הגזירות שנרגיש / איור: Shutterstock
הדיונים, הסוערים בחלקם, על חבילת גזירות המס הכלולות בתקציב 2025 עדיין בעיצומם, אך חלק מהגזירות שכבר עברו, בהם הקפאת ההצמדה למדד של מדרגות המס ונקודות הזיכוי, יורגשו החל מתלוש השכר הראשון לשנת 2025.
● המדד שלא התעדכן כבר שנה וחצי והחורים באינפלציה: למה יוקר המחיה לא משתקף בנתונים הרשמיים
● החידה הגדולה: איך יכול להיות שהכול מתייקר אבל האינפלציה לא עולה
הגם שקולם של הארגונים העסקיים והחברות הוא הרועש ביותר היום בוועדת הכספים, כאשר הם תוקפים את תכנית האוצר למסות רווחים כלואים, מכלול הגזירות נושא עמו בשורה רעה בעיקר למשפחות בישראל, בדמות הפסדים של אלפי שקלים בשנה. זאת, בשל הפגיעה הצפויה בהכנסותיהן, בעקבות הקפאת מדרגות במס, התייקרות דמי הביטוח הלאומי, ויתור העובדים על יום בחירה והעלאת מס הבריאות. ברקע יהיו התייקרויות נוספות של חשבון החשמל, הארנונה, המים וכלל המוצרים שיתייקרו בשל עליית המע"מ באחוז החל מינואר.
עד כמה השכר עתיד להיפגע? עובד שמשתכר כ־10,000 שקל ברוטו עתיד להפסיד כ־1,400 שקל מדי שנה. עובד שמשתכר כ־20 אלף שקל ברוטו ייפרד מכ־2,400 שקל ומי שמשתכר כ־50 אלף שקל ברוטו, יוותר על כ־5,000 שקל לטובת המדינה.
מדרגות המס ונקודות זיכוי יוקפאו
הגזירה הדרמטית שתורגש בתלוש היא הקפאת מדרגות המס ונקודות הזיכוי. כדי למנוע את שחיקת השכר, לאור עליית מדד המחירים לצרכן, מוצמדות מדרגות המס למדד. בכל ינואר, מתעדכנות מדרגות המס באופן בו התקרה לכל מדרגה עולה וכתוצאה מכך, משולם פחות מס למדינה.
בישראל יש 7 מדרגות מס, החל מ־14% מס הכנסה ברמות השכר הנמוכות (החל מכ־7,000 שקל בחודש) ועד 50% מס ברמות שכר גבוהות (כ־60 אלף שקל בחודש).
עו"ד ויועץ המס שחר שאבי, סגן נשיא לשכת יועצי המס בישראל, מסביר כי "בשל ההצמדה למדד, המס שאנחנו משלמים תואם את קצב האינפלציה השנתי, לדוגמא: אם מדרגת המס הראשונה ב־2023 עמדה על 6,790 שקל לחודש, אז ב־2024 היא כבר הייתה 7,010 שקל ורק מסכום זה חל תשלום מס. גם המדרגה של שנת 2025 הייתה אמורה להיות גבוהה יותר וצמודה למדד. המדד התייקר ב־3.8%, ולכן המדרגה הראשונה ב־2025 הייתה אמורה לעלות ל־7,276 שקל ורק ממדרגה זו העובדים היו צריכים לשלם מס על השכר. ההצמדה הייתה אמורה לחול על כל מדרגות המס, וכך המדרגה האחרונה של המס, הייתה אמורה לקפוץ מ־60,131 שקל חודשי ב־2024 ל־62,416 שקל".
במסגרת התקציב המדינה החליטה להקפיא את מדרגות המס כך שלא יוצמדו למדד במשך 3 שנים, ולא יתעדכנו. כך גם הוקפאה ההצמדה של נקודות הזיכוי. "למרות השחיקה הריאלית בשכר, המס על השכר יישאר אותו דבר. התוצאה היא התייקרות המס בממוצע בין 3.5%-4% בכל שנה לפי קצב האינפלציה", מסביר עו"ד ויועמ"ס שאבי. "ברמות השכר הנמוכות מאוד זה מתבטא בעשרות שקלים לחודש, ברמות השכר הבינוניות במאות שקלים וברמות השכר הגבוהות זה מגיע לאלפי שקלים בודדים בחודש.
"מנגנון נקודות הזיכוי עובד אותו דבר וגם הוא מוצמד למדד, וגם כאן נקבעה הקפאה. התוצאה תהיה התייקרות של בין 3.5-4% לשנה במס גם בעניין הזה. שני הדברים הללו ביחד מייקרות אפקטיבית את מס ההכנסה של כל אדם עובד לבין 7% ל־8% בשנה. כך לדוגמה, אדם ששילם מס שנתי בסך 10,000 שקל בשנת 2024 ישלם ב־2025 על אותו שכר בדיוק 10,800 שקל. ברמות השכר הגבוהות מי ששילם מס שנתי של 100 אלף שקל ב־2024, ישלם ב־2025 מס בסך 108 אלף שקל".
בין כלל ההקפאות בתקציב הוחלט להקפיא גם את קצבאות ילדים. עו"ד איתי ברכה, שותף מייסד בבוטיק המס ברכה ושות' מסביר כי "גם אם מדובר בהקפאה של הצמדה סכומי קצבאות הילדים למדד המחירים לצרכן, למעשה יבוטל הסכום בו הייתה אמורה לגדול קצת הילדים בשנת 2025 כתוצאה מעליית המדד. מדובר על סכום שנע בין 62 ל־78 שקל לילד עד גיל 18 לשנה".
כמה תעלה לכם תרומת יום הבראה?
בין יתר התנאים הסוציאליים להם זכאי עובד, ישנה זכאות לתשלום דמי הבראה המשולמים לעובד על ידי המעסיק אחת לשנה, ומחושבים לפי שיעור יום הבראה במכפלת מספר ימים (בין 5 ל־10), תלוי וותק העובד. "במסגרת הגזירות החדשות, כל עובד בישראל יתרום יום הבראה אחד למדינה, מתוך תשלום ההבראה המגיע לו", מסביר עו"ד ברכה. "נכון לשנת 2024 תעריף יום ההבראה במשק עומד על 384 שקל, ובמגזר הציבורי 432 שקל. זהו הסכום השנתי בו יינזק כל עובד בישראל בעקבות הגזירות הכלכליות".
המשמעות היא שכלל העובדים במשק ידרשו להיפרד מ־384 שקל בשנה, ולא משנה מה רמת השכר שלהם (מלבד עובדי המדינה, כאמור, שייפרדו מ־432 שקל).
דמי הביטוח הלאומי עולים
במסגרת גזירות התקציב הוחלט גם על העלאת דמי הביטוח הלאומי (שמורכבים בחלקם מתשלומי דמי בריאות המועברים למשרד הבריאות) בכ־60 שקל לעובד בממוצע בחודש, בכ־40 שקל למובטלים ובכ־14 שקל לאברכים ולסטודנטים.
עו"ד ברכה מסביר כי "דמי הביטוח הלאומי במדרגות המס הנמוכות (עד 7,522 שקל לחודש) יועלו בשנת 2025 בשיעור 1.6%, המתחלקים בין המעביד לעובד - לעובד נוספו דמי ביטוח לאומי בשיעור 0.8% ולמעביד 0.8%. לעצמאי יועלו דמי הביטוח הלאומי במדרגות המס הנמוכות ב־1.6% בסך־הכול".
בחישוב שנתי, עבור שכירים, מדובר בתוספת שנתית של כ־1,440 שקל שיחולקו 50%־50% בין המעסיק לעובד השכיר. לדברי ברכה, "ההשפעה תהיה על האדם העובד בישראל ושיעור העלאה המס הכולל יהיה בשיעור של עד 722 שקל לשנה עבור כל עובד ו־722 שקל לשנה עבור כל מעביד בגין אותו העובד".
כאמור, גם עצמאים יספגו תוספת שנתית של כ־1,440 שקל בשנה, ואוכלוסייה שלא עובדת או עצמאי שלא עובד יספגו תוספת שנתית בתשלומי הביטוח הלאומי של עוד כ־540 שקל בשנה. כאשר מדובר בזוגות עובדים הסכומים מוכפלים, והתא המשפחתי של זוג עצמאים סופג עלייה שנתית של כ־3,000 שקל בדמי הביטוח הלאומי.
בשורה התחתונה, יאלצו העובדים בישראל להיפרד ממאות עד אלפי שקלים משכרם בשנה בעקבות הגזירות: אדם המשתכר 10,000 שקל ברוטו יידרש להיפרד מ־1,437 שקל בשנה; בשכר של 20 אלף שקל הפגיעה תהיה ב־2,412 שקל בשנה, וכך הלאה ככל שהשכר עולה.