גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האיש שנלחם עבור ישראל: "אני לא יודע אם נשאר משהו מהאו"ם שכדאי להציל"

הלל נוייר הוא אחד הקולות הבולטים במאבק לחשיפת ההטיה נגד ישראל באו"ם ● הוא עומד בראשות UN Watch, ארגון לא-ממשלתי המפקח על פעילות מוסדות האומות המאוחדות ● מדי יום הוא מתמודד עם הכחשות לגבי עובדי אונר"א שהתבררו כנוח'בות, ועדות בדיקה בהובלת אנטי-ישראלים ומזכ"ל שמצדיק את חמאס: "רוב המדינות אינן אמיצות, והנורמה באו"ם היא לשתוק"

הלל נוייר / צילום: Reuters, Michael Brochstein
הלל נוייר / צילום: Reuters, Michael Brochstein

אחת ההחלטות החשובות של האו"ם אי פעם הייתה אימוץ המלצת ועדת אונסקו"פ לחלוקת ארץ ישראל ב-1947. אולם מרגע קבלת ישראל כחברה מן המניין באו"ם ב-1949, ידעו ממשלות ישראל והעצרת הכללית מערכת יחסים מורכבת. ראשי ממשלה ושרי החוץ לדורותיהם האשימו את האו"ם בהיותו בעייתי ומפלה, בעל תפיסה מעוותת כלפי ישראל. השיא ניכר מאז 7 באוקטובר: מוסדות האו"ם, טוענת ישראל, מעוותים את האמת ומאמצים את הנרטיב החמאסי, בעוד מזכ"ל הארגון מביע ביקורת אינסופית כלפי ישראל. אלא שיש גם מי שפוקח עין לטובת ישראל במקום שנתפס כרגע מאוד עוין.

עם מטוס פרטי ופתיל קצר, הפוליטיקאי שעשוי להיות אחד הקולות החשובים באירופה
אחרי 35 שנים בשלטון, השקעות העתק שלו בארגוני טרור קרסו. לאן הולכים מכאן?

UN Watch הוא ארגון לא-ממשלתי עצמאי שבסיסו בז'נבה, המפקח על פעילות מוסדות האו"ם ומציף עיוותים, הפרות זכויות אדם ואי-צדק. במהלך השנים, UN Watch הפך לכלב שמירה דיפלומטי, החושף מדינות שמנצלות את מנגנוני האו"ם לקידום אינטרסים פוליטיים או להכפשת מדינות אחרות, במיוחד את ישראל. הלל נוייר, מנכ"ל UN Watch, הוא אחד הקולות הבולטים במאבק לחשיפת ההטיה והצביעות באו"ם. בשיחה עם גלובס הוא חושף את מאחורי הקלעים של הזירה הדיפלומטית, מסביר על האתגרים שבפניו ומערער על היכולת של הארגון שהוקם לקדם שלום וצדק למלא את ייעודו.

"אונר"א היא פתולוגית"

אתם כבר שנים בחזית המאבק מול אונר"א. מה הבעיה השורשית של הארגון הזה?
"אונר"א היא סוכנות האו"ם לפלסטינים שהוקמה ב-1949, שנועדה לסייע לערבים שנעקרו לאחר מלחמת העצמאות. בהתחלה הרעיון היה לעזור להם להתיישב מחדש, להמשיך הלאה. ארה"ב הביאה את מומחה הפיתוח המוביל בעולם שיעזור להם לנהל חיים חדשים בשטחים ערביים שכנים. כך מי שחי קודם באשקלון, גר בעזה. מי שהיה גר בחיפה, מצא את עצמו בלבנון. במרחק 30-40 מיילים, עם שכנים ערבים, שמדברים באותה שפה, מבחינה תרבותית הפערים קטנים. הפליטים מארץ ישראל יכולים היו בקלות להתיישב מחדש. אבל הם לא רצו. הם אמרו שהג'יהאד נגד מדינת היהודים לעולם לא ייגמר. ואם נסכים להתחיל חיים חדשים בלבנון, אנחנו מוותרים על המאבק נגד מדינת היהודים.

"מהר מאוד היה ברור שאף אחד מהערבים האלה לא רוצה להתיישב מחדש. אונר"א הפכה לסוכנות שלא על מנת ליישב מחדש, אלא סוכנות שפועלת להנציח אותם לדורות כפליטים, כביכול. ערבי שחי בעזה 75 שנה לפי האו"ם נמצא בפלסטין, ואם אתה גר בפלסטין אתה לא יכול להיות פליט. אולי זה לא הבית המדויק שבו גרו סבא וסבתא שלך, אבל אתה בפלסטין או בירדן. שני מיליון מהערבים שם הם בעלי אזרחות ירדנית, ופלסטינים. בשום מקום אחר בעולם אין מושג של אזרח שהוא פליט. אז אונר"א היא ייחודית והיא פרוורטית ופתולוגית. זו לא מילה שהמצאתי. ב-2018 ביקר שר החוץ השוויצרי בירדן במחנות הפליטים של אונר"א - שכונות עם בתים ולא אוהלים ופחונים - ואמר שמצב שאנחנו משלמים עבורם וקוראים להם פליטים הוא לא הגיוני. אונר"א כבר אינה הפתרון, היא הבעיה".

ומה קרה אחרי 7 באוקטובר?
"אנו יודעים שלפחות 19 מעובדי הסיוע ההומניטרי של אונר"א היו מעורבים בטבח. יש עובד סוציאלי של אונר"א שחטף את גופתו של יונתן סמרנו ז"ל, שנרצח בנובה. רואים בבירור בקלטת וידיאו שהציג הוושינגטון פוסט, שהעובד הסוציאלי הזה לוקח את הגופה".

לאחרונה נערך טקס בשווייץ, שבו הוזמן מנכ"ל אונר"א לנאום. לפתע, מהקהל, עוררה אמו של סמרנו ז"ל מהומה, במהלך שהיה יוזמה של UN Watch. "בשנה האחרונה היא דיברה באומץ רב באירועים רבים שארגנו כדי לחשוף את אונר"א. ואז נודע לי שהעיר לוזאן החליטה להזמין ולכבד את יו"ר אונר"א פיליפ לזאריני ביום הלאומי של שוויץ. זה היה כל כך מביש, שאפילו לא-יהודים שאכפת להם כתבו לו ומחו. ראש העיר התעקש לקיים את האירוע. התקשרתי לאיילת ואמרתי לה, 'איילת, אני נבוך, אבל האדם הזה מגיע לנאום, האם זה יהיה משמעותי עבורך לבוא ולהופיע מולו?'. היא אמרה שכן, ובאה. ברגע שלזאריני התחיל לדבר, היא הסירה את הז'קט שלה ועל חולצת הטריקו היה כתוב 'אונר"א חטפה את הבן שלי. איפה הוא, מר לזאריני?'. היא התחילה לצעוק, 'אונר"א חטפה את הבן שלי'. הוא לא הפסיק את ההרצאה שלו. הוא לא הביט בה. זה היה די בזוי. הסרטון והתמונות הפכו לוויראליים. ואני חושב שזה השפיע על הכנסת, כשהחליטו להוציא את אונר"א מחוץ לחוק בישראל".

איילת סמרנו נגד מנכל אונרא בשוויץ / צילום: Reuters, UN WATCH

עובד אונר"א בנוח'בה

רשימת עובדי אונר"א שנמצאו בעייתיים לא קצרה. "כך מוחמד אבו איתיווי, נהג משאית של אונר"א, היה מפקד בנוח'בה ברעים. הוא היה בקיבוץ שבו נחטפו ונרצחו רבים. ביולי השנה ישראל נתנה לאונר"א רשימה של מאה שמות עם מספרי הזהות שלהם לאונר"א, כולל אותו, כדי שיהיו מודעים לעניין, ואמרה 'הנה, אלה אנשים שעובדים גם בחמאס וגם אצלכם'. באונר"א אמרו משהו כמו, 'טוב, אנחנו לא יודעים'. כמה חודשים לאחר מכן ישראל חיסלה בטיל למשאית של מוחמד אבו איתיווי הזה ואונר"א פתאום נזכרה שעובד סיוע שלה נהרג. אנחנו פועלים כדי לעורר מודעות לעניין בקרב המדינות התורמות וגם כדי שאנשים ואזרחים ידעו את האמת".

הרבה מדינות הכריזו שיפסיקו לממן את הארגון הזה ומיד לאחר מכן חזרו. מה קרה שם?
"זו הייתה רכבת הרים והיינו במרכזה. אונר"א מעולם לא הייתה בעיה ענקית עבורנו. כלומר, הוצאנו דוחות על הארגון במשך עשור. שלחנו אזהרות בכל שנה מאז אוגוסט 2015. אונר"א היקרה, הנה 10, 20 שמות של המורים שלך, של מנהלי בתי הספר שלך, של אנשי הצוות שלך, שבפייסבוק בגלוי מהללים את אדולף היטלר, חוגגים את חמאס, מהללים פיגועים, קוראים לשחוט יהודים. התגובה של אונר"א מההתחלה הייתה, 'אל תקשיבו להם'. הדובר שלהם כריס גאנס אמר, 'זה לא נכון, UN Watch נגד פליטים'. אבל לא אמרנו להיפטר מאונר"א. דרשנו לפטר מורים שחוגגים את הג'יהאד, הטרור והיטלר. והם לא עשו דבר מלבד לתקוף אותנו במשך עשור".

"כשישראל חשפה שלפחות 12 אנשי אונר"א היו מעורבים בטבח, פתאום הייתה סדרה דרמטית של אירועים - באונר"א סיפרו שהם פיטרו אותם, למטרות יחסי ציבור. בינואר השנה ארה"ב, שנתנה 300 מיליון דולר בשנה לאונר"א, הודיעה שהיא מקפיאה את המימון. ככל הנראה היא ביקשה מבעלי בריתה להצטרף, וכ-15 מדינות הקפיאו אז את המימון. אבל מהרגע שהוכרז על ההקפאה, המדינות האלה חיפשו איך לרדת מהעץ. הם יצרו ועדת ביקורת מזויפת בראשות קתרין קולונה, שרת החוץ הצרפתית לשעבר. זו הייתה הונאה וזיוף. חודש קודם לכן אמרה קולונה ש'אנחנו צריכים את אונר"א יותר מתמיד'. כשרת החוץ הצרפתית, היא נתנה 60 מיליון דולר לאונר"א. ישבה במועצת המנהלים שלה. היא האדם האחרון שיכול להיות אובייקטיבי, כי היא הייתה מפלילה את עצמה אם תמצא עוולות. הם שכרו שלושה ארגונים לא-ממשלתיים שיעזרו להם, כולם אנטי ישראלים. והפתעה, הפתעה - חודשיים לאחר מכן הם קבעו שאונר"א היא עמוד שדרה מציל חיים שאין לו תחליף".

כדי להמחיש את האבסורד נוייר מספר: "לראש ארגון המורים של אונר"א בלבנון קוראים פתח אל-שריף. במשך למעלה מעשור, בעמוד הפייסבוק שלו, הוא חוגג את חמאס. הוא פרסם תמונות משמחות משפחתיות ובשורה הראשונה היו מחבלים מובילים של הג'יהאד, של חמאס. הבחור הזה הניף דגלים ואמר 'אני איש חמאס לעולמים'. שלחנו את התיק לאונר"א. הם אמרו, אנחנו חוקרים. השעינו אותו, אבל אנחנו לא יודעים. אמרתי, לפטר אותו עכשיו. לא קרה. באוקטובר, בדירתו בקומה השנייה של הבניין, טיל הגיע לבקר אותו. כשהוא נהרג, חמאס הוציא הצהרה ואמר, הם הרגו את המנהיג שלנו - לא פקיד, לא חבר, לא תומך - המנהיג שלנו בלבנון נרצח. הם הוציאו סרטון שמספיד אותו, תמונות שלו עם איסמעיל הניה. כך ראש בית ספר וראש הסתדרות האחראית על 2,000 מורים במשך עשרות שנים היה מראשי חמאס בלבנון. הוא לא תפוח רקוב - אונר"א רקובה עד היסוד".

אילו מדינות עדיין לא החזירו את המימון לאונר"א?
"הקונגרס האמריקני העביר חוק להקפאת המימון עד מרץ 2025. כך שארה"ב בחוק לא יכולה לתת עוד כסף לאונר"א, אף שמחלקת המדינה תחת ביידן עדיין משבחת את אונר"א. אני סומך על כך שתחת הנשיא טראמפ הקפאת המימון תישאר.

"בספטמבר בשוויץ, האספה הלאומית הצביעה ברוב גדול להשעות את המימון לארגון. בהולנד, בעקבות עדותי בפרלמנט, הוא הצביע ברוב גדול להתחלת הפסקת המימון לאונר"א בארבע השנים הבאות. הם מצטטים בהצעה את שותפותה של אונר"א לטרור. אלא ששלוש מדינות עשו משהו בנידון, והשאר החזירו את המימון, חלקן אף הגדילו אותה".

"לא רוצות לעשות בעיות"

נוייר (54), יהודי קנדי המתגורר בז'נבה, עורך דין שהיה לאושיית רשת, עם 270 אלף עוקבים ב-X וכ-100 אלף באינסטגרם. לפני שמונה שנים עיריית שיקגו הכריזה על "יום הלל נוייר", תוך ציון תפקידו כ"אחד מתומכי זכויות האדם הבולטים בעולם". ויש לו הרבה עבודה בחזית הישראלית. לאחרונה חשף UN Watch שנציב זכויות האדם של האו"ם, וולקר טורק, גינה את ישראל יותר מאשר כל מדינה אחרת.

איך אתה מסביר את זה?
"יש כאן שתי תופעות נפרדות הקשורות זו בזו. האחת היא חוסר המעש היחסי, האדישות, השתיקה מול ההתעללויות הנוראיות במדינות רבות. בתימן מיליונים סובלים מתת תזונה ומהתעללות; במצרים מצב זכויות אדם נוראי ויש עשרות אלפי אסירים פוליטיים; יש הפצצות חסרות אבחנה באוקראינה; בסוריה נהרגו חצי מיליון איש בתאי עינויים. אז למה השתיקה? רוב המדינות אינן אמיצות והנורמה באו"ם היא לשתוק.

בכל שנה באספה הכללית יש רק קומץ מדינות שמגונות פעם אחת. צפון קוריאה מקבלת גינוי אחד בשנה. סוריה קיבלה אחד. איראן אחד, מיאנמר, ואולי עוד מדינה. ואז ישראל זוכה לגינוי 17 פעמים. אבל 185 מדינות מקבלות אפס - אפס לערב הסעודית, אפס לפקיסטן, אפס קובה, אפס ונצואלה, אפס סין. למה? כי זו הנורמה. אם אתה בלגיה, פרו, סינגפור - אתה לא רוצה לעשות בעיות או להרגיז מדינות חזקות עם צבאות, עם טרוריסטים לצידן, עם קול באו"ם שיכול לשמש נגדך.

"סוגיה שנייה היא האובססיה להפוך את ישראל לשעיר לעזאזל. זה כמעט כמו טקס שבו בכירי העולם נפגשים ומגנים את היהודי. ואז הם טופחים לעצמם על השכם והם אומרים, מועצת זכויות האדם עובדת בסדר גמור. ארגוני זכויות האדם יגידו, נהדר, זה מראה שהמנגנונים עובדים כי גינו את המדינה היהודית היחידה יותר משאר העולם ביחד.

"בנוסף, מדינות ערב והאסלאם הן שמעלות את ההחלטות ויש להן 56 קולות. והן מאחורי הקלעים אומרות שאם לא תצביע לנו, לא תקבל את הנפט שלנו או את 56 הקולות שלנו. יש לנו מיליארדים בקרנות הון בשליטת קטאר. אני לא אוהב שמדינות נכנעות לכך, אבל הם רציונליים. זה אינטרס אישי. 56 מדינות אסלאמיות מול מדינה יהודית אחת. ההחלטה ברורה".

איך שגרירים מסבירים את הפער? 17 גינויים לישראל ואפס לפקיסטן?
"מעט מאוד שגרירים יודו שהם עושים את זה מסיבות ציניות. לאחרונה שרת החוץ הקנדית נשאלה שאלה דומה על יחסה לישראל וענתה, 'תראה את הדמוגרפיה במחוז הבחירה שלי'. במילים אחרות, המדיניות עוינת ישראל מתוך שיקולים אלקטורליים פנימיים. שאלתי סגנית שגריר באירופה, איך את יכולה לתמוך בכל כך הרבה החלטות נגד ישראל, כשהפער בינה לבין מדינות אחרות כל כך גדול? היא אמרה, אנחנו תומכים בחוק הבינלאומי וישראל כובשת. אז אמרתי לה, את תומכת בכל החלטה בנושא טורקיה בצפון קפריסין, מרוקו וסהרה המערבית, על ארמניה ואזרבייג'ן וכל שאר המדינות שעל פי החוק הבינלאומי הן כובשות? היא התעצבנה ולא ידעה לענות".

להוטים לסנקציות

מה לגבי צווי המעצר שהוציא בית הדין הפלילי בהאג נגד נתניהו וגלנט? אולי הרבה מדינות לא יאכפו אותו, עכשיו כשטראמפ נבחר?
"הקונגרס איים בסנקציות על מדינות שיאכפו אותו. אנשים בסנאט ובבית הנבחרים להוטים להטיל סנקציות על ה-ICC וכל מי שעושה איתם עסקים. אנשים יחשבו פעמיים לפני שהם יילכו עם גופים אנטי-ישראליים, אלא אם כן הם רוצים עולם שבו אין ביכולתם לקיים שום אינטראקציה פיננסית עם ארה"ב".

אם היית מתחיל הכול מחדש, לא עדיף פשוט לבטל את הארגון הזה?
"בוא נסתכל למשל על מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, שחשבנו שאולי הוא הגון. שבועות לאחר 7 באוקטובר, הוא אמר, 'אני מגנה את חמאס, אבל הפיגועים לא התרחשו בחלל ריק'. הוא בעצם הצדיק את חמאס. זה מי שנותן את הטון לשאר האו"ם. אז האם נשאר משהו מהאו"ם שכדאי להציל? אני לא יודע, אבל האו"ם לא הולך לשום מקום. יש לו סוכנות פליטים, טלקומוניקציה, תרבות, בריאות עולמית. והבעיה רחבה יותר. האו"ם הוא חלק נורא מזה, במיוחד בגלל הדיקטטורות שבו, אבל אפילו הדמוקרטיות משחקות חלק בפתולוגיות הבעייתיות באו"ם".

תוכל להמחיש את האבסורדים באו"ם? בלי קשר בהכרח לישראל.
"60% מהחברות במועצת זכויות האדם הן מדינות לא דמוקרטיות ודיקטטורות. המפלגה הקומוניסטית הסינית, מדינת המשטרה הקובנית, אריתריאה שמקיימת עבדות, קטאר שנותנת חסות לטרוריסטים. לפני כשלוש שנים, המשטר האיסלאמי של איראן הוגדר כחבר בוועדה לזכויות נשים. ולפני כשנה ארגון הבריאות העולמי מינה את צפון קוריאה, בעלת מערכת הבריאות הגרועה ביותר על פני כדור הארץ, לדירקטוריון ההנהלה. יש לי עוד מאות דוגמאות".

עוד כתבות

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

נתן שירות למוכרים, וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך והתחייב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי הקריסה: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם