גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדינות האירופיות שמורידות את מספר ההרוגים בתאונות דרכים: איך הן עושות את זה?

מדינות רבות בעולם מצליחות להוכיח שתאונות דרכים אינן גזירות גורל, ושבעזרת תוכניות רחבות-היקף ניתן לצמצם את מספר הנפגעים ואף להעמיד יעדים שאפתניים וריאליים ● מה כוללות התוכניות האלה, והאם יש סיכוי שמהלכים דומים ייושמו גם בישראל ● כתבה רביעית בסדרה

תאונת דרכים בנורבגיה / צילום: Shutterstock
תאונת דרכים בנורבגיה / צילום: Shutterstock

מתחילת השבוע, כשפרסמנו את הכתבה הראשונה בסדרת הכתבות על תאונות הדרכים, ועד לבוקר יום חמישי, נוספו למניין ההרוגים ארבעה בני אדם, ומספרם הגיע ל-417, המספר השנתי הגבוה ביותר מאז שנת 2008, ו-2024 עדיין לא הסתיימה. שורת מהלכים, תוכניות ומסמכי מדיניות צוברים אבק במשרד התחבורה, בשעה שבשנים אלה התחולל במדינות רבות בעולם מהפך שמוכיח שלא מדובר בגזירת גורל, ושניתן להוריד בצעדים מוכרים וידועים את מספרם של ההרוגים בצורה דרמטית. כל שנה שבה מהלכים אלה לא מיושמים עולה במחיר דמים של הרוגים, והנזק השנתי למשק עומד על יותר מ-16 מיליארד שקל.

דוח המועצה האירופית לבטיחות בדרכים, שפורסם השנה, מלמד כי ב-2013-2023 מספר ההרוגים בישראל טיפס ב-17%, בעוד שהממוצע ב-27 מדינות OECD הצביע על ירידה של 16%. נתוני ישראל טובים יחסית מבחינת מספר ההרוגים ביחס לאוכלוסייה, משום שאוכלוסיית ישראל צעירה ביחס לאירופה וצעירים נוטים להיפגע פחות. גם במספר ההרוגים ביחס לנסועה ישראל במקום טוב יחסית, אך נסועה נמדדת באופן שונה במדינות שונות. בכל אופן, ישראל הרחק מאחורי המדינות המובילות ופוטנציאל השיפור עצום.

שבדיה: יעד שסחף את אירופה בשנות ה-90

בסוף שנות ה-90 הציגה שבדיה תוכנית לקידום בטיחות בדרכים, המכונה חזון אפס, ומתבססת על התפיסה שצריך להוריד את מספר ההרוגים והפצועים קשה לאפס. האחריות על צמצום מספר ההרוגים מוטלת לא רק על הנהגים, אלא על כל המעורבים בתכנון הכבישים, בתחזוקתם ובניהולם.

האיחוד האירופי אימץ את היעד, וכן את התוכנית, המבוססת על מודל המערכת הבטוחה, שמתבסס על שיפור מרכיבי מערכת התנועה באופן שיפחית את הסיכוי לתאונה, ושיגרום לכך שאם תתרחש תאונה - עוצמתה לא תוביל להיפגעות חמורה. גישות אלה מעבירות את האחריות מהקורבן למתכננים, ולקובעי המדיניות.

בינתיים הפכה שבדיה למובילה עולמית, ובעשור האחרון הורידה 12% ממניין ההרוגים, שעמד בשנה שעברה על 229 בני אדם. המדינה הורידה את מספר ההרוגים מ-27 ל-22 לכל מיליון אזרחים, והתייצבה במקום השני אחרי נורבגיה - גם במספר ההרוגים למיליון ק"מ נסועה (קילומטראז').

הניסיונות להעלות ארצה את התוכנית השבדית עלו בתוהו, למרות שהומלצו בדוחות שונים ובתוכניות מאז תחילת המילניום (הרחבה במוסף הנדל"ן של גלובס). דוח מבקר המדינה שפורסם השנה מציין כי במקטעי הכביש בשבדיה שבהם היו מותקנות מצלמות מהירות הופחתה מהירות הנסיעה ב-3.5 קמ"ש, והמדינה היא שיאנית העולם בהתקנתן: פרוסות בה 211 מצלמות לכל מיליון תושבים, וקנסות נשלחים לנהגים עד שבוע מיום ביצוע העבירה.

נורבגיה: המובילה שננזפה על ידי המועצה לבטיחות בדרכים

נורבגיה אימצה את חזון אפס הרוגים בשנת 2001, והיא מפרסמת תוכניות לאומיות מדי כמה שנים. בשנים 2018-2021 נקבעו 13 תחומי פעולה שבהם התוכנית מתמקדת. היא שמה דגש על התנגשויות חזיתיות, ונוקטת צעדים בנושא ענישה וזכאות לרישיון נהיגה.

מבקר המדינה מסביר שצעדי האכיפה התמקדו בשני תחומים עיקריים, שזוהו כתורמים בשיעור גבוה לתאונות הדרכים - מהירות מופרזת ונהיגה בשכרות. ננקטו הגברת השימוש במכמונות מהירות ניידות, מעבר לקנסות דיגיטליים על עבירות מהירות, שימוש אפקטיבי יותר במצלמות בטיחות ואיתור נקודות חדשות למיקומן, בדיקת שכרות לכל נהג שנעצר לבדיקה משטרתית מכל סוג והגברת השימוש בניתוחי רוק.

התוכנית הנוכחית, לשנים 2022-2031, שמה דגש על שיפור תשתיות, בטיחות הולכי רגל בערים והתמקדות בקבוצות סיכון כמו כלי רכב מסחריים, נהיגה בעבודה, טכנולוגיות ועוד.

בעשור האחרון הורידה המדינה את מספר ההרוגים ב-41%. ב-2013 נהרגו בה 37 בני אדם לכל מיליון בני אדם, והמספר ירד ל-20 בני אדם. היא גם המובילה האירופית במספר ההרוגים הנמוך למיליון ק"מ נסועה.

למרות זאת, המועצה האירופית לבטיחות בדרכים לא עושה לנורבגיה הנחות, והיא נזפה בה בדוח האחרון, משום שללא שנות הקורונה, מקרי המוות במדינה התייצבו בשנים האחרונות ולא ירדו. במרץ 2024 הציגה הממשלה הנורבגית עדכון מהיר לתוכניות, שלפיו בשנת 2030 לא יהיו יותר מ-50 הרוגים (ביחס ל-110 הרוגים אשתקד). "אם נורבגיה רוצה להגיע ליעדיה, העבודה צריכה להיות מואצת", נמסר מהמועצה.

בלגיה: דוח מהירות לאחד מכל שלושה אזרחים

בלגיה הצליחה להוריד 37% במניין הנפגעים בתאונות דרכים בעשור האחרון, ועשתה זאת גם היא על ידי שיפור בטיחות משתמשי דרך פגיעים וחיזוק האכיפה. במועצה האירופית מציינים כי הערים בבלגיה הרחיבו את אזורי המהירות המוגבלת ל-30 קמ"ש, חלקן לכל העיר - כמו בריסל, ורשת שבילי האופניים הורחבה.

עוד ציינו במועצה, כי פריסת המצלמות גדלה, והותקנו 5,000 מהן. האכיפה כל כך אגרסיבית, שבשנת 2023 אחד מכל שלושה בלגים קיבל דוח על מהירות. במדינה גם ערכו קמפיין הסברה כנגד שתיית אלכוהול בנהיגה, ובמקביל, בזמן הקמפיין, מרבית כוחות המשטרה במדינה ביצעו בדיקות אלכוהול כדי לחזק את החיבור בין הסברה ומודעות לאכיפה.

בלגיה הצליחה להוריד את מספר ההרוגים מ-69 בני אדם לכל מיליון אזרחים בשנת 2013 ל-41 אשתקד.

אירלנד: תוכנית ארבעת ה-E שהובילה להישגים

מבקר המדינה ציין את אירלנד בתור מדינה שבה הוכנה תוכנית שאומנם לא עמדה ביעדים, אך הובילה לירידה במספר ההרוגים, עד שב-2019 הייתה המדינה השנייה באירופה מבחינת המספר הנמוך של הרוגים. אומנם, לפי המועצה האירופית, מאז ועד 2023 מספר ההרוגים דווקא עלה מעט, והממוצע בשנים האחרונות עומד על 144 בני אדם, אך היא נחשבת לאחת המדינות הבטוחות בעולם, עם 3.4 הרוגים למיליון ק"מ נסועה, ומספר ההרוגים לאוכלוסייה ירד מ-41 הרוגים למיליון ב-2013 ל-35 אשתקד.

המבקר מציין כי התוכנית האירית התבססה על ארבעה תחומי פעילות, שכונו ארבעת ה-E של בטיחות בדרכים: חינוך (Education); הנדסה (Engineering); אכיפה (Enforcement); והערכה (Evaluation). המועצה האירופית החמיאה לאירלנד על פעילותה בנושא הפצועים קשה, ועל הניסיון לגשר בין פערי המידע בין בתי החולים למשטרה.

פינלנד: הורדת מהירות, אורבניזם וחקירת תאונות

המועצה האירופית בחרה בפינלנד כמצטיינת, לאחר שבמהלך עשור הורידה את מספר ההרוגים ב-30% והיא בין המדינות הבטוחות בעולם, עם 33 הרוגים בתאונות דרכים לכל מיליון אזרחים ו-4.2 הרוגים לכל מיליארד ק"מ נסועה.

התוכנית הלאומית הפינית כוללת 103 מהלכים לשיפור, כמו חקיקה, תשתיות וחינוך תעבורתי, וגם היא אימצה אסטרטגיה של אפס הרוגים עד 2050. הפינים עשו זאת באמצעות שיפור התשתיות והתאמתן להגנה על הולכי הרגל, וכן פעולות שנעשו לעיור (כלומר: ההיפך מפרבור). אזורי מיתון תנועה למהירות של עד 30 קמ"ש הפכו נפוצים במרכזי הערים, והוגברו חינוך תעבורתי, חקירות כל התאונות הקטלניות ושימוש בתוצאות, שמהוות מערך נתוני מחקר מדעי, בתכנון תשתיות, בפיתוח חקיקה, בהכשרת רופאים ובניהול אכיפה. בחודשי החורף המהירות בכבישים הכפריים מופחתת ל-80 קמ"ש, והיא אחת המדינות הבודדות שנוהגת כך.

כל אחת מההצלחות האלה יושמה בכלים שונים, אך יש חוט מקשר: תוכנית לאומית, עם אסטרטגיה הוליסטית והגדרת יעדים שאפתניים, אכיפה דיגיטלית ומתקדמת, מיתון תנועה בערים ותוכניות לאוכלוסיות בסיכון מוגבר. גם בישראל קיימת תוכנית שעונה בדיוק על צרכים אלו, אלא שהיא מעלה אבק ולא נמצא תקציב לממנה.

ממשטרת ישראל נמסר: דו"ח הביקורת מעלה סוגיות חשובות ומרכזיות המשפיעות על כלל החברה ורובן ככולן זוכות לקשב רב. במסגרת המאבק המתמשך בקטל בכבישים ואכיפת עבירות תנועה, משטרת ישראל רואה בנושא בטיחות בדרכים חשיבות מהמעלה הראשונה ומשקיעה לשם כך משאבים ומאמצים רבים באכיפה, לצד ביצוע פעולות מניעה והסברה להביא לשינוי תרבות הנהיגה וצמצום תאונות הדרכים. תפקיד המשטרה הוא אכיפת חוקי התנועה. ההנחה היא כי אכיפה מושכלת תוביל לשינוי נורמות הנהיגה ועקב כך לצמצום תאונות הדרכים. בכל שנה מנתח אגף התנועה את נתוני השנה שחלפה, שבמסגרתו ניתן דגש להבנת הגורמים לתאונות הדרכים ולפילוח הכבישים מרובי תאונות הדרכים, לרבות אוכלוסיות פוגעות ונפגעות, לפי אזורים ומגזרים, בהתאם לממצאים נקבעות תוכניות פעולה מפורטות לשנה הבאה.

בהתאם לתוכניות העבודה, פועלת המשטרה וכלל יחידות אגף התנועה הצירי התנועה תוך מיקוד אכיפה בעבירות 'משפיעות', חיזוק המשילות וההרתעה באמצעות מיצוי ההליכים המשפטיים ושימוש מוגבר בסמכויות המנהליות (פסילת רישיון נהיגה, השבתה), קידום הליכי חילוט, הגברת הנוכחות והבולטות באמצעות הצבת ניידות בכבישים מרובי תאונות דרכים ובעלי נסועה גבוהה, חיזוק הממשקים עם גורמים שותפים והסברה להגברת המודעות וחיזוק אמון הציבור. נדגיש כי פעילות האכיפה מהווה רק נדבך אחד בשורה של פעולות הנדרשות לצמצום מספר תאונות הדרכים. נדרש גם שיתוף פעולה של שאר הגורמים הממשלתיים התחום החינוך, ההסברה ומיצוי הדין עם עברייני התנועה. באשר למחסור באיוש תקנים נציין כי המשטרה נמצאת בחודשים האחרונים בהליך התעצמות של גיוס שוטרים ואיוש שוטרי התנועה נמצא בסדר עדיפות גבוה.

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

ה־CTO שהחליט להנגיש את הדאטה ממשרדי הממשלה לציבור הרחב

צחי זילברשטיין, CTO בוויאנטיס (Voyantis), פיתח כלי חדש שמנתח כל מאגר ממשלתי והופך אותו לוויזואלי ונגיש ● השירות עשוי לסייע לאזרחים המבקשים להבין את פעילות הממשלה, לחוקרים וסטודנטים הזקוקים למידע מהימן ישירות מהמקור, וכן לעיתונאים המעוניינים להצליב ולאמת נתונים

תוכנית הותמ''ל בגבעת אולגה / צילום: משרד ערן מבל ארכיטקטורה ובינוי ערים

בשיטת הסלמי: פעילות הותמ"ל הוארכה בשנה נוספת

פעילות הותמ"ל מוארכת שוב עד אוגוסט 2027, כשברקע נשמעות ביקורות על עקיפת הליכי תכנון ופגיעה בשטחים פתוחים ● תוכנית להקמת כ-650 דירות במגדלים במתחם הקאנטרי בגלילות עולה שלב ● וגם: הקיפאון במכירות מחריף, וחברות הנדל"ן יוצאות במבצעים ● חדשות השבוע בנדל"ן

מטוס של וויזאייר בנתב''ג / צילום: Shutterstock

וויזאייר לא תקים בסיס בישראל לאחר פיצוץ של המו"מ עם משרד התחבורה

לאחר חודשים של מגעים בין החברה למשרד התחבורה וצעדים משמעותיים שכבר ננקטו, המו"מ להקמת בסיס פעילות של חברת הלואו-קוסט וויזאייר בישראל עלה על שרטון ● במשרד התחבורה בוחנים חלופות נוספות במטרה לקדם כניסה של שחקן זר שיגביר את התחרות בשוק

שר החוץ סער עם שר החוץ הגרמני / צילום: Reuters, Michael Kappeler/dpa

דלק סילוני לגרמניה: בישראל הכריזו על עסקה היסטורית, בברלין הסתייגו

שר החוץ הישראלי הודיע על אספקת דלק סילוני לגרמניה בשל חסימת הורמוז ● ההודעה הפכה לכותרות ראשיות במדינה, והעלתה תהיות האם גרמניה ניצבת בפני מחסור ● ברלין סייגה את הדברים: "מתקיימות שיחות בונות" ● בשלב זה, לא ברורים הלו"ז המתוכנן או עלויות

אילוסטרציה: Shutterstock

אלה העובדים שנמצאים כיום בסכנה הגבוהה ביותר לפיטורים

גל הפיטורים האחרון בחברות הטכנולוגיה ונתוני הביקוש לעובדים מלמדים כי מנהלים בדרג הביניים הם בסיכון הגבוה ביותר לפיטורים ● מה הם צריכים לעשות כדי לשרוד?

מטוס תדלוק של בואינג / צילום: חברת בואינג

6 מטוסי תדלוק במיליארד דולר: עסקת הענק של תע"א בהודו

הודו סגרה עסקה להסבת שישה מטוסי בואינג 767 למטוסי תדלוק תמורת 900 מיליון-1.1 מיליארד דולר, עם התעשייה האווירית ועם חברת HAL המקומית ● באתר "אינדיאן דיפנס" ההודי ציינו כי זו עסקה מסוג שכמותו לא ביצעו בניו דלהי בשני העשורים האחרונים

מייסדי הסטארט-אפ קלע Kela / צילום: יוסי אלטרמן

ביל אקמן ואריק שמידט משקיעים בסטארט-אפ של יוצאי מערכת הביטחון

חברת קלע בת השנתיים השלימה גיוס של 200 מיליון דולר, לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר, שכולל את השמות החמים בוול סטריט ● עם מפעל תחמושת בדרום, שנודע לגלובס, ופריסה בעשרות נקודות, הסטארט־אפ של יוצאי מפא"ת ופלנטיר מאיים על ההגמוניה של החברות הביטחוניות הגדולות

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות הכריזה על הבנקים כקבוצת ריכוז והטילה עליהם מגבלות

הממונה על התחרות מכריזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל כקבוצת ריכוז ומטילה שורת צעדים להגברת השקיפות, איסור אפליה בריביות והקלה על מעבר וניידות פיקדונות בין גופים פיננסיים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

"צעד קיצוני ובלתי מידתי": בנק ישראל נגד רשות התחרות

בנק ישראל מתנגד להכרזה על הבנקים הגדולים כקבוצת ריכוז: "לא הוצגה תשתית משכנעת המראה כי ההוראות הנשקלות צפויות להניב תועלת תחרותית העולה על עלותן" ● בנוסף, צויין כי בנק ישראל לא נתן את הסכמתו למהלך

בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

הנציבות מחייבת את סמוטריץ' למנות אישה לתפקיד המשנה למנכ"ל

הוועדה לבחינת מינויים בשירות המדינה קבעה כי במהלך כהונתו של סמוטריץ' כשר האוצר לא נעשו "מאמצים אמיתיים" לחיפוש מועמדות לתפקידים בכירים במשרד ● פרטנר משיקה את סוכנות ה-AI בר, רומי ורותם ● אמריקן אקספרס תציע שורה של הטבות חדשות ללקוחותיה ● אירועים ומינויים

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

אינמוד אחרי תהליך הרכישה שכשל: שומרת על ההכנסות, יורדת ברווחים

חברת האסתטיקה הרפואית מפרסמת היום (ד') את הדוח הרבעוני שלה, לאחר שבחודשים האחרונים מכרז למכירתה כשל ● בנוסף, החברה מודיעה כי יו"ר החברה וסמנכ"ל הכספים יעזבו את תפקידם

מתן רבין / צילום: יונתן בלום

הוא מונה למנכ"ל חברה ביטחונית בגיל 29 - והכניס אותה לבורסה

"זרקו אותי למים", אומר מתן רבין על הרגע שבו נכנס להוביל את חברת סולרום, שמנייתה זינקה במאות אחוזים ● עכשיו הוא לוקח אותה לשלב הבא עם טכנולוגיית לייזר שהוסבה ממדפסות תלת–ממד ● פרויקט 40 עד 40

יובל דיסקין / צילום: סיון פרג'

עסקה מדורגת לרכישת הסטארט-אפ של יובל דיסקין ב-120 מיליון דולר תוך שלוש שנים

הסטארט-אפ סיימוטיב של ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין תרכש באופן מדורג על ידי חברת אינטגרציה לתעשיית הרכב KPIT מהודו ● העסקה כוללת מספר שלבים, כאשר תחילה תהיה השקעה של 10 מיליון דולר בתמורה ל-26% ממניות החברה

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

נייס לא הזכירה את מכירת אקטימייז, והמניה הגיבה בירידה חדה

חברת התוכנה נייס, שנהנתה לאחרונה מעליות על רקע האפשרות למכירת פעילותה בתחום ניהול הסיכונים הפיננסיים, העלתה את תחזית הרווח השנתית שלה והרחיבה כלפי מטה את טווח תחזית ההכנסות

הסניף הצפוי של קפה גן סיפור בגני יהושע בתל אביב / הדמיה: לינה מיארה

סניף ראשון של קפה גן סיפור ייפתח בתל אביב

הרשת, שמפעילה סניפים בעשר ערים, תפעיל את הסניף החדש בגני יהושע בתל אביב שבעה ימים בשבוע ● לאחרונה דווח כי קרן גרין לנטרן תרכוש מחצית מהרשת על פי שווי של כ-150 מיליון שקל

מעבר על תיקים וסיכומם יארך שניות בלבד / צילום: עינת לברון

השופטים יקבלו כלי חדש שיסייע לעבודתם. האם הוא יפחית את העומס?

אחרי פיילוט שהוגדר כהצלחה מסחררת, מערכת הבינה המלאכותית החדשה תגיע ללשכותיהם של כלל השופטים והעוזרים המשפטיים ● המטרה: הקלה בעבודה השיפוטית וחיסכון בזמן ● מהו עתיד המתמחים בעידן "צ'אט המשפט", ואיך נמנעים מטעויות שעשויות לחרוץ גורלות?

אירית שאוליאן, מנהלת השקעות בכירה בפרופאונד / צילום: עמי ארליך

יועצת ההשקעות שבטוחה: המניות הללו זולות ביחס לשוק

אירית שאוליאן, יועצת השקעות בכירה בבית ההשקעות פרופאונד, טוענת כי "אף פעם לא נכון להיכנס לבונקר. אנחנו חושבים שנדרש כעת פיזור סיכונים, אבל לא להקטין פוזיציה מנייתית" ● "חברות האנרגיה המתחדשת צפויות להכפיל ולשלש עצמן בשלוש השנים הקרובות"

שאול שניידר, יו''ר נמל אשדוד / צילום: שלומי יוסף

יו"ר נמל אשדוד למל"ל: גבשו מדיניות בנוגע לקליטת אוניות מרוסיה ואוקראינה

בצל פרשיית החיטה החשודה כגנובה, יו"ר הנמל הדרומי שאול שניידר, הודיע על צעד חריג: עצירת עגינתן של אוניות בעלות סממנים רוסיים או אוקראיניים ● במכתב ששיגר למל"ל טען: הכנסת האוניות תחשוף את העובדים לתביעות ולסנקציות מצד האיחוד האירופי

מתקן לקידוח נפט בטקסס / צילום: Reuters, Eli Hartman

בזכות המשבר בהורמוז, ארה"ב מייצאת יותר נפט מאי־פעם

חסימת מצר הורמוז בשל המלחמה עם איראן הזניקה את יצוא הנפט האמריקאי לשיא של 5.2 מיליון חביות ביום - והפכה את נמל טקסס למסוף הגדול בעולם ● בעוד השווקים באסיה צמאים לתחליפים, הכלכלה האמריקאית נהנית ממעמד של מעצמת אנרגיה שלא נראה מאז 1943

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלי קבוצת הנדל''ן אאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

הדולר בשפל חדש; יעקב אטרקצ'י במתקפה חזיתית: "הנגיד פחדן"

שער הדולר עומד הבוקר על 2.92 שקלים, מה שגורר תגובות קשות במשק מצד יצואנים וכן מצידו של איש הנדל"ן הוותיק ● יעקב אטרקצ'י טוען באופן חסר תקדים כי נגיד בנק ישראל "מסב נזק כבד לכלכלת המדינה" ● בהחלטת הריבית האחרונה אותת הנגיד על מתווה מתון של הורדות ריבית לקראת סוף השנה