אילוסטרציה: Shutterstock
מס הכנסה: מדרגות המס ונקודות זיכוי יוקפאו
אחת הגזירות המרכזיות בתלוש השכר היא הקפאת מדרגות המס ונקודות הזיכוי. כדי למנוע את שחיקת השכר, בשל עליית מדד המחירים לצרכן, מוצמדות מדרגות המס למדד. בתלוש של חודש ינואר מתעדכנות מדרגות המס באופן בו התקרה עולה וכתוצאה מכך, משולם פחות מס. בישראל יש 7 מדרגות מס, החל מ־14% מס הכנסה ברמות השכר הנמוכות (החל מכ־7,000 שקל בחודש) ועד 50% מס ברמות שכר גבוהות (כ־60 אלף שקל בחודש).
● שאלות ותשובות | חוק הרווחים הכלואים עבר: מי ישלם יותר מס ואיך אפשר להיערך?
● מנהל ההשקעות שבטוח: הסקטור שייתן תשואה עודפת בבורסה בשנה הבאה, בתנאי אחד
במסגרת התקציב, המדינה החליטה להקפיא את מדרגות המס כך שלא יוצמדו למדד במשך שלוש שנים, ולא יתעדכנו. כך גם הוקפאה ההצמדה של נקודות הזיכוי. "למרות השחיקה הריאלית בשכר, המס על השכר יישאר אותו דבר. התוצאה היא עליית המס בממוצע בין 3.5%־4% בכל שנה לפי קצב האינפלציה", מסביר עו"ד ויועץ המס שחר שאבי, סגן נשיא לשכת יועצי המס בישראל. "ברמות השכר הנמוכות מאוד זה מתבטא בעשרות שקלים לחודש. ברמות השכר הבינוניות במאות שקלים וברמות השכר הגבוהות זה מגיע לאלפי שקלים בודדים בחודש.
"מנגנון נקודות הזיכוי עובד אותו דבר וגם הוא מוצמד למדד, וגם כאן נקבעה הקפאה. התוצאה תהיה התייקרות של בין 3.5־4% לשנה במס גם בעניין הזה. שני הדברים הללו ביחד מייקרות אפקטיבית את מס ההכנסה של כל אדם עובד לבין 7% ל־8% בשנה. כך לדוגמה, אדם ששילם מס שנתי בסך 10,000 שקל בשנת 2024 ישלם ב־2025 על אותו שכר בדיוק 10,800 שקל".
בין כלל ההקפאות בתקציב הוחלט להקפיא גם את קצבאות ילדים. "גם אם מדובר בהקפאה של הצמדה סכומי קצבאות הילדים למדד המחירים לצרכן, למעשה יבוטל הסכום בו הייתה אמורה לגדול קצת הילדים בשנת 2025 כתוצאה מעליית המדד. מדובר על סכום שנע בין 62 ל־78 שקל לילד עד גיל 18 לשנה", אומר עו"ד איתי ברכה, שותף מייסד בבוטיק המס ברכה ושות'.
דמי הבראה: כל עובד תורם יום
בין יתר התנאים הסוציאליים להם זכאי עובד, ישנה זכאות לתשלום דמי הבראה המשולמים לעובד על ידי המעסיק אחת לשנה, ומחושבים לפי שיעור יום הבראה במכפלת מספר ימים (בין 5 ל־10), תלוי בוותק העובד.
במסגרת הגזירות החדשות, כל עובד בישראל יתרום יום הבראה אחד למדינה, מתוך תשלום ההבראה המגיע לו.
נכון לשנת 2024 תעריף יום ההבראה במשק עומד על 384 שקל, ובמגזר הציבורי 432 שקל. זהו הסכום השנתי בו יינזק כל עובד בישראל בעקבות הגזירות הכלכליות.
ביטוח לאומי: דמי הביטוח עולים
במסגרת גזירות התקציב, הוחלט גם על העלאת דמי הביטוח הלאומי (שמורכבים בחלקם מתשלומי דמי בריאות המועברים למשרד הבריאות) בכ־60 שקל לעובד בממוצע בחודש, בכ־40 שקל למובטלים ובכ־14 שקל לאברכים ולסטודנטים.
דמי הביטוח הלאומי במדרגות המס הנמוכות (עד 7,522 שקל לחודש) יועלו בשנת 2025 בשיעור 1.6%, המתחלקים בין המעביד לעובד, כאשר לאחרון נוספו דמי ביטוח לאומי בשיעור 0.8% ולמעביד 0.8%. לעצמאי יועלו דמי הביטוח הלאומי במדרגות המס הנמוכות ב־1.6% בסך־הכול. בחישוב שנתי, עבור שכירים, מדובר בתוספת שנתית של כ־1,440 שקל שיחולקו 50%־50% בין המעסיק לעובד השכיר. לדברי עו"ד ברכה, "ההשפעה תהיה על האדם העובד בישראל ושיעור העלאה המס הכולל יהיה בשיעור של עד 722 שקל לשנה עבור כל עובד ו־722 שקל לשנה עבור כל מעביד בגין אותו העובד".
גם עצמאים יספגו תוספת שנתית של כ־1,440 שקל בשנה, ואוכלוסייה שלא עובדת או עצמאי שלא עובד יספגו תוספת שנתית בתשלומי הביטוח הלאומי של עוד כ־540 שקל בשנה. כאשר מדובר בזוגות עובדים הסכומים מוכפלים: התא המשפחתי עצמאים יספוג עלייה שנתית של כ־3,000 שקל.