משרדי עמית פולק מטלון / צילום: מתוך יוטיוב
משרדי עורכי דין המחתימים לקוחות על הסכמי שכר-טרחה כשהם נמצאים בניגוד עניינים מובנה עלולים שלא לקבל תשלום ואף לספוג הוצאות בבית המשפט - כך עולה מפסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב, אשר דחה השבוע תביעה שהגיש משרד עורכי הדין עמית, פולק מטלון, מהמשרדים המובילים בישראל. המשרד תבע לקבל כמיליון שקל בשכר-טרחה מלקוחה שייצג אחרי שהסתבכה בחובות. הלקוחה יוצגה על-ידי עו"ד יהושע שטיין, והמשרד יוצג על-ידי עו"ד ארז חבר.
● אחרי שחויב למנות נשיא לעליון: לוין מסרב לאשר לשופטים ללמד באקדמיה
● חצי שנה נוספת בתפקיד ו-5 מיליון שקל: הפשרה בין קבוצת נקש למנכ"ל הוותיק
● מיעוט מיזוגים וריבוי ליטיגציה: מה קרה במשרדי עורכי הדין ב-2024
בפסק הדין נמתחה ביקורת נוקבת על המשרד, ונקבע כי היה מצוי ב"ניגוד עניינים בוטה" וכי פעל, על פניו, בניגוד לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין. זאת, כאשר במקביל לייצוג שהעניק ללקוחה, ייצג המשרד גם נושים שפעלו לגבות ממנה חובות כלפיהם.
תחילת הפרשה ב-2014. משרד עמית, פולק, מטלון התקשר אז בהסכם לייצוג לקוחה, אשר נקלעה לחובות בהיקף של כ-13 מיליון שקל, אחרי שהעניקה ערבות לעסק המשפחתי שנוהל על-ידי בן זוגה, וזה נקלע למשבר.
מתוך הסכום הכולל של החוב, כ-10 מיליון שקל היו כלפי ארבעה גופים פיננסיים, שיוצגו אף הם על-ידי המשרד: חברת הביטוח כלל והבנקים לאומי, הפועלים ומרכנתיל דיסקונט. חובות נוספים של הלקוחה היו כלפי גופים שלא יוצגו על-ידי עמית, פולק, מטלון.
השופט אביים ברקאי מתח בהקשר זה ביקורת על המשרד, וקבע כי "בעודו פועל אל מול הנתבעת כחייבת, ובעוד הוא מייצג את עיקר נושיה - לא היסס גם להיקשר עם הנתבעת בהסכם שכר-טרחה, הסכם לפיו הוא ייצג את הנתבעת במקביל אל מול כלל הנושים, למעט אלה שמיוצגים על-ידו. ובמילים פשוטות - התובע צעד לצידה של הנתבעת ונלחם את מלחמתה כחייבת לנושים שונים - ובו-בזמן פעל היטב נגד הנתבעת בעוד הוא מייצג נושים אחרים".
מימוש החובות של הלקוחה הסתיים במכירה של ארבע דירות שהיו בבעלותה בתל אביב, וזאת במסגרת כינוס נכסים. בית המשפט קבע בהקשר זה כי משרד עורכי הדין פעל ככונס הנכסים מטעמה של כלל ביטוח, ובנוסף פעל לטובת שלושת הבנקים שייצג, תוך שהוא פועל ב"ניגוד עניינים מובנה" לייצג גם את הלקוחה.
זו שילמה למשרד כ-500 אלף שקל עבור השירותים, רובם במסגרת כינוס הנכסים, אך עמית, פולק, מטלון תבעו כדי לקבל ממנה סכום נוסף בגובה של למעלה מ-900 אלף שקל, אשר לטענתם הייתה חייבת להם בהתאם להסכם שכר-הטרחה.
"ניגוד העניינים ברור וזועק מתוך ההסכמים"
השופט ברקאי מצא כי המשרד ידע היטב על ניגוד העניינים המובנה בו הוא פועל. לפי פסק הדין, המשרד ניסח את הסכם שכר-הטרחה עם הלקוחה, כך שהיה כתוב בו כי המשרד ינהל מטעמה משא-ומתן עם הגופים הפיננסיים אשר להם היא חבה כספים - אך לא ייצג אותה בהליכים משפטיים מולם, ככל שיהיו כאלה. ניסיון זה לתחום את השירותים ללקוחה מעיד, לקביעת השופט, על מודעות המשרד לניגוד העניינים.
שלושה שבועות מאוחר יותר נחתם הסכם שכר-טרחה נוסף, ובית המשפט ראה בהסכם זה הוכחה לכך שמשרד עורכי הדין זיהה את הקושי לגבי הייצוג הכפול וניגוד העניינים. השופט ברקאי כתב בהקשר זה כי לא מדובר במקרה שבו מותר לעורך דין לייצג צד אחד לסכסוך, ובמקביל את הצד השני לאותו סכסוך אבל בנושאים אחרים, אלא במקרה שבו המשרד ייצג את הצדדים באותו הנושא בדיוק - חובות הלקוחה. "ניגוד העניינים ברור וזועק מתוך ההסכמים", נכתב בפסק הדין.
בקביעות הצפויות להדהד בקרב משרדים נוספים לעריכת דין, קבע גם השופט ברקאי כי האיסור על עורכי דין לפעול בניגוד עניינים בהתאם לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין, מחמיר יותר מזה החל על עובדי ציבור. לפי פסק הדין, ניגוד העניינים של המשרד לא היה רק מול כלל ביטוח אלא גם מול שלושת הבנקים, כאשר המשרד "לא היסס להודות ובמידה מסוימת גם להתפאר בניגוד העניינים שבייצוג הכפול".
עוד נקבע כי הסכם שכר-טרחה לא נועד לעסוק רק בתשלום שיקבל המשרד אלא ב"מהות ההתקשרות" בין הצדדים.
אחרי שתביעת המשרד נדחתה, בית המשפט הטיל עליו לשלם ללקוחה הוצאות משפט בגובה 60 אלף שקל.
עמית, פולק, מטלון: "הקשר עם הנושים לא הוסתר מעיני הלקוחה"
ממשרד עמית, פולק, מטלון נמסר: "מקריאה של פסק הדין, ניכר כי נפלו בו שגיאות מהותיות הן בהיבט העובדתי והן בהיבט המשפטי. פסק הדין אף דן בטענות שלא נטענו על-ידי הנתבעת, וקבע עובדות שכלל לא נפרשו בפניו, תוך התעלמות משורה ארוכה של טענות של המשרד.
"נקודת המוצא השגויה של פסק הדין, שנכללה בו מספר פעמים, הייתה כי המשרד ייצג שורה של בנקים מול הנתבעת, שעה שלא היו דברים מעולם.
"בפועל, הנתבעת פנתה למשרדנו על סמך ניסיוננו הרב ויכולותינו המוכחות בענף הבנקאות, על-מנת למנוע את הכרזתה כפושטת רגל ולהציל חלקים גדולים ככל הניתן של רכושה. בשום שלב לא ייצגנו את הבנקים בתיק זה בכלל ונגד הלקוחה בפרט. בניגוד לאמור בפסק הדין, הקשר עם הנושים לא הוסתר מעיני הלקוחה, אלא צוין ופורט בכתב, וכאמור דווקא בגלל קשר ידוע זה פנתה הלקוחה למשרדנו במטרה לרתום אותו לטובתה.
"אי לכך, המשרד ועורכי הדין המייצגים לא פעלו בניגוד עניינים, אלא ראו אך ורק את טובת הנתבעת לנגד עיניהם לכל אורך הדרך, והטיפול המשפטי המקצועי והמסור שהעניק משרדנו במספר רב של עניינים משפטים הניב ללקוחה תוצאה מיטבית. בעקבות שלל פעולות המשרד, הצלחנו להותיר בידי הנתבעת רכוש רב, הכולל דירת פנטהאוז ודירה נוספת במרכז תל אביב, וכל זאת בלא שהיא תוכרז פושטת רגל, דבר שהיה מותיר אותה חסרת כל.
"כמו כן, אנו סבורים כי בפסק הדין קיימת שגיאה משפטית - הן בכל הקשור לדיני האתיקה, והן בכל הקשור להשפעות דיני האתיקה על תוקף הסכם שכר-הטרחה עם הלקוחה. תוצאת פסק הדין, לפיה לקוח שקיבל טיפול מעולה ואינטנסיבי יחמוק מחובתו לשלם את שכר-הטרחה המגיע ממנו, חרף הסכם מפורש, היא קשה ומביאה לתוצאה לא צודקת בעליל. יש לה השלכות הפוגעות בכלל עורכי הדין ובציבור הלקוחות, שלא יוכלו לקבל טיפול משפטי מקצועי על בסיס על קשריו הטובים וניסיונו הרב של עורך דין מול הנושים השונים.
"בכוונתנו להגיש בהקדם ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, ואנו סמוכים ובטוחים שפסק הדין ייהפך בערכאת הערעור".