עו''ד רואי כחלון / צילום: שלי פדן
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב (ד') כי ברצונו למנות את עו"ד רואי כחלון לתפקיד ממלא-מקום נציב שירות המדינה. זאת לאחר שבג"ץ השהה את הליך המינוי, ולאחר שנתניהו סירב להאריך את כהונתו של פרופ' דניאל הרשקוביץ עד להכרעת בג"ץ.
נתניהו הודיע כי הוא יפעל למינוי בהתאם לחובת היוועצות הקבועה בחוק. היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, עוד לא הביעה את עמדתה ביחס למינוי ועל התאמת ניסיונו של כחלון לתפקיד. כחלון נבחר בשנת 2019 ברשימת המבטיחים עד גיל 40 בגלובס.
● הפרקליט שטיפל בתיקי אולמרט וזועבי והוא עוד לא בן 40
● עו"ד עמית חדד: "אין לנו כוונה ששרה נתניהו תעיד"
● נדחתה תביעת לשון הרע של העיתונאי אבנר הופשטיין בעקבות פרסומים על הטרדות
עו"ד כחלון (44) מונה בספטמבר 2023 על ידי נתניהו לתפקיד ראש המטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית במשרד ראש הממשלה. על פי הודעת לשכת ראש הממשלה, "הוא בעל ניסיון רב בתחום הניהול הבכיר עם הישגים מרשימים בשירות המדינה" ובעל 10 שנות ניסיון בתחום המשמעת. עוד נכתב כי הוא "מקדם צעדים אסטרטגיים רבים, ורפורמות משמעותיות למלחמה בחדירת ארגוני הפשיעה למכרזים ציבוריים". עם פרוץ המלחמה, כחלון הוביל את הטיפול בתחנת ריכוז החללים שבבסיס שורה, וזכה לשבחים רבים ממשטרת ישראל וממשרדי הממשלה שעבדו מולו.
עד לפני שנה שימש כחלון במשך 15 שנים פרקליט וממונה במחלקה הכלכלית בפרקליטות. 4 שנים היה ראש צוות פשיעה כלכלית ושחיתות שלטונית, וממונה על התחום הביטחוני שבו ריכז את תחום תיקי המרמה כלפי מערכת הביטחון. הוא שימש במשך 6 שנים כבא כוחה של היועצת המשפטית לממשלה, וכגורם המשפטי המנחה של נציב שירות המדינה בתחום המשמעת בשירות המדינה. הוא בעל תואר ראשון ושני במשפטים בהצטיינות. בצבא שימש כקצין משאבי אנוש בצה"ל.
ראש הממשלה נתניהו מסר: "עו"ד כחלון, הוא בעל שיעור קומה בתחום המשמעת בשירות המדינה, המשפט הפלילי והמשפט המינהלי. הוא בעל ניסיון רב בניהול בכיר, ניהול עובדים בהיקפים משמעותיים, ובתחומי המדיניות הציבורית ועבודת הממשלה. אני משוכנע שעו"ד כחלון הוא המינוי המתאים ביותר בעת הזאת לתפקיד מ"מ נציב שירות המדינה - ואני מאחל לו הצלחה בתפקיד".
בג"ץ הקפיא את ההליך
בתחילת החודש הורה בג"ץ לממשלה להקפיא את הליך מינוי הנציב. זאת לאחר שהממשלה קבעה כי הנציב הבא ימונה על ידי ועדת מינויים מיוחדת. העותרות נגד החלטת הממשלה טוענות כי הממשלה צריכה לקבוע הליך שיבטיח עצמאות, מקצועיות ואי תלות בנציב, כפי שנקבע בהחלטת ממשלה משנת 2018. לטענתן ההליך שנקבע אינו עונה לדרישות אלו. בתחילה קבעה הממשלה כי הנציב ימונה על ידי ראש הממשלה ויאושר על ידי "הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים", הבודקת רק את היבט טוהר המידות. ללא בחינה של הניסיון והמקצועיות הנדרשת. על החלטה זו הוגשו העתירות במקור.
בעקבות דיון בבג"ץ וביקורת מהשופטים, הממשלה שינתה את החלטתה כך שתוקם אד הוק "ועדת מינויים מיוחדת" שתבחן את המועמד שיוצע על ידי הממשלה, גם בהיבט הניסיון וטוהר המידות. הביקורת של היועצת המשפטית על ההליך שנבחר מתייחסת להיעדר תחרות ולכך שלא מדובר בוועדת איתור. המשמעות היא שהממשלה בוחרת את המועמד שיבחן בוועדה ומועמדים שאינם מטעמה לא יכולים להציע את עצמם. הדיון בעתירות קבוע לינואר.