פלסטינים חמושים בשכם / צילום: Reuters, Nasser Ishtayeh
זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", נדלקו בקרב גורמי הביטחון והאכיפה במדינה נורות אדומות בנוגע להעברות כספים שבוצעו על ידי חלפנים באזור יהודה ושומרון. משהו בפעילות של כמה מהם נראה לא כשר. מהר מאוד התברר שאותם חלפנים שימשו בסיס לפעילות ענפה של העברת מזומנים בהיקף עצום לגורמים הקשורים לארגוני הטרור בארץ ובחו"ל, בהם חמאס והג'יהאד האיסלמי.
● בהלה באיראן ובחמאס: "מי עזר למוסד לחסל את הנייה?"
● ראיון | כך נעצרה העברת כספים ענקית לחמאס תוך כדי המלחמה בישראל
חקירה מסועפת, בהובלת משטרת ישראל וצה"ל, בשיתוף הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, המטה ללוחמה כלכלית בטרור במשרד הביטחון, רשות המסים ושירות הביטחון הכללי, חשפה את מסלול הכסף לארגוני הטרור: ההליך החל בניכיון צ'קים על ידי חלפנים ברשות הפלסטינית אצל נש"פים (נותני שירותים פיננסיים) בישראל בהיקפים גבוהים; ועבר דרך ביצוע המרות על ידי חלפנים ברש"פ אצל נש"פים בישראל, לעתים במקביל לניכיון צ'קים, העברות בסכומים גבוהים מחלפנים ברש"פ לחשבון בנק של נש"פ אחר, ביצוע עסקאות במזומן על ידי חלפן ברש"פ, משיכת צ'קים מחשבון בנק של חלפן ברש"פ והסבתם לנש"פים אחרים. בהמשך, חלפן ברש"פ ביצע ניכיון צ'קים ולבסוף הופקדו הצ'קים בחשבון ייעודי, כאשר המוטב או אחד ההיסבים הוא חלפן ברשות.
בסיום החקירה המודיעינית, פשטו כוחות צה"ל ומשטרת ישראל על סניפי החלפנים ברש"פ, עצרו עשרות חשודים ותפסו עשרות מיליוני שקלים שיועדו למימון טרור. החלפנים הוכרזו כארגוני טרור על ידי שר הביטחון בעקבות פעילותם להעברת כספים לידי חמאס והג'יהאד האסלאמי. העצורים בפרשה חשודים לא רק בפעילות במזומן, אלא גם כי היו מעורבים במימון ארגון הטרור באמצעות מטבעות קריפטוגרפיים.
איפול על מקרים רבים
הפרשה הזאת היא אחת הפרשות הבודדות שהותרו לפרסום, של עצירת כספים למימון טרור במסגרת מלחמת "חרבות ברזל". על רוב הפרשות, שבמסגרתן נחסמות העברות של מאות מיליוני דולרים לרצועה, מוטל בימים אלה איפול כבד. החשיפה הנוכחית נעשתה, בין היתר, כדי לכוון זרקור אל אחד מנתיבי הכסף המרכזיים של ארגוני הטרור שלא כולם מכירים: החוואלות.
הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, בראשות עו"ד עילית אוסטרוביץ-לוי, מפרסמת מסמך מקצועי הסוקר את מאפייני שיטת "חוואלה", את סיכוני מימון הטרור הגלומים בה, דרכי זיהוי לשימוש לא חוקי בשיטה, פרשיות וחקירות, וכן דגלים אדומים לאיתור דפוסי עסקאות המצביעים לעתים קרובות על נותני שירותים של העברת כספים לא חוקיים או בלתי מוסדרים.
השימוש בשירותים פיננסים של "חוואלות" כחלק מפעילות מסחר בינלאומי הפך עם השנים לאחת הדרכים המרכזיות שבהן עשה ועושה ארגון החמאס שימוש כאמצעי להעברת כספים מחו"ל אל תוך רצועת עזה. בשיטה הזאת, עשרות וגם מאות מיליוני דולרים יכולים לעבור אל תוך הרצועה או לארגוני טרור בסוריה או לבנון, בלי שדולר אחד פיזי יצטרך לעבור את הגבול בפועל. איך זה קורה? איך עובדת השיטה?
"חוואלה" היא שיטה מסורתית להעברת כספים, הנפוצה בעיקר במדינות דרום אסיה, אפריקה והמזרח התיכון. שיטה זו היא חלק מקבוצה רחבה של מערכות פיננסיות, הנפוצות באזורים המאופיינים בגישה נמוכה לבנקאות ממוסדת, ובחלק מהאזורים מהווה את מערכת הפיננסית היעילה והנגישה ביותר להעברות כספים בינלאומיות.
לצורך ביצוע עסקה בסיסית בשיטת החוואלה נדרשים ארבעה משתתפים: שולח הכספים, מקבל הכספים, מפעיל השירות במדינת השולח ומפעיל השירות במדינת הנמען. הליך ההעברה מתחיל בכך ששולח הכספים מגיע אל מפעיל שירות חוואלה במדינה מסוימת, ומבקש להעביר כסף לאדם הנמצא במדינה אחרת. הוא מוסר את הסכום למפעיל השירות, בתוספת עמלה הנגזרת בדרך כלל מגובה הסכום הנשלח. מפעיל השירות מספק לשולח קוד או אמצעי זיהוי אחר ומודיע למפעיל השירות שעימו הוא עובד במדינה שבה נמצא הנמען על סכום העסקה (הסכום שעליו "לשלם" לנמען) ונותן לו את הקוד. ההודעה יכולה להימסר באמצעות שיחת טלפון, דואר אלקטרוני או אמצעי דיגיטלי אחר. בשלב זה, שולח הכסף מעדכן את מקבל הכסף על כך שמחכה לו כסף בחוואלה במדינתו, ומוסר לו את אמצעי הזיהוי לעסקה. מקבל הכסף הולך למפעיל השירות במדינתו, מוסר לו את הקוד ומקבל את הכסף.
כך, המזומן לא היה צריך לעבור שום גבול או בקרה. הוא כבר היה במדינה שבה נמצא המקבל. הכספים נמסרים לנמען בלא שבוצעה העברה בפועל מהמפעיל במדינת השולח, מתוך יתרות מזומנים, חשבונות וכו' בבעלות המפעיל במדינת המקבל.
מכיוון שלא מבוצעת העברה בפועל של כספים, עם כל פעולה נוצר חוב בין שני ה"חוואלדרים". היקף החוב יכול לגדול ככל שנוצר חוסר איזון בהעברות בין שני מפעילי השירות. במקרה כזה, יש צורך בהסדרת החוב שנוצר. הסדרה זו מתבצעת בצורות שונות - העברת כספים מיידית, איזון חשבונות עם עסקאות עתידיות וכן באמצעות סחר ושירותים שונים נוספים שבאפשרותם להעניק אחד לשני.
כיום, ברוב המדינות פועלות מערכות פיננסיות אלו להעברת כספים, והן נקראות בהתאם לקבוצה האתנית שאליה הן משתייכות, בהן, "חוואלה" (המזרח התיכון, אפגניסטן, פקיסטן); "הונדי" (הודו); "פיי צ'יין" (סין); ו"פו קואן" (תאילנד).
שימש גם את אל-קעידה
השיטה לא חדשה. השימוש בה עלה גם סביב חקירת האירועים שקדמו לפיגוע במגדלי התאומים ב-11 ספטמבר 2001, על ידי ארגון הטרור אל-קאעידה. היקף המימון של פיגוע זה הוערך בסך כולל של בין 400 ל-500 אלף דולר, ואף על פי שדוח הוועדה שהוקמה בארה"ב לחקר האירועים לא מצא עדויות למימון הפיגוע באמצעות חוואלה, סמוך למועד הפיגוע עשה הארגון שימוש נרחב בשיטה לצורך העברת הכספים שגייס לשם מימון פעילותו ופעיליו.
עוד לפי גורמים אמריקאיים רשמיים, הבנק הקנדי-לבנוני (LCB) בביירות השתמש במערכת הלבנת הון סבוכה כדי לספק כספים לארגון הטרור חיזבאללה. החל מינואר 2007 לערך ועד תחילת 2011, לפחות 329 מיליון דולר הועברו מ-LCB וממוסדות פיננסיים אחרים לארה"ב, לצורך רכישת מכוניות משומשות, שנשלחו משם למערב אפריקה. המזומנים ממכירת המכוניות, יחד עם הכנסות של סחר בסמים, הוזרמו ללבנון באמצעות שיטת חוואלה.
במקרה אחר בגזרת ישראל, קצת לפני פרוץ מגפת הקורונה, נחשף כי באמצעות חוואלות בטורקיה ובעזה הועברו מיליוני דולרים למימון הפעילות הצבאית של ארגון חמאס. במרכז הפרשה עמד חלפן עזתי בשם חאמד חודרי, בעלים של חברת חלפנות בישראל, אשר חוסל במבצע משותף של צה"ל והשב"כ בשנת 2019. חודרי איתר סוחרים עזתיים שייבאו לעזה סחורות מחברות טורקיות, ולפיכך היו צריכים לשלם לחברות אלו בגין הסחורות המיובאות. לצורך ביצוע התשלום, העביר ארגון החמאס כספים לחלפנים בטורקיה, מרביתם במזומן. החלפנים בטורקיה שילמו בכספים אלו לחברות הטורקיות עבור הסחורות המיועדות ליצוא. הסחורות, במה שנראה יבוא לגיטימי לכאורה, נשלחו מטורקיה לעזה (דרך ישראל). הסוחרים העזתיים העבירו מזומנים אשר היו תמורה ממכירות הסחורות לחלפן העזתי, אשר בתורו העבירם לידי חמאס. החלפנים בטורקיה ובעזה התקזזו בגין החוב שנוצר עקב העמדת המזומנים עבור הסוחרים הטורקים.
ברשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור מזהירים כי ניצול שיטת חוואלה על ידי ארגוני הטרור ברחבי העולם מציגה מספר סיכונים, וביניהם שימוש מוגבר במזומן; אינטגרציה מצומצמת עם מערכות פיננסיות רשמיות; היעדר רגולציה בתחומי שיפוט שונים בעולם ופערים רגולטוריים בין תחומי שיפוט.