עסקים סגורים ברמת גן. כ-60 אלף עסקים נסגרו בשנה האחרונה / צילום: טלי בוגדנובסקי
שנת 2024 הייתה מאתגרת במיוחד למשק הישראלי, שנאלץ להתרגל לשגרת מלחמה, והעסקים התקשו להחזיק את הראש באוויר תחת סביבת ריבית גבוהה, ירידה בהשקעות ומחסור בעובדים. כתוצאה, השנה מסתיימת עם מספר מדהים של כ־60 אלף חברות ועסקים שנסגרו במהלכה, זינוק של כ־50% בהשוואה לשנים שבשגרה, כך לפי נתוני חברת המידע העסקי Coface Bdi שהגיעו לידי גלובס. עוד עולה שמספר העסקים שנפתחו השנה נמוך מהרגיל, כ־37 אלף בהשוואה לכ־45 אלף בשגרה.
● טור אורח | "צ'פטר 11 הישראלי"? התיקון המוצע לחוק חדלות פירעון יפגע בהסדרי החוב
● בדיקת גלובס | אלפי שקלים בשנה: הגזירות שיורגשו כבר בתלוש השכר הראשון של 2025
● חורים באינפלציה: למה יוקר המחיה לא משתקף בנתונים הרשמיים
קשה להגדיר מהן "שנים בשגרה", לאחר תקופה כה ארוכה רצופת משברים, ממגפת הקורונה דרך המאבקים סביב הרפורמה המשפטית ועד המלחמה. גם שנת 2023 הסתיימה עם מספר דומה של עסקים שנסגרו, שתפח בחודשיים האחרונים של השנה. עם זאת, תנאים קשים שררו במשק עוד טרם פרצה המלחמה, סביבת ריבית גבוהה ולחצי אינפלציה שהביאו לעליות מחירים והאטה במשק.
"גם שנת 2025 צפויה להיות מאוד מאתגרת", אומרת דניאלה רז־ויינרב, סמנכ"לית מידע ומנהלת המחלקה הכלכלית ב־Coface Bdi. "אנחנו כבר מעל 15 חודשים במלחמה ואי ודאות, נקודת הפתיחה בעייתית. דירוג האשראי נמוך, יש ירידה בהשקעות, הריבית גבוהה ומעל הראש מרחפות הגזרות הכלכליות שייכנסו לתוקף ב־1 בינואר".
חברות רבות מאלה שנקלעו השנה לקשיים אף התגלגלו להליכים משפטיים. עורכי הדין שמובילים את ההליכים האלה, המתמחים בהליכי חדלות פירעון, בשיקום ובפירוק חברות, רואים מקרוב כיצד המספרים על קריסת חברות באים לידי ביטוי בשטח. "בהחלט נתקלתי השנה בעלייה במספר החברות שנקלעו לקשיים ולהליכי חדלות פירעון - בעיקר בענפי המלונאות והנדל"ן", מספר עו"ד גיא גיסין, שותף מייסד במשרד גיסין ושות'. לדבריו, "עסקים קטנים ובינוניים נפגעו קשות בגלל מילואים, היעדר עובדים והריבית הגבוהה לאורך זמן".
"ב־2024 היו סגירות של 60 אלף סגירות של חנויות ועסקים לעומת 40 אלף בשגרה", אומרת רז־ויינרב. "המשק הישראלי מורכב מלמעלה מ־90% עסקים קטנים ובינוניים, להם אין הרבה הון עצמי ולכן החוסן הפיננסי שלהם להתמודד עם מצבי משבר נמוך משל עסקים מבוססים יותר. עלויות המימון קופצות, ועלייה כזו יכולה למחוק רווח שלם של עסק בינוני וקטן. לכך מתווספים קשיים רגולטוריים, תחרות חריפה, וירידה בהיקפי הפעילות".
עו"ד גיל אורן, שותף מנהל ומוביל תחום חדלות פירעון במשרד ארנון, מסביר כי חברות בתחומי הפרויקטים לבנייה וביצוע קרסו השנה אחרי שסבלו מעלייה חדה במחירי התשומות, ממחסור בכח אדם ומעליית ריביות. ב־CofaceBdi צופים קריסה של 700-750 קבלני בנייה ותשתית השנה, גידול של יותר מ־10% בהשוואה ל־2023, אומרת רז־ויינרב. מגזר נוסף שנפגע בצורה קשה הוא החקלאות, הן בשל מחסור בכח אדם והן מאחר ששטחי החקלאות היו וחלקם עודם סגורים.
נהנו מעליות המחירים
כמעט כל תחום עיסוק בישראל נפגע, ולא רק באזורי הלחימה. מסעדות, אולמות אירועים, מלונות, משרדי נסיעות, חנויות צעצועים, חנויות בגדים. כל סקטור שהוא - בדגש על כך שלא מדובר ברשתות גדולות. הן המשיכו לשגשג, וגם אלו שחוו הפסדים מסוימים לא יתרסקו כל כך מהר כמו החנויות העצמאיות.
ואכן, עו"ד גיסין מזהה כי חברות גדולות דווקא נהנו השנה מהעלייה במחירים ובמקורות האשראי. הוא מצביע על ענף הקמעונאות ככזה שנהנה מהגידול בצריכה ומהירידה בטיסות לחו"ל. "וזה עוד לפני שדיברנו על עסקים בתחומי הביטחון והבנקאות. הענפים האלה פרחו והתנתקו לחלוטין מהמשבר במדינה".
לרשתות המזון בהחלט הייתה שנה מעולה, כשנרשמה אמנם ירידה בצריכה והתנהלות צרכנית נבונה יותר, אבל מהצד השני, כשאנשים הולכים פחות למסעדות, המכירות ברשתות המזון ואפילו במכולות השכונתיות צומחות. עוד בלטו ענפים שמזוהים עם רמות מחירים נמוכות יותר, כמו חנויות הסטוקים.
לעומת זאת, שירותים שקל לקצץ בהם בזמן קושי כלכלי, כמו בידור ופנאי, בתי קפה ומסעדות, נפגעו משמעותית, וכך גם ענף התיירות והאירוח, בשל הירידה במספר התיירים וסגירת אזורי תיירות רבים.
גם תעשיית ההייטק לא חמקה מהקשיים. לדברי עו"ד אורן, המשבר היכה גם בסטארט־אפים ובחברות הייטק בשלב בוגר יחסית. לדבריו, "חברות אלו סבלו מקושי בגיוסי הון ולכן נטלו אשראי. בחברות שלא היה בהן מתאם בין ההכנסות לנטל האשראי נוצרו קשיים שהביאו לחדלות פירעון".
עו"ד עידן אדלר רייס, שותפה בתחומי חדלות הפירעון והסדרי החוב במשרד פירט, וילנסקי, מזרחי, כנעני, מסכימה כי "השנה ראינו יותר חברות בתחום המזון וההסעדה וחברות הייטק קטנות שנגמר להן האוויר ומגיעות לחדלות פירעון". לדבריה, חלק גדול מהחברות נקלעו למצוקה כה חריפה שבחרו לוותר מראש על פנייה לבית המשפט: "הליכים משפטיים עולים כסף. עסקים רבים, בעיקר קטנים, פשוט סוגרים את שעריהם בלי הליך משפטי, בלי להציע הסדר לנושים ובלי להביא 'כסף מהבית'. גם הנושים מעדיפים לפעמים לוותר. הם מבינים שאין נכסים למימוש אז אין טעם להמשיך לבזבז כספים על עורכי דין".
אתגרי המלחמה עוד כאן
ענף המסחר אולי מגלה כעת סימני התאוששות, אך האתגרים לא הסתיימו. "עסק קטן או בינוני מאוד נשען על הבנק וההתחייבויות שלו לזמן קצר גבוהות. כשהריבית על ההלוואות שלקח עולה ואין לו כמעט הון עצמי, נוצרת פגיעה", אומרת רז־ויינרב. "הקושי לעמוד בהתחייבויות עלול להוביל לפיגורים בתשלומים ולתביעות משפטיות".
עו"ד שירלי יפרח־אזור, שותפה במחלקת חדלות פירעון במשרד ליפא מאיר, מסכימה כי "2024 הייתה שנה מאתגרת לעסקים, בעיקר בסדר גודל בינוני. אנחנו עדים לעלייה במספר תיקי חדלות הפירעון של עסקים כאלה, ובהם מפעלי תעשייה מסורתית ועסקי תיירות ופנאי". לדבריה, הגורמים לכך הם האינפלציה והריביות הגבוהות, ירידה בביקושים ומשברים גיאופוליטיים, שהובילו לשיבושים בשרשרת האספקה.
והבעיה לא נעצרת כאן. יפרח־אזור מסבירה: "לצערנו, אין קשב ופניות בשוק לעסקאות רכישה או השקעה, כך שגם הפעילות המוצעת למכירה בהליכי חדלות הפירעון לא זוכה בדרך כלל לתמורה שהייתה ראויה לה במצב רגיל. זה יכול לקרות בגלל מיעוט מתעניינים או בגלל קושי בגיוס אשראי".
אפשר לצאת מזה, מעריכה רז־ויינרב, "אבל הממשלה צריכה לפעול. להעביר תקציב נכון, לקבוע צעדים לשיקום היישובים, תשתיות, לשפר את ההליכים הבירוקרטיים האיטיים, להקל על כניסת עובדים זרים. חייבים לעודד את הייצור המקומי, להגיע ליציבות שלטונית ולמדיניות פיסקאלית נוחה, וכך אולי להחזיר את האמון של חברות דירוג האשראי וגם את המשקיעים".
מקום לאופטימיות
רק מעט חברות בישראל הגישו השנה בקשות לשיקום כלכלי או לפירוק. עו"ד אדלר רייס תולה זאת בהקלות שהעניקו להן בנקים ונושים לנוכח המלחמה - אך צופה שינוי לרעה, ובקרוב. לדבריה, "בשנה הבאה נראה שינוי במגמה ויפתחו הליכי חדלות פירעון רבים יותר, שישקפו את המצב הכלכלי".
עו"ד ישראל בכר, שותף וראש מחלקת חדלות פירעון במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ, מסכים עם התחזית הזו. לדבריו, "עד לפני מספר חודשים ראינו עצירה משמעותית של חברות שקרסו בעיקר בזכות ההתגייסות הלאומית והעזרה ההדדית, שבאו לידי ביטוי בהקפאה לא רשמית של גביית חובות. אבל זו הייתה מגמה מלאכותית, שברור היה שלא תימשך. עכשיו מזהים חזרה למצב של 'עסקים כרגיל', מה שגורם לכניסת חברות שחוו קשיים עוד לפני המלחמה להליכי חדלות פירעון".
ויש גם מי שמותח ביקורת על החוק הקיים. עו"ד יניב אזרן, שותף במשרד ב. לוינבוק, גורס כי "התיקון לחוק מתקופת הקורונה, שנועד לעזור לעסקים להתמודד עם משבר זמני, נכשל ופועל כיום כ'מלכודת דבש'. התיקון הזה מושך עסקים הזקוקים לתוכנית לשיקום כלכלי לפנות דווקא להליך של הסדר חוב שלא מתאים להם, באופן שמגדיל את הסיכון לקריסתם".
האם יש מקום לאופטימיות? לדברי עו"ד יפרח־אזור, "שנת 2025 עשויה לספק אופק חדש להתאוששות, תלוי כמובן במצב הביטחוני הבלתי צפוי". הגורמים שעשויים לדעתה לסייע בכך הם הקלה במדיניות המוניטרית, תמיכה ממשלתית בעיקר בפריפריה וניצול של הזדמנויות לביצוע השקעות ורכישות.
ב־BDI צופים גם מגמה של עלייה לישראל בחסות התגברות האנטישמיות בעולם, מה שיכול לתרום במידת מה להתאוששות הכלכלה בארץ.