גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כ־3,700 תיקים לשופט בשנה: המערכת שנועדה לטפל בעברייני תנועה על סף קריסה

עומס התיקים הכבד מייצר תרבות של הסדרי טיעון, כשרק 44 שופטים מופקדים בשנה על טיפול בבתי המשפט לתעבורה ● עבריינים רבים מעדיפים להישפט במקום לשלם קנס ולקבל נקודות ● במקביל, מומחים מותחים ביקורת על ענישה מקילה ● כתבה שלישית בסדרה

תאונת דרכים / צילום: Shutterstock
תאונת דרכים / צילום: Shutterstock

עומס תיקים, הסדרי טיעון למכביר וענישה מקילה - זהו הרושם המתקבל לא אחת לגבי בתי המשפט לתעבורה, שאליהם מתנקז חלק ניכר מההתדיינויות בנושא תאונות הדרכים. אך האם התמונה הזו מדויקת? ובעיקר, האם המתרחש בין כותלי בית המשפט מחליש את ההרתעה כלפי נהגים עבריינים? לדעתם של מומחים, התשובות לשאלות הללו מורכבות משנדמה.

העומס הוא עובדה שעליה אין חולק. לפי נתונים שפרסמה הנהלת בתי המשפט, ב-2023 נפתחו 164,342 תיקים פליליים בבתי המשפט לתעבורה ונסגרו 134,385, התווספות נטו של 30 אלף תיקים כמעט למלאי. 44 שופטים מופקדים על ניהול המאגר האדיר הזה, כך שכל אחד מהם נדרש לטפל ביותר מ־3,700 תיקים בשנה.

משך הזמן לניהול תיק עומד בממוצע על 4.8 חודשים - פחות מתיק פלילי "רגיל", הלוקח בממוצע למעלה משנה, ואף פחות מתיק בדיני משפחה, שאורכו עומד על 5.3 חודשים, אך יותר מתיקים מנהליים (2.6 חודשים), נוער (2.7), שכירות (3.7) ואפילו ועדות שחרורים (4).

ואם לא די בכך, הרי שרבים מבקשים להישפט במקום לשלם קנס בגין דוח תנועה. לפי נתונים שפורסמו בגלובס, ב-2022 התקבלו 91 אלף בקשות להישפט מתוך כמיליון דוחות תנועה, וניכרת עלייה בבקשות לעומת שנים קודמות.

מדובר בעבירות קלות יחסית, אך לעיתים הן כרוכות גם בצבירת נקודות - וזו עשויה לחייב בקורס נהיגה מונעת. רבים מעדיפים להישפט בהנחה כי בבית המשפט יוכלו להגיע להסדר שיפחית את מספר הנקודות. נוסף על כך, לפי החוק, אם תוך שנה לא נקבע דיון, הדוח מבוטל, וכך מוביל העומס במערכת למחיקת תיקים.

בית דין דיגיטלי

חוק חדש, שנועד להקל על העומס בבתי המשפט לתעבורה, עבר בקיץ האחרון בכנסת. לפי החוק, בקשה להישפט בגין דוחות תנועה קלים יחסית תועבר לטיפול בבית דין מנהלי, שיעבוד באופן דיגיטלי וללא צורך בהגעה פיזית לבית המשפט. בין העבירות שעליהן תחול הרפורמה: שימוש בטלפון נייד ללא דיבורית, נהיגה ללא חגורת בטיחות וחצייה של קו הפרדה רצוף (בניגוד לעקיפה).

ההערכות הן, כי המהלך יסייע להוציא מבתי המשפט לתעבורה את רוב התיקים האחראים לעומס. כך, שופטי התעבורה יתפנו לטפל בעבירות החמורות יותר, בעיקר לגבי אירועי "פגע וברח", גרימת מוות ברשלנות בתאונה, פגיעה באדם או ברכוש, עבירות מהירות חמורות ונהיגה בשכרות. עם זאת, השינוי ייקח זמן. השלב הראשון של הרפורמה ייכנס לתוקף רק בעוד כשנה, בנובמבר 2025, והשלב השני רק במאי 2026. הצפי הוא, כי יחלפו בין שלוש לחמש שנים עד שניתן יהיה לאמוד את השפעות הרפורמה.

בניגוד לעבירות הקלות יחסית, החוק קובע עונשים חמורים על עבירות דוגמת סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה (20 שנות מאסר), הפקרה אחרי פגיעה (שבע שנות מאסר אם נגרמה חבלה חמורה ועד 14 שנות מאסר אם הנפגע נהרג) ונהיגה בשכרות (עד שנתיים פסילת רשיון, ובמקרים של התנהגות חוזרת ונשנית עם תוצאות קטלניות צפוי גם מאסר בפועל לכמה שנים).

עם זאת, עמותת אור ירוק מצאה לפני מספר שנים, כי מקרב 71 הרשעות של נהגים בעבירת הפקרה לאחר תאונה, עמד העונש הממוצע על מאסר של שנתיים ושבעה חודשים, וקנס בגובה 2,100 שקל.

"העומס קיים ופוגע בכל השחקנים במערכת, אבל בסופו של יום רוב מקבלי הדוחות מודים בעבירה, והתיק אינו מצריך ניהול הוכחות", מסביר השופט טל פרי, סגן נשיא בית המשפט לתעבורה במחוז מרכז. לדבריו, בעבירות החמורות מתקיימים דיוני הוכחות לאורך תקופה, אך בעבירות כגון ברירות קנס הראיות ברורות יותר ומדברות בעד עצמן - והסדרי הטיעון מאושרים בצורה מסודרת ויעילה. "אין ענישה מקילה. ככל שגיליון ההרשעות של האדם עשיר או חמור יותר, כך הענישה שלו תהיה מחמירה יותר".

עו"ד שי גלעד, מומחה לדיני תעבורה, סבור כי הבעיה נעוצה במדיניות התביעה המשטרתית לחתור להסדרי טיעון - "אפילו יותר מהסניגורים". גלעד, אשר שימש בעבר כיועץ המשפטי של אור ירוק וכיו"ר ועדת התעבורה בלשכת עורכי הדין, מתאר מציאות שבה הרוב המכריע של התיקים הקלים יחסית נסגרים מראש בהסדר עם נציגי התביעה המשטרתית, בין שבסמוך לדיון בבית המשפט ובין שקודם לכן. התיקים החמורים יותר עוברים לטיפול הפרקליטות.

לטענת גלעד, עיוות מרכזי נעוץ בכך שהענישה נגזרת בעיקר מתוצאת התאונה ולא מחומרת העבירה. "הכול עניין של מזל, במקום להכריע לפי הרשלנות או אשמת הנהג".

"יש המון מסחרה"

מומחה נוסף לדיני תעבורה אומר כי "יש המון מסחרה; למשל, כדי לשנות את העבירה שבה אדם יואשם כדי שיהיו לו פחות נקודות". לדבריו, "שופטים בהחלט לוחצים להגיע להסדרים". עם זאת, אותו מומחה טוען כי אין בעיה גורפת של היעדר הרתעה כלפי עברייני תנועה בבתי המשפט. "בתי המשפט בגדול מחמירים עם עבריינים מועדים (רצידיביסטים). כשרואים את גיליון ההרשעות, זה מוביל להחמרה בענישה".

המומחה מסביר, כי עבריינים כאלה צפויים לשלילת רישיון לתקופה ארוכה וגם לבדיקת כשירות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד) - הליך שלוקח זמן רב וכולל מבדקים רפואיים ופסיכולוגיים. לדבריו, "אין דבר שמפחיד נהגים יותר מזה".

עו"ד יניב מנור מהסניגוריה הציבורית מתאר כיצד העומס במערכת מייצר לחץ להגיע להסדרים. גם בעבירות החמורות יותר, שבהן מעורבת הסניגוריה מתנהל לדבריו משא ומתן בין הצדדים, שמטרתו לתקן את העבירה בכתב האישום לכזו שהעונש בגינה כולל פסילת רישיון לתקופה קצרה יותר. "במקום להיאבק על חפות, נאבקים על תיקון העבירה. זו זילות".

ביחס לרפורמה שתעביר רבות מהבקשות להישפט לבית דין מנהלי, מנור מקווה כי פורום כזה "לא רק יוריד את העומס אלא גם יעשה צדק".

השופט פרי מציין בהקשר זה, כי הערעורים על בית הדין המנהלי יגיעו לבתי המשפט לתעבורה - ויש לקוות כי הדבר לא ישאיר בסופו של דבר את העומס הקיים.

ממשטרת ישראל נמסר: "במצב הדברים הנוכחי, נוכח העומס בבתי המשפט לתעבורה, התביעה המשטרתית מרכזת מאמץ בניהול התיקים בעבירות החמורות ומסכנות חיים. יצוין כי, חוק הפרות תעבורה מנהליות עתיד להיכנס לתוקף בעוד כשנה. בהתאם לחוק זה, העבירות מסוג 'ברירת משפט' ידונו בהליך מנהלי. מעבר לאכיפה בהתאם לחוק, חוק זה צפוי להפחית באופן משמעותי את העומס על בתי המשפט ולאפשר התמקדות בעבירות התעבורה החמורות המסכנות חיים ומשפיעות ביתר שאת על בטחון ציבור המשתמשים בדרך".

עוד כתבות

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

המסחר בת"א צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● נובה, אלביט ונייס בפער ארביטרז' חיובי מדד ת"א תקשורת וטכנולוגיות מידע צנח החודש ביותר מ-16% ● אתמול בוול סטריט - אנבידיה הובילה את נאסד"ק לירידות, מניות התוכנה עלו ● בבלקרוק אומרים כי זו תקופה מצוינת להשקעה לשם השגת הכנסה קבועה ● ואיזו מניית טכנולוגיה ישראלית זוכה להמלצת קנייה מ־UBS ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי סוגר את חברת ניהול התיקים וידאה ומרחיב את מערך ההשקעות

במסגרת ארגון מחדש שיזם לאומי, תחום ניהול ההשקעות בשוק ההון יועבר למערך ההשקעות בבנק בניהולו של אריאל כהן ● המהלך מתרחש ברקע למהלך אחר שעליו הכריז לאומי בשבוע החולף בתחום המסחר בשוק ההון - קמפיין "לא הרווחתם לא שילמתם"

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב