משה גפני, יו''ר ועדת הכספים של הכנסת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
הקלישאה אומרת שאין תקציב מדינה שיוצא מהכנסת באותה צורה שבה נכנס אליה. לאחר הגשת הצעת התקציב של האוצר, מבקשים הח"כים לקצץ בגזירות, לקבוע החרגות ולהביא הישגים לציבור הבוחרים שלהם. המלאכה הזו בולטת במיוחד בתקציב 2025 המאתגר ורווי הגזירות, וקיבלה השבוע ביטוי במספר שינויים שהונחתו על תוכניות האוצר.
● החידה הגדולה: איך יכול להיות שהכל מתייקר אבל האינפלציה לא עולה
● חנות מתחת לבניין? כמה זה ישפיע על שווי הדירה
בדיון שנערך ביום שני בוועדת הכספים בישר היו"ר משה גפני על הסכמות בין הקואליציה לאופוזיציה על פיצול מהחקיקה של סעיף מסוים במס היסף, המכונה לפעמים "מס עשירים". לפי ההחלטה, שעליה בירך גפני, מכירת דירות יוקרה למגורים, בשווי של מעל 5.4 מיליון שקל, תוחרג לעת עתה ממס היסף החדש שהטיל האוצר.
מכירת דירות יוקרה פטורה מחישוב לצורך תשלום מס יסף. במקור החוק נקבע כך משום שעל מכירת דירות אלה משולם מס שבח. באוצר וברשות המסים התכוונו להטיל על מוכרי דירות אלה, במסגרת תקציב 2025, מס יסף חדש בשווי 2% - שיצטרף למס היסף בשיעור 3%, שממנו פטורות הדירות.
מס היסף החדש יחול על כלל ההכנסות ההוניות של יחיד מעל 721 אלף שקל, לרבות מכירת דירות להשקעה בכל סכום. באוצר טענו לאורך הדרך כי החרגת משקיעי הנדל"ן ממס היסף הינה עיוות.
גפני אמר בדיון על החלק שפוצל: "נביא אותו מחדש לוועדה בינואר". מניסיון העבר, חוקים שמפוצלים מהתקציב ונדחים לחקיקה נפרדת - לרוב לא יוצאים לאור. הפעם ייתכן שמדובר במקרה מעט שונה, כי למעשה התוכנית מפוצלת עתה מחבילת מסים שמלכתחילה פוצלה מהתקציב עצמו ל-2025, והיא עשויה להתאחד מחדש לתוך התקציב.
הסיבוך החקיקתי נובע מכך שהאוצר רצה להעביר את צעדי המיסוי עוד לפני סוף 2024, בעוד שתקציב המדינה מתאחר, ויאושר לפי הצפי רק בפברואר.
הגזירה האמורה של האוצר היא משמעותית עבור משקיעי הנדל"ן ואנשים שמחזיקים בבעלותם יותר מדירה אחת.
לא יוקפא עדכון מענקי העבודה לבעלי שכר נמוך
כיום, הרוב המכריע של עסקאות הנדל"ן פטורות מחישוב מס היסף. לפי התוכנית של האוצר, כל רווח ממכירת דירה להשקעה ייכנס לבסיס החישוב של מס היסף החדש שנכנס לתקציב.
עדיין לא ברורה ההשלכה התקציבית של החלק שאישורו נדחה, אבל סך הכללת מכירת הדירות במס היסף הייתה אמורה להניב להכנסות המדינה כ-400 מיליון שקל בשנה הבאה.
שינוי נוסף שעליו הודיעה ועדת הכספים בתוכנית הכלכלית של האוצר הוא ביטול הקפאת עדכון מענקי העבודה לבעלי שכר נמוך. בנוסח החוק המקורי ההקפאה הייתה אמורה לחול גם על "מס הכנסה שלילי", כך שהפגיעה בזכאים הייתה אמורה להיות בגובה כ-70 מיליון שקל בכל שנה, ובסך הכול כ-200 מיליון שקל לאורך שלוש שנות הקפאה.
גפני בישר, כי סיכם עם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', כי הקפאה זו תוסר מן הפרק. הוא הודה לשר, ואמר שזה "בקושי רב הסכים לבקשה". נציגי האוצר ציינו כי נוכח הסכמת השר לא יתנגדו לכך, אף שניכר היה שאינם מרוצים מההחלטה.
אלה עדיין לא השינויים האחרונים שצפויים לעבור על תוכניות תקציב המדינה בוועדת הכספים, עד שיאושרו כל פרקיו השונים בחודש-חודשיים הקרובים. המאבק על חוק הרווחים הכלואים הוא אחד המוקדים המרכזיים בדיוני הוועדה. כאן כבר הושגה פשרה עקרונית בין האוצר לנשיאות המגזר העסקי, אך עדיין נותרו מספר סוגיות פתוחות.
מנסים להשיג הקלות למקצועות חופשיים
על פי המתווה שגובש, חברות יוכלו לבחור בין שני מסלולים: האחד - תשלום מס של 2% על הרווחים הצבורים, עם מספר "כריות ביטחון", כמו פטור על רווחים עד 500 אלף שקל והכרה בהוצאות תפעוליות. השני - התחייבות לחלוקת דיבידנד שנתית בשיעור קבוע מהרווחים הצבורים, כאשר השיעור המדויק עדיין במחלוקת - האוצר דורש 8% והמגזר העסקי מבקש 5%.
מחלוקת נוספת בין הצדדים היא האם חברה תוכל לשנות מסלול כל ארבע שנים, לפי הצעת האוצר, או כל שנה, בהתאם לדרישת המגזר העסקי.
אולם המחלוקת המשמעותית ביותר נוגעת לעסקים הקטנים ובעלי המקצועות החופשיים. במגזר העסקי מנסים עדיין להשיג הקלות נוספות עבור בעלי מקצועות חופשיים, כמו עורכי דין, רואי חשבון ורופאים.
למשל, מבקשים לקבוע החרגה מהמס החדש מעל רף מסוים של עובדים, כדי להבחין בין "עצמאים שמתחפשים לחברה" לצורכי מס, ובין משרדים המעסיקים עובדים רבים.