גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מאגר הידע העולמי מוטה נגד ישראל: מה תמצאו כשתחפשו "ציונות" ו"חמאס" בוויקיפדיה?

האנציקלופדיה החופשית ויקיפדיה מהווה אחד ממקורות המידע הפופולריים ביותר בעולם, בין היתר לאור עמדתה הרשמית "לייצר תמונה ניטרלית" ● למרות זאת, מאז פרוץ המלחמה ערכים רבים באנגלית, בעיקר אלו הקשורים לסכסוך במזרח התיכון, עברו הטיה מובהקת נגד ישראל ● "הנרטיב הכוזב התקבע עבור רבים וקשה כעת לשנות אותו", מזהירים מומחים ● איך בכל זאת ניתן להתמודד עם התופעה?

צילומים: רויטרס, Alkis Konstantinidis, Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב
צילומים: רויטרס, Alkis Konstantinidis, Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

"ויקיפדיה היא שדה קרב עיקרי. ישנם יותר מדי ערכים הקשורים לישראל ומלחמה בטרור שהם מוטים, חד־צדדיים או משמיטים מידע קריטי". כך התבטא לאחרונה נשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג באשר לטענות הרבות על הטיה נגד אנטי־ישראלית באנציקלופדיה האינטרנטית השיתופית הגדולה בעולם.

מאסק, באפט וגם ישראלית לשעבר: 100 אנשי העסקים החזקים בעולם
הבומרנג של רוסיה: הכטב"מים ששיגרה לאוקראינה וחזרו אליה

ויקיפדיה מהווה את אחד ממקורות המידע הפופולריים ביותר בעולם, על פניו, הודות לעמדתה המוצהרת לכתוב מידע מנקודת מבט ניטרלית. אולם, נראה שמאז טבח 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיו, מעמד זה התערער, לפחות נגד ישראל - ו־וויקיפדיה הפכה לעוד זירה בקרב על ההסברה הבלתי נגמרת.

"קולוניאליזם", "התרחבות טריטוריאלית" ו"רצון לגירוש פלסטינים", הם רק חלק מהמושגים המופיעים באנציקלופדיה החופשית כאידאולוגיה הרשמית של מדינת ישראל. טענות אלה אמנם מגובות במקורות אקדמיים לכאורה, אך בין היתר נשענות על אקדמאים הנחשבים לעוינים מאוד כלפי ישראל.

"בית לאומי דרך קולוניזציה של פלסטין"

לא חסרות דוגמאות לשינוי שחל בוויקיפדיה. אם תחפשו את הערך "ציונות" (Zionism), תוכלו למצוא האשמות בקולוניאליזם: "ציונות היא תנועה לאומית אתנו־תרבותית שצמחה באירופה בסוף המאה ה־19, ומטרתה להקים בית לאומי לעם היהודי דרך קולוניזציה של פלסטין, אזור שתואם באופן גס את ארץ ישראל ביהדות, ובעלת חשיבות מרכזית בהיסטוריה היהודית. ציונים רצו ליצור מדינה יהודית בפלסטין עם כמות אדמה גדולה ככל הניתן, ועם כמות יהודים גדולה ככל הניתן, וכמות ערבים־פלסטינים מעטה ככל הניתן. מאז הקמתה של מדינת ישראל ב־1948, הציונות הפכה לאידאולוגיה הלאומית של ישראל".

לעומת זאת, ערב המלחמה, הניסוח היה הרבה פחות מוטה: "ציונות היא תנועה לאומית שצמחה במאה ה־19 כדי לגייס תמיכה להקמת בית לאומי לעם היהודי בפלסטין, אזור שתואם באופן גס את ארץ ישראל מהמסורת היהודית. מאז הקמת מדינת ישראל, הציונות הפכה לאידאולוגיה שתומכת ב'פיתוח והגנה על מדינת ישראל'".

אלו לא השינויים היחידים שעברו על ויקיפדיה האנגלית בשנה האחרונה. בערך "חמאס" למשל, העובדה שחמאס מוכר כארגון טרור על ידי רוב מדינות המערב, נדחק לתחתית הפתיח, לעומת הערך טרום טבח 7 באוקטובר - בו חלק ניכר מהפתיח עסק בכך. בנוסף, תחת הערך "רשימת מקרי רצח עם" (List of Genocides) מופיעה הדוגמה "רצח עם בעזה", והאשמות בהרעבה למוות מככבות בערך "הסגר על רצועת עזה".

למעלה מ־7 מיליון צפיות בשנה

לערכים בוויקיפדיה יש השפעה אדירה בהשפעה על דעת הקהל. לפי ד"ר שלומית אהרוני ליר, עמיתת מחקר מאונ' חיפה שפרסמה לאחרונה מחקר על ההטיות האנטי־ישראליות בוויקיפדיה האנגלית והציגה אותו באו"ם, ויקיפדיה היא אחד האתרים המובילים במנועי חיפוש. "ויקיפדיה מדורגת כאתר השביעי הנצפה ביותר בעולם לפי דירוגים שונים, עם מיליוני משתמשים יומיים מכל רחבי העולם. לשם השוואה, הערך ישראל זוכה בממוצע ל־416 אלף צפיות בחודש". גם הערך של 'ציונות', שנחשב נישתי יותר, זכה למעל 7 מיליון צפיות מתחילת המלחמה, וללא פחות מ־1,254 עריכות בידי 212 עורכים.

"למרות שאינה מקור מחקר מאושר על ידי מוסדות אקדמאים, ויקיפדיה היא עדיין המקום המרכזי לחיפוש מידע על ידי רבים בעולם והיא גם מופיעה במקרים רבים במקום הראשון בגוגל", אומרת ד"ר אהרוני ליר. "זה המקום בו רבים מגבשים את הרושם הראשוני שלהם על נושאים אקטואליים, ובמקרה שלא מתעמקים מעבר - זה גם ככל הנראה המידע היחיד שייחשפו אליו".

לדבריה, ישנה הטיה "בערכים שמסמנים את ישראל באופן שאין דומה לו למדינות אחרות. כך למשל, הערך 'השוואה בין ישראל לגרמניה הנאצית', מנרמל השוואה בין ישראל לנאציזם בגרמניה, וממסגר את ההקבלה כעניין שכיח ומקובל, תוך השמטת ההקשר והמורכבות שעמה מתמודדת ישראל".

"שום מאמץ לנסות לייצר תמונה ניטרלית"

"בכל מיזם של ויקיפדיה, ניתן למצוא הטיות וגישות שכנראה לא עולות בקנה אחד עם עיקרון 'נקודת המבט הניטרלית"", אומר ש', עורך בוויקיפדיה זה 16 שנה. מדובר בעיקרון הוא אחד מערכי היסוד שוויקיפדיה קבעה לעצמה, אך פעמים רבות נראה שהיא לא מצליחה לעמוד בו. המצב אפילו חמור הרבה יותר לטענת ש': "זו לא תופעה שנובעת מעורך אחד שמכניס את דעתו לערך, אלא מקבוצה גדולה, ואולי אף מאורגנת, של עורכים שפועלים אך ורק לפי דעתם והאידיאולוגיה שלהם, בלי שום מאמץ לנסות לייצר תמונה ניטרלית".

לדברי ד"ר אהרוני ליר, לא מדובר במגמתיות מקרית. "כאשר עוקבים אחר היסטוריות העריכה בוויקיפדיה, ניתן ללמוד כי בעריכות השונות עולה רשימה של כ־40 עורכים שנראה כי הם מתואמים. רשימה זאת פורסמה בחלקה ברשתות החברתיות, לצד חשיפה קבוצה בשם Tech For Palestine שכוללת 8,000 משתתפים שפועלים אף הם באופן המחזק את ההטיה. קבוצות אלו אחראיות לא רק לעריכות מגמתיות אלא גם לניסיונות מחיקה של ערכים הקשורים למקרי הטבח, שינוי טרמינולוגיה בערכים המתארים את האסון מ'טבח' ל'תקיפה', התייחסות לחמאס ולחיזבאללה כקבוצות מיליטנטיות ולא ארגוני טרור, ופועלת לשכתוב של ערכים".

הטיה אנטי־ישראלית אמנם הייתה קיימת גם לפני המלחמה, אך לדברי ש' ואהרוני ליר - היא הייתה בשוליים. "במיזמי ויקיפדיה הייתה מידה משתנה של אנטי־ישראליות לפני המלחמה. הקהילה הישראלית עשתה מאמצים רבים כדי למנוע את זה, ואפילו אירחנו ב־2011 את הכנס העולמי של ויקימדיה באוניברסיטת חיפה. לפני המלחמה הקהילה האנגלית הייתה נחשבת יחסית נייטרלית, גם אם לא תמיד. במהלך המלחמה התקיימו בקהילה האנגלית מהלכים שפשוט מחקו כל סימן לנייטרליות הזו", אומר ש'.

עם פרוץ המלחמה, אומרת ד"ר ליר, היה ניתן לראות כיצד ההטיה נגד ישראל התעצמה. "הדבר בא לידי ביטוי בעלייה חדה בכמות העריכות בערכים הקשורים לישראל ולסכסוך הישראלי־פלסטיני, לצד מגמתיות מובהקת בעריכה ובכתיבה מחודשת שלהם. כתוצאה מכך, הנרטיב הכוזב התקבע עבור רבים וקשה מאוד כעת לשנות אותו, כי הדפים חסומים וגם כל שינוי גורר דיון ומחיקה מידית כאשר מנסים לאזן את הערך".

הכוח דווקא בידי האזרח הקטן

מי שזכאי לערוך ערכים הקשורים לסכסוך הישראלי־פלסטיני הם רק עורכים עם ותק של 30 יום ו־500 עריכות לפחות, מה שמונע מאחרים, "מזדמנים", לגשת אליהם. "כך, נוצר מצב בו תופעה בה העורכים הם קבוצה סגורה והומוגנית יחסית רק יכולה לערוך, והמוטו הבסיסי של ויקיפדיה - 'כל אחד יכול לערוך' - לא מתממש במקרה של ערכים הקשורים לישראל", אומרת ד"ר אהרוני ליר. הקבוצה הזאת, היא מספרת, מייצרת "פחד, סימון יתר ותחושה שכל מה שיכתבו עורכים בהקשר לסכסוך יימחק מיד והם יעמדו בפני סכנת חסימה או הרחקה".

האם בכל זאת ניתן לעשות משהו כדי להתמודד עם התופעה? אחת האפשרויות היא לפנות לוויקימדיה, קרן האחראית על תפעול פלטפורמת ויקיפדיה והפעילות הקשורה בה, על מנת לתקן את הערך. לפעמים, כך קורה. למשל, תלונה נגד לאומנים קרואטים שעיוותו וערכו מגוון ערכים העוסקים בהיסטוריה של יוגוסלביה לשעבר, הובילה להתערבות ויקימדיה.

אולם, היו מספר לא מועט של ניסיונות לפנות לקרן, בבקשה שתפעל בנוגע לבעיות שהתעוררו בוויקיפדיה האנגלית, שנכשלו. "בשלב זה, נראה כי הקרן הבינלאומית אינה נוקטת צעדים משמעותיים בנושא הישראלי־פלסטיני, ובוחרת להתעלם", מציינת ד"ר אהרוני ליר.

"היכולת של האזרח הקטן להשפיע היא להצטרף לקהילה", מסכם ש'. "כמובן שבגרסה האנגלית זה יותר מורכב, כי זו לא שפת העם היושב בציון וכי זו קהילה גדולה, עם אתגרי ביורוקרטיה". אהרוני ליר מוסיפה: "הדרך להשפיע היא לערוך. אחת המשימות שכדאי שניקח על עצמנו היא לשלב עריכה בלימודים".

עוד כתבות

שלמה אליהו, ערן גריפל, יאיר המבורגר,אלפרד אקירוב, ג'ארד קושנר / איור: גיל ג'יבלי

אחרי זינוק של 500% בפחות משלוש שנים, האם למניות הללו יש עוד לאן לעלות?

מדד הביטוח טס במעל 500% מאז פרוץ המלחמה, ובעלי המניות המרכזיים בחמש החברות הגדולות נהנו מעלייה של יותר מ-40 מיליארד שקל בשווי החזקותיהם ● בראש המרוויחים משפחת גורביץ'-גריפל השולטת במנורה, ואחריה משפחת המבורגר (הראל), שלמה אליהו (מגדל), ג'ארד קושנר (הפניקס) ואלפרד אקירוב (כלל) ● מדוע קופצות מניות הביטוח, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

יגאל דמרי, בעלי י.ח דמרי / צילום: אייל פישר

דרמה בתחתית: מי החברות שיפסידו מכניסת פאלו אלטו

נכון להיום, חברת הנדל"ן דמרי נמצאת בדרך הבטוחה החוצה מהמדד שכן היא במקום ה-46 בבורסה ● אלא שבנוסף אליה עלולה לצאת עוד חברה, שכן חברת הנדל"ן המניב והדאטה סנטרים מגה אור מתמקמת בימים אלה בתוך 30 הגדולות, מה שמקנה גם לה כרטיס כניסה לת"א 35

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

אבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: יח''צ

לקראת רכישת הוט מובייל: לאומי משקיע בדלק ישראל לפי שווי של מיליארד שקל

לפי המתווה המגובש, לאומי פרטנרס צפוי להזרים מעל ל-200 מיליון שקל לדלק ישראל ● לפני כחודש חתמה דלק ישראל על מזכר הבנות לפיו בכוונתה לרכוש את חברת הסלולר של הוט תמורת כ-1.9 מיליארד שקל ● העסקה תאפשר לדלק ישראל להיערך לביצוע העסקה

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

יו''ר מטה התכנון, עו''ד שלומי הייזלר / צילום: לע''מ

ברקע העימות עם האוצר: בית חולים הדסה מצרף את מנכ"ל המשרד הקודם

בית חולים הדסה הודיע על מינוי שלומי הייזלר לחבר דירקטוריון, לאחר שבשבועות האחרונים החריפו העימותים בין בית החולים שבירושלים לבין משרד האוצר ● בכיר בהדסה מודה כי המאבק מול אגף התקציבים ו"מחלוקת על חוב של המדינה להדסה של יותר מ־800 מיליון שקל" היו ברקע

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד Wiz

כך התכווץ האקזיט הגדול בתולדות ישראל בכמעט 20 מיליארד שקל

האישור המיוחל מהאיחוד האירופי הגיע, ועסקת הענק לרכישת וויז ע"י גוגל מתקרבת לקו הסיום ● מאז ההכרזה הראשונה על העסקה השקל התחזק דרמטית, והכנסות המדינה ובעלי המניות בישראל יתכווצו ● וגם: איך התחמקה גוגל מהרדאר הבריטי