על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בין־לאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
● "אירוע די ייחודי": אלפי ישראלים ביקשו להגר לקנדה, ולא רק אליה
● כ-560 מיליון אירו: תע"א בעסקת ענק עם המדינה האירופית
1ברית משולשת של ישראל, קפריסין ויוון יכולה לשנות את המזרח התיכון
אריאל ארקהם, מייסד שותף של המכון Jewish National Initiative, התראיין לעיתון היווני קת'ימרני בעקבות מאמר שלו שפורסם בג'רוזלם פוסט, בו טען בין היתר כי יש להחכיר קרקעות באיים יוניים למטרת הקמת בסיסים ימיים והכשרת צבא קפריסין על ידי צה"ל. "ארקהם ההצביע על כך שטורקיה הפכה למדינה עוינת לדיפלומטיה הישראלית וכי הברית המשולשת של יוון, קפריסין וישראל, תהווה משקל נגד אסטרטגי לארדואן", נכתב.
בתשובה לשאלה מה גורם לישראל לבחון מחדש את יחסיה עם טורקיה? אמר ארקהם כי נראה שישראל גילתה כי יש לה הרבה בעלות ברית שנחשפות כגרועות. "ההתרחבות הימית האסטרטגית של ארדואן והברית שלו עם איראן מגבירים את האיומים הנובעים מהמזרח התיכון. מול אתגרים אלה, על ישראל לחזק את יכולותיה הצבאיות ולהבטיח את הבריתות שלה עם יוון וקפריסין", אמר.
ארקהם אמר כי הפעולות של טורקיה צריכות להדאיג את ישראל. "לאחרונה, מנהיגי חמאס, שהורחקו מקטאר, התקבלו באנקרה. בנוסף, ארדואן מוביל מאמצים דיפלומטיים לבודד את ישראל, כולל תמיכה באמברגו נשק וקידום קואליציה של מדינות מוסלמיות נגד ישראל. הרחבת הצי הטורקי והמעורבות בסכסוכים בסוריה ובלוב מטרידות גם הן".
לטענת ארקהם, יוון וקפריסין מחזקות את עמדתה האסטרטגית של ישראל במזרח התיכון. "יוון וקפריסין מציעות יתרונות כלכליים, דיפלומטיים וגאוגרפיים במענה לאיומים המשותפים. הן מאפשרות לישראל לעקוף את הבוספורוס (מצר ים בטורקיה) בפרויקטים כמו צינור הגז EastMed, המקשר את ישראל ישירות לאירופה. מבחינה גאוגרפית, מיקומן האסטרטגי של קפריסין ואיי יוון מספק לישראל נקודות עגינה חשובות ומאפשר הגנה על תשתיות האנרגיה הימיות שלה".
ארקהם מציע כי יש להחכיר שטחים להקמת בסיסים ימיים ביוון ובקפריסין בהם ישראל תוכל להכשיר כוחות. "חכירת שטחים להקמת בסיסים ימיים תאפשר לישראל להחזיק נוכחות ימית חזקה, להגן על נתיבי סחר ולנטר איומים פוטנציאליים. הכשרת הכוחות של קפריסין תסייע ביצירת שותף אזורי חזק יותר. מהלכים אלו יעמיקו את הברית בין ישראל, יוון וקפריסין וייצרו משקל נגד להתרחבות הטורקית".
"הברית הזו תשנה את הדינמיקה במזרח הים התיכון ותאתגר ישירות את שאיפותיה של טורקיה. מבחינה כלכלית, הברית תבסס מסדרונות אנרגיה עוקפי בוספורוס, תחזק את ביטחון האנרגיה האירופי ותפחית את השפעת טורקיה על נתיבי אספקה מרכזיים".
מתוך קת'ימרני מאת אתנסיוס קציקידיס. לקריאת הכתבה המלאה.
2למה איראן לא עזרה לסוריה
"במשך שנים טהרן הייתה בעלת הברית הנאמנה ביותר של אסד. איראן השקיעה משאבים אדירים וסיוע צבאי וכלכלי כדי להבטיח את הישרדותו של אסד. אך כשהצבא הסורי התפרק, איראן נעדרה", נכתב ב-Foreign Affairs. אז למה איראן נטשה את אסד? בין היתר בגלל היחלשות חיזבאללה שהייתה שחקן מרכזי של איראן בסוריה.
חמינאי גינה את נפילת אסד ועדיין מנסה לשמור על התדמית של איראן כמעצמה איזורית חזקה. אולם, בתוך איראן, יש קולות אחרים. "קצב האירועים והידלדלות המשאבים הצבאיים והפוליטיים של טהרן, על רקע עימותים צבאיים עם ישראל, השאירו את ההנהגה להיאבק כיצד יש להגיב", נכתב.
"מעורבותה הנרחבת של איראן במלחמת האזרחים הסורית הייתה חיונית לקיומו של משטר אסד. מאז 2011, טהרן הוציאה בין 30 ל-50 מיליארד דולר על סיוע צבאי, נפט ותמיכה לוגיסטית לסוריה. כוח קודס, הזרוע העילית של משמרות המהפכה, תיאם בתחילת הדרך את הפעולות, כולל הכשרת מיליציות מקומיות, לוחמים שיעים זרים מחיזבאללה, מיליציות עיראקיות וקבוצות מאפגניסטן ופקיסטן".
איראן קיבלה בהפתעה את נפילת המשטר שהיא עצמה עיצבה במשך שנים. "המשטר האיראני לא היה מוכן לקריסתו של הצבא הסורי, כאשר קווי ההגנה קרסו והחיילים לא היו מוכנים להילחם. תוך ימים ספורים, המורדים כבשו את העיר השנייה בגודלה, חאלב, והתקדמו דרומה, ואיראן נותרה ללא זמן להגיב".
גורם נוסף, שגרם לאיראן להיעדר ברגע המכריע ביותר של בת בריתה הוא החלשות חיזבאללה. "חיזבאללה היה שחקן מרכזי באסטרטגיה של איראן בסוריה, עם אלפי לוחמים שנפרסו לתמיכה במשטר אסד. אך התקיפות הישראליות נגד חיזבאללה והיעדים האיראניים בסוריה מחקו את ההנהגה ומנעו מחיזבאללה להציע לאסד סיוע נוסף".
מתוך ה-Foreign Affairs מאת חמידרזא עזיזי. לקריאת הכתבה המלאה.
3ישראל וטורקיה מעצבות מחדש את גבולות סוריה
"הנהגת סוריה אינה ההיבט היחיד שמשתנה בעקבות נפילת אסד - גם הגבולות שלה מתחילים להיטשטש. מדרום-מערב מול ישראל ומצפון מול טורקיה", נכתב בבלומברג.
לאחר נפילת אסד, צה"ל התקדם במהירות לתוך סוריה וכבש מחדש את הגולן הסורי. מטרת אזור החיץ שצה"ל כבש היא להגן על גבול ישראל מאיום פוטנציאלי חדש. "ישראל לא תאפשר לקבוצות ג'יהאדיסטיות למלא את הוואקום הפוליטי ולאיים על קהילות ישראליות", אמר נתניהו בשבוע שעבר בהודעה בה הבהיר כי הפריסה של כוחות צה"ל בשטח הסורי - היא זמנית.
"לפני נפילתו של אסד, ישראל שלטה על כשני שלישים מהשטח, מה שאפשר לה תצפית על דרום סוריה בין הגבול לבין דמשק, הנמצאת במרחק 60 קילומטרים, והעניק לה יכולת לעקוב אחר תנועות כוחות. הגולן מציע קרקע פורייה - ישראלים מגדלים שם ענבים ותפוחים - והוא מקור מים חשוב".
דולן אבו סלאח ראש מועצת מג'דל שמס, השוכנת למרגלות הר החרמון אמר כי הוא תומך בנוכחות צה"ל באזור החיץ. "הקמת אזור ביטחון היא חשובה מאוד לקהילות רמת הגולן", אמר. "אם נראה שהמשטר החדש הוא פוטנציאלית עוד ארגון טרור שיכתיב את סדר היום, אזור הביטחון חייב להיות קבוע", אמר אבו סלאח.
טורקיה בדומה לישראל, מעוניינת ליצור אזור חיץ לאורך הגבול בינה לבין סוריה, המתפרש על 900 קילומטרים. טראמפ, אמר כי טורקיה היא "שחקן מפתח בעיצוב הנוף הפוליטי לאחר אסד".
"אחת המטרות המרכזיות של ארדואן היא להדוף קבוצות כורדיות מצפון, שיש להן קשר עם ה-PKK התנועה הכורדית שנאבקת במשך שנים על אזור כורדי אוטונומי בתוך טורקיה". ארדואן מאמין כי קבוצת המורדים שהפילה את אסד, היאת תחריר א-שאם, מעוניינת לפרק גם היא את הכוחות הכורדיים.
"צבא סוריה הלאומי (SNA), קבוצה שממומנת על ידי אנקרה, השתלטה מאז סוף נובמבר על שתי עיירות בצפון-מערב סוריה, מידי כוחות הדמוקרטיים הסוריים (SDF), בני ברית של ארה"ב במאבק נגד דאעש. לדברי גורמים טורקיים, ה-SNA צפויה כעת לנסות להשתלט על שטחים נוספים".
מתוך בלומברג, מאת אליסה אודנהיימר וסלצ'אן האצ'אוגלו. לקריאת הכתבה המלאה.
4יותר ויותר יהודים בעולם מחליטים לעשות עלייה
הסוכנות היהודית וארגון נפש בנפש דיווחו על עליה חדה במספר היהודים בעולם שמתכננים לעשות עלייה לישראל. "עד סוף 2024 ישראל צפויה לקלוט יותר מ-32 אלף עולים חדשים, והעניין בעלייה הולך וגובר. מומחים אומרים שהגידול נובע מתחושת סולידריות, עלייה באנטישמיות העולמית ושאיפות אישיות להתחבר למולדת היהודית", נכתב במדיה ליין בכתבה שכותרתה "אם לא עכשיו, אז מתי? יהודים מהתפוצות מתעניינים יותר בעלייה לישראל לאחר ה-7 באוקטובר".
עם זאת, בעוד שישנה עלייה במספר העולים החדשים, ישנה גם עלייה במספר הישראלים שיורדים מהארץ. כך, בכתבה שפורסמה אתמול (א') בכותרות העיתונים, דווח כי לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנה עלייה של כ-59% ביורדים מהארץ, ביחס לשנה שעברה.
ארגון נפש בנפש, שמסייע לעלייה מארה"ב וקנדה, דיווח על עלייה של כ-79% בבקשות לעלייה. מארק רוזנברג, בכיר בארגון, אמר למדיה ליין כי יהודים רבים התקרבו לישראל מחדש. "יהודים רבים מתייחסים לכך כרכישת זהות מחודשת. אנשים שהיו מרוחקים מישראל התקרבו, ואלו שכבר היו מחוברים מרגישים משיכה חזקה עוד יותר". הוא הוסיף כי למעלה מ-4,000 יהודים מצפון אמריקה עלו לישראל מאז ה-7 באוקטובר.
מייקל ושרה ברסקי עולים חדשים מברוקלין שעלו עם משפחתם לישראל התראיינו למדיה ליין ואמרו שה-7 באוקטובר אינו בהכרח הסיבה בגללה עלו. "ידענו שאנחנו רוצים שינוי, אבל לא היינו בטוחים מה זה אומר. חשוב להבהיר שה-7 באוקטובר לא היה הסיבה לכך שהתחלנו בתהליך העלייה, אבל עם הזמן זה נהיה ברור שישראל היא המקום שבו אנחנו רוצים להיות. המשכתי להזכיר לעצמי ולבעלי - 'אם לא עכשיו, אז מתי?'", אמרה שרה.
העלייה לישראל מכל רחבי העולם מנוהלת על ידי הסוכנות היהודית. שי פלבר, מנהל מחלקת העלייה, דיווח כי העלייה החדה ביותר נרשמה בצרפת, שם נרשמה עלייה של 400% בממוצע השנתי. "זינוקים דומים נרשמו בבריטניה, צפון אמריקה ומדינות נוספות", אמר פלבר.
הגידול בהתעניינות תואם לעלייה בפועל במספר העולים, אמר פלבר. "בצרפת הכפלנו את מספר העולים לעומת השנה שעברה, והגענו ליותר מ-2,000 עולים השנה. בבריטניה נרשמה עלייה של 25%-30%, ובצפון אמריקה, למרות שאנו עדיין ממתינים לנתונים סופיים, אני מעריך עלייה של 10%-20% במספר העולים".
פלבר ייחס את ההתעניינות הגוברת בעלייה לתחושת סולידריות עם העם היהודי ולחשש מאנטישמיות גוברת. "רבים מרגישים שזה הזמן הנכון לעלות לישראל כדי לתמוך במדינה, ורבים גם חוששים מהאנטישמיות הגוברת במדינות שונות. אך גם אלו שלא מושפעים ישירות מאנטישמיות חושבים לטווח ארוך ומזהים את ישראל כביתם", אמר פלבר.
מתוך המדיה ליין מאת נתן קלבין. לקריאת הכתבה המלאה.