מוכרים ''רגילים'' יהפכו לפרזנטורים / איור: גיל ג'יבלי, Shutterstock
בעידן השפע, רבים מחפשים עוד ועוד חוויות בכל מקום אפשרי. חוויית קנייה, חוויית בילוי, חוויית שירות - העיקר לא ליפול לתוך הבנאליות. אנשי השיווק והמכירות של מותגים רבים ניצבים מול הצרכנים ונדרשים להגדיל כל הזמן את קצב החידושים, והם לא לבד: 84% מהצעירים בעולם, למשל, סבורים כי ערים חייבות להציע חוויות חדשות כדי להישאר רלוונטיות.
● חובת סימון המחירים עוד לא בוטלה, אך חלק מרשתות השיווק כבר ויתרו על המדבקות
● חישוב מיוחד: בכמה עלו הוצאות המזון של משפחה ממוצעת?
● "לעצבן את הלקוח כמה שפחות": החברה שרוצה לשנות את הקשר בין חנויות ללקוחות
הנתון הזה הוא חלק מסקר רחב־היקף שערכה ענקית הנדל"ן האמריקאית JLL בקרב 3,200 בני אדם מ־26 ערים ובגילאים המייצגים ארבעה דורות של צרכנים. הם ענו על שאלות בנושאים כמו אימוץ טכנולוגיה, שמירה על המגע האנושי, הבנת התמהילים העתידיים של עירובי שימושים וקיימות, והנתונים נוספו לתוך מקורות מידע נוספים שביחד יוצרים תמונה רחבה על הצפוי בעולם הקמעונאות הגלובלי.
חלק מהנושאים שעלו בדוח שהפיקה החברה רלוונטיים לשוק הישראלי, וחלקם - כמו שימוש ברחפנים למשלוחים אוטונומיים למשל - קצת פחות. הנה חמש מהמגמות שצפויות לתפוס אחיזה משמעותית ב־2025.
1הכוכבים החדשים
אחת הנקודות הבולטות שעלו בסקר של JLL היא ש־67% מהקונים ברחבי העולם מעדיפים חוויית קנייה פיזית על פני קנייה מקוונת. יותר מכך, 80% מהמילניאלס (דור העתיד עם הארנק) מוכנים לשלם מחיר גבוה יותר בתמורה לחוויה (בקרב דור הבייבי בום מדובר ב־55% בלבד). אז איך גורמים להם באמת להוציא את הכסף?
אחת הדרכים היא הפיכת המוכרים בחנויות לשגרירי רשתות חברתיות ומשפיענים של המותג שעבורו הם עובדים. מה שעבד עד היום בהייטק, יכול לחולל שינוי גם ברצפת המכירות של ה־B2C: העובדים המצליחים ביותר יתפקדו כמשווקים וכוכבי תוכן, והחנות תהפוך לסטודיו להפקת מולטימדיה.
לשם המחשה, מוכר בחנות בגדים יוכל לשדר בשידור חי את חשיפת קולקציית האביב החדשה, והעוקבים במדיה החברתית יוכלו לרכוש את הפריטים החדשים באמצעות לינק שיוטמע מראש. בחנות לכלי בישול, עובד יבצע הדגמה של הכנת מתכון מול קהל מצומצם בחנות, בעוד שמערכות AI יפיקו מההדגמה סרטון מקצועי.
שידורים חיים שבהם ניתן לרכוש מוצרים כבר קיימים בשוק, אבל החיבור למוכרים "אמיתיים" בחנויות יחולל שינוי ויהפוך עובדים מסוימים למבוקשים יותר, לאו דווקא בגלל יכולת המכירה שלהם בחנות עצמה, אחד מול אחד.
הצד הבעייתי הוא שלא כל מוכר מוצלח הוא גם מומחה מדיה חברתית, כך שצריך לנהל את הדברים נכון ולאזן בין המוכרים המועסקים בכל סניף. נקודה נוספת שמעלים ב־JLL קשורה לעלות של חוויות קמעונאיות מסוג זה - מה שיגרום לכך שהן יופיעו קודם כל בחנויות יוקרה, שיכולות להרשות לעצמן להחזיק טכנולוגיות מתקדמות.
2העמקת השימוש ב־AI
שילוב של בינה מלאכותית, רובוטיקה ומחשוב קוונטי יאפשר אינטראקציות חכמות עם צרכנים. כבר היום ישנם בשוק מקררים חכמים, שבאמצעות שימוש ב־AI ומצלמות פנימיות עוקבים אחרי המלאי ומייצרים רשימות קניות אוטומטיות בהתאם. בעתיד הקרוב ניתן יהיה למצוא כלים אלה גם במזווה, מה שיאפשר ביצוע הזמנות של אבקת כביסה למשל.
ה־AI יבוא לידי ביטוי גם בחוויות הקנייה שיוצעו בחנויות הפיזיות. בין התסריטים האפשריים: עוזר AI יציע לקונה רשימה של אאוטפיטים, בהתבסס על רכישות קודמות ועל מבנה הגוף. גם רכישה בחנות נעליים תתבצע לאחר מדידה וירטואלית של המלאי באמצעות "תאום דיגיטלי" של הקונה. אומנם כיום מדובר בהיצע מצומצם מאוד של מותגים המציעים אפשרויות דומות, ועדיין אין תחליף הולם לתא המדידה, אבל הטכנולוגיה בדרך לשם - או כך לפחות מספרים לנו גם השנה.
ואיך מגדילים את החוויה? למשל, באמצעות שלט חוצות אינטראקטיבי שיציג לעוברי אורח כיצד ייראו כשהם לובשים פריט מתוך הקולקציה החדשה של מותג מסוים, שהחנות שלו נמצאת ממש מעבר לפינה.
3נכנסים לתוך הערים
פעמים רבות אנו מבצעים את הקניות שלנו במרכזי קניות או קניונים שנמצאים במרחק נסיעה מהבית או מהעבודה. המגמה בעולם היא הפיכת המקומות המרוחקים לקרובים לכמה שיותר צרכים. למשל, מתחמי קניות שעד כה יועדו לשימוש מסחרי בלבד, יעברו הסבה למתחמי מגורים שנמצאים במרחק הליכה מחנויות, בוטיקים ומסעדות, לצד משרדים ומרכזים רפואיים.
ומה כבר קורה בפועל? איקאה, למשל, פותחת חנויות קטנות יותר בערים כמו מדריד, רומא וטורונטו, טסקו פותחת סניפי אקספרס בבריטניה, והן לגמרי לא לבד.
גם פיתוח מחדש של קניונים הוא מגמה מתרחבת בעולם. בארה"ב, למשל, רבים מהקניונים שעוברים פיתוח מחדש כוללים שימושים מעורבים - כ־48% משלבים שלושה שימושים שונים או יותר, וכ־52% מוסיפים רכיב מגורים למתחם.
4עיצוב מותאם
בחירת המיקום הנכון לחנות היא הצעד הראשון בדרך להצלחה, אבל כלים מבוססי AI עשויים להוביל לצעד הבא: עיצוב חנויות שמותאם לצרכים של קהילות ספציפיות (סטודנטים או משפחות עם ילדים למשל), תוך שמירה על עקרונות העיצוב של המותג והמוצרים הייחודיים לו. לכל חנות יהיה "תאום דיגיטלי" וירטואלי, שבאמצעותו ניתן יהיה לתכנן קמפיינים שיווקיים חדשים.
לפי נתוני JLL, השימוש ב"תאומים דיגיטליים" כבר מיושם בתהליכים גדולים ומורכבים בתעשיות רבות, אולם העלות והמורכבות הטכנולוגית מייצרים חסמי שימוש במגוון רחב יותר של מקומות. ברגע שהשימוש בתאומים דיגיטליים יהיה כלכלי ומשתלם יותר, גם תפוצת השימוש תעלה.
5כוח הקיימות
הקשר בין מסחר לקיימות עדיין לא נמצא בראש סדר היום של העולם השיווקי, אולם חנויות העתיד עשויות להיות חלק ממרכזי קניות בני־קיימא ו"להיכנס אוטומטית" לתוך המגמה.
דוגמה לכך היא פרויקט Lippulaiva בהלסינקי - פיתוח עירוני הכולל שמונה מבני מגורים, תחנת מטרו ותחנת אוטובוס. מרכז הקניות בפרויקט הוא מבנה כמעט נטול פליטות וממוקם מעל מערכת חימום וקירור גיאותרמית מהגדולות באירופה. צריכת האנרגיה מנוהלת על־ידי מערכת ניהול חכמה, וגג הבניין כולל הן צמחייה ירוקה והן מערך פאנלים סולאריים המניעים את המעליות, המדרגות הנעות ותאורת השטחים הציבוריים.
ומה בארץ? בדיזנגוף סנטר, למשל, התחייבו לאפס פליטות פחמן עד 2028. טרום המהלך עמד הסנטר על 7,200 טון פחמן לשנה, וכיום לאחר שורה של מהלכים יש הפחתה של כ־64% ל־2,600 טון. לפני שלוש שנים החלו בפרויקט שכולל שתילת כ־1,500 עצים בשנה פארק, מעבר לשימוש בגז במקום חשמל - וגם מרכז קיימות על הגג שהמבקרים במרכז הקניות יכולים לסייר בו.