מדפי סופר. בכמה עלו הוצאות המזון של משפחה ממוצעת? / צילום: טלי בודנובסקי
מחירי המזון עלו בשנה האחרונה ב-4.1%, כך לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). עם זאת, כפי שמרגישים בפועל ישראלים רבים, נתוני אפליקציית התכנון הפיננסי רייזאפ שחושבו עבור גלובס מגלים כי המחירים ששילמנו על הוצאות בסופר עלו הרבה יותר מאז תחילת המלחמה. לפי הנתונים, הקניות שלנו בסופר עלו בממוצע ביותר מ-10%.
● שופרסל תקבל קנס חריג. זו הסיבה
● באירופה הוא תופס שליש מהמכירות, אז למה בישראל המותג הפרטי לא מתרומם?
במקביל, על רקע המלחמה, ואולי גם הניסיון לחסוך מעט בהוצאות, סך ההוצאות עבור ארוחות שאנחנו מזמינים מחוץ לבית עלה בשיעור נמוך יותר מהקניות בסופר, ובתל אביב אפילו נרשמה ירידה קלה של 2%. נוסף על כך, במרבית האזורים, משקל ההוצאה שלנו על הזמנת ארוחות מחוץ לבית מכלל ההוצאות על מזון ירד מעט.
פחות מזמינים מבחוץ
בעוד פחות משבוע, עם תחילת 2025, צפוי גל של התייקרויות במשק. המע"מ יעלה ב-1% (מ-17% ל-18%), במקביל להתייקרות מחירי החשמל, המים, הארנונה ועוד, מה שאמור להשפיע על סל הקניות שלנו. גם בבנק ישראל צופים כי האינפלציה, העומדת כעת על 3.4%, תזנק בינואר ל-4.2%.
נתוני רייזאפ, שבחנו את התשלום החודשי על מזון וטואלטיקה במשפחות הכוללות 2-3 ילדים, מלמדים שגם בשנה האחרונה ההוצאות שלנו עלו משמעותית - בכל האזורים בארץ.
באופן לא מפתיע, העלייה הגבוהה ביותר נרשמה באזור הצפון, שנפגע באופן משמעותי מאוד בעקבות המלחמה, ואף פונה מתושביו בצורה משמעותית. מחירי הקניות בסופר באזור זה קפצו ב-16% מאז תחילת המלחמה, ל-3,659 שקל בחודש. באזור המרכז המחירים עלו ב-10% לסכום ממוצע של 3,917 שקל, ובאזור תל אביב הם עלו ב-9% ל-3,836 שקל בממוצע חודשי.
במקביל כאמור, גם ההוצאות שלנו עבור ארוחות מחוץ לבית (בהזמנה או בישיבה) עלו בשנה האחרונה, אם כי בשיעור נמוך משמעותית מהקניות בסופר. את הקפיצה הגדולה ביותר רשמו הצפון והדרום, 11% ו-15% בהתאמה, מה שעשוי להיות מוסבר בין היתר במספר הגדול של חיילי מילואים באותם מקומות ובירידה החדה בכמות העסקים שנשארו פתוחים. מנגד, אולי במפתיע, ההוצאה הממוצעת למשפחה בתל אביב עם 2-3 ילדים עבור ארוחות בחוץ ירדה ב-2% לסכום ממוצע של 1,810 שקל. ועדיין, התל אביבים מוציאים את הסכום הגבוה ביותר על אוכל בחוץ - גבוה ב-20% מתושבי המרכז וב-60% מתושבי ירושלים.
32% על אוכל בחוץ
משקל ההוצאה של תושבי תל אביב (משפחות כאמור) על אוכל בחוץ ירד ל-32% מסך ההוצאות שלהם עבור מזון וטואלטיקה, לעומת 34% לפני המלחמה. ביתר האזורים, הנתח של הזמנת אוכל מבחוץ עומד על כ-25% מכלל ההוצאה על מזון, ירידה קלה לעומת התקופה שלפני המלחמה.
רייזאפ בוחנת בכל חודש עשרות אלפי עסקאות של לקוחות. מדובר בשירות דיגיטלי בתשלום, מה שאומר שהוא עלול לסבול מהטיות סטטיסטיות שונות, אבל המגמה ברורה. בכל מקרה, נראה כי המחירים עלו מעל השכר הממוצע במשק, שטיפס בשנה האחרונה ב-6.7%.
אין בשורות בוועדת סלבין
ביום שני התכנסה הוועדה לביקורת המדינה לדיון על יוקר המחיה. יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי, תמצת את מצוקתן של אלפי משפחות בפתח הדיון: "התחזיות מדברות על גזירות כבדות, התייקרות חשמל, מים, מזון וארנונה. כל משפחה תשלם אלפי שקלים נוספים בשנה, בזמן שמחירי הדיור הופכים לבלתי נגישים מתמיד. נדרשת פעולה שתמנע התדרדרות נוספת. יש לפעול במהירות כדי להקל על הציבור ולתקן את העוולות הכלכליות".
הדיון כלל גם התייחסויות של האוצר ובנק ישראל לעליות המחירים, כולל הנתון כי ישראל יקרה בכ-40% לעומת מדינות ה-OECD. יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה ויועצו הכלכלי של ראש הממשלה, פרופ' אבי שמחון, ציין כי כ-10% מהפער מיוחס למיסוי גבוה במיוחד, כמו על כלי רכב ודלק, אך 42% קשורים לגורמים אחרים, שאינם מוסברים ישירות על-ידי מסים. נציג האוצר ציין כי "לא מדויק לומר שאין תוכניות מגירה להתמודדות עם יוקר המחיה, כפי שכתב מבקר המדינה. אנו כל הזמן מקדמים תוכניות, וחלקן מגיעות לידי בשלות".
בכל מקרה, בזמן שהמחירים ממשיכים לעלות, אין עדיין שום בשורה גם מוועדת סלבין שהקימה הממשלה ערב המלחמה, שמטרתה לעסוק בהפחתת הריכוזיות ובהגברת התחרות בשוק מוצרי המזון והטואלטיקה. הוועדה, בראשות שמואל סלבין, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, התכנסה מספר פעמים במהלך המלחמה, אבל לפי שעה לא סיפקה תוצרים או החלטות כלשהן. כבר בישיבתה הראשונה, בספטמבר 2023, ציין סלבין כי מדובר באתגר לא פשוט. "לפנינו היו לפחות שלוש ועדות שעסקו בנושא, וכולי תקווה שאנחנו נהיה יותר מעשיים", אמר.
באוצר מתקשים לספק תשובות לגבי תוכניות שבדרך ותוצרים שיצאו מתחת ידי הוועדה. התשובה הלקונית שנמסרה בנוגע לפעילותה היא ש"ועדת סלבין בוחנת צעדים להסרת חסמים, ייעול רגולציה והגברת התחרות במשק. העבודה מתבצעת בשיתוף-פעולה עם כלל הגורמים הרלוונטיים בממשלה, במטרה להניע צעדים משמעותיים שיקלו על הציבור".