גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אהוד שניאורסון ואהוד ברק / צילום: יח''צ, איל יצהר

האקזיט הענק של חברת הסייבר ההתקפי פאראגון (Paragon), שנרכשה על ידי קרן הפרייבט אקוויטי האמריקאית אירו-אקוויטי בעבור כ־900 מיליון דולר, הכה גלים השבוע. 500 מיליון דולר יחולקו בין 400 העובדים (20%) וחמשת היזמים (30%). כמחצית מהסכום תועבר למשקיעים: קרן ההון סיכון האמריקאית באטרי והקרן הישראלית רד דוט, מיסודו של יורם אורון. חלקו של אהוד ברק בעסקה עומד על אחוזים בודדים, כך שלפני מס הוא צפוי להכניס כ-10-15 מיליון דולר.

● המהפך המפתיע של מדדי הטכנולוגיה: השבבים כבר לא מובילים בתשואות
● המדד שזינק, אבל ישראלים יכולים להשקיע בו רק 50% מהחסכונות

מאחורי המהלך נמצאים שורת בכירים מתחום המודיעין. החל ממפקד 8200 לשעבר אהוד שניאורסון, דרך ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר אהוד ברק, עד שלושה יוצאי מודיעין (עידן נוריק, איגור בוגודלוב וליעד אברהם). יחד הם בנו חברה שונה מכל מה שהתרגלנו לחשוב על הסייבר ההתקפי. במקום למכור לכל דורש, פאראגון בחרה מראש לפעול, כך לטענתה, רק ב־34 מדינות דמוקרטיות. במקום לפתח כלי ריגול חודרניים, היא יצרה את "גרפיט" - תוכנה שמתמקדת בדליית מידע מאפליקציות מוצפנות, תוך הקפדה על הגבלות אתיות. אולם, בדרך לעסקה, פאראגון יצרה משבר ב־8200 ועוררה לא מעט ביקורת לגבי המעטפת "האתית" שהיא דבקה בה. אז איך החל המשבר בצלו נולדה חברת הסייבר הישראלית לפני 5 שנים?

פאראגון החלה את דרכה סמוך לדיווח על כך שטכנולוגיית פגסוס של NSO, שנחשבה לאחת ממערכות הסייבר ההתקפי המתקדמות בעולם, נוצלה על ידי משטרים לא דמוקרטיים לריגול אחר עיתונאים, פעילי זכויות אדם, ואפילו פוליטיקאים מהאופוזיציה במדינות שונות. בעקבות הפרשה, שהפכה במהרה לשערורייה בינלאומית, עלה הלחץ מצד ממשלות מערביות, ובעיקר מצד ממשל ביידן, על ישראל להגביר את הפיקוח על ייצוא טכנולוגיות סייבר.

התגובה לא איחרה לבוא: משרד הביטחון הישראלי הקשיח את מדיניות הרישוי והטיל הגבלות מחמירות על רשימת המדינות שיכולות לרכוש טכנולוגיות מסוג זה. המשבר חשף גם את הפגיעות של התעשייה הישראלית: מומחי סייבר בכירים, שחלקם צמחו ביחידות עילית כמו 8200, החלו לנדוד בהמוניהם לחברות זרות, שהציעו להם לא רק שכר גבוה יותר אלא גם יציבות תעסוקתית וביטחון רגולטורי. פאראגון צמחה מתוך כך.

הזעם ביחידה העילית

כשהיא הוקמה ב־2019, החברה איגדה צוות מרשים של מומחי סייבר. עם זאת, לדברי גורם צבאי לשעבר, כששניאורסון עזב את 8200 ובנה את פאראגון, הוא עורר כעס מאוד גדול בצבא. "עד לאותה שנה היחידה נהנתה מאנשי מילואים מעולמות הסייבר", מספר אותו גורם. "הידע הגדול של הצבא מתבסס על אנשי המילואים, בייחוד במקצועות האלה, וחברות כמו פאראגון הפחיתו באופן משמעותי את מספר אנשי המילואים ביחידות הללו. לאחר הקמת החברה, קודמו מספר מהלכים בצה"ל שמטרתם הייתה למנוע את מעבר הידע מהצבא ליחידות סייבר התקפי פרטיות, כשבין היתר נאסר לגייס למילואים אנשים העובדים בחברות דוגמת פאראגון". אולם לגלובס נודע שכיום ההחלטה הזו כבר לא קיימת.

שאלות אתיות

באשר לחזון החברה, המטרה הייתה לפתח כלי סייבר שיהיה גם יעיל וגם אתי, כך לטענתה. עם זאת, ההצהרות על האתיקה והערכים של פאראגון נתקלו גם במספר תגובות ספקניות. לפי גורמים בתחום, החברה ניצלה באופן מושכל את המשבר שפקד את תעשיית הסייבר ההתקפי הישראלית. בזמן ש־NSO ומתחרותיה התמודדו עם ביקורת בינלאומית וסנקציות אמריקאיות, פאראגון מיצבה את עצמה כאלטרנטיבה "אתית" - מה שחיזק את מנייתה בשוק. עוד נטען כי נוכחותו של ברק בדירקטוריון, שמחזיק בקשרים עמוקים עם הממשל האמריקאי, סייעה לחברה לבדל את עצמה מהמתחרים ולזכות בהכרה כשחקן לגיטימי בשוק.

אך מתחת למעטה השיווקי המלוטש, המודל העסקי מעורר שאלות. הטכנולוגיה של החברה ("גרפיט") אמנם נחשבת לפחות חודרנית מהמתחרות כי היא מתמקדת רק בגישה להודעות מוצפנות, אך עדיין מאפשרת חדירה משמעותית לפרטיות המשתמשים.

מעידו מינקובסקי, מנהל היח"צ של פאראגון, נמסר: "אין גורמים שמעלים טענות כאלה, מה שגם הכל המצאות. יש ציוץ כזה. מעריך שיהיו אחרים מסוגים שונים גם בהמשך".