גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פסי האטה זה לא מספיק: מה צריך לעשות כדי להקטין את מספר הולכי הרגל שנהרגים בתאונות

תכנון הרחובות והשכונות בישראל אינו ידידותי להולכי הרגל ונותן העדפה לרכב הפרטי ● התוצאה: כרבע מההרוגים בתאונות דרכים הם הולכי רגל, וקשישים וילדים הם הנפגעים העיקריים ● בעולם הצליחו להפחית במידה משמעותית את מספר הנפגעים, ובישראל לא זזים ● כבישים קטלניים, פרויקט מיוחד

תאונת דרכים / צילום: תמר מצפי
תאונת דרכים / צילום: תמר מצפי

הולכת רגל בת 76 נהרגה ביום שני השבוע, בשעת ערב, ברחוב משה דיין בתל אביב, לאחר שנפגעה מרכב כשחצתה במעבר חציה. היתה זו תאונה לא נדירה: באמצע השבוע האחרון כבר הגיע מספר ההרוגים בתאונות דרכים ל־416 - שיא מאז שנת 2008. מתוך ההרוגים ב־2024, 110 היו הולכי רגל. רבים מהם היו קשישים.

שאלות ותשובות | הגרלה תשיעית של "דירה בהנחה" יוצאת לדרך: האם הביקוש יימשך?
הלמ"ס תשיק מדד חדש למחירי הדירות. אלה השינויים הגדולים

לא מדובר במכת גורל. אחד הכלים המשמעותיים לצמצום תאונות דרכים הוא טיפול בתשתיות התחבורה, אבל בעוד שהמדינה השקיעה במשך השנים מיליארדי שקלים בהקמת מחלפים ובהרחבת כבישים, התשתיות בערים לא טופלו - ומי שמשלמים את מחיר הדמים הם הולכי הרגל, ובעיקר קשישים וילדים.

אוכלוסיית הקורבנות הגדולה ביותר הם אנשים מעל גיל 65. 45 מההרוגים השתייכו לקבוצת גיל זו. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד) קבעה שהסיכון לבני 65 ומעלה גדול פי אחד וחצי מחלקם באוכלוסייה, וההרוגים הולכי הרגל בגילים הללו נהרגים בישראל פי אחד וחצי ביחס למדינות ה־OECD.

ילדים עד גיל 4 מהווים את הקבוצה השנייה של ההרוגים - 14 מבין ההרוגים נמנו עליה. מרבית הקורבנות אלו (74) נהרגו בתוך הערים, במהלך פעילות יום יומית. לפי נתוני הרלב"ד ילדים הולכי רגל נהרגים בשיעור של פי 2.4 מהממוצע במדינות ה־OECD.

החזון בעולם: אפס הרוגים

במסמכי מדיניות שהוציאה הרלב"ד, כמו גם ארגונים בינלאומיים, מעמידים את האוכלוסיות הפגיעות האלו כבעלות פוטנציאל מהותי לשינוי באמצעות אימוץ חזון עיר בטוחה או "חזון אפס הרוגים" כפי שהוא מכונה באירופה, וכולל לצד טיפול בתשתיות ובתכנון העירוני, גם עיסוק בחינוך, אכיפה דיגיטלית ומרכיבים נוספים. אלא שמומחים מסבירים שהמרחק בין הידיעה והפוטנציאל שכבר הוכח בערים רבות בעולם ובין המעשים בפועל - זועק, ועולה בדם.

חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים אומץ בשוודיה בסוף שנות ה־90. השאיפה היא להוריד את מספר ההרוגים, מתוך הבנה שלא ניתן להשלים מבחינה מוסרית עם כך שבני אדם נהרגים בתאונות דרכים.

במסגרת זאת, אין מטיחים האשמות בנהגים ובוודאי שלא בהולכי הרגל, וזאת מתוך הבנה שבני אדם עושים טעויות והתשתית אמורה להיות סלחנית כלפיהם - כלומר האחריות עברה למתכננים ולקובעי המדיניות.

נוכח ההצלחה אומצה המדיניות הזו באיחוד האירופי. לישראל היא כמעט עשתה עלייה בשנת 2012, אז התבקש ד"ר יעקב שיינין לעדכן את התוכנית הלאומית שחיבר לממשלה בשנת 2005. שיינין המליץ על הטמעתה בישראל, אך התוכנית הזו מעולם לא אושרה בממשלה.

הרעיון חזר גם בעבודות על תוכניות נוספות שעליהן עמלו במשרדי הממשלה בשנת 2020 ושוב בשנת 2022. הממשלה הקודמת אף אימצה תוכנית שאמורה הייתה להיכנס לתוקף באשכולות עירוניים, אך היא תוקצבה רק לשלב הפיילוט של 80 מיליון שקל באשכול רשויות מפרץ חיפה, מתוך עלות כוללת בסך 5 מיליארד שקל לתוכנית כולה. אפילו תקציב מצומצם זה לא מומש במלואו, ולא בוצעו באשכול זה שינויים בתשתיות.

מיתון תנועה: מסתפקים בפסי האטה

הטיפול בערים הוא קריטי, שכן הוא מתעדף את בטיחות המשתמשים הפגיעים בכבישים על פני מהירות נסיעת המכוניות. המהירות גורמת לסכנת מוות. בסקירה של מחקרים שפורסמה על ידי הרלב"ד נכתב כי פגיעה בהולך רגל במהירות של 20־30 קמ"ש עלולה להוביל לפגיעה קטלנית בהולך רגל בסבירות של עד 10%. ההסתברות עוברת את 80% כשמדובר במהירות של 50 קמ"ש.

למספרים אלו חשיבות עצומה שכן, "במרחב העירוני כל שינוי קטן במהירות מתורגם לעלייה משמעותית בתאונות בדרגות חומרה גבוהות. כך לדוגמה, עלייה של 5 קמ"ש במהירות ממוצעת של 35 קמ"ש צפויה לגרום לגידול של כ־70% במספר התאונות הקטלניות ולגידול של כ־50% בתאונות החמורות", נכתב בסקירה.

כשמדובר על מיתון תנועה, יש הרבה אמצעים שאפשר להשתמש בהם. למשל, הצרת נתיבים; הוצאת "אוזניים" ממעברי החציה כדי לגרום להאטה לפניהם; הגבהת מעברי החציה; שינוי רדיוס הפנייה וביטול פניות חופשיות של כלי רכב; ואף סגירת רחובות לכלי רכב, הרחבת מדרכות והכשרת שבילי אופניים. המטרה היא להאט את מהירות הנסיעה של הנהגים גם בין הרמזורים או הכיכרות ולא לאפשר להגיע למהירות גבוהה.

הנחיות למיתון תנועה בערים נכתבו על ידי משרד הבינוי והשיכון והרלב"ד כבר בשנת 2002, אך הן לא יושמו מעולם כתוכנית כוללת, מלבד כמה אמצעים להאטת תנועה כמו פסי האטה.

התכנון: עדיפות לרכב הפרטי

בשנת 2018 הוסבר במחקר של הרלב"ד מדוע כשלו התוכניות: ישראל נותנת עדיפות בתוכניות לתנועת הרכב הפרטי. כלומר, דווקא משתדלים שיוכל לנסוע במהירות וללא הפרעה. "הדבר נעשה בכל הרמות, בכל סוגי מדרג התכנון הסטטוטורי ובכל התוכניות להסדרי התנועה והחניה - גם על חשבון הולכי הרגל, התחבורה הציבורית והאופניים", כתב בשנת 2018 ישעיהו רונן, "לא הוקצתה זכות כלשהי למשתמשי דרך אחרים, כולל אופניים ומדרכות. אלה קיבלו את 'מה שנשאר', לאחר ההקצאה לנתיבים עבור כלי הרכב. מספרם של אזורי מיתון תנועה ממש הוא מועט ביותר. וגרוע מכך - מורגשת רתיעה והתנגדות לרעיון כולו".

התוצאות, לדבריו, הן פגיעה באיכות החיים, עידוד השימוש ברכב פרטי ופגיעות בנפש - ובמיוחד הולכי רגל - מעבר למקובל במדינות מפותחות.

בין הסיבות שנמנו עלו הציפוף בתוכניות חדשות שמגדילות את מספר כלי הרכב בכל שכונה והחשש מפקקים, ההעדפה של רשויות לתכנון המוכר והפשוט, העובדה שקל יותר ליישם אמצעי אחד במקום אחד במקום הרבה אמצעים בראייה רחבה והיעדר נחישות של גורמי מקצוע. בין הסיבות נמנו עוד סיכונים ואי ודאות בקרב יזמים, שכן הקמת שכונה כזו נחשבת "הרפתקה", ולחץ והתנגדויות מצד תושבים ורשויות מקומיות.

ד"ר יודן רופא, מרצה בכיר לתכנון עירוני מאוניברסיטת בן גוריון, הוביל את כתיבת ההנחיות הללו במסגרת תפקידו דאז במשרד השיכון. לדבריו, "בהנחיות האלה ניסינו ליצור מציאות אחרת, אלא שעדיין בעיקר מהנדסי תחבורה נאבקו לשמור הקדימות למכוניות בהרבה היבטים. בגלל שתמיד צריך להשאיר מקום למכוניות הכול התנפח והרחובות נהיו רחבים ולהולכי רגל זה לא טוב כי הם צריכים לחצות אותם, המרחקים ארוכים יותר.

ד''ר יודן רופא / צילום: פרטי

"צריך להבין שיש פה בפירוש משחק סכום אפס: ככל שתיתן למכוניות תיתן פחות להולכי רגל - אי אפשר לעשות גם וגם. אם נייצר סביבה למכוניות היא תהיה רעה מאוד לבני אדם ואם תייצר סביבה טובה לבני אדם היא פחות נוחה למכוניות.

"אני חושב שזה לא מחלחל כי לא מסבירים את זה נכון. אנשי תחבורה מתעסקים בהיבטים של תנועה, נגישות ונותנים הרבה פחות מקום להיבטים של הסביבה - אם היא נעימה או לא, ולדבר חשוב עוד יותר - עד כמה הסביבה בטוחה במיוחד למשתמשים הפגיעים.

"אלו הם ילדים וקשישים והם לא נוהגים, ולכן הולכים יותר ומשתמשים בתחבורה ציבורית. אנחנו מאוד קשובים לנהגים, שהם בהקשר הזה בעלי הכוח, וכמו בכל דבר בישראל מאוד קשובים לבעלי הכוח ולא אכפת לנו מאנשים שאין להם כוח. נהפכנו לערלי לב. כל זה נכון מבחינה ציבורית, אבל מבחינה אישית - לדבר לאנשים ולהסביר שאלו הילדים וההורים שלנו - זה כן יכול לסייע".

עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק: "אם רוצים למנוע מוות של הולכי רגל צריך למתן את התנועה חד וחלק. כבר לפני 20 שנה היו כאן מחקרים בנושא. לא מדובר בהצבת תמרורים וסימון על הכביש של מהירות 30 קמ"ש אלא במשמעות רחבה בהרבה של בינוי תשתית שתחייב את הנהג לנסוע לאט גם אם הוא לא רוצה, כמו שינוי זוויות הכביש, הגבהת מעברי חציה, פסי האטה ומגוון אמצעים ולצד אכיפה דיגיטלית, חינוך וטיפול הוליסטי כמו צל במדרכות עידוד הליכה רכיבה ושימוש בתח"צ באמצעות תשתיות מתאימות.

"מה שעובר לכל אורך הדרך כחוט השני הוא שלא צריך להמציא את הגלגל, להקים וועדות, ולכתוב דוחות. הכל ידוע ונוסה כבר בהצלחה בעולם, אלא שחוץ מתל אביב שמקדמת פיילוט בנושא הדבר כמעט ולא קורה בארץ. ראשי עיר חוששים אבל כשמבצעים את זה יחד עם התושבים זה עובד יפה. קשה לתווך שינויים כאלו לתושבים אבל אלו שינויים שישמרו על חייהם של הילדים וההורים שלהם ומעבר לבטיחות בדרכים יש עוד תועלות רבות שרק יעלו את איכות החיים".

החברה הערבית: התקציב קוצץ בחצי

40 מההרוגים הולכי הרגל מתחילת השנה (36%), הם ערבים. יישובי החברה הערבית זקוקים נואשות לשיפור התשתיות, לצד פעולות רבות נוספות המיועדות להגברת הבטיחות בדרכים ביישובים אלו.

תוכנית אסטרטגית לשיקום התשתיות ביישובים הללו כוללת פרויקטים בעלות של 20 מיליארד שקל, שנועדו להסדיר דרכים בדרך לבתי הספר וכבישים ביישובים המהווים מפגע בטיחותי

אבל בממשלה אישרו במסגרת תוכנית תקאדום (תוכנית רב שנתית למגזר הערבי) מיליארד שקל בלבד לתשתיות בשנת 2022, אלו נחתכו בשנת 2023 ו־2024 לחצי מיליארד בכל שנה, וגורמים בממשלה מסבירים שמגמת הקיצוץ נמשכת.

הנתונים הקשים על היפגעות הולכי רגל וילדים בחברה הערבית אינם כוללים את תאונות החצר, המתרחשות בחצרות הבתים ובמגרשי החניה שמשמשים פעמים רבות גם מרחב ציבורי או גינה וגם מקום לחניית כלי רכב ומשאיות.

עוד כתבות

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

חזית חדשה מול אוקראינה? הונגריה שולחת חיילים לגבול

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

צילומי לוויין חושפים: מטוסי ה-F22 על מסלול ההמראה בבסיס עובדה

ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● שר החוץ של עומאן ייפגש היום סגן נשיא ארה"ב לשיחות בנושא איראן ● שגרירות ארה"ב בישראל הודיעה על פינוי עובדים שאינם נדרשים בחירום ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה ● עדכונים שוטפים

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"