת מכסים: הדיל ששווייץ מציעה לארה"ב

שווייץ נדהמה בחודש שעבר לגלות כי בעקבות שיחת טלפון לא טובה של הנשיאה עם הנשיא טראמפ, הוא הטיל מכסים בגובה 39% כמעט על כל הסחורה השוויצרית ● כעת, המדינה העצמאית מוכנה לפתוח את השוק שלה לתרנגולות שעברו חיטוי בכלור, למרות התנגדות ארגון הצרכנים השוויצרי, בתמורה להפחתת המכסים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בבורסת ת"א; מדד הביטוח איבד 4%, הבנקים 3%

מדד ת"א 35 ירד ב-2% ● איי.בי.איי: "הירידות נובעות יותר מההבנה שהצעדים מהעולם, הם אולי לא ברמה של סנקציות, אבל כן מוציאים לנו כרטיס צהוב" ● נקודות אור היום הן מניות נייס וארית שעולות בכ-2% ● פסגות מעלים את מחיר היעד של שופרסל ב-40% ● הערב תתקיים בארה"ב החלטת הריבית שהשוק מחכה לה

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

הפד הודיע על הורדת הריבית בארה"ב, צופה עוד שתי הורדות עד סוף השנה

האינפלציה מעל ליעד, אבל שוק עבודה חלש הכריע את הכף ולאחר תשעה חודשים - הריבית ירדה ב-0.25% ל-4.25% ● יו"ר הפד, ג'רום פאוול תיאר את המהלך ככזה שנועד לניהול סיכונים, השוק קיבל את זה באכזבה ● הפד צופה עוד שתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● סטיבןן מירן, המינוי של טראמפ לפד, הצביע נגד ודרש הפחתה של 0.5% ● וגם האזהרה של ג’יי.פי.מורגן