גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדינות האירופיות שמורידות את מספר ההרוגים בתאונות דרכים: איך הן עושות את זה?

מדינות רבות בעולם מצליחות להוכיח שתאונות דרכים אינן גזירות גורל, ושבעזרת תוכניות רחבות-היקף ניתן לצמצם את מספר הנפגעים ואף להעמיד יעדים שאפתניים וריאליים ● מה כוללות התוכניות האלה, והאם יש סיכוי שמהלכים דומים ייושמו גם בישראל ● כתבה רביעית בסדרה

תאונת דרכים בנורבגיה / צילום: Shutterstock
תאונת דרכים בנורבגיה / צילום: Shutterstock

מתחילת השבוע, כשפרסמנו את הכתבה הראשונה בסדרת הכתבות על תאונות הדרכים, ועד לבוקר יום חמישי, נוספו למניין ההרוגים ארבעה בני אדם, ומספרם הגיע ל-417, המספר השנתי הגבוה ביותר מאז שנת 2008, ו-2024 עדיין לא הסתיימה. שורת מהלכים, תוכניות ומסמכי מדיניות צוברים אבק במשרד התחבורה, בשעה שבשנים אלה התחולל במדינות רבות בעולם מהפך שמוכיח שלא מדובר בגזירת גורל, ושניתן להוריד בצעדים מוכרים וידועים את מספרם של ההרוגים בצורה דרמטית. כל שנה שבה מהלכים אלה לא מיושמים עולה במחיר דמים של הרוגים, והנזק השנתי למשק עומד על יותר מ-16 מיליארד שקל.

דוח המועצה האירופית לבטיחות בדרכים, שפורסם השנה, מלמד כי ב-2013-2023 מספר ההרוגים בישראל טיפס ב-17%, בעוד שהממוצע ב-27 מדינות OECD הצביע על ירידה של 16%. נתוני ישראל טובים יחסית מבחינת מספר ההרוגים ביחס לאוכלוסייה, משום שאוכלוסיית ישראל צעירה ביחס לאירופה וצעירים נוטים להיפגע פחות. גם במספר ההרוגים ביחס לנסועה ישראל במקום טוב יחסית, אך נסועה נמדדת באופן שונה במדינות שונות. בכל אופן, ישראל הרחק מאחורי המדינות המובילות ופוטנציאל השיפור עצום.

שבדיה: יעד שסחף את אירופה בשנות ה-90

בסוף שנות ה-90 הציגה שבדיה תוכנית לקידום בטיחות בדרכים, המכונה חזון אפס, ומתבססת על התפיסה שצריך להוריד את מספר ההרוגים והפצועים קשה לאפס. האחריות על צמצום מספר ההרוגים מוטלת לא רק על הנהגים, אלא על כל המעורבים בתכנון הכבישים, בתחזוקתם ובניהולם.

האיחוד האירופי אימץ את היעד, וכן את התוכנית, המבוססת על מודל המערכת הבטוחה, שמתבסס על שיפור מרכיבי מערכת התנועה באופן שיפחית את הסיכוי לתאונה, ושיגרום לכך שאם תתרחש תאונה - עוצמתה לא תוביל להיפגעות חמורה. גישות אלה מעבירות את האחריות מהקורבן למתכננים, ולקובעי המדיניות.

בינתיים הפכה שבדיה למובילה עולמית, ובעשור האחרון הורידה 12% ממניין ההרוגים, שעמד בשנה שעברה על 229 בני אדם. המדינה הורידה את מספר ההרוגים מ-27 ל-22 לכל מיליון אזרחים, והתייצבה במקום השני אחרי נורבגיה - גם במספר ההרוגים למיליון ק"מ נסועה (קילומטראז').

הניסיונות להעלות ארצה את התוכנית השבדית עלו בתוהו, למרות שהומלצו בדוחות שונים ובתוכניות מאז תחילת המילניום (הרחבה במוסף הנדל"ן של גלובס). דוח מבקר המדינה שפורסם השנה מציין כי במקטעי הכביש בשבדיה שבהם היו מותקנות מצלמות מהירות הופחתה מהירות הנסיעה ב-3.5 קמ"ש, והמדינה היא שיאנית העולם בהתקנתן: פרוסות בה 211 מצלמות לכל מיליון תושבים, וקנסות נשלחים לנהגים עד שבוע מיום ביצוע העבירה.

נורבגיה: המובילה שננזפה על ידי המועצה לבטיחות בדרכים

נורבגיה אימצה את חזון אפס הרוגים בשנת 2001, והיא מפרסמת תוכניות לאומיות מדי כמה שנים. בשנים 2018-2021 נקבעו 13 תחומי פעולה שבהם התוכנית מתמקדת. היא שמה דגש על התנגשויות חזיתיות, ונוקטת צעדים בנושא ענישה וזכאות לרישיון נהיגה.

מבקר המדינה מסביר שצעדי האכיפה התמקדו בשני תחומים עיקריים, שזוהו כתורמים בשיעור גבוה לתאונות הדרכים - מהירות מופרזת ונהיגה בשכרות. ננקטו הגברת השימוש במכמונות מהירות ניידות, מעבר לקנסות דיגיטליים על עבירות מהירות, שימוש אפקטיבי יותר במצלמות בטיחות ואיתור נקודות חדשות למיקומן, בדיקת שכרות לכל נהג שנעצר לבדיקה משטרתית מכל סוג והגברת השימוש בניתוחי רוק.

התוכנית הנוכחית, לשנים 2022-2031, שמה דגש על שיפור תשתיות, בטיחות הולכי רגל בערים והתמקדות בקבוצות סיכון כמו כלי רכב מסחריים, נהיגה בעבודה, טכנולוגיות ועוד.

בעשור האחרון הורידה המדינה את מספר ההרוגים ב-41%. ב-2013 נהרגו בה 37 בני אדם לכל מיליון בני אדם, והמספר ירד ל-20 בני אדם. היא גם המובילה האירופית במספר ההרוגים הנמוך למיליון ק"מ נסועה.

למרות זאת, המועצה האירופית לבטיחות בדרכים לא עושה לנורבגיה הנחות, והיא נזפה בה בדוח האחרון, משום שללא שנות הקורונה, מקרי המוות במדינה התייצבו בשנים האחרונות ולא ירדו. במרץ 2024 הציגה הממשלה הנורבגית עדכון מהיר לתוכניות, שלפיו בשנת 2030 לא יהיו יותר מ-50 הרוגים (ביחס ל-110 הרוגים אשתקד). "אם נורבגיה רוצה להגיע ליעדיה, העבודה צריכה להיות מואצת", נמסר מהמועצה.

בלגיה: דוח מהירות לאחד מכל שלושה אזרחים

בלגיה הצליחה להוריד 37% במניין הנפגעים בתאונות דרכים בעשור האחרון, ועשתה זאת גם היא על ידי שיפור בטיחות משתמשי דרך פגיעים וחיזוק האכיפה. במועצה האירופית מציינים כי הערים בבלגיה הרחיבו את אזורי המהירות המוגבלת ל-30 קמ"ש, חלקן לכל העיר - כמו בריסל, ורשת שבילי האופניים הורחבה.

עוד ציינו במועצה, כי פריסת המצלמות גדלה, והותקנו 5,000 מהן. האכיפה כל כך אגרסיבית, שבשנת 2023 אחד מכל שלושה בלגים קיבל דוח על מהירות. במדינה גם ערכו קמפיין הסברה כנגד שתיית אלכוהול בנהיגה, ובמקביל, בזמן הקמפיין, מרבית כוחות המשטרה במדינה ביצעו בדיקות אלכוהול כדי לחזק את החיבור בין הסברה ומודעות לאכיפה.

בלגיה הצליחה להוריד את מספר ההרוגים מ-69 בני אדם לכל מיליון אזרחים בשנת 2013 ל-41 אשתקד.

אירלנד: תוכנית ארבעת ה-E שהובילה להישגים

מבקר המדינה ציין את אירלנד בתור מדינה שבה הוכנה תוכנית שאומנם לא עמדה ביעדים, אך הובילה לירידה במספר ההרוגים, עד שב-2019 הייתה המדינה השנייה באירופה מבחינת המספר הנמוך של הרוגים. אומנם, לפי המועצה האירופית, מאז ועד 2023 מספר ההרוגים דווקא עלה מעט, והממוצע בשנים האחרונות עומד על 144 בני אדם, אך היא נחשבת לאחת המדינות הבטוחות בעולם, עם 3.4 הרוגים למיליון ק"מ נסועה, ומספר ההרוגים לאוכלוסייה ירד מ-41 הרוגים למיליון ב-2013 ל-35 אשתקד.

המבקר מציין כי התוכנית האירית התבססה על ארבעה תחומי פעילות, שכונו ארבעת ה-E של בטיחות בדרכים: חינוך (Education); הנדסה (Engineering); אכיפה (Enforcement); והערכה (Evaluation). המועצה האירופית החמיאה לאירלנד על פעילותה בנושא הפצועים קשה, ועל הניסיון לגשר בין פערי המידע בין בתי החולים למשטרה.

פינלנד: הורדת מהירות, אורבניזם וחקירת תאונות

המועצה האירופית בחרה בפינלנד כמצטיינת, לאחר שבמהלך עשור הורידה את מספר ההרוגים ב-30% והיא בין המדינות הבטוחות בעולם, עם 33 הרוגים בתאונות דרכים לכל מיליון אזרחים ו-4.2 הרוגים לכל מיליארד ק"מ נסועה.

התוכנית הלאומית הפינית כוללת 103 מהלכים לשיפור, כמו חקיקה, תשתיות וחינוך תעבורתי, וגם היא אימצה אסטרטגיה של אפס הרוגים עד 2050. הפינים עשו זאת באמצעות שיפור התשתיות והתאמתן להגנה על הולכי הרגל, וכן פעולות שנעשו לעיור (כלומר: ההיפך מפרבור). אזורי מיתון תנועה למהירות של עד 30 קמ"ש הפכו נפוצים במרכזי הערים, והוגברו חינוך תעבורתי, חקירות כל התאונות הקטלניות ושימוש בתוצאות, שמהוות מערך נתוני מחקר מדעי, בתכנון תשתיות, בפיתוח חקיקה, בהכשרת רופאים ובניהול אכיפה. בחודשי החורף המהירות בכבישים הכפריים מופחתת ל-80 קמ"ש, והיא אחת המדינות הבודדות שנוהגת כך.

כל אחת מההצלחות האלה יושמה בכלים שונים, אך יש חוט מקשר: תוכנית לאומית, עם אסטרטגיה הוליסטית והגדרת יעדים שאפתניים, אכיפה דיגיטלית ומתקדמת, מיתון תנועה בערים ותוכניות לאוכלוסיות בסיכון מוגבר. גם בישראל קיימת תוכנית שעונה בדיוק על צרכים אלו, אלא שהיא מעלה אבק ולא נמצא תקציב לממנה.

ממשטרת ישראל נמסר: דו"ח הביקורת מעלה סוגיות חשובות ומרכזיות המשפיעות על כלל החברה ורובן ככולן זוכות לקשב רב. במסגרת המאבק המתמשך בקטל בכבישים ואכיפת עבירות תנועה, משטרת ישראל רואה בנושא בטיחות בדרכים חשיבות מהמעלה הראשונה ומשקיעה לשם כך משאבים ומאמצים רבים באכיפה, לצד ביצוע פעולות מניעה והסברה להביא לשינוי תרבות הנהיגה וצמצום תאונות הדרכים. תפקיד המשטרה הוא אכיפת חוקי התנועה. ההנחה היא כי אכיפה מושכלת תוביל לשינוי נורמות הנהיגה ועקב כך לצמצום תאונות הדרכים. בכל שנה מנתח אגף התנועה את נתוני השנה שחלפה, שבמסגרתו ניתן דגש להבנת הגורמים לתאונות הדרכים ולפילוח הכבישים מרובי תאונות הדרכים, לרבות אוכלוסיות פוגעות ונפגעות, לפי אזורים ומגזרים, בהתאם לממצאים נקבעות תוכניות פעולה מפורטות לשנה הבאה.

בהתאם לתוכניות העבודה, פועלת המשטרה וכלל יחידות אגף התנועה הצירי התנועה תוך מיקוד אכיפה בעבירות 'משפיעות', חיזוק המשילות וההרתעה באמצעות מיצוי ההליכים המשפטיים ושימוש מוגבר בסמכויות המנהליות (פסילת רישיון נהיגה, השבתה), קידום הליכי חילוט, הגברת הנוכחות והבולטות באמצעות הצבת ניידות בכבישים מרובי תאונות דרכים ובעלי נסועה גבוהה, חיזוק הממשקים עם גורמים שותפים והסברה להגברת המודעות וחיזוק אמון הציבור. נדגיש כי פעילות האכיפה מהווה רק נדבך אחד בשורה של פעולות הנדרשות לצמצום מספר תאונות הדרכים. נדרש גם שיתוף פעולה של שאר הגורמים הממשלתיים התחום החינוך, ההסברה ומיצוי הדין עם עברייני התנועה. באשר למחסור באיוש תקנים נציין כי המשטרה נמצאת בחודשים האחרונים בהליך התעצמות של גיוס שוטרים ואיוש שוטרי התנועה נמצא בסדר עדיפות גבוה.

עוד כתבות

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק מגיע לישראל בחודש הבא. על הפרק: השקעות בתחום הרובוטיקה

האיש העשיר בעולם ינחת בארץ בשיא תפנית אסטרטגית: מהתמקדות ברכב חשמלי להתרחבות לרכב אוטונומי ולרובוטים דמויי אדם ● בעוד שהרגולציה המקומית מכינה את השטיח האדום לניסויים בכבישים, תעשיית ההייטק מקווה שהביקור יוליד גם פריצות דרך עסקיות

משה מזרחי, מייסד ומנכ''ל אינמוד / צילום: איל יצהר

תוצאות מעורבות לאינמוד רגע לפני מכירתה האפשרית

ההכנסות הרבעוניות של אינמוד עלו, אך הרווח ירד, וכך גם ההכנסות השנתיות ● המנכ"ל משה מזרחי התייחס בשיחת הוועידה לאחת מההצעות האסטרטגיות, של קרן סטיל ואמר: "אנחנו לא מבינים מדוע הם פרסמו זאת לעיתונות, אבל הכול אפשרי באמריקה"

אסף רפפורט, מייסד וויז / צילום: נתנאל טוביאס

האקזיט הגדול בתולדות המדינה מקבל את האישור הסופי

ועדת ההגבלים של האיחוד האירופי אישרה את עסקת הרכישה ההיסטורית של וויז הישראלית בידי גוגל ב-32 מיליארד דולר ● מדובר ברכישה הגדולה ביותר אי-פעם בישראל, ועסקה שתהפוך את ישראל למרכז פיתוח ומכירות אסטרטגי למוצרי סייבר בסביבת הענן של גוגל

מנהל אסטרה לאבס בישראל גיא אזרד / צילום: דניאל אדרי

הבכיר שהולך לגייס בישראל מאות עובדים כדי להתחרות באנבידיה

אחרי שנים בצמרת ההייטק בישראל, גיא אזרד לקח פסק זמן לטרקים בנפאל ובאיסלנד - וחזר כדי להקים ולנהל את מרכז הפיתוח הישראלי של אסטרה לאבס ● הוא מסביר למה בחר לעזוב את נוחות התאגיד לטובת חברת שבבים צעירה בשווי של 31 מיליארד דולר, וכיצד הוא מתכנן לנצח את אנבידיה בלב חוות השרתים

מדד ת''א שובר שיא חדש / צילום: Shutterstock

שוב שוברת שיאים: הכוחות שמזניקים את הבורסה בת"א

הבורסה בת"א כבר עלתה ב־15% מתחילת השנה - הרבה מעל השווקים בעולם ● המומחים תולים זאת במכלול סיבות - משובם של הזרים, דרך התנפלות הציבור בישראל ועד היחלשות איראן ● מדוע המניות הגדולות מובילות את העליות, ולמי מומלץ "לקחת חלק מהכסף הביתה"

יו''ר מטה התכנון, עו''ד שלומי הייזלר / צילום: לע''מ

ברקע העימות עם האוצר: בית חולים הדסה מצרף את מנכ"ל המשרד הקודם

בית החולים הודיע על מינוי שלומי הייזלר לחבר דירקטוריון, לאחר שבשבועות האחרונים החריפו העימותים בין ביה"ח שבירושלים למשרד האוצר ● בכיר בהדסה מודה שהמאבק מול אגף תקציבים ו"מחלוקת על חוב של המדינה להדסה של יותר מ־800 מיליון שקל", היו ברקע

מעונות הסטודנטים המתוכננים בקריית היובל, ירושלים / צילום: הדמיות שוורץ בסנוסוף אדריכלים

ארבעה מגדלים עם 28 קומות: מתיחת הפנים למעונות הסטודנטים בירושלים

הוועדה המקומית ירושלים המליצה על הפקדת תוכנית פינוי־בינוי למעונות סטודנטים בקריית היובל עם 750 יח"ד ● מינהל התכנון אישר תיקון לתמ"א 35 שיאפשר לחקלאים להקים מגורים זמניים לעובדים זרים בשטחי העיבוד ● ובשבוע הבא תדון המועצה הארצית בהרחבת קיבוץ נחל עוז ל־500 יח"ד ובהקמת אזור תעשייה סמוך ● חדשות השבוע בנדל"ן

עמיר שאלתיאל, מייסד ויו”ר קבוצת אלדר / צילום: איל יצהר

אלדר וראדקו במגעים למיזוג ענק בתחום ההתחדשות העירונית

החברה הממוזגת תשקף שווי של כ־300 מיליון שקל ● מייסד ויו"ר קבוצת אלדר, עמיר שאלתיאל, צפוי להחזיק ב־60% ולהוביל את הפעילות, בעוד לאומי פטרנרס, משפחת רפאלי ובנק מזרחי יישארו כשותפים

נסים קחלון בבית הצדף בהרצליה / צילום: עמית מרטין מנשרוף, N12

המחוזי קבע: האמן בן ה-80 יפנה את "בית הצדף" בהרצליה

לפני כ-50 שנה האמן ניסים קחלון בנה את ביתו על צוק מעל חוף סידני עלי בהרצליה, חצב בו מבוך של מנהרות עם פסיפס ועיטורים, וחי שם מאז ● המשרד להגנת הסביבה הוציא צו להריסת המבנה הלא חוקי בשל פגיעה בסביבה החופית, קחלון ערער על כך - וכעת הפסיד בערעור וייאלץ להתפנות מהמקום

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

מפץ בבורסה בתל אביב: הענקית שעושה עלייה מוול סטריט

פאלו אלטו הודיעה על השלמת רכישת סייברארק ורישום מניותיה למסחר בת"א ● תהיה הגדולה ביותר הנסחרת בבורסה המקומית במונחי שווי שוק ● בעקבות הפרסום, מניית הבורסה לניירות ערך מזנקת בכ-10%

קופנהגן / צילום: Shutterstock

החל מ-212 דולר: המדינה היקרה שחוזרת למפת הטיסות של הישראלים

הביקוש לטיסות ישירות לקופנהגן זינק במאות אחוזים ● אל על מנצלת את בריתות התעופה כדי להפוך את היעד להאב אסטרטגי, בזמן שהמטיילים מחפשים אלטרנטיבה כפרית ובטוחה ליער השחור ולהולנד ● זאת, על אף העלויות הגבוהות והתדמית הפרו־פלסטינית

שדה התעופה בהרצליה / צילום: נועם הרמן

בעיית הזיהום בשדה דב מתרחבת: גם שדה התעופה בהרצליה ייבדק

הזיהום שהתגלה בקרקעות שדה דב הספיקה להפתיע רבים בענף הנדל"ן, ולגלובס נודע שצפויה בדיקה גם בשטח שדה התעופה בהרצליה ● רק לאחרונה נמכרו בו קרקעות לכמעט אלף דירות ● המהנדסת רוני בריל: "זו מגיפה עולמית"

שלמה אליהו, ערן גריפל, יאיר המבורגר,אלפרד אקירוב, ג'ארד קושנר / איור: גיל ג'יבלי

הראלי במניות הביטוח הקפיץ את השווי של 5 בעלי מניות ביותר מ-40 מיליארד שקל

מדד הביטוח טס במעל 500% מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, ובעלי המניות המרכזיים בחמש החברות הגדולות נהנו מעלייה של עשרות מיליארדי שקלים בשווי החזקותיהם ● בראש המרוויחים משפחת גורביץ'–גריפל השולטת בחברת מנורה, ואחריה משפחת המבורגר (הראל), שלמה אליהו (מגדל), ג'ארד קושנר (הפניקס) ואלפרד אקירוב (כלל) ● מדוע הגאות בבורסה מקפיצה את מניות הביטוח, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

אילוסטרציה: shutterstock

הריבית על פיקדון עד שנה בבנקים נפלה ל-3.95%. מה עשה הציבור עם ההפקדות?

אחרי הפחתת ריבית בנק ישראל בפעם השנייה ברציפות, מנתוני הבנק המרכזי עולה כי גם הבנקים החלו לשחוק באגרסיביות רבה יותר את הריבית שהם נותנים על פיקדונות ● כתוצאה מכך נרשם קיטון משמעותי בהפקדות לפיקדונות בבנקים בחודש ינואר - שחיקה של 5 מיליארד שקל לעומת החודש הקודם

פיחות בשער הדולר / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

הפיחות בדולר פוגע בחברות הבינלאומיות שפועלות בישראל

חוזי עסקאות נדל"ן החלים כיום בישראל נקובים בשקלים ● פיחות שער הדולר - יחד עם העובדה שלא ניתן לשלם ישירות במטבע זר - מביאים לעלייה בדמי השכירות שנדרשות לשלם החברות הבינלאומיות השוכרות משרדים בישראל ● מה חברות כאלו עושות כדי לצמצם נזקים?

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

צוללים לשוק האג"ח: מתי הוא עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?

ניסוי ב''קלע דוד'' / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

משרד הביטחון ורפאל השלימו בהצלחה סדרת ניסויים במערכת "קלע דוד"

מערכת ההגנה האווירית "קלע דוד" נועדה ליירט איומים שונים - בהם רקטות, טילים, טילי שיוט, כלי טיס ומל"טים ● הצלחת הניסויים מהווה קפיצת דרך טכנולוגית ומבצעית בשדרוג המערכת, שהוכיחה במהלך המלחמה יכולות ביצוע גבוהות

מארק בניוף, מנכ''ל סיילספורס / צילום: ap, Markus Schreiber

מעל 1,400 עובדי סיילספורס במכתב נגד סוכנות ההגירה האמריקאית

עובדי סיילספורס דורשים מהמנכ"ל מארק בניוף לבטל את כל הקשרים העסקיים הפוטנציאליים עם ICE, לאחר שהתבדח על נוכחות סוכניה בכנס החברה בלאס וגאס ● מחאת העובדים מתפרצת בנקודת זמן רגישה עבור ענקית התוכנה, שמנייתה איבדה כ-27% מתחילת 2026

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות קלות, בעקבות דוח התעסוקה; מניות התוכנה ירדו

הנאסד"ק ירד בכ-0.2% ● דוח התעסוקה החזק מן הצפוי מרחיק את הורדת הריבית הבאה של הפדרל ריזרב ● תשואות האג"ח הממשלתיות טיפסו ● מניית קורנית זינקה בכ-20% לאחר הדוחות ● מחירי הנפט עלו על רקע המתיחות בין ארה"ב לאיראן ● הביטקוין ירד ונסחר סביב 67 אלף דולר

ביל אקמן / צילום: Reuters, Richard Brian

"המניה בדיסקאונט חריג": ביל אקמן חושף השקעה חדשה

ב-CNBC דיווחו כי מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור חשף שהוא בעל החזקה במניית מטא, השקולה ל-10% מההון של הקרן, נכון לסוף 2025 ● במצגת המשקיעים של הקרן, צוין כי "מחיר המניה אינו משקף מספיק את פוטנציאל האפסייד של החברה לטווח ארוך בתחום ה-AI"