גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רגע לפני כניסת רפורמת הרווחים הכלואים לתוקף, עשרות חברות כבר ממהרות לחלק דיבידנדים

המחלוקות סביב הרפורמה טרם נפתרו, והמשק בסחרור: חברות ממהרות לחלק רווחים לפני סוף השנה מחשש מעליית מס היסף ● מנגד, אחרות נתונות בחוסר ודאות באשר להכללתן בהנחת המס ● רו"ח איריס שטרק, לשעבר נשיאת לשכת רואי החשבון: "החוק עדיין לא עבר אבל כבר משפיע על רווחים שנצברו במאות מיליונים"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

הסערה סביב רפורמת הרווחים הכלואים נמשכה גם ביום שלישי, בדיון של ועדת הכספים שאמור היה להביא לסגירת המחלוקות שנותרו בין המגזר העסקי והלשכות המקצועיות (רו"ח, עו"ד ויועצי המס) לבין האוצר ורשות המסים, אך הסתיים ללא הצבעה.

יורשים שקיבלו 22 דירות ותושב החוץ עם 12 נכסים: כמה מס הם צריכים לשלם?
בדיקת גלובס | הפסד של אלפי שקלים בשנה: הגזירות שיורגשו כבר בתלוש השכר הראשון של 2025

אחת המחלוקות נגעה לבקשת המגזר העסקי להוציא מתחולת החוק חברות המעסיקות מעל 10 עובדים. ההסבר, כך אמרו נציגי המגזר, היא שאלה לא החברות שהחוק התכוון "לתפוס", שכן הוא מכוון לשכירים המתחזים לחברות או חברות שתכליתן המרכזית היא צבירת רווחים וחיסכון במס ואין להן פעילות עסקית אמיתית. במקרה של חברות המעסיקות 10 עובדים ומעלה, נטען, ברור שלא מדובר בחברה מתחזה. עמדה זו נדחתה על ידי האוצר, והובהר כבר בתחילת הדיון בוועדת הכספים שהנושא לא יעלה שוב לדיון.

במשק זועמים על ההחלטה. לדברי שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, "מדובר בהחלטה שערורייתית של האוצר. הרי החוק נולד כדי ללכוד אגרנים, שכירים שמתחפשים לחברות. אלא שעל הדרך הוא גם מעניש את כלל חברות השירותים הקטנות והבינוניות וממסה את הרווחים שלהם מעל 25% לפי המס השולי של הבעלים ללא אבחנה. האוצר מרוקן את החברות מעתודות הצמיחה שלהן. חברות כאלה עשויות להיתקע במקום בגלל איזשהיא התעקשות מנותקת או עצלנות. הצעת האוצר מדכאת צמיחה ומענישה את העסקים הקטנים והבינוניים".

לדברי נשיא לשכת רואי החשבון בישראל, רו״ח חן שרייבר, ״החקיקה החדשה לא הייתה אמורה לכלול עסקים קטנים, בטח לא כאלו שהם יצרניים. האוצר בשלב זה הציע הגנה חד־פעמית של יתרת עודפים מאוד נמוכה שלדעתנו אינה מספקת".

רו''ח חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

במהלך הדיון האחרון הציגו נציגי האוצר הערכות עדכניות בנוגע להכנסות הצפויות - כ־9.25 מיליארד שקל ב־2025 - והציתו ויכוח. מדובר על כ־750 מיליון שקל פחות מההערכות המקוריות. משתתפים בדיון העירו כי לדעתם הסכומים הללו אינם ריאלים. כך או אחרת, אם מדובר בעשרה מיליארד שקל או פחות נדע ככל הנראה רק בסוף הליך החקיקה. כמה מיליארדים ייכנסו בפועל? את התשובה לכך נדע רק בשנה הבאה.

ההערכות האוצר מבוססות על כך ש-5.2 מיליארד שקל ייכנסו בעקבות הטבה חדשה שעליה הוסכם: הטבה לחברות ארנק שיפורקו בשנה הבאה, ויוכלו להעביר נכסים לידי בעליהן תוך תשלום מס מופחת.

"העובדות והמציאות שונה לחלוטין" אומר לגלובס ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, שמסביר כי בפועל, המס יכול להיגבות רק לאחר הגשת המאזנים של החברות לשנת 2025 - שיוגשו רק ב־2026 וב־2027. "על רקע ההטעיה הזו פוגעים בחברות הקטנות והבינוניות, רק משום שרשות המסים והאוצר רוצים לתפוס את השכיר המתחפש לחברה. בשביל לתפוס אותו, הם הכניסו לתוך הרשת גם עסקים אמיתיים שמעסיקים עובדים ושישלמו מחיר כבד, שיתבטא בכך שההשקעות שלהם בפיתוח העסקי של החברות שלהם יחסם, וכך תפגע הצמיחה במשק".

"לא ברור איך ביום אחד מחליפים מקור ל־5 מיליארד שקל. ביום אחד הערכות האוצר השתנו", אומר גינדי. "ההנחה שהם יראו מיליארדי שקלים לא מבוססת על עובדות, אלא על מחשבה איך יתנהגו בעלי החברות. זה לא מבוסס על מתמטיקה אלא על פסיכולוגיה".

נשיא לשכת רואי החשבון, שרייבר, מוסיף כי "לטענת לשכת רואי החשבון, שהוצגה גם בדיוני הוועדה, לא ניתן יהיה לבחון את החלופות השונות ליישום הוראות החוק לפני מועד הגשת הדוחות. משרד האוצר הבין, לאחר הסבר שקיבל מאיתנו, שיש לו פער בתחזית ובמועדי הגבייה ולכן נציגיו בוועדה העלו לראשונה בוועדה הסבר למקור תקציבי אחר לגביית מסים בשנת 2025 המבוסס על פירוק מרצון של חברות.

"לשכת רואי החשבון גם במקרה הזה הבהירה שכל עוד מסלול הפירוק לא יהיה מוטב באופן אטרקטיבי לבעלי אותן חברות אזי אין בסיס לתחזית שהוצגה על ידי האוצר כי עסקים אלו לא יבחרו בחלופת הפירוק. לדעתי, אין מנוס ממתן דיבידנד מוטב לחברות דהיינו מס מופחת שעומד כרגע על 33%. המלצתינו היתה 25%-28% לכל היותר ואז יש לדעתינו צפי של 3 מליארד גבייה מיידית״.

מחפשים חלופות זולות ותכנוני מס עדיפים

ההצבעה על החקיקה השנויה במחלוקת נדחתה שוב, ובינתיים המשק נכנס לסחרור. בעלי חברות הבינו כי המציאות שלהם בתחום המס עומדת להשתנות, והתחילו לברר מהן החלופות "הזולות" יותר עבורם, ואילו תכנוני מס ניתן לעשות בימים האחרונים של השנה כדי להימנע מהמסים החדשים.

בוועדה אמר נציג רשות המסים כי התקבלו אינדיקציות מהמערכת הבנקאית שחברות מעטים רבות מעבירות מאות מיליוני שקלים באמצעות חלוקת רווחים לחברות האם, וכספים אלה חוזרים לאותה חברה שחילקה את הדיבידנד באמצעות שטרי הון , תוך ניצול הוראת מעבר שנתנה הקלות להעברת שטרי הון. על כך אמר מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ, כי "הרשות תטפל בפעולות שנעשו רק כדי לחמוק מהוראות החוק".

"מהרגע שסיפור הרווחים הכלואים עלה אנחנו מופגזים במאות שיחות של לקוחות, וזה ממשיך עד עכשיו כי אין סגירה סופית של סעיפי החוק. אנחנו מוצפים", אומר רו"ח קובי זליכה, שותף בכיר במשרד רוה"ח ליאון אורליצקי ושות'. "באופן כללי אנשים לא מבינים את הרפורמה הזאת, כי היא מאוד מורכבת ומסובכת".

לדברי זליכה, "לקוחות לא מבינים אם זה חל עליהם או לא, ורבים מהם עדיין חושבים שיהיה מבצע של הנחת מס על דיבידנדים. קריטי עבורם להחליט לגבי חלוקת הדיבידנד לפני 31 בדצמבר, מאחר שאפקטיבית שיעור המס על הדיבידנד עולה בינואר 2025 בגלל עליית מס היסף מ־3% ל־5%, אז המס על הדיבידנד עולה ל־35% לבעלי שליטה. אם הם יחלקו עכשיו הם יחסכו את ה־2% הנוספים שמטילים עליהם".

רבים מהם אכן עושים זאת לדבריו. "בגלל שאנשים יודעים שהמס על הדיבידנד יעלה הם מחלקים. יש לנו עשרות חלוקות בשבוע האחרון. הם ממהרים לחלק לפני סוף השנה כדי לא לחטוף את העלייה במס היסף. הם גם רוצים להתחיל את השנה ברמת עודפים יותר נמוכה, וככה מאמינים שיישארו מתחת לרדאר".

רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי חשבון לשעבר ושותפה מנהלת ב"שטרק את שטרק רואי חשבון", מספרת כי "נוצר כאוס" בקרב מאות חברות בעקבות הדיונים הממושכים וחוסר הוודאות מה יהיה המצב החוקי מחר. "אנחנו ערב סוף שנה עם מלא גרסאות לחוק, ולא תמיד ברור מה הגרסה האחרונה כי כל הזמן משנים דברים במו"מ האינסופי עם המגזר העסקי. רואה החשבון נמצא במצב שהוא לא יכול להיות אחראי לייעוץ שניתן בכפוף לגרסה א' לעומת גרסה ב' שמשתנה בצהריים ויכולה להשפיע על ההחלטה אם לחלק דיבידנד השנה או בשנה הבאה. מצד אחד עומד לעלות מס היסף ואתה אומר בוא נחלק עכשיו ונחסוך את המס הנוסף, ומצד שני לא ברור אילו הקלות יהיו כשיסתיימו הדיונים. פתאום מתברר שהאוצר שוקל לתת הקלות בחלוקת דיבידנד, אז מי שיחלק עלול להפסיד הטבה שתינתן".

רו''ח איריס שטרק / צילום: שלומי יוסף

בכל סוף שנת מס יש עומס סביב הדוחות, אך לדברי שטרק הפעם העומס חמור פי כמה וכמה, והלקוחות מביעים חששות ומחשבות לגבי מה כדאי לעשות. "זה מטיל על רואי החשבון תחושת אחריות כבדה. יש פה השלכות רוחב עצומות על מס ההכנסה של הבעלים של החברות, מס חברות וכל מה שקשור במיסוי מקרקעין. יש פה שיקולים כמו האם לפרק חברה או לא לפרק, ויש הרבה ניואנסים ומורכבויות שהיו קיימות עוד בטיוטה המקורית - ועל אחת כמה וכמה כשהן משתנות כל הזמן".

שטרק מוסיפה כי "נוצר כאוס מהחוק שעוד לא עבר, אבל כבר יש לו השפעה מהותית על רווחים שנצברו במאות מיליונים. אתה צריך לקבל החלטה שעשויה לעלות לך הרבה מאוד כסף. רואים אצל הלקוחות את הבלבול וגם לרואי החשבון אין תשובות חד משמעיות לתת כי אין חקיקה חד משמעית".

דוחים את ההחלטה לרגע האחרון

שטרק סבורה כי ללא תקופת היערכות לחקיקה תהיה פגיעה משמעותית במשק. "אי אפשר שבגלל החיפזון בעלי החברות והעסקים יינזקו, הציבור יפגע. אני מבינה את החשיבות בחקיקה ואת הצורך למלא את הקופה, אבל צריך לתת לציבור זמן היערכות, ולשמור על האפשרות לבחור את האופציה הטובה ביותר באמצעות תקופת מעבר של חודש לפחות שבמהלכו ניתן יהיה לעשות פעולות בחברה בלי שהחוק יחול עליהן".

רו"ח יזהר קנה, שותף מנהל בפירמת רואי החשבון פאהן קנה Grant Thornton Israel, מוסיף כי "בשטח מורגשת תנועה רבה - מתקיימים וובינרים, הרצאות ופגישות אחד על אחד עם 'בעלי הון כבדים'. בחלק מהמקרים החקיקה משפיעה בבירור על הקדמת הדיבידנד משנה הבאה ובחלק נעשית דחייה, במחשבה שטרם נסתיימה החקיקה ואולי צפויות 'סוכריות' בדרך של הטבות מיסוי".

בשורה התחתונה, אומר קנה, "נראה בימים האחרונים של דצמבר השנה חלוקת דיבידנד חייבת במס גבוהה בהשוואה לחלוקה מייצגת בדצמבר שנים קודמות. ברוב הישויות הגדולות דוחים ההחלטה לדקה האחרונה - בהמתנה לראות את החקיקה הסופית שכן זאת משתנה ברמה יומית, לעתים באופן מהותי".

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר והבעל נותר בלי זכויות בבית

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - אך מדוע הסתפק בפסיקת הוצאות משפט נמוכות?

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור